סעיף 21 לחוק זכויות היוצרים 1911 קובע באופן פוזיטיבי מיהו בעל זכות היוצרים ביצירה מסוימת. שם נקבע לגבי צילומים, שהאיש שהיה בעל הנגטיב בעת עשיית הצילום הוא מחבר היצירה ולו שייכות זכויות היוצרים

להלן פסק דין בנושא זכויות יוצרים בצילום:

פסק דין

בפני תביעה בסך 35,000 ₪, שהוגשה בסדר דין מהיר.

התובע צלם מקצועי העוסק בביצוע צילומי עיתונות, צילומים אמנותיים, מסחריים וכו'.
הנתבע 1 היה האמרגן והמפיק של המחזמר בשם "זוהר ארגוב - המחזמר".
הנתבעת 2 הינה חברה בע"מ המנוהלת על ידי הנתבע שביצעה את הפקת המחזמר.

התובע הוא בעל זכויות יוצרים בשקופית שצולמה על ידו ובעל זכויות היוצרים ע"פ דין בסדרת הצילומים משנות ה- 80 (להלן: "הצילומים") של הזמר זוהר ארגוב ז"ל ( להלן: "המנוח").
במהלך שנת 2000 שלח התובע לאמרגן המנוח אשר ראובני דוגמאות מהצילומים והציע לו לרכוש את הזכויות בהן.(להלן: "ראובני")
במהלך חודש 05/04 פנו לתובע ממשרדו של ראובני והודיעו לו כי העבירו את הצילומים לנתבע 1 שהביע עניין ברכישת זכויות באחת התמונה.
מו"מ שהתקיים בין הצדדים על מחיר התמונה לא צלח והנתבע נתבקש שלא לעשות שום שימוש בתמונה.

במהלך 09/04 פנה שוב הנתבע אל התובע וביקש לרכוש את הזכויות בתמונה וביקש הנחה נוספת והבטיח כי יספק לתובע עבודה נוספת אך שוב לא הגיעו הצדדים למחיר המוסכם .

במהלך חודש 10/04, הנתבעים 2-1 השתמשו בתמונה ללא רשותו של התובע וביצעו שימוש מסחרי כולל פרסום בעיתונים ובכרזות.

ביום 12/10/04 פנה התובע באמצעות ב"כ לנתבעים בדרישה להפסיק את הפרסום לאלתר ודרישה לפיצויי התובע בגין השימוש.

בעקבות המכתב, הנתבע שלח מכתב התנצלות בו הודה כי הפר את המוסכם ביניהם והציע לפצותו.

לטענת התובע, לאחר מו"מ לגבי גובה הפיצוי העמיד התובע את הפיצוי בסך של 5,000 ₪ אך הנתבע לא שילם למרות הבטחתו ובנוסף המשיך לפרסם את התמונה ורק לאחר פניות רבות של התובע שלח לזכותו שיק על סך של 2,632 ₪ בלבד.

ביום 07/11/04 שלח התובע מכתב נוסף לנתבעים בו הודיע כי אם השימוש בתמונה לא ייפסק ולא יועבר לידיו הסכום של 5,000 ₪ עליו סוכם כפיצוי יפנה לערכאות.
ביום 14/11/04 שלחו הנתבעים את תגובתם בה טענו כי שילמו את מלוא התמורה עבור התמונה כפי שסוכם במהלך המו"מ קרי סך של 250 $.

התובע טוען כי הנתבעים הפרו את סעיף 3א לפקודת זכויות יוצרים (להלן: "הפקודה") ולכן עליהם לפצותו בסך של 30,000 ₪.

