אזרחות לבני זוג של אדם שנפטר

להלן החלטה בנושא אזרחות לבני זוג של אדם שנפטר: החלטה 1. לפני בקשה לפסיקת הוצאות מטעם העותרים. עניינן של העתירות בבקשה להוצאת צו על תנאי שיורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יעניקו לעותרות, בנות זוגם של אזרחים ישראליים שטרם סיימו את הליך ההתאזרחות ובן זוגם נפטר, אזרחות ישראלית מכוח חוק האזרחות, תשי"ב-1952 (להלן: חוק האזרחות). על פי החלטת כב' השופטת מ' נאור מיום 26.04.06 אוחד הדיון בעתירות. לאחר בחינת נסיבותיהן הפרטניות של העותרות, לרבות עובדת שהייתן הממושכת בישראל באשרה מסוג א/5 החליטה הוועדה הבין משרדית לעניינים הומניטאריים להעניק לעותרות אזרחות. כפועל יוצא מכך ביקשו העותרות מחיקת העתירות בכפוף לפסיקת הוצאותיהן. 2. לטענת העותרות פנו למשיבים טרם הגשת העתירה אולם פניותיהן זכו למענה שלילי או שלא זכו למענה בכלל. עובר להגשת העתירה היו העותרות מצויות במצב כלכלי קיומי קשה והעותרת בבג"ץ 2269/06 אף נכלאה והמתינה לגירוש מישראל. לפיכך, כך נטען, לא נותרה להן ברירה אלא להגיש העתירה דנן. לשיטת העותרות, הגשת העתירה היא שהובילה לקבלת הסעד. העתירה בבג"צ 2269/06 כללה הן את נושא הענקת האזרחות הישראלית לעותרת והן את הדרישה לקבוע קריטריונים להסדרת מעמדן של אלמנות של אזרחים ישראלים שנפטרו לפני שנסתיים הליך התאזרחות בן זוגם. בעקבות דרישה זו נקבעו קריטריונים כאמור, על מהותם חולקות העותרות, אולם על בסיסם נבחן עניינן והתגבשה ההחלטה להעניק להן אזרחות. יתרה מכך, עובדת הענקת האזרחות לעותרות בהליך מזורז של הוועדה הבין המשרדית לעניינים הומניטאריים, באה גם היא, כך נטען, בעקבות הגשת העתירה. מטעמים אלו קמה, לשיטת העותרות, עילה לחיוב המשיבים בהוצאותיהן. 3. המשיבים מתנגדים לבקשה. עמדת המשיבים הייתה ועודנה כי דין עתירות שעניינן בבקשה להענקת אזרחות ישראלית לבן זוגו של אזרח ישראלי שהתאלמן טרם שהושלם הליך ההתאזרחות, להידחות. מטעם זה, התנגדו המשיבים לסעד המבוקש על ידי העותרות. יחד עם זאת, ציינו המשיבים בתגובתם לעתירות, כי קיימים מקרים מיוחדים המצדיקים העברת בקשה להמשך שהייה בישראל מכוח חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל) מטעמים הומניטאריים, וכך הוחלט בעניינן של העותרות. הוועדה הבין משרדית לעניינים הומניטאריים החליטה, לאחר שקילה פרטנית של מכלול נסיבותיהן של העותרות לרבות שהייתן הממושכת בישראל של העותרות במעמד מסוג א/5, להעניק להן אזרחות. אמנם עמדת המשיבים לגופו של עניין הובאה לפני בית משפט זה פעם נוספת במסגרת עתירות אלו כחלק מסדרת העתירות שהוגשו על ידי בא כוח העותרות דנן, ואף הוצא במסגרתן צו על תנאי. אולם אין בכך, כך נטען, כדי לגרוע מהכרעות קודמות של בית המשפט. טענת העותרות בעתירה לפיה הן זכאיות לאזרחות ישראלית עם פטירת בן זוגן מכוח חוק האזרחות לא התקבלה לעת עתה וההלכה נותרת בעינה כל עוד בית המשפט לא יקבע אחרת. אשר לטענת העותרות לפיה התקבל הסעד של קביעת קריטריונים בעקבות הגשת העתירה, נטען על-ידי המשיבים, כי אכן גובש נוהל המסדיר בין היתר גם את דרך הטיפול במקרה בו פקע קשר הנישואים בשל פטירת בן הזוג הישראלי אולם נוהל זה גובש עוד קודם לדיון בעתירות ולא היה בו כדי להביא לקבלת עמדת העותרות. יתרה מכך, לעניין זה לא פנו העותרות בבקשה למשיבים טרם הגשת העתירה. גם הצו על תנאי שהוציא בית המשפט לא כלל את הסעד לעניין קביעת קריטריונים. מטעמים אלו טענו המשיבים כי דין הבקשה להידחות. 