להלן החלטה בנושא תיקון פירוט בקשת פטנט: החלטה זוהי בקשת רשות ערעור לפי סעיף 174 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן - החוק) על החלטה של רשם הפטנטים מיום 21.10.07, בה נדחתה התנגדות של המבקשת לבקשה שהגישה המשיבה לתיקון פירוט של בקשת פטנט מס' 124034. בקשת הפטנט הוגשה על ידי המשיבה. נגדה הוגשה התנגדות של המבקשת. הבקשה מתייחסת למערכת המסמנת דוגמאות על יהלומים באמצעות לייזר, ולשיטה לאימות זהותם של יהלומים על ידי סימונם במידע מוצפן. לאחר קיבול הבקשה, ובעוד ההתנגדות של המבקשת לרישום הפטנט תלויה ועומדת, הגישה המשיבה בקשה לתיקון הפירוט. המבקשת התנגדה גם לבקשת התיקון. במהלך הדיון שקיים הרשם בבקשת התיקון הגיעו הצדדים להסכמה על חלק מהתיקונים המבוקשים. נותרו במחלוקת שני תיקונים: הוספת המילה "automatically" בתביעות מס' 1 ו-33, והוספה (כפולה) של המילה "output" (פלט) בתביעה מס' 1. הרשם דחה את התנגדותה של המבקשת לשני התיקונים. המבקשת החליטה להותיר את עניין התיקון הראשון להמשך הליכי התנגדותה לבקשת הפטנט. לעומת זאת, את התיקון השני שהותר למשיבה, מבקשת היא לתקוף כבר כעת בערעור לבית המשפט, לפני שיחודש הדיון בהתנגדותה לבקשת הפטנט. ההוספה הראשונה של המילה "output" בתביעה מס' 1 מתייחסת למידע המועבר ממערכת ההדמיה של היהלום אל המעבד השולט על סימונו. ההוספה השניה של אותה מילה מתייחסת למידע המועבר ממערכת ההדמיה לרכיב אחסון המידע. הרשם קבע בהחלטתו כי הוספת המילה "output" לפירוט הבקשה אינה מרחיבה את מערכת התביעות, משום שמדובר במונח יסוד הידוע לכל בעל מקצוע סביר, ומשמעותו עולה באופן ברור מהפירוט המקורי וכן מהתרשימים הנלווים אליו. עוד קבע הרשם כי שני המופעים של המילה "output" בתיקון הפירוט אינם מתייחסים בהכרח לאותם נתונים באופן המחייב את המסקנה כי הסימון מתבצע על סמך הנתונים הנשלחים לרכיב האחסון. המבקשת טוענת, ראשית, כי הרשם לא התייחס בהחלטתו לטענתה כי התיקון אינו משיג את המטרה אשר לשמה הוא התבקש על פי דברי המשיבה, קרי: צמצום או הבהרה של התביעות, ולפיכך אין הוא נופל לתוך אחת המטרות המאפשרות תיקון פירוט לפי סעיף 65 לחוק: "לשם הבהרה או סילוק שגיאה שנפלה בו או לשם צמצום תביעותיו". בנוסף טוענת המבקשת כי הרשם שגה בהבנת טענתה המרכזית. טענתה המרכזית הייתה שלצורך אי-התרת התיקון, די בכך שהתביעה המתוקנת מנוסחת באופן המקים אפשרות - גם אם לא ודאות - לכך שהאמצאה אשר לגביה מתבקשת הגנת הפטנט היא כזו שאותו פלט של מערכת ההדמיה, המשמש לשליטה על מערכת הסימון, הוא הפלט הנשמר ברכיב אחסון המידע. לטענת המבקשת, ניסוח כה רחב של האמצאה לא תואר בבקשת הפטנט המקורית, והמשיבה לא המציאה אמצאה שכזאת. משכך לא היה מקום להתיר לה תיקון הכולל בתוכו ניסוח כזה, שהרי סעיף 66 לחוק מתנה התרת תיקון פירוט פטנט בכך "שאין בו כדי להרחיב את היקף התביעות שבפירוט או כדי להוסיף לפירוט דברים שלא נזכרו בו בעיקרם מלכתחילה". הרחבה זו, טוענת המבקשת, מוסיפה עמימות וחוסר ודאות לאמצאה הנתבעת בבקשת הפטנט, ובכך מסבכת ומקשה על ניהול הליך ההתנגדות, שהנו הליך מורכב המצריך הבאת ראיות. על מנת למנוע סיבוכים מיותרים ולחסוך ניהול הליך סרק של התנגדות לתביעה לא ברורה ונטולת זכות קיום, מן הראוי לדעת המבקשת ליתן לה כבר בשלב זה רשות לערער על החלטת התיקון. במסגרת אותו ערעור בכוונת המבקשת לדרוש גם את ביטול החלטת הרשם להשית את הוצאות בקשת התיקון (בסך של 15,000 ₪) עליה, תחת חיוב המשיבה בהוצאות אלה מטעמים שפורטו על ידי המבקשת בפני הרשם. שקלתי את טענות המבקשת, ומצאתי כי אין בהן להצדיק מתן רשות ערעור בטרם הסתיים הליך ההתנגדות לרישום הפטנט. לפיכך לא ראיתי מקום לבקש תשובה על הבקשה, והחלטתי לדחותה על אתר בהתאם לתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. המבחן למתן רשות ערעור על החלטת ביניים (בלשון החוק: "החלטה אחרת") של רשם הפטנטים, הנו אותו מבחן המשמש את בית המשפט שלערעור המתבקש להרשות הגשת ערעור על החלטת ביניים של בית משפט בפניו מתבררת תובענה אזרחית (ראו: ע. פרידמן, פטנטים - דין, פסיקה ומשפט משווה (2001) עמ' 505; תקנה 192 לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968). מכאן שברגיל יש להמתין להחלטה הסופית של הרשם המסיימת את הדיון בהליך שבפניו, ובמסגרת זכות הערעור על אותה החלטה לשקול תקיפה של החלטות הביניים שניתנו במהלך הדיון. סטייה מעיקרון זה תיתכן רק כאשר ההמתנה לסיום ההליך עלולה לגרום לבעל דין נזק חמור שאינו בר-תיקון או לשנות באופן יסודי את מתכונת ההליך (רע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אלוש, בפסקה 4; ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד (1999) עמ' 176). גישה זו מקבלת משנה תוקף במצבים בהם רשות הערעור מתבקשת על החלטות העוסקות בעניינים שבסדר דין, דוגמת תיקון כתבי טענות, בהם מרווח שיקול הדעת של הערכאה המבררת רחב במיוחד, ובהם "אין בית-משפט שלערעור מתערב, אלא אם כן ההחלטה הנדונה נוגדת את הדין או גורמת לעיוות-דין" (רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(2) 206, 210). לא עוד אלא שהחלטה המתירה תיקון כתב טענות (להבדיל מהחלטה הדוחה בקשת תיקון) חוסה תחת הגישה ה"ליברלית ביותר" הנקוטה בפסיקה בכל הנוגע לתיקונים כאלה (ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214, 218); וגישה זאת מגבילה אף היא את היקף ההתערבות של ערכאת הערעור. אכן, כבר נאמר לגבי החלטה המתירה תיקון כתב תביעה, כי "עניין זה מצוי במסגרת שיקול דעתה של הערכאה המבררת, ואין זה ממנהגו של בית המשפט שלערעור לשים עצמו בנעליה" (רע"א 1597/04 שפיגלר נ' גולפמן, לא פורסם). יישומם של עקרונות אלה על המקרה שבפנינו מעלה כי אין בו נתון מיוחד המצדיק סטייה מהכלל ומתן רשות ערעור על החלטת הביניים המתירה את תיקון הפירוט. החלטה זו אינה המילה האחרונה בהליך בקשת רישום הפטנט שהגישה המשיבה, שהרי עדיין פתוחים סיכוייה של המבקשת לשכנע את הרשם, במסגרת התנגדותה התלויה ועומדת, שלא לרשום את הפטנט בשל האופן העמום או הרחב בו האמצאה הוגדרה על ידי המשיבה. כמו כן, שמורה למבקשת זכות הערעור בפני בית המשפט על החלטת הרשם בהתנגדות, ככל שיוחלט בה לרשום את הפטנט. הן הרשם, והן בית המשפט בערעור על הרשם, מוסמכים בדיון בהתנגדות לרישום הפטנט, להורות בין היתר על תיקון הפירוט (סעיף 32(א) לחוק; פרידמן, בספרו הנ"ל, עמ' 436-437; ע"ש (תל-אביב-יפו) 1016/06 Merck & Co. Inc נ' אוניפארם בע"מ; השוו: רע"א 11194/04 פוליביד מוצרי פוליסטירן מוקצף נ' גבעתי). נמצא כי התרת תיקון הפירוט הנלווה לבקשת הפטנט, בדרך של הוספת המילת "output" בתביעה מס' 1, אינה מחייבת הותרת תיקון זה על כנו בסוף הדרך, עת תוכרע שאלת רישום הפטנט. כך, בשל הזכות השמורה למבקשת לנסות ולשכנע את הרשם או את בית המשפט לדחות את בקשת הרישום, ולמצער להתנות את הרישום במחיקת המילה "output" מהפירוט או בהוספת הבהרה למופע השני של המילה לפיה מדובר בפלט אחר. שעת מימוש הזכות הזאת הנה בדיון בהתנגדות לבקשת הפטנט, העתיד להתחדש כעת. יש לאפשר להליך זה להתנהל, ואין לעכבו ולסרבלו על ידי הוספת הליך ערעורי על החלטת הביניים המתירה את תיקון הפירוט. ודוק: הליך ההתנגדות אמור להתקיים בלאו הכי, גם אם לא יותר למשיבה לתקן את הפירוט. לכן אין המקרה שבפנינו דומה למקרה שנדון ברע"א 2826/04 רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר נ' Recordati Ireland Limited, עליו נסמכת המבקשת. במקרה ההוא, תכלית הערעור אשר להגשתו התבקשה הרשות הייתה לייתר את הצורך בפתיחת הליך מורכב בפני הרשם לשם הארכת תקופת ההגנה של הפטנט. במקרה שלפנינו, לעומת זאת, הליך ההתנגדות של המבקשת לרישום הפטנט יתקיים בלאו הכי, גם אם תתקבל התנגדותה לתיקון הפירוט. מטעמים אלה לא מצאתי מקום לתת רשות ערעור על התרת התיקון, והחלטתי לדחות את הבקשה בלא תשובה. ממילא אין צו להוצאות. הערבון יושב למבקשת.פטנטים