מנגד טוען הנתבע כי לאחר מו"מ עם התובע סוכם כי מחיר זכויות השימוש בתמונה יהא 250$ +מע"מ, הנתבע טען כי זהו המחיר המקובל בשוק.
הנתבע טען כי עקב עומס העבודה שכח את עניין התשלום ולכן ברגע שקיבל את מכתב התובע מיום 12/10/04 יצר עימו קשר טלפוני בו הביע את התנצלותו, באותה שיחה טוען הנתבע כי התובע ביקש פיצוי מוגזם בסך של 10,000 ₪ בגין השיכחה. הנתבע טען כי הציע לתובע עבודה נוספת פרט לסך שסוכם עליו אך האחרון העמיד את מחיר הפיצוי הסופי על סך של 5,000 ₪.

הנתבע טען כי על מנת להימנע מלהגיע לערכאות העביר לתובע שיק בסך של 500$ שהוא סכום הכפול מהסכום עליו סוכם.
הנתבע טען כי הסכום הסופי עליו סוכם הינו 250$ + מע"מ וסכום זה שולם במלואו, התובע הוא שדחה את הצעת הפשרה מטעמם קרי שכירת שירותי התובע לעבודה נוספת ולכן אין לתובע להלין אלא על עצמו.

הנתבע טוען כי השיהוי בפניית התובע מלמד על מופרכות התביעה, בנוסף טען הנתבע כי לאחר שביקש להסדיר את התשלום הנשכח ניצל התובע את הדבר לסחיטתו ודרש סכומים מוגזמים ומכיוון שהתובע לא הזכיר את עניין התשלום אין לו להלין אלא על עצמו.
הנתבע טען כי לא הפר את הוראות הפקודה וכן כי כל פעולותיו נעשו בשם הנתבעת 2.

על אף שהתביעה, הוגשה על פי "סדר דין מהיר" ועל כן פסק דין בהליך זה מנומק בדר"כ בתמצית בלבד כהוראת תקנה 214 טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, ראיתי לנכון לחרוג מכך ולדון בטענות שהועלו לאור החשיבות שבהבהרת הסוגיה של זכויות יוצרים בתמונות של צלם מקצועי.

דיון:

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, תצהירי הצדדים ובסיכומיהם ושמעתי את עדויותיהם הנני
בדיעה כי דין התביעה להתקבל אך בחלקה מהטעמים שאפרט להלן:

יצירת הצילום, היא אחת היצירות הבעייתיות, מבחינת מתן הפיצוי בגין הגנה של זכות יוצרים. יצירת הצילום מורכבת משני חלקים:

א. הצילום עצמו, שתוצאתו הוא הנגטיב - התשליל.
ב. התמונה, שהיא פיתוח - העתקה של התשליל.
גם לגבי הצילום עצמו יש להבחין בשני סוגים:

א. צילום אומנותי - זהו צילום בו משקיע היוצר מכשרונו ויוצר יצירה מיוחדת שמקפיאה רגע מסוים. ביצירה זו יכול היוצר להפגין את כשרונו בבחירת נשוא הצילום, זווית הצילום, הצבעים אור וצל וקליטת העיתוי המושלם להנצחת נשוא הצילום.
יצירה זו היא יצירה אומנותית שראויה להגנה גם אם נשוא הצילום הוא בנאלי כמו, נוף בעלי חיים או אנשים.

ב. צילום בנאלי - העתקה פשוטה של מסמכים, צילום "פספורט" או צילומים דוקומנטריים, שאינם עונים על קריטריון המקוריות ולא יהיו ראויים להגנה.
(ד"ר שרה פריזנטי, דיני זכויות יוצרים, כרך ב' בעמוד 376,377)

עיקר המחלוקת היא בשאלה האם הנתבעים הפרו את זכויות היוצרים של התובע במקרה שלפנינו ואם כן, מה הפיצוי הראוי עפ"י החוק והפסיקה.

