בית המשפט ציין כי "גילוי האמת" הוא ערך מרכזי בכל שיטת משפט ובכל חברה ועם זאת אין הוא ערך בלעדי. לצדו קיימים ערכים אחרים, אשר גם עליהם צריכה החברה להגן כגון; כבוד האדם, חירותו של אדם, פרטיותו, ביטחון הציבור ושלומו וכיוצא בהן חירויות יסוד שעלולות להיפגע על-ידי גילוי האמת. על רקע הצורך לאזן בין אינטרסים שונים (של הפרטים בינם לבין עצמם, ובין אינטרס הפרט לאינטרס הכלל) נוצרו במשך השנים "חסיונות", פרי החקיקה והפסיקה, אשר מאפשרים חיסיון מפני גילוי ראיה בהליך השיפוטי-גם אם בגילוי הראיה יהיה משום קידום גילוי האמת- במקום שקיים ערך חברתי המצדיק זאת. חסיונות אלה הם לרוב "יחסיים", הם פרי איזון בין ערכים מתנגשים והיקפם נקבע על-פי דרישותיו של איזון זה. להלן החלטה בנושא חיסיון מפני גילוי ראיה בהליך שיפוטי: החלטה 1. ביום 6.2.07 שודרה על ידי המבקשת, במסגרת תוכנית הטלוויזיה "כלבוטק", כתבה אודות אדם בשם אילן אשד, עו"ד, אשר נהג להתחזות לסירוגין הן ל"פסיכולוגית קלינית" והן למטופל "אוטיסט אשר עבר התעללות מינית בילדותו", ובדרך זו לשכנע במרמה סטודנטיות שחיפשו עבודה זמנית, להעניק טיפול של תראפיה במגע לאותו "אוטיסט", דהיינו לו עצמו. 2. ביום 19.2.07 ניתן על ידי בית המשפט צו במעמד צד אחד, לבקשת מפלג הונאה של מחוז תל-אביב, שהורה למבקשת להמציא ליחידה החוקרת את הקלטת ובה חומר הגלם הלא ערוך שקשור לכתבה הנ"ל וכן קלטות מקוריות שהועברו למומחה לזיהוי קול, אילן חמרה, לצורך קביעת התאמה הקולות של אילן אשד וה"פסיכולוגית" (להלן: "הצו"). 3. בבקשה הנוכחית עותרת המבקשת להורות על צמצום היקף צו בית המשפט הנ"ל, על מנת שלא יחול על ראיונות שנערכו עם חמש מתוך הבחורות שהשתתפו בתחקיר. על פי הנטען בבקשה, שלוש מאותן בחורות אומנם מסרו בסופו של יום הודעות במשטרה במסגרת החקירה הפלילית שנוהלה נגד אילן אשד, ועם זאת, הן הביעו את סירובן לכך ששיחתן עם התחקירנים תיחשף. שתיים מבין אותן חמש כלל לא נחקרו במשטרה ואף הודיעו כי אינן מעוניינות לשתף פעולה בחקירה משטרתית. 4. אין חולק, כי במסגרת החקירה המבקשת העבירה לידי היחידה החוקרת חומר כדלקמן: קלטות של שתי תוכניות "כלבוטק" ששודרו בפרשה, את הקלטות המקוריות שהועברו לאילן חמרה לצורך זיהוי קול, קלטת ובה חומר הגלם המצולם של מפגש תחקירנית "כלבוטק" עם אילן אשד וכן קלטת ובה חומר הגלם המצולם של תלונותיהן ועדויותיהן של אותן בנות שהביעו את הסכמתן להעברת החומר המתייחס אליהן. אין גם מחלוקת, כי בינתיים, מאז מתן הצו, הסתיימה החקירה המשטרתית, התיק הועבר לפרקליטות ונגד אילן אשד הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בו יוחסו לו מעשים פליליים כלפי 12 מתלוננות שונות והוא נעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. 