להלן החלטה בנושא דחיית מועד הגשת הצעות למכרז פומבי: החלטה 1. בפני מונחת בקשת המבקשת למתן צו ביניים אשר יורה על דחיית מועד הגשת ההצעות במכרז פומבי 34/2005 לאספקה, התקנה, הפעלה ואחזקה של מדחני חנייה ושל שטחי חנייה מוסדרת, שהוציאה המשיבה, וזאת עד לאחר מתן ההחלטה בעתירה של המבקשת, לבטל את המכרז או לבטל את התנאי שבסעיף 2(יג) למכרז. 2. העתירה נוגעת למכרז שהוציאה המשיבה לאספקה, התקנה, הפעלה ואחזקה של מדחני חנייה ושטחי חנייה בעיר באר-שבע, ואשר המועד להגשת ההצעות הוא 16/08/05. הבקשה באה בפני לראשונה ביום 15/08/05, ולאור דחיפות העניין נקבע הדיון בבקשה במעמד שני הצדדים בפני להיום, לשעות הבוקר. 3. המבקשת הינה חברה העוסקת בתחום החנייה, מפעילה מדחני צג ומדחני כרטיס, ויש לה עניין להשתתף במכרז הנדון. על פי הוראות המכרז שפרסמה המשיבה מחייב המכרז כי הגשת ההצעה תיעשה על ידי ישות משפטית אחת וכן מחייב את המציע בהצעתו להתייחס הן למדחני הצג והן למדחני הכרטיס כמפורט במכרז. 4. עיקר טענותיה של המבקשת מופנות כנגד הוראת סעיף 2(יג) לחלק א' למכרז, המורה כי המציע חייב להציג "אישור ISO או תקן בינלאומי שווה ערך ליצרן המדחנים לנושא יצור מדחנים". טוענת המבקשת כי בעולם קיימים שלושה יצרנים בלבד למדחני צג, שניים מהם בארצות הברית והם חברת DUNCAN וחברת POM, שלהן אין אישור ISO ליצרן והשלישית היא חברה קנדית בשם MACKAY שהיא היחידה שיש לה אישור ISO. לדבריה בארצות הברית לא נהוגה שיטה או הליכי עבודה לפי תקני ISO, שהינו תקן אירופאי בינלאומי, והיוצא מהאמור הוא שלשני היצרנים האמריקאים למדחני צג אין אישור ISO ליצרן המדחנים, ורק לחברת MACKAY הקנדית יש אישור ISO. לטענתה, תנאי זה מותיר על פי תנאי המכרז מציע אחד בלבד, והוא הנציג הישראלי של חברת MACKAY בישראל. טוענת המבקשת כי תנאי זה, לרבות תנאי הסף לפיו ישות משפטית אחת תגיש את ההצעה הן למדחני צג והן למדחני כרטיס, מגבילה את התחרות במכרז באופן בלתי סביר, ומצמיחה יתרון בלתי הוגן למציע מסוים, בשל כך שעקב הדרישה ל-ISO ליצרן מדחני הצג, נותר מציע אחד בלבד העונה לדרישה. מוסיפה ומציינת המבקשת כי אין כל תקן בינלאומי שווה ערך ל-ISO שהיצרנים האמריקאיים יכולים להמציא מנגד, ועובדה זו היתה ידועה היטב למשיבה עת ערכה את המכרז. לפיכך, טענה כי התנאי במכרז כמפורט בסעיף 2(יג) מלמד על היות המכרז "תפור" עבור חברה מסוימת. 5. בא כוח המשיבה מסרה תגובתה בעל פה, לנוכח הדחיפות שבקיום הדיון, וטענה כי יש לדחות את הבקשה על הסף הן מטעם של שיהוי והן לגופן של טענות. לטענתה לא הוכח, ולו ברמה הלכאורית של הדברים, כי בשוק היצרנים קיימת רק חברה אחת המחזיקה באישור ISO ליצרן מדחנים. כן הוסיפה וטענה המשיבה כי זכותו של עורך המכרז לקבוע את תנאי המכרז ובכלל זה דרישות טכניות שונות, כשבנסיבות העניין הדרישה כי למציע יהיה אישור ISO ליצרן ואישור ISO למתקין, הינה דרישה סבירה והכרחית כדי להבטיח את כשירותו המקצועית והכלכלית של הזוכה במכרז. עוד טענה המשיבה כי לא הגבילה בתנאי המכרז את זכותו של המציע להתקשר עם חברה אחרת, בין אם בדרך של שותפות ובין אם בדרך של קבלנות משנה, ובלבד שאל מול המשיבה תעמוד ישות משפטית אחת אשר תחוייב על פי תנאי המכרז וזאת כדי לייעל את ההתקשרות ולפשטה. 