זכות היוצרים:

סעיף 21 לחוק זכויות היוצרים 1911 (להלן: "החוק") קובע באופן פוזיטיבי מיהו בעל זכות היוצרים ביצירה מסוימת. שם נקבע לגבי צילומים, שהאיש שהיה בעל הנגטיב בעת עשיית הצילום הוא מחבר היצירה ולו שייכות זכויות היוצרים, וזו לשון החוק:

"21 . . . והאיש שהיה בעל הנגטיבה בעת עשייתה יהא דינו כמחבר היצירה, ומקום שבעל כזה הוא חברה יהא דינה של החברה, לצורכי חוק זה, כאילו נמצא מקום מושבה בגבולות מושבותיה של הוד מלכותו. . . ".
מכאן כי התובע הינו בעל הזכויות בצילום ומוקנית לו "זכות יחיד" לנהוג ביצירה מעשה בעלים (ראה סעיף 1(2) לחוק).
זכות היוצרים תיחשב כמופרת אם עושה אדם אחר שימוש בזכות שלא בהסכמת בעל הזכות, מעשה שרק לבעל הזכות נתונה הסמכות לעשותו (סעיף 2(1) לחוק).

עדותו של הנתבע מיום 14/07/05 לא הייתה אמינה, בלשון המעטה, והייתה רצופה בלבולים. שכן הנתבע הודה כי התמונה הגיעה לידיו כבר החודש 06/04, בנוסף כשנשאל מדוע התחיל לעבוד על התמונות ללא סיכום עם תובע השיב כי "מהשיחות איתו הבנתי שהתמונות זה רק עניין של כסף" ולמרות זאת עשה שימוש בתמונה במהלך 09/04 וזאת מבלי ששילם לתובע דבר. (עמ' 6-5 לפרוטוקול)

לא מקובלת עלי תשובתו של הנתבע לפיה רק בחלוף כחצי שנה!!! ביום 12/10/04 בעקבות מכתבו של ב"כ התובע היכה על חטא על כך ששכח לשלם אך למרות זאת עדיין לא מצא לנכון לשלם לתובע את שדרש התובע (ואשר מאמין אני כי סוכם בין הצדדים) והחליט על דעת עצמו להכפיל את הסכום לסך של 500 $ (עמ' 8-7 לפרוטוקול).

תשובות הנתבע שחזרו על עצמן כמנטרה "שכחתי את האיש" וזאת עקב הלחץ בעבודה מוזרה ביותר, שכן מצד שני זכר את שיחות הטלפון לפרטיהם.
גם כשעומת עם השוני בתאריכים שעל גבי השיק לעומת החשבונית (נספח ג') לתצהירו טען הנתבע כי ההבדל בתאריכים מקורו בטעות.

לאור כל האמור לעיל שוכנעתי כי הנתבע במקביל לניהול המו"מ עם התובע ולאחר שהתמונה הייתה כבר בידיו החל בהכנתה לפרסום וזאת מבלי ששילם לתובע או אף קיבל את רשותו חרף העובדה כי ברגע שנודע לתובע על הפרסום דרש את הפסקת הפרסום עד לקבלת התשלום בגין הזכויות.

מנגד עדותו של התובע הייתה אמינה ועקבית, שוכנעתי כי פנייתו לנתיב המשפטי נעשתה לאחר שהבין כי הנתבע הוליכו שולל. שוכנעתי כי התובע ביקש להעלות על הכתב את הסיכום ביניהם בכל הקשור לזכויות והשימוש בתמונה וכי הנתבע התחמק ואף ניסה להניאו מכך בכך שהבטיח לתת לו עבודה נוספת ובסוף נשאר, כדברי חז"ל, "קירח מכאן ומכאן" (מסכת בבא קמא דף ס', עמ' ב').

מאמין אני כי משלא הגיעו לעמק השווה לגבי הסך הנ"ל דרש התובע מהנתבע שלא יעשה כל שימוש בתמונה עד לסיכום הסכום והתשלום. הנתבע התעלם מדרישה זו בצורה גסה.

לאור האמור לעיל הנני בדיעה כי הנתבע הפר את זכות היוצרים של התובע בתמונה.

