להלן החלטה בנושא בקשה לצו מניעה זמני בגין שימוש בסימן מסחרי רשום: החלטה עניינה של החלטה זו הוא בבקשה למתן צו מניעה זמני לפיו ימנעו המשיבים משימוש כלשהו, אם במישרין ואם בעקיפין, בשם המסחר הרשום על שמו של המבקש. המבקש הינו בעל סימן מסחר רשום בשם "הג'ונגל של אלי" (נספח ב' לבש"א) (להלן: סימן המסחר). המבקש מפעיל חנות לחיות בית בנתניה אשר הוקמה ארבעה חודשים עובר להגשת בש"א זו. המשיבה 1 הינה חברה אשר הוקמה לפני מספר חודשים על ידי המשיב 3, אשר הוא מנהלה. חברת נ.ד. ליפשיץ נאמנויות בע"מ רשומה כמחזיקה במניות המשיבה1. המשיבה 1 מפעילה חנות לבעלי חיים תחת סימן המסחר, בנתניה בסמיכות לחנות המבקש. המשיבה 2 טוענת כי הינה מי שעושה שימוש בסימן המסחר מאז שנת 1998, עוד קודם לרישומו. בעליה הינם המבקש, אשר מחזיק ב- 49% ממניותיה והמשיב 3, אשר מחזיק ב- 51% ממניותיה ומשמש כמנהלה. בין המבקש לבין המשיבים מתקיים סכסוך, בין היתר בנוגע לסימן המסחר והבעלות בו, בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. בקשר עם כך הגישה המשיבה 2 בקשה למחיקת סימן המסחר או תיקונו. כמו כן הגיש המבקש כנגד המשיבה 2 והמשיב 3 תביעה בגין הלנת שכר או לחילופין לפיצויי פיטורין בבית הדין האזורי לעבודה (עב 3439/05). עוד, הגיש המבקש המרצה זו שבתיק העיקרי להסרת קיפוח המיעוט או לחלופין לפירוקה של המשיבה 2 וחברות אחרות בבעלותם המשותפת של הצדדים. יצוין כי המשיבה 2 הגישה תביעה ובמסגרתה בקשה לצו מניעה זמני כנגד המבקש וחברה אשר נטען כי מצויה בבעלותו וניהולו של המבקש, א.ד. בעלי חיים בע"מ (להלן- א.ד.), למניעת השימוש שלהם בשם המסחרי (ת.א. 1618/05). בדיון מיום 19/5/05 הגיעו הצדדים להסכמה אשר ניתן לה תוקף של פסק דין כי, בין השאר, יינתן צו מניעה המונע מהמבקש ומא.ד., לעשות שימוש בשם המסחרי ובלוגו. טוען המבקש כי הוא בעל מוניטין של כ- 17 שנה לערך בכל הקשור לממכר חיות בית וציוד נלווה. כבר משנת 1987-1988 מנהל הוא חנויות של חיות תחת השם "הג'ונגל של אלי". מאידך המשיבה 2 הינה חברה שהוקמה רק בשנת 1998, כ- 10 שנים לאחר שהחל המבקש לעשות שימוש בשם וכאשר שם זה היה כבר מזוהה באופן מוחלט עם המבקש "כאדם וכדמות", כטענתו. לפיכך סימן המסחר זוהה עם המבקש ולא עם מי מהמשיבים. כמו כן נטען כי תכלית הכנסתו של המשיב 3 וכתוצאה מכך חברות נוספות שהוקמו, היתה ניהול אדמיניסטרטיבי ועסקי בלבד. ואולם בעקבות הפיכתו של המשיב 3 לבעל שליטה במשיבה 2, בחר הוא לדחוק את רגליו של המבקש ולנדותו מכל הקשור עם המשיבה 2. כך כעת מנסים המשיבים להעביר, בדרך לא דרך, את סימן המסחר על שמה של חברה אשר אין למבקש כל קשר אליה, זו המשיבה 1, ולגוזלו. מאידך נטען על ידי המשיבים כי המבקש מנסה לנקוט בכל פעולה אשר תפגע בהם. בבחינת כך אף פנה לרשום סימן מסחר על שמו בהיחבא, כך אף פנה בפתיחת חנותו ואף הקמת חברה בבעלותו, על אף שמנסה להסתיר זאת, מתחרה עם המשיבה 2. לטענתם השם המסחרי הינו של המשיבה 2 אשר נוצר ברבות השנים ולמצער הזכויות בו הועברו לידה במפורש או מכללא מאת המבקש, ככל שלמבקש היו זכויות בו קודם לרישום. ברוח זו הוגשה בקשה למחיקת הסימן המסחרי או לחילופין לשנותו אל מול רשם הפטנטים, כאמור. מכל מקום אין די ברישומו של הסימן המסחרי על שמו של המבקש, זאת לאור הנסיבות הנוגעות לתיק זה. כמו כן טוענים המשיבים כי בקשת המבקש לוקה בשיהוי רבתי, כלשונם, וכי המבקש יודע על שימושה של המשיבה 1 בשם המסחרי מזה זמן רב, ולפחות בעקבות ניהול התיק הקודם. כמו כן מצביעים המשיבים על חוסר תום ליבו של המבקש וניסיונות להסתרת עובדות על מנת להביא להשגת מבוקשו. לאחר שקלא וטרייה של טענות הצדדים הגעתי לכלל דעה כי יש ליתן צו מניעה כמבוקש וזאת אך בכל הקשור עם פעילותה של המשיבה 1, זאת ותו לא. לא מצאתי להעניק למבקש צו מניעה כנגד המשיב 3 שכן זה לא עשה שימוש בסימן המסחר בגפו אלא באמצעות המשיבה 2 והחברות האחרות בבעלות המבקש והמשיב 3וכעת המשיבה 1. אף בכל הקשור עם המשיבה 2, לא מצאתי להעניק את הסעד המבוקש. המשיבה 2 הינה חברה אשר מצויה אף בבעלותו של המבקש. בעניין זה, העיד המבקש כי זכויותיו במשיבה 2 נגזלו כבר בשנת 2004 (פרוטוקול מיום 19/12/05 ע"מ 4 שורות 23-24). למרות זאת, במסגרת ת.א. 1618/05, בפני סגן הנשיא כב' השופט זפט, בו ניתן צו מניעה כנגד המבקש דכאן בלבד, לא מצא המבקש לעגן זכויותיו או להביא להכנסת דברים ברוח זו לאותה הסכמה אשר ניתן לה תוקף של פסק דין. במסגרת דיון זה יכול היה המבקש לעגן זכויותיו ואת זאת לא עשה. בקשר עם כך גם לוקה המבקש בשיהוי רב. שיהוי זה אינו מוסבר, ואף מטעם זה אין ליתן לו צו מניעה כאמור. זאת ועוד, הרי שבסיכומי התשובה מטעמו בבש"א זו מכיר המבקש כי לא ניתן היה לבקש צו מניעה כנגד "החנויות הקיימות העושות שימוש בסימן המסחרי מספר שנים... זאת לאור שיהוי" (סעיף ג. 2 לסיכומי התשובה). בכך נמצא הוא מוותר על טענתו כנגד המשיבה 2. אולם כל האמור לעיל אינו יכול לעמוד בקשר עם המשיבה 1. מדו"ח רשם החברות בגין המשיבה 1 עולה כי בעלת מניותיה הינה נ.ד. ליפשיץ נאמנויות בע"מ וכי מנהלה הוא המשיב 3 (נספח ג' לבקשת צו המניעה). מנספח ד' לתגובה מטעם המשיבים לבקשת צו המניעה הזמני, תגובה מטעם המשיבה 2 דכאן להליכים בת.א. 1618/05, בסעיף 9.2 עולה כי כל מניות המשיבה 1 דכאן מוחזקות על ידי החברה כאמור בבעלות עורכי הדין נח ודוד ליפשיץ, שהיא חברה לנאמנויות. עוד נכתב כי עו"ד נוח ליפשיץ אישר בכתב כי חברת הנאמנויות הנ"ל מחזיקה במניות המשיבה 1, עבור המשיבה 2. מחקירתו של המשיב 3 עולה כי לא קיים הסכם נאמנויות כאמור, בין המשיבה 2 לבין עו"ד ליפשיץ (פרוטוקול מיום 19/12/05 ע"מ 12 שורות 29-30). כמו כן המשיבה 1 הוקמה ללא