להלן פסק דין בנושא יבוא מוצר מזויף מסין: פסק דין עניינה של התביעה שבפניי בטענות בדבר הפרת זכויות קניין רוחני של התובעת בשעוני "ROLEX", וזאת מאחר שבמשלוח שהגיע מסין עבור הנתבעת, נמצאו, בין היתר, 750 שעוני "ROLEX” הנחשדים כמזוייפים. 1. רקע הדברים ROLEX SA היא תאגיד שוויצרי המייצר, משווק ומוכר מגוון שעונים, שבבעלותו סימני מסחר הרשומים בישראל וברחבי העולם, וביניהם סימן המסחר של "ROLEX" המוכר בתחום השעונים (להלן: "התובעת" או "רולקס"). בלונים ושעשועים בע"מ הינה חברה פרטית העוסקת בייבוא מוצרים המיועדים לאירועים, בובות פרווה, מוצרי פופ נוספים, וכן ארנקים, תיקים ושעונים אופנתיים לילדים ונוער (להלן: "הנתבעת"). בין דגמי השעונים המפורסמים של רולקס, נמנה שעון "OYSTER PERPRTUAL DATE”, שהינו בעל רמת דיוק גבוהה, איכותי ואמין, העמיד בפני מים ומאפשר ענידתו בעת צלילה עד לעומק של 300 מטרים (להלן: "הדגם המקורי של רולקס"). בשנת 2004 תפסו רשויות המכס בנמל אשדוד משלוח שהגיע מסין, שהיה מיועד לנתבעת, ובו נמצאו, בין היתר, 750 שעוני רולקס שנחשדו כמזויפים, ששווי השוק הכולל שלהם, לו היו מקוריים, נאמד בלמעלה מ- 18 מיליון ₪ (להלן: "המשלוח"). 2. טענות הצדדים רולקס טוענת, כי השעונים הנ"ל שהגיעו במשלוח עבור הנתבעת הועתקו אחד לאחד מהדגם המקורי של שעוני רולקס, כאשר הם נושאים סימני מסחר רשומים שבבעלות רולקס ללא הרשאה, ובכללם סימן המסחר המפורסם "ROLEX", ולוגו הכתר המפורסם של רולקס (להלן: "המוצרים המפרים"). לפיכך ביקשה רולקס לאסור על הנתבעת בצו מניעה קבוע להוסיף ולפגוע בזכויותיה, לצוות על השמדת המוצרים המפרים, וכן לחייב את הנתבעת לפצותה בגין הפרת סימני המסחר, גניבת עין, פגיעה במוניטין ועשיית עושר. כן ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה פיצויים בגין הפרת הזכויות ובגין העוולות שביצעה, ששיעורם הוערך ב-100,000 ₪, ולחילופין לחייב את הנתבעת בפיצויים סטטוטוריים בסך של 100,000 ₪. הנתבעת טוענת, כי המוצרים המפרים הגיעו במשלוח שהכיל מוצרים ממותגים שונים שנשלח אליה כתוצאה מטעות של הספק בסין, כאשר היא הזמינה מוצרים שאינם ממותגים. על כן טוענת הנתבעת, כי כבר בסמוך להגעת המשלוח וקבלת ההודעה על היות המוצרים חשודים כמזויפים ומפירים סימני מסחר שדינם השמדה, הודיעה הנתבעת על הסכמתה להשמדת המוצרים המפרים. כן טוענת הנתבעת, כי לאחר הגשת התביעה הבהירה לתובעת את נסיבות הייבוא, וטענה שפעלה בתום-לב ושארעה טעות, והציעה לסיים את העניין בהשמדת המוצרים המפירים, גילוי כל אינפורמציה המבוקשת לרבות פרטיו של הספק בסין וכן תשלום הוצאותיה של התובעת בגין הגשת התביעה. התובעת סרבה ועמדה על תביעתה. 3. ההסדר הדיוני ביום 26.12.07, ניתן תוקף של פסק דין ע"י כב' השופטת ע' צ'רניאק, להסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים במסגרת ע"א 3010/07 (להלן: "ההסדר הדיוני"). בהסדר הדיוני הסכימו הצדדים על ויתור על חקירות נגדיות של העדים בתיק העיקרי, דהיינו התובענה שבפניי, וזאת מבלי שהדבר ייחשב הסכמה של צד כלשהו לראיות הצד שכנגד. בנוסף הסכימו הצדדים על תיקון של סעיף בכתב ההתביעה ותיקון המכחיש סעיף זה בכתב ההגנה, ועל מועדים להגשת סיכומים בכתב בתיק העיקרי. הסיכומים הוגשו. 4. טענת הנתבעת בדבר הגעת המשלוח עקב טעות של הספק הסיני למעשה, הנתבעת אינה מכחישה שהשעונים שנתפסו במשלוח שנשלח אליה מסין הם מוצרים מפרים הנושאים סימני מסחר שלא כדין שדינם השמדה, אלא שלטענתה מדובר בטעות של הספק הסיני. המוצרים המפרים הושמדו, ומכאן שהתביעה נסבה על השאלה- האם שליחת המוצרים המפרים לנתבעת- מקורה בטעות של הספק הסיני, כפי שטוענת הנתבעת. התובעת טוענת, כי נטל ההוכחה להוכחת טענת טעות היצרן על מוטל שכם הנתבע (ת.