הפיצוי:

משקבעתי כי הופרה זכות היוצרים בתמונה נותרה השאלה בקשר לגובה הפיצוי לו זכאי התובע, לאור העובדה שלא הוכח נזק בפועל שנגרם לתובע בגין ההפרה ויש לבדוק האם לחייב בגין הפיצוי הסטטוטורי על כל עותק שפורסם.

סעיף 3א לפקודה מסדיר את עניין פיצויים ללא הוכחת נזק וזו לשונו:

"לא הוכח הנזק שנגרם בהפרת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לו לכל הפרה פיצויים בשיעור שלא יפחת מ- 10,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 20,000 שקלים חדשים; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו לשנות את השיעורים האמורים."
בעניין זה קבע כב' הנשיא (כתוארו דאז) מ. שמגר בפסק הדין ע"א 592/88 ש. שגיא ואח' נ. עזבון המנוח אברהם ניניו ז"ל ואח', (פד"י מ"ד (2) 254 בעמ' 271):

"ההפרה" אשר בה דן הסעיף, ואשר בגינה ניתן לבקש פיצוי סטטוטורי, מוסבת בדרך כלל על זכות יוצרים אחת שהופרה על ידי הנתבע, ואין זה משנה מהו מספרם של האקטים המפרים ששימשו בהפרתה של אותה הזכות. את הביטוי "כל הפרה" יש לפרש כמתייחס לכל סוג הפרה. הווי אומר "אפשר להטיל את הפיצוי הסטטוטורי מספר פעמים, רק מקום בו הנתבע או הנתבעים הפרו מספר זכויות יוצרים אשר תובעים בגין הפרתן".

בעניין אחריותו האישית של נתבע 2, שוכנעתי שפעילותו בעניין הפרת זכויות היוצרים נעשתה בחוסר תום-לב, ובמצב זה אין מקום להכיר במסך ההתאגדות, לקבוע שפעל אך ורק כאורגן החברה ולפטור אותו מאחריות.

סוף דבר:

לאור כל האמור לעיל, מצאתי לנכון לחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 10,000 ₪ כשהם צמודים ונושאים ריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.
בנוסף ישלמו הנתבעים לתובע את הוצאות המשפט וכן סך של 2,000 + מע"מ בעבור שכ"ט עו"ד.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. טיפול הוגן ביצירה

  2. העברת זכויות יוצרים

  3. זכויות יוצרים בתמונה

  4. עורך דין יצירות אמנות

  5. זכויות יוצרים קלישאה

  6. תחולת חוק זכות יוצרים

  7. זכויות יוצרים של צלם

  8. זכויות יוצרים גופנים

  9. זכויות יוצרים על מידע

  10. זכויות יוצרים בצילום

  11. זכויות יוצרים על אריזה

  12. זכויות יוצרים על משחק

  13. זכויות יוצרים על רעיון

  14. הזכות המוסרית של יוצרים

  15. הפרת זכויות יוצרים פסל

  16. זכויות יוצרים על תוכנה

  17. זכויות יוצרים על קטלוג

  18. זכויות יוצרים על הרצאה

  19. תקנות זכות-יוצרים, 1929

  20. תביעת חוב זכויות יוצרים

  21. פקודת זכות יוצרים, 1924

  22. זכויות יוצרים על פרסומת

  23. הפרת זכויות יוצרים מחזה

  24. זכויות יוצרים על מאמרים

  25. זכויות יוצרים ספר לימוד

  26. זכויות יוצרים על צילומים

  27. הפרת זכויות יוצרים בטעות

  28. זכויות יוצרים על אייקונים

  29. הפרת זכויות יוצרים בתוכנה

  30. העתקת לוגו - זכויות יוצרים

  31. סעיף 3א לפקודת זכות יוצרים

  32. עונש על הפרת זכויות יוצרים

  33. זכויות יוצרים של צלם אופנה

  34. עריכת מוזיקה זכויות יוצרים

  35. זכויות יוצרים על ספר נהלים

  36. מעצר על הפרת זכויות יוצרים

  37. ערעור על הפרת זכויות יוצרים

  38. זכויות יוצרים על מאגרי מידע

  39. זכויות יוצרים במסגרת העבודה

  40. הפרת זכויות יוצרים בצעצועים

  41. זכויות יוצרים בתוכנת הפעלה

  42. הגדה של פסח - זכויות יוצרים

  43. זכויות יוצרים על כתבה בעיתון

  44. הפרת זכות יוצרים הגדה של פסח

  45. זכויות יוצרים - יצירת אומנות

  46. העתקת ספר הפרת זכויות יוצרים

  47. זכויות יוצרים מילון אבן שושן

  48. זכויות יוצרים על מאמר בעיתון

  49. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007

  50. עורך דין לענייני זכויות יוצרים

  51. זכויות יוצרים בתוכנת ווינדוס

  52. זכויות יוצרים על מודעות פרסום

  53. פרשנות לתנ''ך - זכויות יוצרים

  54. השמעה פומבית של יצירה מוסיקלית

  55. זכויות יוצרים של צלם על תמונות

  56. דחיית תביעת הפרת זכויות יוצרים

  57. זכויות יוצרים על תמונות בקטלוג

  58. יצירה מוזיקלית - זכויות יוצרים

  59. הפרת זכויות יוצרים אולם אירועים

  60. הפרת זכויות יוצרים על שיר קריוקי

  61. זכויות יוצרים על דמויות בדיוניות

  62. זכויות יוצרים על אירוע בשידור חי

  63. האם יש זכויות יוצרים על פסקי דין

  64. השאלה בספריה - הפרת זכויות יוצרים

  65. הפרת זכויות יוצרים טלויזיה בכבלים

  66. חוק זכות יוצרים, 1911 תיקון תש"י

  67. העתקת הרצאה אקדמית - זכויות יוצרים

  68. מוזיקה באירוע פרטי - זכויות יוצרים

  69. הפרת זכויות יוצרים בתוכניות אדריכלות

  70. הפרת זכויות יוצרים ע''י השמעת שירים

  71. זכויות יוצרים על ממצאים ארכיאולוגיים

  72. זכויות יוצרים על יצירות אומנות עתיקות

  73. הפרת זכויות יוצרים מוסיקליות בבית קפה

  74. הגנה על זכויות יוצרים לפני תחילת החוק

  75. זכויות יוצרים בקערות פלסטיק חד פעמיות

  76. האם יש זכויות יוצרים על עריכה - עיצוב

  77. הפרת זכויות יוצרים בתחנות רדיו צבאיות

  78. עונש על החזקת יצירה מפרת זכויות יוצרים

  79. צו זכות יוצרים (הסכם טריפס), התש"ס-1999

  80. הצעת חוק זכות יוצרים על יצירות קולנועיות

  81. צו זכות-יוצרים (ארצות-הברית), תשי"ג-1953

  82. חוק לתיקון פקודת זכות-יוצרים, תשי"ג-1953

  83. פיצוי ללא הוכחת נזק על הפרת זכויות יוצרים

  84. הדפסת עותקים של ספרים - הפרת זכויות יוצרים

  85. זכויות יוצרים על תמונה - פיצוי בסך 10,000 ש''ח

  86. תקנות זכות יוצרים (ספריות וארכיונים), התשס''ט-2008

  87. תביעת הפרת זכות יוצרים בשל השמעת יצירות מוקלטות במרפאה

  88. תביעה לפיצוי בגין הפרת זכות יוצרים בחוברת לימוד בשפה הערבית

  89. העתקה של מאמר באתר אינטרנט ללא מתן קרדיט למחברו, מהווה פגיעה בזכויות יוצרים ?

  90. רישיון ייחודי זכויות יוצרים: ניתן להעניק רק בהסכם בכתב (סעיף 37(ג) לחוק זכויות יוצרים)

  91. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון