התובע בכתב תביעתו טען, כי לקח חלק במכרז באינטרנט. הנתבעת טוענת, כי במכרז נפלה טעות. דגם הטלוויזיה שפורסם באתר כלל אינו קיים - לא אצל הנתבעת ואף לא אצל היצרן - וממילא לא יתכן כי מוצר שעלותו כ-26,000 ₪ (מחיר לספק) יוצע למכירה במחיר פתיחה של 1,380 ₪. להלן פסק דין בנושא טעות במכרז באינטרנט: פסק דין תובענה זו עניינה רכישת טלוויזיה אותה ביצע התובע במסגרת מכרז אותה פרסמה הנתבעת חברת "אלקטרו שופ בע"מ" (להלן: "הנתבעת") באינטרנט. התובע בכתב תביעתו טוען, כי בתאריך 24.3.06 לקח חלק במכרז באינטרנט מטעם הנתבעת לרכשית מכשיר טלוויזיה מדגם . CM972DLP TOSHIBA מחיר הפתיחה שהוצג באתר הנתבעת עמד על 1,380 ₪, הוא הגיש הצעה על סך של 2,905 ₪ ולאחר שהמכרז נסגר הוא התבשר על כך שהוא זה שזכה בו. יודגש, כי במסמך אישור הזכייה אשר צרף התובע לכתב תביעתו צוין, כי מחיר המחירון של הטלוויזיה עומד על 29,868 ₪. לטענת התובע, הנתבעת מתחמקת מקיום החוזה בטענות שונות. בדיון שנערך לפני ביקש התובע לחזור בו מסעד של אכיפה אותו ביקש בכתב התביעה והוא מבקש פיצוי בגבולות תקרת הסמכות של בית משפט זה. הנתבעת טוענת, כי במכרז נפלה טעות. דגם הטלוויזיה שפורסם באתר כלל אינו קיים - לא אצל הנתבעת ואף לא אצל היצרן - וממילא לא יתכן כי מוצר שעלותו כ-26,000 ₪ (מחיר לספק) יוצע למכירה במחיר פתיחה של 1,380 ₪. לטענת הנתבעת המדובר בטעות קולמוס בפרטי המוצר. הנתבעת טוענת, כי תנאי התקנון עליו חתם התובע ואשר מהווים תנאי להתקשרות בין הצדדים קובעים, כי הנתבעת תהא רשאית לבטל את העסקה כאשר נפלה טעות קולמוס בין אם במחיר ובין אם בתיאור המוצר ולפיכך ביטול העסקה נעשה כדין; והיא מוסיפה וטוענת, כי ממילא לתובע לא נגרם כל נזק. הנתבעת טוענת, כי לבית המשפט אין סמכות מקומית לדון בתובענה זו שכן תקנה 3(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן : "תקנות סדר הדין האזרחי") קובעות, כי תובענה שאינה במקרקעין תוגש לבית המשפט אשר באזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו או עסקו של הנתבע. הנתבעת טענה גם, כי לבית משפט זה אין סמכות עניינית לדון בתובענה שכן התובע מבקש סעד של אכיפה. יודגש, כי בהקשר זה חזר בו התובע מסעד האכיפה וביקש סעד של פיצוי המצוי בסמכותו העניינית של בית משפט זה. תובענה זו, המוגשת בבית משפט לתביעות קטנות מגלמת בחובה סוגיות משפטיות כבדות משקל הנוגעות לסחר באינטרנט. במסגרת זאת רלוונטיות שאלות הנוגעות לסמכות שיפוט מקומית בהתייחס לעסקאות המבוצעות באינטרנט; היבטים של חוזים אחידים ותוקפם; סוגיות של הגנת הצרכן וזכותם של הצדדים לחזור בהם מהתחייבויות חוזיות שלקחו על עצמם; היבטים חוזיים הנוגעים לחופש החוזים, למרכיב גמירות הדעת בעת גיבוש החוזה ולדינים העוסקים בביטול חוזה בשל פגם בכריתתו; ואף לסוגיות הנוגעות לאחריות בגין עוולות בנזיקין. ראשית לעניין הסמכות המקומית: תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדר דין), התשל"ז-1976 (להלן: "תקנות שיפוט בתביעות קטנות") בסעיף 2 שלהן בנוגע למקום השיפוט קובעות, כי: מקום השיפוט (תיקון התשמ"ה) 2. תביעה תוגש לבית-המשפט שאזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים להלן, והוא על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי-הדין; ואלה הם: (1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע; (2) מקום יצירת ההתחייבות; (3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות; (4) מקום המסירה של