שנתקבלה כל החלטה במוסד המקובל במשיבה 2 (פרוטוקול מיום 19/12/05 ע"מ 12 שורות 14-18). מתעורר חשש באשר לזכויותיו של המבקש באמצעות בעלותו במשיבה 2, במשיבה 1. לכאורה בכך נראה כי המשיב 3 מנסה לגרוע מסימן המסחר אשר רשום על שמו של המבקש, וזאת טרם החלטת הממונה על הפטנטים. בעניין זה אציין כי למבקש סימן מסחר רשום ותקף, כאשר המשיבה 1 עושה בו שימוש אשר על פניו מהווה שימוש מפר. בכגון דא ההנחה היא כי בשלב הראשוני של בקשת צו מניעה ארעי, רישום סימן המסחר תקף הוא, "וכי על פני הדברים סימנו המסחרי של המבקש ראוי להגנה" (רע"א 6012/02 לחם חי בע"מ נ' את א. ברמן בע"מ (מאפית ברמן), דינים עליון, כרך סב, 653). כך מורה אף סעיף 64 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב -1972, כי "בכל הליך משפטי בדבר סימן מסחר רשום תהא העובדה שפלוני רשום כבעל סימן המסחר ראיה לכאורה לתוקף הרישום המקורי של סימן המסחר". חזקה זו עומדת חרף הגשת בקשת המשיבים לביטולו של סימן המסחר (רע"א 8513/02 Kangaro Industries נ' שבו מכשירי כתיבה בע"מ, דינים עליון, כרך סג, 586). מבלי להכריע בעניין זה לגופו אומר כי מחומר הראיות עולה לכאורה, כי המבקש היה זה שיצר את המוניטין בגין חנויות החיות ולפיכך נרשם הסימן המסחרי על שמו. עניין זה עולה אף בסעיף 6 למכתב מיום 16/1/05, מטעם באי כוח המשיבים, על אף שענייננו אחר (נספח ה' לבקשת הצו מניעה). המשיב 3 והחברות אשר הוקמו עקב הגעתו נהנו ממוניטין זה שנוצר, ולכאורה בהעברת זכות השימוש בשם כעת לחברה אשר קשרו של המבקש עימה מעורפל, ולאור הסכסוך בין הצדדים, מתעורר חשש של פגיעה בזכויות המבקש. משנאמרו דברים אלו הרי אין לקבל את טענת המשיבים כי בהינתן צו מניעה כמבוקש, יופר הכלל בדבר הקפאת המצב באמצעות צו מניעה. בענייננו מדובר בחברה חדשה, ועל כן אי התרת השימוש בשם המסחרי הרשום על שמו של המבקש, עד החלטת הרשם לפטנטים, או כל החלטה אחרת בתיק זה, תקפיא את המצב ולא תשנה אותו כנטען. אף מאזן הנוחות מראה לכיוונו של המבקש, שימוש בסימן המסחר הרשום על שמו של המבקש, בלא פיקוחו, יכול ויביא לפגיעה במוניטין השם, ואף בכיסו של המבקש, מבלי שבשלב זה הוכרעה שאלת הזכאות לסימן המסחרי. טוענים המשיבים כי אף בנוגע למשיבה 1 לוקה בקשת המבקש בשיהוי. המשיבים מניחים בפני את מש/1 זהו תצהיר החתום על ידי המבקש אשר הוגש במסגרת ת.א. 1618/05, מתוכו עולה כי המבקש היה מודע לכך שהמשיב 3 עומד לפתוח חנויות לממכר בעלי חיים והתעורר חשדו כי יעשה שימוש בסימן המסחר לעיל. ואולם מחקירתו של המבקש עולה כי ידע על הקמת החנות על ידי המשיבה 1 מזה זמן ואולם חיכה על מנת לוודא כי המשיבה 1 אכן תעשה שימוש בסימן המסחר הרשום על שמו, משנוכח לדעת כי כך נעשה כן פנה הוא ביום המחרת לבית המשפט בהמרצתו נשוא התיק העיקרי , במסגרתה נתבקש בית משפט זה, בין היתר, ליתן צו מניעה כנגד המשיבות לעשות שימוש בסימן המסחר. אין המשיבים יכולים להיתלות בצו המניעה שניתן בת.א. 1618/05, שכן נקבע בו במפורש כי המבקש דכאן יוכל לפעול בתחום חנויות בעלי החיים ללא כל הגבלה ועל פי דין, כמו כן כי אין בהסכמות דשם כדי לגרוע מטענות מי מהצדדים. פסק הדין אינו מעניק למי מהמשיבים זכויות בסימן המסחר. כל שקובע הוא כי המבקש לא יעשה בו שימוש עד הכרעה בעניין אל מול הממונה על הפטנטים, או כל שינוי נסיבות אחר. פסק דין זה אינו מסייג את זכותם של המשיבים ואולם שימוש בסימן המסחר על ידי גורם חדש הוא המשיבה 1 כאשר הסימן המסחר רשום על שמו, וכאשר הליכים תלויים ועומדים אל מול הרשם לפטנטים, יש בה די כדי להיענות לבקשה בחלקה, כאמור. במסגרת שמירה על המצב הקיים היה ראוי כי בהמשך להסכם בת.א. 1618/05 כך תפעל אף המשיבה 2, והמשיב 3. השימוש שאלו עושים במשיבה 1, לכאורה, אינו מתיישב עם התנהלות בתום לב , על רקע המחלוקת באשר לזכויות בשם המסחרי והיותו לפי שעה רשום על שם המבקש. די בכך בשלב זה ליתן סעד ארעי. טענות המשיבים בקשר עם תוסר תום לב המבקש, אי עמידה בתנאי ההסכם, טענות בדבר ביזיון בית המשפט, לא הוכחו בשלב זה ואין אני מוצא מקום להתייחס אליהן. טענה נוספת בפי המשיבים היא כי המשיבה 1 אינה נכללת בקרב המשיבים בהמרצה נשוא התיק העיקרי. אי לכך אין ניתן ליתן הסעד המבוקש כנגדה. אולם בכגון דא הוגשה בקשה (בש"א 24502/05) לצירוף המשיבה 1 לתובענה. בהחלטה מיום 21/11/05 נתבקשה תגובת המשיבים. תגובה זו לא הוגשה, ומשכך הרי שהסכימו המשיבים לבקשה. כמו כן תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מורה כי בית המשפט רשאי, אף ללא בקשת בעל דין , ובתנאים שייראו לו, לצוות על הוספת שמו של אדם אשר היה לצרפו כתובע או כנתבע על מנת לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה (ראה: ע"א 205/74 ועד הנאמנים לווקף המוסלמי ביפו נ' זוהדי אחמד סיקסיק, פ"ד כח (2) 545, ע"מ 547-548). בעניין זה מורה תקנה 27 לתקסד"א כי ניתן לדון בעניין מסוים, אפילו לא צורפו בעלי הדין הדרושים. ברי כי המשיבה 1 דרושה היא כבעל דין בהמרצה זו. כמו כן המשיבה 1 הביעה את טענותיה בבקשה זו, ולא נגרע הימנה עקב החלטה זו. על כן מוצא אני להורות על צירופה של המשיבה 1 בענייננו. לאור האמור לעיל מורה אני על צו מניעה ארעי בגין שימוש בסימן המסחרי הרשום על שמו של המבקש, כנגד המשיבה 1 בלבד, עד להכרעה בתיק העיקרי וכנגד התחייבות עצמית של המבקש והפקדת ערובה בסך 35,000 ₪ להבטחת הוצאות ונזקי המשיבה 1. המשיבים ישאו בהוצאות המבקש בקשר עם בקשה זו בסך של 1,000 ₪ וכן בשכ"ט עורך דין בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. הסכומים האמורים ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום, אלא אם ישולמו בתוך 30 יום. סימן מסחרי