5. במהלך הדיון שהתקיים בפני, הביעה ב"כ המאשימה את הסכמתה לצמצום הצו ככל שהוא מתייחס לשתי המתלוננות שלא מסרו הודעות במשטרה ואשר עניינן אינו חלק מכתב האישום, ועם זאת היא עתרה להותרת הצו על כנו ככל שהוא מתייחס לשלוש הבחורות שהן עדות תביעה בהליך הפלילי. 6. לצורך החלטה בבקשה הנוכחית, נדרש בית המשפט להכריע בין שני עקרונות מנוגדים. מצד אחד, עיקרון "גילוי האמת", שעמד בבסיס עתירת המשטרה למתן הצו, בטענה שגילוי החומר נחוץ לצורכי החקירה והמשפט, ומנגד- ה"חיסיון העיתונאי", שעל בסיסו נסמכת המבקשת בעתירתה לצמצם את תחולת הצו. ייאמר כבר עתה, כי לאחר שבחנתי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים הגעתי למסקנה, כי יש להיעתר לבקשה ולצמצם את תחולת הצו כמבוקש. 7. אין ויכוח, כי "גילוי האמת" הוא ערך מרכזי בכל שיטת משפט ובכל חברה ועם זאת אין הוא ערך בלעדי. לצדו קיימים ערכים אחרים, אשר גם עליהם צריכה החברה להגן כגון; כבוד האדם, חירותו של אדם, פרטיותו, ביטחון הציבור ושלומו וכיוצא בהן חירויות יסוד שעלולות להיפגע על-ידי גילוי האמת. על רקע הצורך לאזן בין אינטרסים שונים (של הפרטים בינם לבין עצמם, ובין אינטרס הפרט לאינטרס הכלל) נוצרו במשך השנים "חסיונות", פרי החקיקה והפסיקה, אשר מאפשרים חיסיון מפני גילוי ראיה בהליך השיפוטי-גם אם בגילוי הראיה יהיה משום קידום גילוי האמת- במקום שקיים ערך חברתי המצדיק זאת. חסיונות אלה הם לרוב "יחסיים", הם פרי איזון בין ערכים מתנגשים והיקפם נקבע על-פי דרישותיו של איזון זה (ראה רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נגד אזולאי-פ"ד מט (4) עמ' 62). נדמה שאין מחלוקת, כי ה"חיסיון העיתונאי" עוגן לאורך שנים בפסיקה והוא זוכה, ככלל, להגנת בתי המשפט. הרציונאל העומד בבסיס חיסיון זה הוא ההגנה על חופש העיתונות כחלק בלתי נפרד מאושיות המשטר הדמוקרטי. 8. ככל שהדבר מתייחס למקרה שבפנינו, אין מחלוקת, כי החקירה המשטרתית נסתיימה לאחר שגובשה תשתית ראייתית שנמצאה מספקת, על פי הערכת התביעה, לצורך הגשת כתב אישום נגד אשד. תשתית ראייתית זו אף הספיקה כדי לשכנע את בית המשפט העליון להורות על מעצרו של אשד עד תום ההליכים נגדו. מכאן מתחייבת המסקנה- ולא נטען אחרת על ידי באת כוח המשיבה-כי חומר הגלם שבמחלוקת אינו מהווה נדבך ראייתי הנחוץ להוכחת עובדות כתב האישום נגד אשד. יש לזכור, כי אותן שלוש נשים (שסירבו לחשיפת חומר הגלם שבמחלוקת) נחקרו במשטרה, מסרו הודעות בהתייחס לנושאים הרלוונטיים להליך הפלילי ודבריהן- כך יש להניח- נמצאו מבוססים ואמינים על ידי התביעה. אין המקרה שבפנינו דומה כלל לאותה דוגמה שנדונה בפסיקה והובאה לעיוני על ידי ב"כ התביעה: בע"פ 72013/05 של בית המשפט המחוזי בתל-אביב וברע"פ 210/07 בעניין חברת החדשות נגד מדינת ישראל, הבקשה התייחסה לקלטת שצולמה על ידי הערוץ השני של הטלוויזיה ואשר בה נראו פניו של קטין חשוד