א (ת"א) 191335/02THE WARNER ENTERTAUNMENT COMPANY L.P נ' דוד דהן (לא פורסם, ניתן ביום 1.6.03), להלן: "פסק הדין בעניין וורנר"), וכי הנתבעת לא הרימה את הנטל ולא הוכיחה את טענתה בדבר קיומה של טעות אצל הספק הסיני ששלח את המשלוח שהכיל את המוצרים המפרים. מר ערן כהן, מנהל הנתבעת, הצהיר כי מדובר בטעות של הספק הסיני, שאישר הן בעל פה והן בכתב, כי עקב טעות שלו כתוצאה מבלבול במספרי הפריט, חלק מהסחורה ששלח ממותגת, למרות שהנתבעת הזמינה סחורה לא ממותגת (סעיף 10 לתצהירו). כן צרפה הנתבעת מייל שלטענתה שלח אליה הספק הסיני, בו הודה בטעות והתנצל עליה, על מנת לתמוך בטענתה (להלן: "המסמך השנוי במחלוקת"). מטעם התובעת, הוגש תצהירו של מר דני פייזר, מנכ"ל חברת ארו-אסיה (1972) ייבוא שעונים בע"מ, הנציגה הבלעדית של רולקס בישראל והמפיצה המורשית של שעוני רולקס בישראל. מר פייזר טען בתצהירו כי הנתבעת ייבאה את המוצרים המפרים ביודעה על המוניטין של רולקס, וכי קהל הצרכנים מזהה את סימני המסחר ועיצוב השעונים המקוריים, מכיר ומוקיר אותם. לאור המחלוקת בדבר האותנטיות של המסמך השנוי במחלוקת, צרפו הצדדים חוות דעת מומחים. התובעת צרפה את חוות דעתו של מר יצחק חגג, שממצאיו מצביעים על כך שהמסמך השנוי במחלוקת אינו מסמך אותנטי אלא פוטומונטאג' ("הרכבה צילומית") של מסמכים אחרים. הנתבעת צרפה את חוות דעתו של עו"ד יונתן נפתלי, שקבע כי אמנם קיימים הבדלים בין המסמכים האחרים שנתקבלו מהספק הסיני לבין המסמך השנוי במחלוקת, אולם לא ניתן להסיק על סמך הבדלים אלה כי המסמך השנוי במחלוקת בהכרח אינו אותנטי. התובעת טוענת כי הנתבעת לא הביאה תצהיר של הספק הסיני ואף לא ציינה מדוע נמנעה מהבאת עדות מכרעת שכזאת. הנתבעת טוענת, כי בעת הגשת התצהירים לא היה קיים עדיין הההסדר הדיוני, ולא היה כל טעם בהגשת תצהיר מבלי להביא את המצהיר מסין להיחקר על תצהירו, על כל העלויות הכרוכות בכך. בפסק הדין בעניין וורנר הנ"ל אליו מפנה התובעת, הנסיבות היו דומות, כאשר הנתבע טען כי ההזמנה שהכילה מוצרים מפרים סופקה לו עקב טעות של היצרן הסיני ובניגוד לרצונו. אולם שם לא הוגש תצהיר מטעם הנתבע התומך בטענותיו העובדתיות בדבר טעות היצרן. כך קבעה שם כב' השופטת יהודית שבח בעניין זה: "באשר לטענת הנתבע לפיה מדובר בהזמנה שסופקה לו עקב טעותו של היצרן ובניגוד לרצונו שלו: מדובר בטענה בעלמא אשר לא הוכחה כלל וכלל. הנתבע, אשר כאמור לא טרח להגיש תצהיר עדות ראשית לא מטעמו ולא מטעם כל גורם אחר, הסתפק בהגשת רשימון היבוא אשר התאריך המדויק הרשום עליו טושטש... כך שאין לדעת אם מדובר ברשימון הרלבנטי למשלוח נשוא ענייננו, אם לאו.. ראשית, יש להדגיש כי הנתבע לא הגיש עדותו בתצהיר, אף לא תמך עדותו בעדות גורם נוסף. נטל ההוכחה להוכחת טענת טעות היצרן- על שכם הנתבע מוטל... מכל מקום, טענת הנתבע אינה מהימנה עלי כלל וכלל וגרסתו בדבר הטעות נותרה טענה בעלמא ללא כל ביסוס ראייתי.. הנתבע לא הוכיח את טענתו לפיה מדובר בטעות של היצרן אשר סיפק לו מוצר שלא ביקש". (ההדגשות לא במקור) אמנם נטל ההוכחה מוטל על שכם המזמין, במקרה זה הנתבעת, אולם, בניגוד לעניין וורנר הנ"ל, במקרה דנן הוגש תצהיר מטעם הנתבעת התומך בטענותיה העובדתיות, כאמור לעיל. לאור העובדה שהטענות העובדתיות של הנתבעת בדבר הטעות של הספק הסיני הנתמכות בתצהירו של מנהל הנתבעת, לא נסתרו ע"י ראיות התובעת, ולאור קיומו של ההסדר הדיוני כאמור, אין לי אלא לקבל את טענת הנתבעת בדבר טעות הספק הסיני. עם זאת, לאור העובדה שהנתבעת הודתה שייבאה (בטעות) שעונים מזויפים שנחזים להיות מתוצרת התובעת, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומצווה על הנתבעת להימנע מכל שימוש בלתי מורשה, במישרין ובעקיפין בסימן המסחרROLEX ובכל סימן הדומה לו, וכן בכל אחד מסימני המסחר המפורטים בסעיף 11 לכתב התביעה, לרבות ייבוא, שיווק, הפצה, מכירה וכל שימוש מסחרי בלתי מורשה אחר. בנסיבות העניין, כיוון שהתביעה התקבלה בחלקה, איני עושה צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.סיןזיוףיבואמוצר