איך מגישים תלונה על שופט

סעיף 14(א) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002 קובע:
"רשאי להגיש תלונה לנציב כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו, או מי שאותו אדם הסמיך לכך".

סעיף 19(א) לחוק קובע:
"תלונה ניתנת להגשה על כל שופט בעניין הנוגע להתנהגותו במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו".


החוק מסמיך את הנציבות לדון בתלונות על שופט בעניין הנוגע לדרך מילוי תפקידו כשופט לרבות דרך ניהול המשפט. החוק נועד לספק לכל אדם הרואה עצמו נפגע ממעשה או מחדל של שופט, כתובת אליה הוא יכול לפנות.

להלן פסק דין בנושא איך מגישים תלונה על שופט:

פסק-דין     

השופט י' דנציגר:

1.     לפנינו עתירה למתן צו על תנאי המורה למשיב 1, שר המשפטים, והמשיב 2, היועץ המשפטי לממשלה, לבוא ולנמק מדוע לא יורה כל אחד מהם על פי סמכותו בדין לפתוח בחקירה נגד המשיבה 3, כבוד השופטת ו' אלשיך בגין עבירות משמעת ועבירות פליליות שלטענת העותר בוצעו לכאורה על ידה ופורטו בתלונה שהגיש למשיב 1. כמו כן, מבקש העותר כי יוצא צו המורה למשיב 4, עורך הדין אורי קורב, לפרט את שמות השופטים ומה היתה התנהגותם שהביאה אותו להתבטא נגדם. כן מבוקש כי המשיבים 2-1 ינמקו מדוע לא תוגש תלונה מטעמם למשטרת ישראל נגד המשיב 4 בגין עבירה לפי סעיף 255 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.     לטענת העותר, בין המשיבה 3 לבין עורך הדין ליפא מאיר, שלא צורף כמשיב לעתירה, קיימים יחסי ידידות שהובילו להשפעה בהחלטות שניתנו על ידי המשיבה 3 בתיק בו ייצג העותר תאגיד בסכסוך מול תאגיד אחר, שיוצג על ידי עורך הדין ליפא מאיר.

3.     ביום 12.3.2010 הודיע המשיב 1 לעותר כי תלונתו מועברת לטיפול נציבות תלונות הציבור על שופטים (להלן גם: הנציבות) המוסמכת על פי דין לדון בתלונה. העותר טוען כי שגה המשיב 1 בהחלטתו שכן לפי סעיף 18 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) נתונה למשיב 1 הסמכות לדון בתלונה. העותר טוען כי הוא אינו מתנגד כי תלונתו תיבחן גם על ידי הנציבות, אולם לטענתו לנציבות אין סמכות להגיש קובלנה נגד שופט וסמכות זו נתונה למשיב 1 והסמכות להגשת כתב אישום נתונה למשיב 2. על פי הנטען, הנציבות מוסמכת לטפל בתלונות על התנהגות והתנהלות שופט במישור האתי והנציב אינו מוסמך לטפל בעבירות פליליות לכאורה שמבצע שופט במסגרת עבודתו כשופט.

4.     דין העתירה להידחות על הסף. לא מצאנו כי נפל כל פסול בהחלטת המשיב 1 להעביר את תלונתו של העותר לנציבות שכן היא המוסמכת לדון בתלונתו של העותר. תלונתו של העותר נוגעת להתנהגותה של המשיבה 3 במסגרת מילוי תפקידה כשופטת ולדרך ניהול המשפט על ידה. סעיף 14(א) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002 (להלן: החוק) קובע:

"רשאי להגיש תלונה לנציב כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו, או מי שאותו אדם הסמיך לכך". (ראו גם: סעיף 2 לחוק).

סעיף 19(א) לחוק קובע:

"תלונה ניתנת להגשה על כל שופט בעניין הנוגע להתנהגותו במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו".


     עינינו הרואות, החוק מסמיך את הנציבות לדון בתלונות על שופט בעניין הנוגע לדרך מילוי תפקידו כשופט לרבות דרך ניהול המשפט. החוק נועד לספק לכל אדם הרואה עצמו נפגע ממעשה או מחדל של שופט, כתובת אליה הוא יכול לפנות [ראו: דפנה אבניאלי "מי ישפוט את השופטים וכיצד?" הפרקליט מז(1) 77, 101 (תשס"ד-תשס"ה)]. זאת ועוד, יש לדחות את טענתו של העותר לפיה אין בידי הנציבות הסמכות לדון בעניינים שהם כביכול פליליים. אומנם "נראה כי הנציבות ממוקמת באותו תחום נורמטיבי שבו אין עילה לאישום פלילי ואף לא לאישום משמעתי" [ראו: טובה שטרסברג-כהן ומורן סבוראי "ביקורת שופטים במישור האתי - המשמעתי" משפט וממשל ט 371, 383 (תשס"ו) (להלן: ביקורת שופטים במישור האתי - המשמעתי)], אולם הוראת סעיף 22(ד) לחוק העוסקת בתוצאות הבירור על ידי הנציבות מתייחסת למצב בו בירור התלונה מקים חשש למעשה פלילי. הוראה זו קובעת:

"העלה בירור התלונה חשש למעשה פלילי [הדגשות הוספו - י.ד.], יביא הנציב את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, וכן לידיעת השר והנשיא; העלה בירור התלונה חשש לעבירה משמעתית יביא הנציב את העניין לידיעת השר והנשיא ורשאי הוא להמליץ לשר על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים" (וראו גם: ביקורת שופטים במישור האתי - המשמעתי, לעיל, בעמ' 375).