הנכס; (5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים; (6) בתביעה שכנגד - מקום הגשת התביעה המקורית. עו"ד יהונתן בר שדה בספרו "האינטרנט והמשפט המסחרי המקוון" (הוצאות פרלשטיין גינוסר בע"מ; מהדורת נובמבר 1998; שם בעמ' 99 ואילך) מצביע על הדילמות המשפטיות הנוגעות לסוגיית הסמכות המקומית ככל שהדברים נוגעים למסחר ועסקאות המבוצעות באינטרנט. לדעתו (שם בעמ' 101) "עדיף לאמץ ולהתאים ככל האפשר את עקרונות המשפט הקיימים אל המרחב האלקטרוני והפעילות המסחרית המתבצעת בו". זו גם גישתי. בדרך זו, תוך ביצוע מספר התאמות הכרחיות ניתן יהיה להבטיח את הוודאות המשפטית הנחוצה גם בתחום מתפתח זה. יתרה מכך, לדעתי ספק המציע למכירה סחורה באינטרנט צריך להיות ער לכך שסחורתו עשויה להגיע למעשה לכל מקום, ובוודאי לכל מקום בארץ ולפיכך הוא עשוי להידרש להתדיין במקומות בהם אמורה להתבצע ההתחייבות או אמור להיות מסופק הנכס. כיוון שכך אני קובע, כי לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה זו. זאת לאור המקום שאליו היה צריך לספק את הטלוויזיה. לגופו של עניין: עיקר טענת ההגנה נוגעת לטעות קולמוס אשר נפלה בפרטי המכרז ובאופן קונקרטי לזכות הקיימת לנתבעת מכח הסעיף בתקנון לחזור בה מהחוזה ולבטל אותו. חוזה מושתת על הסכמת הצדדים. הסכמה זו היא תולדה של רצונות הצדדים. לפיכך נוהגים לומר, כי החוזה מבטא "קונסנזוז" או מפגש רצונות. ( החוקרת גבריאלה שלו בספרה דיני חוזים. מהדורה שניה. שם בעמ'6). "החוזה הוא אפוא ביטוי לרצון הצדדים שקיבל גושפנקא של המחוקק. באמצעות החוזים שהם עורכים, ממשים הפרטים את אוטונומיית הרצון שלהם וקובעים לעצמם מתוך הסכמה הדדית את הדין שיחול על ענייניהם". (שם בעמ' 7). כאמור בתקנון אשר עומד בבסיס העסקה נשוא דיון זה קיים סעיף המאפשר לנתבעת לבטל את העסקה במקרה של טעות קולמוס. התובע קרא סעיף זה והסכים לו ובכפוף לסעיף זה ביקש לבצע את המכירה. הזכות שלוקח לעצמו צד לחוזה, גם בהסכמת הצד שכנגד, לבטל חוזה שנכרת לאחרת שנכרת וקודם למימוש התחייבויותיו במסגרתו איננה זכות של מה בכך. זאת גם אם סעיף בהקשר זה נכלל בחוזה עצמו. כך לדוגמא חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, (להלן: "חוק החוזים") בסעיף 14 ב. העוסק בדרך בה יכול צד שטעה לבטל חוזה מאפשר לו לעשות זאת רק באישור בית המשפט וגם אז עלול הצד שביטל את החוזה להיות חייב בפיצוי הצד השני. כיוון שכך כאשר ידרש בית המשפט לבחון את האופן בו הפעיל צד לחוזה זכות שעמדה לו בחוזה שכרת עם צד שני לבטל את החוזה (בחינה אותה הציב בפני בית המשפט הצד שלא טעה) הוא יבדוק את מכלול נסיבות המקרה ובמיוחד האם הצד הטועה מבקש לממש את הזכות שהוקנתה לו בתום לב. סבור אני, כי במקרה הנדון בפני ביטלה הנתבעת את חוזה הרכישה כדין בתום לב. לא נסתרו טענות הנתבעת, כי המוצר שהוצא למכירה הינו מוצר שכלל לא קיים בשוק ובכלל זה לא אצל היצרן או משווקים אחרים. כיוון שכך התרשמתי שאכן מדובר בטעות שנפלה בתום לב ובחוזה שבוטל בתום לב מכח הזכות החוזית שעמדה לנתבעת. בדיקת האפשרות לבטל את החוזה תבחן ע"י בית המשפט גם לאור מידת ההסתמכות שהסתמך הצד שלא טעה על החוזה ועל הנזק שנגרם לו כתוצאה מכך. לא הובאו כל ראיות לנזק שנגרם לתובע בעקבות הרכישה שבוטלה. בנוסף אני סבור, שקבלת התביעה ובוודאי בהיקף לו טוען התובע איננה מתיישבת עם העקרונות המתחייבים מכח דיני עשיית עושר ולא במשפט. סיכום אני דוחה את התביעה. נוכח נסיבות המקרה אינני נותן צו להוצאות. מחשבים ואינטרנטמכרזמכירה פומבית / מכרז אינטרנט