ברצח. הקלטת התבקשה כדי לחקור את פרסום תמונתו של הקטין בניגוד לחוק. לא רק שמדובר היה בראיה הכרחית להוכחת אשמת הכתב, אלא שנקבע, שהקלטת, מששודרה ברבים, שוב אינה חוסה תחת החיסון בהיותה מסמך ציבורי ולא מסמך פרטי. 9. למול העובדה, שמבחינת התביעה לא ניתן להצביע על צורך ראייתי אמיתי בהמצאתו של החומר שבמחלוקת, קיים מנגד החשש, שיהא בחשיפתו ובהפיכתו לחלק מחומר החקירה שבתיק, כדי לפגוע בזכות הפרטיות של אותן בחורות. לא מן הנמנע, שבמהלך שיחתן עם התחקירנים-שיחה שהתנהלה תחת ההנחה שעצם התרחשותה ותוכנה יישמרו חסויים מכוח החיסיון העיתונאי שהובטח להן- הרחיבו אותן בחורות את הדיבור גם על עניינים שצנעת הפרט יפה להם. בהחלט אפשרי, שעניינים אלה אפילו אינם נוגעים ישירות להאשמות נגד אשד ואינם רלוונטיים לברור אשמתו. לא ניתן גם לפטור כלאחר יד את עמדת אותן נשים, כפי שהובעה בפני על ידי ב"כ המבקשת, על כך שהן מבקשות להחסות את עצם העובדה שהן פנו ל"כלבוטק" ובכך יזמו את חשיפת הפרשה ושיתפו פעולה בחקירתה. יש לזכור בהקשר זה, כי דמותן של הנשים שהשתתפו בכתבה המשודרת טושטשה (כך שאין אינדיקציה ברורה לגבי זהותן), כאשר חלק מהמתלוננות בתיק הפלילי הגיעו למשטרה רק בשלב מאוחר יותר, בעקבות פרסום הפרשה באמצעי התקשורת. לא זו אף זו, במקרים דוגמת המקרה הנוכחי, האינטרס להגן על החיסיון העיתונאי כערך בפני עצמו, עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי לעודד מתלוננים/ות בפוטנציה לשתף פעולה בתחקיר עיתונאי דוגמת זה שבפנינו. כידוע, הפרשה הקשורה באילן אשד, פרשה חמורה לכאורה שיש אינטרס ציבורי בברורה, נחשפה בזכות תחקיר כולבוטק, לאחר שאותן נשים לא פנו כצעד ראשון למשטרה. אם תדענה מתלוננות בפוטנציה שבבוא היום, רשויות התביעה יעמדו על קבלת תוכן שיחתן עם התחקירנים ולא יכבדו את רצונן שלא לוותר על החיסיון שהובטח להן עובר לאותה שיחה, עלול הדבר להרתיע מתלוננות בפוטנציה להתלונן ו/או לחשוף את סגור ליבן -ונמצא שהאינטרס הציבורי יימצא נפסד. 10. אינני מתעלמת מהאפשרות, שבבוא היום עלולה להיות מוגשת עתירה מצדו של אילן אשד, במסגרת ההליך הפלילי כנגדו, לגילוי החומר הנ"ל. אלא שבמקרה כזה, אם תוגש בקשה על ידו, השאלות שבית המשפט יידרש להכריע בהן ומערכת האיזונים שיהיה עליו לבחון יהיו שונים. במסגרת דיון כזה, לא רק שבית המשפט יהיה מודע לחומר הראיות הכולל בתיק הפלילי, אלא שגם החומר שבמחלוקת יעמוד לעיונו. בית המשפט יוכל יהיה אז לבחון עד כמה חשיפתו של אותו חומר פוגעת במתלוננת מצד אחד ועד כמה, היא משמעותית ונחוצה להגנת הנאשם, מאידך. 11. סיכומו של דבר, במכלול השיקולים והאיזונים, אני מקבלת את הבקשה ומצמצמת את הצו שניתן במעמד צד אחד ביום 19.2.07 על מנת שלא יחול על חומר הגלם המתייחס ל-5 הבחורות שסירבו לחשיפת החומר המתייחס אליהן.גילוי ראיותחיסיון