מדיניות התערבות בית המשפט בהחלטות טריבונל פנימי - ביקורת שיפוטית על החלטות טריבונל פנימי: הלכה פסוקה ומושרשת במשפטנו היא, כי בית המשפט לא יטה להתערב בהכרעות של בתי דין פנימיים של ארגונים וולונטריים, כעולה מדבריו של כב' השופט ד. לוין: "ברגיל תישאר מלאכת החקירה, השיפוט וההכרעה בידי מי שמתאים והוסמך לדבר, במסגרת הארגונית הפנימית. משידענו עיקרים אלה נוכל בנקל להבין כי אין זה מדרכה של מדינה דמוקרטית תקינה ומסודרת להתערב בניהול הפנימי של איגודים וולונטריים פרטיים ולאיגוד ניתנת יד חופשית לנהל את ענייניו כרצונו." (ע"א 835/95 מאיר איגנט נ. אגד אגודה שיתופית לתחבורה פ"ד מט(2) 793, 826) הטעמים שניתנו להגבלת התערבותו של בית המשפט בהכרעות פורומים פנימיים של ארגונים וולונטריים הם: א. יתרון הידיעה הפנימית או המומחיות הייחודית של הארגון: " מטבע הדברים החלטה הנוגעת לחברי הארגון ביחסים בינם לבין עצמם ובינם לבין הארגון מגלמת אינפורמציה פנימית על מבנה הארגון, מטרותיו ויעדיו, על ה"חוליים" שפשטו בו ועל הדרך היעילה להלחם בהם וכיוצא באלה". (ע"א 835/95 הנ"ל בעמ' 827). ב. אופיו הוולונטרי של הארגון - העובדה שחבריו הכפיפו עצמם מרצונם לשליטתו: " מידת ההתערבות של בתי המשפט הרגילים בנעשה בבתי הדין הפנימיים מוגבלת היא אף משום ההנחה שטריבונלים אלה פועלים במסגרת וולונטרית פרטית ושחברי הארגון קיבלו על עצמם מרצונם את מרותם של בתי הדין הפנימיים......... חבר שלא נחה דעתו מהוראות התקנון, פתוחה בפניו הדרך להשפיע על האגודה ועל חבריה לשנות ואף לבטל את התקנות, מפאת אי-יעילותן או נוקשותן. היה ודעתו אינה מתקבלת על דעת רוב חבריו, אין איש כופה אותו להשאר כחבר באגודה בניגוד לרצונו, ואך מובן הוא שאין לאפשר לו לכפות דעתו שלו על הרוב." (ע"א 835/93 הנ"ל בעמ' 828). (לעניין הטעמים לאי התערבות בית המשפט ראה גם ע"א 674/89 טורטן ואח' נ. התאחדות לספורט בישראל פ"ד מה (2) 718,726). נאמן לטעמים אלה, גיבש לעצמו בית המשפט מדיניות של אי התערבות בפעולות של עמותה פרטית שהוקמה כדין ומתנהלת על-פי תקנון עלפיה: "בהיעדר עילה חוקית לא יטול בית המשפט על עצמו את המשימה להדריך על ידי צווים ופסקי דין את האגודות הנ"ל...." (ע"א 193/64 עצמון נ. התאחדות לתרבות גופנית "הפועל", ירושלים אח' פ"ד יח (3) 323, 330). ג.2 הסייגים למדיניות אי ההתערבות של בית המשפט בהחלטות טריבונל פנימי. מול השיקולים התומכים בצמצום התערבות בית המשפט בהחלטות טריבונל פנימי ניצב הצורך בקיום פיקוח שיפוטי אשר יבטיח קיומם של עקרונות יסוד המחייבים כל מוסד המפעיל סמכות מעין שיפוטית, כגון אי- תלות, יושר והגינות . טעם חשוב בעד קיומו של פיקוח שיפוטי כנ"ל הוא היות בתי הדין הפנימיים מעורבים בהווית הגופים במסגרתם הם פועלים - דבר, המקים את החשש כי חברי הטריבונל אינם נהנים מאי תלות מוחלטת. טעם נוסף הוא הפגם באופי החופשי של הסכמת החבר להכפיף עצמו לתקנון שנערך על ידי הארגון הוולונטרי. שהרי אין החבר יכול להצטרף לארגון מבלי להסכים מראש לתוכן התקנון. עוד טעם הוא סמכות השיפוט הרחבה המוקנית לטריבונל הפנימי. הדבר בולט במיוחד בעת שהטריבונל דן בהפרות משמעת בהן הוא מוסמך, לעיתים, להטיל עונשים כואבים כגון, קנס כספי או הרחקה מן האגודה שמשמעותה המעשית עלולה להיות שבירת מטה לחמו של המורחק. טעמים אלה הם הסיבה לכך שבית המשפט הציב סייגים למדיניות אי התערבותו בהחלטות טריבונלים פנימיים. נקבע כי: "...לבית המשפט הסמכות ואולי אף החובה לבטל החלטה של בית דין כזה שניתנה תוך חריגה מסמכות או בהתעלם מעקרונות הצדק הטבעי" ( פרשת איגנט בעמ' 829 והאסמכתאות המובאות שם). בית המשפט יתערב, איפוא, במקרים בהם ניתנה החלטת הטריבונל הפנימי בחוסר סמכות או בהתעלם מעקרונות הצדק הטבעי. בהוסיפו על שתיים אלה אמר כב' השופט (כתוארו אז) מ. לנדוי כי: " עם זאת אינה ניתנת גישתם של בתי-המשפט בכגון אלה להגדרות נוקשות, מעבר להגדרה כללית של עילות התערבות. הגישה עשויה להשתנות לפי מהותו של הגוף הוולונטרי הנדון." בהמשך, בהתיחסו ,למשל, לזכות להשמע בפני הטריבונל ולהשיב לאשמה , מביא כב' השופט לנדוי דברים מספרו של De Smith לפיהם : " ישנם סימנים לכך שעקרון זה יופעל בתקיפות מיוחדת כאשר העונש שהוטל שולל מאדם את פרנסתו או כאשר האשמה היא בהתנהגות של בעל מקצוע שיש בה משום קלון." ( ע"א 579,575/70 עומר תג'ר ואח' נ. התאחדות לכדורגל בישראל פ"ד מד(2) 499, 501). בפרשת איגנט הנ"ל מצטרף כב' השופט מצא לדעה זו באומרו כי: "את היקף ההתערבות של בית המשפט בהחלטותיהם של טריבונלים פנימיים יש לגזור, בראש וראשונה, על-פי שיקולים של מדיניות שיפוטית." (ראה שם בעמ' 810) כתוצאה חל שינוי מסוים בעמדת בית המשפט ונקבע כי ניתן יהיה להתערב בהחלטות טריבונל פנימי גם במקרים הבאים: א. מקרים קיצוניים ויוצאי דופן של עונש שהוטל. (ראה דבריו של כב' השופט ג. בך בפרשת איגנט הנ"ל בעמ' 840). ב. מקרים של טעות חמורה וכבדה במיוחד השקולה כדי חריגה מסמכות. כדברי כב' השופט מ. חשין: "...בית המשפט לא יתערב בהחלטתו של טריבונל פנימי מקום שבו טעה אותו טריבונל בפירוש העובדות או בפירוש הדין, ובלבד שאותה טעות אינה חמורה וכבדה במיוחד כדי היותה שקולה לחריגה מסמכות או בנופלה אל הקטגוריה השלישית (מקרים "בני בלי שם" שהכל מסכימים כי ראוי שבית המשפט יתערב - צ.ב.) האמורה לעיל." ( ע"א 2211/96 ח' כהן נ. ש' כהן ואח' פ"ד נ(1) 629, 634) ואכן בע"ש 2211/96 הנ"ל למרות שבית המשפט מצא כי בית הדין העליון של מפלגת העבודה טעה בקביעתו, הרי שבנסיבות המקרה נפסק, כי אין טעותו של בית הדין עולה כדי חריגה מסמכות, אינה פוגעת בעקרי הצדק הטבעי ואף אינה נכללת בגדר אחד מאותם מקרים חריגים בהם נדרשת התערבותו של בית המשפט. לסיכום, ההלכה היא, כי בית המשפט יתערב בהחלטת טריבונל שיפוטי פנימי של תאגיד וולונטרי כאשר קמה אחת העילות הבאות: הטריבונל השיפוטי חרג מסמכותו. הטריבונל השיפוטי פגע בעקרי הצדק הטבעי. במקרה קיצוני ויוצא דופן של העונש שהוטל. 4. בהחלטת הטריבונל נפלה טעות חמורה וכבדה במיוחד העולה כדי חריגה מסמכות.טריבונל פנימי