להלן החלטה בנושא עיכוב הליכים בתביעת הפרת פטנט: החלטה 1. בבית משפט זה תלויה ועומדת תובענה בגין הפרת פטנט רשום, לפי חוק הפטנטים תשכ"ז - 1967, ובגין עילות נוספות. הנתבעים כופרים בתוקפו הענייני של הפטנט ובהפרתו. האם ראוי לעכב את ההליכים בבית המשפט כדי לאפשר דיון בשאלת תוקף הפטנט בפני רשם הפטנטים? האם ראוי לעכב את הדיון בבית המשפט כדי לאפשר לנתבעים להגיש בקשה לביטול הפטנט לרשם הפטנטים, מתוך הבנה שבקשה כזאת תידון על ידי הרשם יחד עם בקשת ביטול שהוגשה לו בעבר על ידי צד שלישי שאינו בעל דין בהליכים בבית המשפט? 2. התביעה הוגשה לבית המשפט בסוף חודש יולי 2004. לנתבעים טענות כבדות משקל, הן לגבי תוקף הפטנט, הן לגבי ההפרה הנטענת והן לגבי העיתוי שבהגשת ההליך העיקרי. ביום 10/10/04 הוגש כתב תביעה שכנגד שבו נדרש פסק דין כספי על סך 10 מליון ₪, כאשר נטען פיצוי כספי גבוה יותר וסכום התביעה הוערך כאמור משיקולים של אגרה בלבד. 3. אין מחלוקת בין בעלי הדין, כי בפני רשם הפטנטים תלויה ועומדת בקשה לביטול הפטנט הרשום, ראו סעיף 29.1 לכתב התביעה. בקשה זו הוגשה על ידי רדיאנסי (ישראל) בע"מ במאי 2004. סעיף 73ב' לחוק הפטנטים מקנה לרשם הפטנטים סמכות לדון בבקשת כל אדם לבטל פטנט אם מצא הרשם, כי קיימת עילה שעל פיה ניתן להתנגד למתן הפטנט. בבקשה מיום 28/2/05 מבקשים הנתבעים מתן הוראה לרשם הפטנטים לדון בבקשה לביטול הפטנט, שתוגש לו (בעתיד) על ידי הנתבעים, וכן מתבקשת הוראה שבקשת ביטול זו תידון על ידי רשם הפטנטים יחד עם בקשת הביטול הקודמת הנמצאת כבר בפניו. עוד מתבקש עיכוב ההליכים בתיק הנוכחי עד להכרעה חלוטה בבקשה לביטול הפטנט. 4. התובעים מתנגדים לבקשה. 5. לפי סעיף 74(א) לחוק הפטנטים טעונה בקשת ביטול פטנט המוגשת לרשם הפטנטים בזמן שתלוי ועומד בבית המשפט הליך בשל הפרת אותו פטנט או ביטולו, רשות מאת בית המשפט. אם נפתחו הליכים בבית המשפט בשל הפרת פטנט לאחר שכבר הוגשה לרשם בקשה לביטול הפטנט, הרי יוסיף הרשם לדון בבקשה, אלא אם כן ניתנה הוראה אחרת לעניין זה על ידי בית המשפט, וזאת לפי הוראות סעיף 74(ג). המצב, אם כן, הוא שאין צורך ברשות של בית המשפט כדי שרשם הפטנטים יוסיף וידון בבקשה שהוגשה לו בעבר על ידי צד ג'. בקשה דומה של הנתבעים, לרשם, שתוגש בעתיד, טעונה רשות של בית המשפט לפי סעיף 74(א) סיפא הנ"ל. 6. לאחר ששמעתי את עמדות הצדדים, בכתב ובעל-פה, החלטתי לדחות את הבקשה 3345/05. 7. בקשה לביטול פטנט אינה דבר של מה בכך. היא צריכה להיות מוגשת לרשם הפטנטים תוך ציון העילות והעובדות שעליהן סומך מבקש הביטול את בקשתו, יחד עם הראיות שיש בידיו, תקנה 103 לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח - 1968. הנתבעים טרם הגישו את בקשת הביטול שלהם לרשם, ואף לא צרפו טיוטא של בקשה כזאת להליך הנוכחי בפניי. הבקשה עצמה אינה נתמכת בתצהיר חרף הוראות תקנה 241(א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984. לא היתה מניעה להגשת בקשת הביטול לפי סעיף 74(א) לחוק הפטנטים לרשם. רק דיון על ידי הרשם בבקשה טעון רשות של בית המשפט. סביר להניח שבעל דין, כמו הנתבעים, המבקש רשות כזאת מבית המשפט, יציג את בקשתו בפני בית המשפט, כדי שניתן יהיה להתרשם מהבקשה ומהראיות המצורפות לה. כפי שציינתי הוגשה התובענה ביולי 2004. ניתן היה לצפות שטיוטת בקשת ביטול תהיה מונחת בפני בית המשפט, אם מבקשים הנתבעים להתדיין בפני רשם הפטנטים יחד עם הליך ביטול שכבר תלוי ועומד בפניו. 