5.     ויודגש, סעיף 18 לחוק בתי המשפט, אליו מפנה העותר בעתירתו עוסק בהגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים על ידי המשיב 1 שהוא הגורם היחיד המוסמך לכך ואילו הנציבות הינה גוף הנגיש לציבור ולכל אדם הרואה עצמו נפגע (ראו: ביקורת שופטים במישור האתי- המשמעתי, לעיל, בעמ' 381). עיון בדברי ההסבר להצעת החוק מלמד על הרצון לרכז בידי גוף אחד את הסמכות לדון בתלונות הציבור על שופטים:

"הצעת חוק זו באה להסדיר את מינוי נציב תלונות ציבור על שופטים ולהקים נציבות תלונות ציבור לענין זה. מטרת הצעת החוק היא לספק לכל אדם הרואה עצמו נפגע ממעשה או מחדל של שופט, דיין או קאדי מד'הב, כתובת שאליה יוכל להפנות את טענותיו. כיום אין גוף סטטורי המטפל בתלונות נגד שופטים והציבור פונה לנשיאי בתי המשפט, לשר המשפטים או לחברי הכנסת. קיומה של נציבות כזו חיוני למערכת המשפט, ולקביעה כי שופט, כנושא משרה, אינו עומד מעל הדין" [ראו: הצעת חוק נציב תלונת הציבור על שופטים, התשס"ב-2002 וראו גם: ביקורת שופטים במישור האתי - המשמעתי, לעיל, בעמ' 373 וכן: לימור זר-גוטמן "מישורי הביקורת על התנהלות שופטים בישראל" משפט וממשל ט 329, 343 (תשס"ו)].

6.     לפיכך, לא מצאנו מקום להתערבות בהחלטת המשיב 1. תלונתו של העותר הועברה לטיפול הנציבות וטרם התקבלה החלטה בבקשתו. מעבר לכך, בעניין זה יש גם לשים לב להוראת סעיף 24(ג) לחוק הקובעת:

"לא ייזקק בית המשפט לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב תלונות הציבור בענין תלונה" [וראו גם: בג"ץ 10120/06 התנועה להגינות שלטונית נ' נציבות תלונות הציבור על שופטים (לא פורסם, 13.12.2006)].


7.     אשר לטענתו של העותר כי תוגש תלונה נגד המשיב 4, הרי שלא צויין בעתירה כי נעשתה כל פנייה מוקדמת בטרם הפנייה לבית משפט זה, ולוּ בשל טעם זה יש לדחות את העתירה. הלכה היא כי מיצוי הליכים בפני הרשות המוסמכת הינו תנאי סף להיזקקות בית משפט זה לעתירות נגד הרשויות המוסמכות [השוו: בג"ץ 1496/04 שיין נ' המשרד לבטחון פנים (לא פורסם, 2.5.2004)]. אשר לטענתו של העותר לפיה על המשיב 4 לחשוף את שמות השופטים אליהם התכוון בהתבטאויותיו, הרי שבעניין זה לא ציין העותר כי נעשתה פנייה מוקדמת למשיב 4. בנוסף, לא ציין העותר על איזה הוראה חוקית הוא מבקש להתבסס בעתירתו. כמו כן, לאור העובדה שמדובר באדם פרטי ולא ברשות שלטונית נדמה כי בעניין זה קיים לעותר סעד חלופי, ככל שהוא סבור כך, בערכאות האזרחיות [השוו: בג"ץ 2097/09 ברוש נ' שידורי קשת בע"מ (לא פורסם, 8.3.2009)].

8.     סוף דבר: העתירה נדחית על הסף. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מכתב תלונה למסעדה

  2. מכתב תלונה נגד שכן

  3. רשלנות בהגשת תלונה

  4. פיטורי עובד שהתלונן

  5. תלונה על חדר באוניה

  6. תביעה על תלונה שקרית

  7. תלונות על רעש מהשכנים

  8. תלונה נגד נהג אוטובוס דן

  9. מכתב תלונה לאולם אירועים

  10. איך מגישים תלונה על שופט

  11. פיצוי על תלונת סרק במשטרה

  12. תלונת סרק ללשכת עורכי הדין

  13. תלונות על טיול בדרום אמריקה

  14. תלונות על טיול מאורגן לארה''ב

  15. פיטורים בגלל תלונה נגד המעביד

  16. ערעור על תלונה למפקח על הביטוח

  17. תלונה על חדר כושר (תביעת פיצויים)

  18. התנכלות לעובד בעקבות תלונה לבכיר

  19. תלונת שווא על הטרדה מינית בעבודה

  20. זיכוי עקב אי הגשת תלונה על גניבה

  21. נציב תלונות הציבור מערכת בתי המשפט

  22. תלונות על ייצוג של עובד ע''י ההסתדרות

  23. טענת משלוח מכתב תלונה עם מסכת שקרית של עובדות

  24. חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002

  25. תקנות נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס''ד-2003

  26. טען שהגישו נגדו תלונה שקרית למעסיקו הישיר ובכך גרם לו לסכסוך ומבוכה

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון