בקשת אסירים לעבור לכלא אחר

האסירים טענו כי השיבוץ בכלא בבאר שבע יפגע בהגנתם, מאחר שנקבעו במשפטם המתקיים בירושלים כבר כ-60 מועדי הוכחות ובכל שבוע או לסירוגין יתקיימו 3-4 דיונים ברצף.

על כן, לשיטת האסירים, השיבוץ יגרום למעשה להחזקתם באופן שרירותי כל ימי השבוע במעברים ולטלטולים מדי יום ביומו מירושלים לבאר שבע וחזרה.

להלן החלטה בנושא עתירת אסירים לעבור לכלא אחר:

החלטה


1.     לפני עתירת אסירים שעניינה מיקום מתקן הכליאה שבו שובצו. העתירה מכוונת נגד החלטת המשיבה לשבץ את העותרים בבית הסוהר אוהלי קידר (להלן: השיבוץ).

ראשית, אתייחס לבקשת העותרים לקבוע דיון נוסף בעתירה (שמיעה).

בתיק זה כבר נתקיימו שני דיונים בנוכחות העותרים. באחד הדיונים נשמע ב"כ העותרים ארוכות. לדיון נוסף (שלישי) שנקבע ליום 16.1.06, לא התייצבו העותרים ובא-כוחם עו"ד שרמן, מאחר שלא הסתיים דיון אחר שהיה קבוע לאותו יום (לפני ההרכב בתיק העיקרי). לאותו דיון התייצב עורך דין אחר ממשרדו של עו"ד שרמן, שביקש לקבוע מועד נוסף. בתגובה לבקשתו קבעתי שאיני רואה צורך לקבוע דיון נוסף, לאחר שנתקיימו שני דיונים שבהם נשמעו כבר טענות העותרים. אף לאחר שבחנתי את טענות עו"ד שרמן לעניין מועד נוסף לשמיעה, שהועלו בכתב, לא השתנתה דעתי בעניין זה. דיון כזה אינו נחוץ כי הטענות כבר פורטו בבית המשפט באריכות. אוסיף כי, העותרים פרטו גם בכתב את כלל טענותיהם, ועשו כן באריכות גם במסמך "הודעה לבית המשפט הנכבד ובקשה לקביעת מועד", שהוכן לאחר שהוגשה תגובת המשיבה. לא מצאתי בדברים שהובאו במסמך האמור חידוש ביחס לדברים שכבר נאמרו ונשמעו. בנסיבות אלו, אני סבורה שטענות העותרים פורטו בכל דרך אפשרית, והתקיימה דרישת תקנה 4(א) לתקנות סדרי דין (עתירות אסירים), תש"מ-1980, בדיונים שקוימו. לאור האמור, אני רואה לנכון ליתן החלטתי בעתירה לאור החומר המצוי בתיק ללא דיון נוסף.

2.     אקדים ואציין כי העותרים לא העבירו לבית המשפט את המסמך הנ"ל - "הודעה לבית המשפט הנכבד ובקשה לקביעת מועד דיון", שבו מצויה התייחסותם לשאלת עיכוב ביצוע השיבוץ. מסמך זה היה צריך להתקבל בסמוך לדיון מיום 16.1.06, שבגדרו ביקש ב"כ העותרים כי תינתן הזדמנות לעו"ד שרמן בעצמו להגיב תוך שבעה ימים, לטענת המשיבה שהיא חופשיה לבצע את השיבוץ, מאחר שאין הוראה בדבר עיכוב ביצוע. תגובה כזו כלל לא הגיעה לבית המשפט. על קיומו של המסמך האמור למדתי מתגובת המשיבה. פניות רבות של מזכירות בית המשפט למשרדו של עו"ד שרמן לא הועילו, ובסופו של דבר הועבר המסמך לבית המשפט - על פי בקשת המזכירות - מהפרקליטות. בשל כך התעכבה החלטתי בעניין עיכוב הביצוע. אטעים כי, בהחלטתי מיום 16.1.06 הוריתי על עיכוב ביצוע אך ורק כדי ליתן לב"כ העותרים אותה הזדמנות להגיב על הטענה שהמדינה לא התחייבה לעכב ביצוע, ומתוך הנחה שהתגובה תגיע תוך זמן קצר.