8. בא כוחם המלומד של הנתבעים, בטענותיו המפורטות, הסכים, שאין אסמכתא בידיו לפיה עוכב הליך בבית המשפט בנסיבות דומות. טענתו היא, שאין זה הגיוני לקיים התדיינות בנושא תוקף הפטנט בשתי ערכאות שונות. עוד אמר שעל החלטת רשם הפטנטים קיימת זכות ערעור לבית המשפט המחוזי. הוא הדגיש את העובדה שרשם הפטנטים הוא טריבונל מקצועי הדן, גם בנושאי תקפות פטנטים, בעיקר עמד על כך, שקיום הליכים בבית המשפט ובפני רשם הפטנטים יביא להתדיינות כפולה בניגוד לכלל של Lis Alibi Pendens וציטט את: רע"א 2128/95 קונטרקט ליין נ' מפעלי ים המלח (דינים עליון); ע. פרידמן, פטנטים- דין פסיקה ומשפט משווה (תל-אביב 2000) ע' 813. 9. בענייננו לא ניתן להתעלם מכך שהתובענה הנוכחית אינה רק תובענה בגין הפרת פטנט רשום, אלא היא כוללת גם עילות נוספות. ספק, לכן, אם יש מקום לעיכוב הדיון באותם חלקים של התובענה, שעילותיה שונות, הגם, שכמובן, יש קשר ענייני הדוק בין כל העילות. הטעם העיקרי, לדעתי לכך, שלא ראוי בענייננו לקבל את עמדת הנתבעים, נוגע לכך שבעניננו מתעוררות הן שאלות של הפרת פטנט והן שאלות של תוקפו הענייני. לצורך בירור שאלות אלה יש הכרח לפרש את כתב הפטנט ואת תביעותיו. רצוי מאד, שפרשנות הפטנט הן בשאלות הפרה והן בשאלות הנוגעות לתוקפו הענייני תהיה זהה. אם תידון שאלת התוקף בנפרד משאלת ההפרה, כפי שמבקשים ממני הנתבעים, עשויה התוצאה להיות, שתינתן פרשנות אחרת לכתב הפטנט ולתביעותיו בכל אחד משני הליכים אלה. עוד ברור, שבית המשפט הדן בתביעת ההפרה לא יהיה קשור להכרעות שתתקבלנה בהליך בשאלת תוקף הפטנט המתנהל בפני רשם הפטנטים. יש חשיבות ענינית לקיום דיון אחד בשאלות ההפרה ובשאלת התוקף. בדרך זו נמנע פרוש מצמצם לתביעות הפטנט בעת דיון בשאלת התוקף, פרוש העולה בקנה אחד עם שאיפתו של בעל הפטנט להתגבר על הידע הקודם, מצד אחד, ופרוש מרחיב לאותן תביעות בעת דיון בשאלת ההפרה, כאשר נדונה השאלה האם המוצר המפר נכלל בגידרן של אותן תביעות (claims), מצד שני. אמת הדבר, שבשל השיקולים האמורים מעדיף, בדרך כלל, בעל הפטנט התדיינות בפני רשם הפטנטים. בענייננו המצב שונה. לאור השיקולים שהובהרו אינני סבור שניתן לכפות התדיינות כזאת על בעל הפטנט. בשים לב לנימוקים דלעיל, אני דוחה את בקשות הנתבעים לעיכוב הדיון ולמתן הוראות לרשם הפטנטים. 10. בעניין הבקשות לגילוי מסמכים ולמתן תשובות לשאלון, בש"א 3911/05, הסכימו, למעשה, הנתבעים, בנתון לטענותיהם באשר לעיכוב הדיון, למתן הצווים המבוקשים. ניתנים בזאת, איפוא, צווים לגילוי מסמכים כללי, הדדי, ולמתן תשובות לשאלון כפי העתירה ב' בבקשה הנ"ל, הכל לקיום בתוך 30 יום מהיום. 11. בעניין הבקשה למתן צו לבדיקת מכשירים, עתירה ג' בבקשה הנ"ל, הציע ב"כ הנתבעים להמתין ימים אחדים, כדי שהוא יוכל לתת לי הצעה מעשית מוסכמת בענין זה. אני מרשה בזאת לנתבעים, להגיש לצד שכנגד ולבית המשפט, הצעה כזאת בתוך 10 ימים מהיום. בהעדר הסכמה בעניין זה יוכל כל אחד מבעלי הדין לחזור לענין בהמשך הדרך. עיכוב הליכיםפטנטיםהפרת פטנט