6. לאחר ששמעתי את דברי הצדדים, ולנוכח תנאי המכרז והנטען בבקשה, אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה, הן לגופן של טענות והן מפאת השיהוי שבהגשת הבקשה. בבוא בית משפט להכריע בבקשה למתן צו ביניים עליו לבחון את סיכויי העתירה גופא, וכן לבחון את מאזן הנוחות שעניינו העיקרי הוא הנזק שיגרם למבקשות באם לא ינתן צו הביניים, לעומת הנזק שיגרם למשיבות במידה וינתן הצו המבוקש. בנסיבות העניין לא הוכיחה המבקשת, על פניו, את הזכות הלכאורית לקבלת צו הביניים, שכן לא הוכיחה ברמה הלכאורית הנדרשת שהמכרז אכן "תפור" עבור חברה אחת בלבד, העונה על תנאי המכרז. על פניו הוכח כי קיימת לפחות חברה אחת נוספת המחזיקה ברשותה תקן ISO ליצרן, וזאת כפי שהוכיחה לכאורה המשיבה, הכוונה לחברת SIMENS אשר לקחה חלק פעיל במכרז אחר שהתקיים בעיר אחרת בישראל. עוד בנוסף לא הוכיחה המבקשת ברמה הלכאורית הנדרשת כי לא קיים תקן בינלאומי אחר המקביל לתקן ISO כפי שטענה, וזאת לנוכח עמדת המשיבה כי קיים מכון תקנים אמריקאי שנקרא A.S.T.M אשר מחזיק בתקנים בינלאומיים המקבילים לתקן ISO. לבעל המכרז הזכות לקבוע את תנאי המכרז, ובכלל זה דרישות טכניות שונות. מקום שלא הוכח כי נוסח המכרז פוגע באמת מידה שיוויונית כלפי כלל המציעים, ולא מגביל בצורה מגמתית את השתתפותם של מציעים עד כי ניתן לומר כי מדובר במכרז "תפור", יש לדחות את הבקשה. 7. ניתן היה לסיים את ההחלטה בנימוק זה בלבד, אולם לא אסיים דברי מבלי להתייחס לטענת השיהוי, שהועלתה על ידי המשיבה. כאמור מודה המבקשת כי פנתה בשורה של מכתבים אל המשיבה בדרישה לבטל את סעיף 2(יג) לתנאי המכרז, וזאת כבר ביום 13/07/05 וביום 24/07/05. המשיבה הציגה את עמדתה העקבית כי, אין בדעתה לשנות את תנאי המכרז, כבר בישיבת ההבהרות מיום 13/07/05 וחזרה על עמדה זו במכתבה אל המבקשת מיום 01/08/05, בו חזרה וציינה כי דרישות המכרז מוגדרות היטב ונשארות ללא שינוי, לרבות הוראת סעיף 2(יג) למסמכי המכרז. על דברים דומים חזרה המשיבה במכתבה מיום 10/08/05. עמדתה של המשיבה היתה ברורה למבקשת כבר בישיבת ההבהרות מיום 13/07/05, ובאופן מפורש ביום01/08/05, ומן הראוי היה כי מיד לאחר שקיבלה את התשובה ביום 01/08/05 תפנה בבקשה מתאימה לבית המשפט, ולא תמתין עם בקשה זו עד לערב פתיחת תיבת ההצעות. התנהגות זו מלמדת על השיהוי הסובייקטיבי שנפל בחלקה של המבקשת, כשמנגד עמדה לנגד עיני הפגיעה באינטרסים הראויים של הרשות המנהלית ושל הצדדים השלישיים, מגישי הצעות פוטנציאליים אשר נערכו להשתתף בהליכי המכרז, והסתמכו על המועד שנקבע לשם פתיחת תיבת ההצעות, על כך המשתמע מכך (בעניין זה ראה: בעע"מ 8723/03 עיריית הרצליה נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חוף אשקלון ואח' ועע"מ 7142/01 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חיפה נ' החברה להגנת הטבע, פד"י נו (3) 673). מכל הטעמים לעיל, ובמאזן הנוחות, לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה למתן צו על תנאי. מכרז