בקשה לעיכוב צו סגירה

להלן החלטה בנושא בקשה לעיכוב צו סגירה:

החלטה

1.     בפני בקשה לעיכוב צו הסגירה שהושת על המבקשים. צו הסגירה הושת על עסק שהמבקשים הינם בעליו מזה כשנה ומספר חודשים, עסק בשם "קארפה דיאם" ברחוב מונטיפיורי 17 תל-אביב, המשמש כמועדון לחברי הקהילה ההומו-לסבית (להלן: "העסק").

עיקר טענות המבקשים מתמצות בכך שהם קיבלו ביום 17/1/06 מהמשיבה 1 היתר זמני למשך שנה להפעלת העסק עד ליום 31/12/06 (נספח א' לעתירה) ובעקבות זאת מחקו עתירה מנהלית שהוגשה כנגד המשיבה 1.
לטענת המבקשים היתר זמני זה בוטל שלא כדין ע"י המשיבים, ללא עריכת שימוע כדין למבקשים, כשלא מדובר ב"טעות סופר" כפי שטוענים המשיבים אלא בהיתר שהוצא כדין עד ליום 31/12/06, היתר העומד בתוקפו.
כן טוענים המבקשים שהם עומדים בדרישות המשיבים לצורך קבלת ההיתר, עשו פעולות ומאמצים לכך, תוך היעזרות במומחים, כשהמשיבים לא עשו ביקורת בעסק של העותרים למעלה משנה, כשלא היה מקום לסרב ליתן להם רשיון לעסק ו/או להורות על סגירת העסק ועל כן מבוקש צו ביניים המורה על פתיחת המקום ועל עיכוב צו הסגירה שניתן.
כן מבקשים המבקשים להורות על השבה של כל הציוד ששייך למבקשים ונתפס ע"י המשיבה 1 ביום 6/4/06.

יש לציין שביום 7/4/06 ניתנה החלטה ע"י כבוד השופטת גדות שבה ניתן צו ארעי כנגד הסגירה והבקשות הועברו לתגובת המשיבים, כך שהעסק נותר פתוח ולא נסגר עד היום.
לטענת המשיבים, המבקשים פועלים בניגוד לדין, ללא היתר או רשיון לניהול העסק בזמן שתלוי ועומד צו סגירה שיפוטי לסגירת העסק, כשהמבקשים רכשו את העסק בתחילת שנת 2005 כאשר ידעו שקיים צו סגירה שיפוטי כנגד העסק בגין ניהול עסק ללא רשיון וצו הריסה מינהלי בגין בניה ללא היתר, כשכל הבקשות של המבקשים לבטל את צו הסגירה נדחו.

לטענת המשיבים, ההיתר הזמני שניתן למבקשים עד ליום 31/12/06 ניתן בטעות עקב טעות סופר כשהוא היה אמור להינתן עד לתאריך 31/1/06 בלבד, כשדבר הטעות הודע למבקשים. לטענת המשיבים, המבקשים לא פעלו גם למילוי התנאים שנקבעו בהיתר הזמני ובנסיבות אלו, פקע ההיתר לאחר שתנאיו לא מולאו וזאת גם אם היה מדובר בהיתר עד ליום 31/12/06 כטענת המבקשים.


לטענת המשיבים הם פעלו לביצוע צו הסגירה כדין, כשהמבקשים לא עומדים בדרישות לקבלת היתר, כשהמשיבים היו נכונים בכל עת ועודם נכונים, לאפשר למבקשים לקיים את העסק ובלבד שיעמדו בדרישות נותני האישור, בהתאם לדין, אך המבקשים לא עומדים בכך ועושים דין לעצמם.
לטענת המשיבים, נערך למבקשים שימוע כדין ביום 5/3/06 שבו נאמר להם שלא יינתן לעסק היתר זמני או רשיון עסק כל זמן שלא תהרס הבניה הלא חוקית בעסק ויתקבל אישור פיקוח על הבניה וכן שאגף הפיקוח העירוני יפעל למימוש צו הסגירה לעסק בסוף חודש מרץ כפי שאכן נעשה ב-4/4/06.
יש לציין שהמשיבים לא התייחסו בתגובתם לבקשת המבקשים להחזרת הציוד שנלקח.

2.     לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה אני מחליט שהצו הארעי כנגד הסגירה שניתן ע"י כבוד השופטת גדות ביום 7/4/06 במעמד צד אחד יישאר בעינו כצו ביניים עד להכרעה בעתירה בכפוף להפקדת סך של 50,000 ₪ ע"י המבקשים וזאת מן הנימוקים כדלקמן:

בהתחשב בכך שמדובר בעסק חי ופועל מזה שנים (גם לפני רכישת המבקשים את העסק בתחילת 2005), בעל קהל לקוחות קבוע ומזדמן, שסגירת העסק יכולה להיות פגיעה קשה בקהל לקוחות זה ובמבקשים, מבחינה כלכלית ומבחינת לקוחותיהם, פגיעה שלא ברור אם ניתן יהיה לשקמה במידה ותתקבל העתירה, נוטה מאזן הנוחות והנזקים לטובת המבקשים, כשהנזק שייגרם למבקשים אם לא יינתן צו הביניים עולה בהרבה על הנזק שייגרם למשיבים אם יינתן צו הביניים.


אמנם, לא ניתן להקל ראש בכך שלכאורה פועלים המבקשים ללא רשיון לעסק ואף בניגוד לצווי והחלטות בית המשפט ואף רכשו את העסק ביודעם על המצב המשפטי הנ"ל, אך מאידך, לא ניתן להתעלם מנסיונותיהם של המבקשים להכשיר את העסק לקבלת רשיון, תוך היעזרות במומחים וביצוע פעולות כדי לקדם את הענין, וכן מכך שלכאורה יש בידי המבקשים היתר זמני לעסק עד ליום 31/12/06 וכן מכך שהמבקשים בתגובתם מציינים שהם נכונים ליתן בידי המבקשים רשיון לעסק ובלבד שימלאו את דרישות נותני האישור עפ"י דין, כשמדובר בדרישות שלכאורה ניתן להגיע לגביהן להסכמה או לבצען ולקבל בסופו של דבר היתר/רישיון לעסק וכן מכך שבפועל במשך שנים נעשים נסיונות לקבל היתר כנ"ל תוך עיכוב ביצוע של צווי הסגירה.

גם מבחינת ראיות לכאורה, לא ניתן לשלול בשלב זה את טענת המבקשים לגבי ההיתר הזמני שניתן להם עד ליום 31/12/06 כשהמשיבים יצטרכו להוכיח שמדובר בטעות סופר, כפי שהם טוענים, ושההיתר היה אמור להינתן רק עד 31/1/06 כטענתם, שלא מדובר בהבטחה שלטונית, וכן ליתן הסברים לענין השימוע שנעשה למבקשים, אם נעשה, והאם נעשה כדין לגבי החלטת הסגירה ו/או ביטול ההיתר הזמני שניתן עד 31/12/06 (שלכאורה לגבי הנ"ל לא נעשה שימוע למבקשים שכן לטענת המשיבים מדובר בטעות סופר) וכן להתייחס לעמידת המבקשים בדרישות המשיבה 1 לצורך קבלת היתר לעסק.

הנזק שיכול להיגרם למבקשים מאי מתן צו הביניים למניעת סגירת העסק יכול להיות נזק בלתי הפיך, לעומת הנזק שייגרם למשיבים, במיוחד כאמור, כשהמשיבים עצמם חוזרים ומדגישים את נכונותם ליתן בידי המבקשים רשיון לעסק ובלבד שהמבקשים ימלאו אחר דרישות נותני האישור על פי דין.
יחד עם זאת, על המבקשים להפנים שעליהם לעמוד בתנאים לקבלת ההיתר או להגיע להסכמה בענין זה עם המשיבים, שכן לכאורה הם מפרים צווים שיפוטיים וגם אם תתקבל טענתם לגבי קבלת ההיתר הזמני עד 31/12/06, אזי בעוד כ-8 חודשים, יפקע גם מועד זה והם יעמדו שוב מול צווי הסגירה, מה גם שבהיתר הזמני עצמו מצויין שהוא מותנה במילוי התנאים המפורטים בו.

בנסיבות אלו, אני סבור שהאיזון הראוי, ובמיוחד מאזן הנזקים והנוחות, מטה את הכף למתן צו ביניים לאי סגירת המועדון בכפוף להפקדת סכום כספי של 50,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית, לפיצוי בגין הנזקים שייגרמו למשיבים כתוצאה ממתן הצו, תוך קביעת התיק לדיון במהירות, בפני שופט (בעתירה גופה).

לגבי הבקשה בבש"א 30785/06 להשבת הציוד ששייך למבקשים, שנתפס ע"י המשיבה 1, אין התייחסות לבקשה זו בתגובת המשיבים, ובאיזון הכולל של הנוחות והנזקים, חשיבות הציוד לצורך הפעלת העסק, ובהתחשב בסכום שעל המבקשים להפקיד במסגרת הבקשה ובכפוף להפקדת סכום זה, יוחזר הציוד שנלקח מהעסק למבקשים, כשהמבקשים ישאו בעלות של החזרת הציוד לעסק.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון