לטענת המבקשת, המשיבים משווקים חפצי יודאיקה שהעתיקו ממנה והם אף מפרים הסכם פשרה. המבקשת מבססת את תביעתה על עילות של הפרת זכות יוצרים, גניבת עין, התערבות בלתי הוגנת במסחר, הטעיה, גזל, עשיית עושר ולא במשפט והפרת הסכם. בית המשפט פסק כי המבקשת לא הניחה תשתית ראייתית לכאורית המוכיחה שהמוצרים שלה אשר לטענתה הועתקו על ידי המשיבים, רכשו מוניטין כנדרש להוכחת גניבת עין, ולכן אין מקום ליתן לה סעד זמני בהסתמך על עילה זו. להלן החלטה בנושא מוניטין להוכחת גניבת עין: החלטה רקע המבקשת מעצבת, מייצרת ומשווקת חפצי יודאיקה. לטענת המבקשת, המשיבים משווקים חפצי יודאיקה שהעתיקו ממנה והם אף מפרים הסכם פשרה שקיבל תוקף של החלטה (בשא 18411/03), לפיה נאסר עליהם לשווק דגמי יודאיקה של המשיבה ו/או להשתמש באריזה כחולה המאפיינת את האריזות של המבקשת. בת.א 2330/05 תבעה המבקשת צו מניעה שיאסור על המשיבים לשווק חפצי יודאיקה שפורטו בכתב התביעה, צו למתן חשבונות ופיצוי כספי. בבקשה שלפני עותרת המבקשת לסעד זמני כדלהלן: לאסור על המשיבים להפיץ ו/או לשווק ו/או למכור ו/או לפרסם ו/או לעשות שימוש כלשהו, במוצרים המפורטים בסעיף 26 לבקשה ובכלל זה גביע לקידוש יין, חנוכיות, פמוטים, מנורה, מזוזות ומוצרי יודאיקה נוספים לאסור על המשיבים להפיץ ו/או לשווק ו/או למכור ו/או לפרסם ו/או לעשות שימוש כלשהו באריזות של המוצרים המפורטים בסעיף 26. לאסור על המשיבים להעתיק ו/או לחקות את המוצרים המקוריים של המבקשת. להורות למשיבים למסור למבקשת את כל מלאי המוצרים המפרים הנמצאים בידיהם. להורות למשיבים לאסוף את כל מלאי המוצרים המפרים שאינם ברשותם והמצויים בידי כל מי שרכש מהם את המוצרים המפרים ולהעבירם לכונס הנכסים. למנות את ב"כ המבקשת כתופסי נכסים וככונסי נכסים למוצרים המפרים בארץ ובחו"ל ולהרשות למבקשת לתפוס את כל המוצרים המפרים שבידי המשיבים. להורות למשיבים למסור לידי כונס הנכסים כרטיסי חשבונות ומסמכים בנוגע להיקף ויעדי שיווק המוצרים המפרים. להורות למשיבים לגלות בתצהיר מאומת על ידי רו"ח, את כל פרטי הפעילות הכספית של משיבה 1 וכן את כל הקשור בכמויות והיקף השימוש שנעשה במוצרים המפרים. ליתן כנגד המשיבים צו לגילוי ועיון בכל המסמכים הנוגעים לעניין. להורות לשלטונות המכס לעכב ברשויות המכס וליתן לכונס הנכסים לתפוס, כל מוצר מן המוצרים המפרים, אשר יגיעו לישראל ויהיו מיועדים למשיבים, ולדווח לכונס הנכסים על כל משלוח מעוכב כאמור, מיד עם הגיעו לישראל. דיון א. המבקשת מבססת את תביעתה על עילות של הפרת זכות יוצרים, גניבת עין, התערבות בלתי הוגנת במסחר, הטעיה, גזל, עשיית עושר ולא במשפט והפרת הסכם. הפרת זכות יוצרים ב. למעט המוצרים של המבקשת שמספרם הקטלוגי הוא 4050 ו - 5050 אשר לגביהם הוגשה בקשה לרישום מדגם, (להלן: "מחלקי היין") אליהם אתייחס בנפרד, לא הראתה המבקשת שיש לה זכות יוצרים במוצרים שאותם היא משווקת וממילא לא הראתה שיש לה זכויות כאלה ביחס למוצרים שלטענתה הועתקו על ידי המשיבים. לבד מאמירה כללית (סעיפים 4 ו - 14 לתצהירו של יורם קארשי), לא צירפה המבקשת לבקשתה ראיות שיש בהן כדי ללמד שהיא זו שעיצבה את הדגמים שלטענתה הועתקו על ידי המשיבים. בתצהיר הנוסף, של יורם קארשי שצורף לתשובת המבקשת מיום 1.12.05 טוען המצהיר כי המבקשת היא שעיצבה פמוטים הנושאים תבליטים של ר' מאיר, בר יוחאי והבאבא סאלי (סעיף 25), אולם לא צירף כל ראיה לביסוס טענה זו. כך, הוא לעניין המנורה (סעיף 26), מפתח הפרנסה המסתובב (סעיף 29) ומחזיקי המפתחות עם דמויות רבנים (סעיף 30). ג. השרטוטים שהוגשו במסגרת הבקשה שהגישה המבקשת בשנת 2003 לרישום מדגם ביחס למחלקי היין אינם מהווים ראיה לכך שהמבקשת היא המעצבת המקורית של מחלקי היין נשוא הבקשה, במיוחד במקום שטרם נרשם המדגם. אולם, אפילו היה בכך כדי ללמד שלכאורה המבקשת היא המעצבת המקורית של מחלקי היין, לא היה בכך כדי לסייע למבקשת, הואיל ואין דמיון בין מחלקי היין של המשיבים המופעים כמוצגים 11016, N 11016 ו - P 11016. תבנית הבסיסים שונה, והאיורים המוטבעים על הכוסות שונים אף הם. ד. לנוכח האמור לעיל, נראה שסיכויי המבקשת לזכות בתביעתה בעילה של הפרת זכות יוצרים אינם טובים. גניבת עין ה. כדי לזכות בתביעתה בעילה של גניבת עין על המבקשת להראות שמוצרי היודאיקה שלה רכשו מוניטין וציבור הלקוחות הרלבנטי עלול לחשוב בטעות שמוצרי היודאיקה המשווקים על ידי המשיבים הם מוצרים של המבקשת או קשורים אליה. ו. מלבד קטלוג של המוצרים, לא צירפה המבקשת ראיות שיש בהן כדי ללמד על המונטין שצבר כל אחד מהמוצרים שלטענתה הועתקו על ידי המשיבים. בחקירתו העיד יורם קארשי: "ש. אתה אומר בתצהירך שלך וגם בבקשה על השקעות כספיות ניכרות אבל לא הבאת כל ראיה לכך. יש סיבה לכך שלא צירפת כל מסמך חשבונאי המעיד על פרסום, שיווק, השתתפות בתערוכות? ת. לא ידעתי שצריך." (ע' 2 ו - 3 לפרוטוקול מיום 11.12.05). לנוכח האמור לעיל, הגעתי למסקנה שהמבקשת לא הניחה תשתית ראייתית לכאורית המוכיחה שהמוצרים שלה אשר לטענתה הועתקו על ידי המשיבים, רכשו מוניטין כנדרש להוכחת גניבת עין, ולכן אין מקום ליתן לה סעד זמני בהסתמך על עילה זו. ז. האמור לעיל נכון גם לגבי העילות האחרות עליהן המבקשת מבססת את תביעתה. ח. המבקשת תבעה צו מניעה קבוע שיאסור על המשיבים לשווק מוצרים ששיווקם נאסר לכאורה על פי הסכם הפשרה מיום 27.11.03 שקיבל תוקף של החלטה (נספח ב2). דרך זו אינה נראית לי. אכן, מי שנפגע מהפרה של הסכם פשרה שקיבל תוקף של החלטה, רשאי להגיש תביעה חדשה בגין הפרת הסכם. אולם, במקום שהסעד העיקרי הנתבע באותה תביעה הוא צו מניעה, הדרך הנכונה היא לפעול לאכיפת צו המניעה הקיים בדרך של הגשת בקשה שלפי פקודת בזיון בית משפט, ואין מקום לבקש צו מניעה נוסף. אכן, המבקשת תבעה גם סעד כספי, אולם היא לא סמכה את הסעד הכספי או חלקו על הפרת הסכם הפשרה ולא ברור מתביעתה הכוללת בקשה למתן חשבונות, בגין איזה הפרה נטענת מבוקש הסעד הכספי. לפיכך, איני רואה צורך לבחון במסגרת הבקשה שבפני את טענות המבקשת לעניין הפרת הסכם הפשרה. אם וככל שהמבקשת עומדת על טענותיה בעניין זה, רשאית היא לפעול לאכיפת הצווים שלפי הסכם הפשרה. לאור האמור לעיל איני רואה צורך לערוך את מאזן הנוחות. הבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיבים הוצאות הבקשה, ושכ"ט עו"ד בסך -.20,000 ₪.מוניטין