     אני רואה לנכון להביע מורת רוחי מהתנהגות זו של ב"כ העותרים, ולהעיר כי, מן הראוי שעורך דין ידאג לא רק למרשיו, אלא גם לתקינות ההליך השיפוטי.

3.     אעבור לגוף העתירה. העותרים טוענים כי השיבוץ יפגע בהגנתם, מאחר שנקבעו במשפטם המתקיים בירושלים כבר כ-60 מועדי הוכחות ובכל שבוע או לסירוגין יתקיימו 3-4 דיונים ברצף. על כן, לשיטת העותרים, השיבוץ יגרום למעשה להחזקתם באופן שרירותי כל ימי השבוע במעברים ולטלטולים מדי יום ביומו מירושלים לבאר שבע וחזרה. עוד טוענים העותרים כי, ניהול התיק ידרוש הכנת ההגנה על ידי עורכי הדין מול העותרים, והשיבוץ האמור יקשה מאוד על קשר נאות, מה גם שהם ישהו שעות רבות במעברים.

כן נטען בעתירה כי העותרים הם דתיים והשיבוץ יפגע ביכולתם לקיים מצוות.

עוד נטען כי השיבוץ יקשה על בני משפחותיהם לבקר אותם.

4.     אליבא דמשיבה, טעם השיבוץ הוא כדלקמן: בידיה מידע מודיעיני רב ביחס לעותר 1, המלמד שהוא מצוי במעגל סכסוכים רחב עם חברי ארגוני פשיעה אחרים, ומתקן הכליאה באוהלי קידר הוא מתקן כליאה בדרגת ביטחון מירבית, שבו לא כלוא אסיר כלשהו המסוכסך עמו. המשיבה מעריכה שסכסוכיו של העותר 1 ישפיעו על מעמדו של עותר 2 (שהוא אחיו), ועל כן החליטה לכלאם ביחד, דבר שיש בו כדי להקל עם העותרים.
     המשיבה מוסיפה שיש לדחות את טענת ב"כ העותרים, לפיה יש לערוך סבב אסירים אחרים כדי שתתאפשר קליטת העותרים במרכז הארץ, וטוענת כי הצעה זו אינה ברת-ביצוע, שכן היא תשנה מן היסוד את שיבוץ האסירים הנוכחי, שהוא פרי מערכת שיקולים מורכבת.
     עוד טענה המשיבה שלגבי העותרים קיימת גם מגבלה שמקורה בסטאטוס השונה שלהם, כאשר עותר 1, בשונה מהעותר 2, הינו גם "שפוט" בנוסף להיותו "עצור עד תום ההליכים". לכן, מסבירה המשיבה, מתקן הכליאה באוהלי קידר מתאים, לפי שלא זו בלבד שבו אין אסירים המסוכסכים עם העותרים, אלא הוא מהווה מתקן כליאה שהוכרז כבית מעצר.
     אשר לחופש הדת טענה המשיבה כי באהלי קידר מצוי בית כנסת, והעותרים יכולים לקבל בו אוכל בעל הכשר בד"צ.     