4. לאחר עיון בחומר שהובא לפני ובטענות בעל הדין באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. הכללים לעניין חיוב בעל דין בהוצאות נקבעו בפסיקה (ראו בג"צ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מח(4) 217, (1993)). על פי כללים אלו יש לבחון האם היה צידוק בהגשת העתירה, האם לא הזדרז העותר בפניה לבית המשפט ומיצה הליכים, האם היה שיהוי בהגשת העתירה, והאם עצם הגשת העתירה היא שהביאה לקבלת הסעד. מקובלת עלי עמדת המשיבים לפיה הגשת העתירה לא הביאה לשינוי בעמדת המשיבים לגופו של עניין, שכן דרישת העותרות לקבל אזרחות מכוח חוק האזרחות, לא נענתה במסגרת העתירה. סוגיה זו עומדת לפני הכרעה, יחד עם עתירות נוספות בסוגיה, בבית משפט זה. זאת ועוד: טענת העותרות לפיה התקבלה דרישתן החלופית לקביעת קריטריונים להסדרת הסוגיה הנדונה בעתירות אינה מקימה בנסיבות העניין בסיס מספק לפסיקת הוצאות. סעד זה התבקש כסעד חלופי בבג"צ 2269/06 בלבד. הוא לא הועלה לפני המשיבים טרם הגשת העתירה, ולא שוכנעתי כי אכן הגשת העתירה היא שהביאה את המשיבים לקבוע קריטריונים להסדרת הסוגיה. 5. למרות מסקנותי אלו, דעתי היא כי קיים בסיס מספיק לחיוב המשיבים בהוצאות במקרה זה. אכן, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי רק לאחר שהוגשה העתירה הובא עניינן של העותרות לפני הוועדה הבין משרדית לעניינים הומניטאריים על מנת שתבחן קיומם של טעמים מיוחדים בגינם ניתן יהיה להעניק לעותרות מעמד בישראל. זאת, חרף מצבן העותרות. לטענת המשיבים הוענקה האזרחות לעותרות לאור מכלול נסיבותיהן האישיות לרבות שהיית העותרת בבג"צ 2269/06 בישראל במעמד מסוג א/5 למעלה משש שנים ושהיית העותרת בבג"צ 2823/06 במעמד מסוג א/5 למעלה מארבע שנים. עובדות אלה היו ונותרו קודם ואחרי הגשת העתירה. בהעדר אינדיקציה לשינוי שחל בהן הגעתי לכלל מסקנה כי הגשת העתירה היא שהניעה את המשיבים להידרש לעניינן של העותרות ולהחליט כאמור. ודוק: ער אני לכך כי העותרות ביקשו בעתירתן כי האזרחות תוענק להן מכוח חוק האזרחות ואילו המשיבים סבורים כי הסעד נתקבל לא על בסיס זה אלא על בסיס החלטת הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים. אולם, כעולה מהחומר שלפני, הפנית העניין לוועדה האמורה נענתה על-ידי המשיבים שלא לפנים משורת הדין אלא כחלק מן הטיפול במקרים מסוג זה, כעולה בין היתר מן הנוהל שגובש בנדון (נוהל 5.2.0017 מיום 30.8.06, נספח מש/1 לתגובת המשיבים מיום 2.9.06). במצב דברים זה, נראה כי הגשת העתירה הובילה לקבלת הסעד, גם אם לא מן הטעם המהותי עליו הסתמכו העותרות. יצוין, כי גם העובדה כי על יסוד העתירות ניתן צו על תנאי (21.09.06) המכוון כנגד המשיבים ומורה להם להתייצב וליתן טעם מדוע לא תינתן לעותרים אזרחות ישראלית מכוח חוק האזרחות, והוצאו צווים המונעים הרחקת העותרות מישראל מחזקת את המסקנה כי היה צידוק בהגשת העתירות. 6. התוצאה היא אפוא כי דין הבקשה להתקבל. אשר לשיעור החיוב בהוצאות הרי שיש ליתן משקל לעובדה כי הסעד העיקרי בעתירות עומד להכרעה יחד עם שאר העתירות בסוגיה, כמו גם לנכונות המשיבים להביא את עניינן של העותרות לכדי פתרון בלא צורך בקיום דיון. אשר על כן ישאו המשיבים בהוצאות העותרות בשתי העתירות יחד, בסך כולל של 5,000 ₪. סכום זה ישא ריבית והצמדה כדין מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.משרד הפניםבני זוגאזרחות