5.     בצד טענותיה בדבר השיקולים הספציפיים לשיבוץ, הטעימה המשיבה כי לעותרים אין זכות קנויה לבחור את מקום הכליאה, והוסיפה כי הם לא הראו פגם בהחלטת השיבוץ, שנתקבלה על יסוד שיקולים ענייניים, ובעיקרם אינטרס ביטחון הציבור והאסירים. המשיבה הדגישה כי, מלאכת שיבוץ אסירים במתקני כליאה בישראל היא מורכבת ומוכתבת הן על ידי מגבלות הדין, המחייב הפרדה בין סוגי אסירים שונים, הן על ידי חובת המשיבה לשמור על ביטחון הציבור והאסירים והן על ידי מספר תקני הכליאה העומדים לרשותה. בשל כך, נטען, התערבות בשיקול דעת המשיבה בדבר השיבוץ היא בעלת השלכה מערכתית כוללת. המשיבה גם מפנה להלכה הקובעת כי בגדר עתירות אסירים הבאות לפניו רשאי בית המשפט לבחון את החלטות הנציב ושירות בתי הסוהר באמות המידה של סמכות וסבירות, אך בעשותו כן, אינו מחליף בשיקול דעתו את שיקול הדעת המינהלי בעניין השיבוץ, ראו: רע"ב 6/82 וועדת השיחרורים נ' בן שטרית, פ"ד לז(1) 393; רע"ב 2410/93, מדינת ישראל נ' רוני לוי, פ"ד מז(3) 802, 803, וכן רע"פ 2682/97, מדינת ישראל נ' שלמה ראזי כהן.

6.     טענות המשיבה בכל הנוגע לעובדות שביסוד שיקולי השיבוץ שבו מדובר לא הופרכו, וגם לא התערערה טענתה לגבי סוג השיקולים שהופעלו בעת השיבוץ. העותרים לא הראו שנפגעה זכות קנויה שלהם בעניין השיבוץ, ואף לא הראו כי שיקולי המשיבה היו בלתי סבירים. די בכך כדי להביא לדחיית העתירה.

7.     עם זאת, אני רואה לנכון להתעכב על טענתם המרכזית של העותרים, הנוגעת לחשש הפגיעה בהגנתם. על פי טענה זו, ניהול משפט הוכחות יומיומי מחייב קשר ישיר של עורך דין עם לקוחותיו, מה גם שמדובר בכתב אישום מורכב ומסובך, שחומר החקירה לגביו הוא רב היקף. על פי הנטען, סביר שההגנה תיפגע כאשר מקום עבודתו של עורך הדין מרוחק מבאר שבע ויהיה עליו לסחוב "כמות אדירה של קלסרים" עד לבאר שבע, ובמקביל גם לירושלים. המשיבה לא טענה כי השיבוץ האמור לא יכביד על העותרים בכל הנוגע להגנתם הראויה, והסתפקה בטענה כי לעותרים אין זכות לקבוע את מקום כליאתם.

אני סבורה כי שיקול הפגיעה בקשר עם עורכי הדין, גם אם אינו מקים זכות לאסיר לקבוע את מיקומו, הוא למצער שיקול ענייני בר חשיבות. אמנם הובהר בפסיקה שאין לאסיר זכות לבחור את מקום מאסרו, ואולם, לא מצאתי כי נקבע בה כי שיקול צרכי ההגנה אינו שיקול רלוונטי ומותר למשיבה להתעלם ממנו. לשיטתי, ראוי ששיקול הפגיעה בהגנה יילקח בחשבון על ידי הגוף המחליט על השיבוץ. בגישה זו תומכים עקרונות היסוד המקובלים בשיטתנו. מדברי ב"כ המשיבה, לא עלה כי שיקול זה הובא בחשבון בין כלל השיקולים הרלוונטיים. עם זאת, אבהיר כי גם לשיטתי השיקול הבטיחותי הוא השיקול שיש לייחס את המשקל המכריע, ובמקרה דנן הובהר כי הוא השיקול העיקרי שעמד ביסוד השיבוץ. אכן, בידו של השיקול הבטיחותי לגבור על יתר השיקולים.

     מכל מקום, נראה כי בהקשר זה העתירה מוקדמת מדי. הדיון בתיק העיקרי יחל ביום 23.4.06, ומונחת לפני בית המשפט הדן בו בקשה לדחותו לחודש ספטמבר ושלא לקיימו יום אחר יום. בנסיבות אלו נראה כי, כטענת המשיבה, לעניין צרכי ההווה, העתירה מוקדמת מדי במובן זה שבתקופה הקרובה לא יטולטלו העותרים "במעברים" כדי להגיע למשפטם. יתר על כן, אפשר שעד למועד הדיון תמצא המדינה פתרון אחר למקום הימצאם. המשיבה הוסיפה בהקשר זה כי עד לסוף חודש אפריל גם ישתנה מעמדו של עותר 1 (אז לא יהיה "שפוט" אלא רק "עצור"), דבר שיכול להקל.

לאור האמור, גם אם אין יסוד להתערבות בית משפט זה בהחלטה, אני רואה לנכון להביע תקווה שיהא ביד המשיבה במועד הרלוונטי למצוא פתרון אשר יענה גם על צרכי ההגנה. פתרון כזה יסייע גם לניהול תקין ויעיל של המשפט בתיק העיקרי.

     לאור האמור, העתירה נדחית.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. צילום אסירים בכלא

  2. מחשב לאסירים בכלא

  3. ביקור התייחדות בכלא

  4. זכויות אסירים ערבים

  5. ביקור עצור באבו כביר

  6. שחרור אסיר נכה מהכלא

  7. עתירה נגד שחרור אסיר

  8. העברת אסיר לאגף שיקום

  9. הצעת חוק צילום אסירים

  10. פגיעה נפשית בכלא צבאי

  11. בקשת אסיר לצאת לחופשה

  12. הצעת חוק צילום אסירים

  13. ביקור אנשי דת אצל אסיר

  14. תקיפת סוהר על ידי אסיר

  15. ערעור על חופשה של אסיר

  16. עתירת אסיר לצאת לחופשה

  17. ביטול שחרור אסיר מהכלא

  18. עונש על דקירת אסיר בכלא

  19. תביעה של אסיר נגד המשטרה

  20. פיטורים משירות בתי הסוהר

  21. ביטול שחרור אסיר על תנאי

  22. דיון בעתירות אסירים בכלא

  23. זכויות אסיר להשתמש בטלפון

  24. חופשת אסיר - ערעור לעליון

  25. שחרור אסיר מטעמים רפואיים

  26. שחרור על תנאי של אסיר עולם

  27. בקשת אסירים לעבור לכלא אחר

  28. דחיית עתירה לשחרור על תנאי

  29. סירוב לקיים ועדת שליש לאסיר

  30. סייג לחנינה ע"י נשיא המדינה

  31. מניעת שחרור אסירים פלסטינים

  32. ניכוי שליש לאסיר שעונשו הוקל

  33. אישור ביקור ילדים לאסיר בכלא

  34. הצעת חוק ביקור בני משפחה בכלא

  35. ערעור על נכות שירות בתי הסוהר

  36. בקשת אסיר לשחרור על תנאי ממאסר

  37. שחרור מוקדם מהכלא - דחיית בקשה

  38. ביטול חוק שחרור מוקדם של אסירים

  39. תביעת אסיר נגד שב''ס בתביעות קטנות

  40. שיקולים במתן חנינה ע"י נשיא המדינה

  41. הצעת ביטול חוק שחרור מוקדם של אסירים

  42. הצעת חוק שחרור אסירים עם דם על הידיים

  43. בקשת חייבת נשואה לאסיר להכריזה פושטת רגל

  44. ביקורת שיפוטית על החלטות ועדת השחרורים

  45. תקנות סדרי דין (עתירות אסירים) תש''ם-1980

  46. תקנות העברת אסירים לארצותיהם, התשנ''ח-1997

  47. שחרור מנהלי מהכלא אסיר שתקופת מאסרו עולה על 4 שנים

  48. חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ"ז-1996

  49. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון