המבקש טען כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף הואיל והחוק חל לגבי יצירות ספרותיות, דרמטיות, מוזיקליות ואומנותיות, וכי משחקי גביע העולם בכדורגל אינם כלל יצירות מוגנות בזכות יוצרים. המבקש טען כי על פי ההלכה אשר נפסקה בפסק הדין ע.א 2173/94 Televent ltd נ' ערוצי זהב ואח', פד"י נ"ה (5) 529, אירועי ספורט אינם כשירים להיות נושא לזכות יוצרים שכן אין הם נופלים לגדרו של אף לא אחד מסוגי היצירה המנויים בס' 1 לחוק זכות יוצרים, קרי: יצירות ספרותיות, דרמטיות, מוזיקליות ואומנותיות, שרק לגביהם עשוייה לקום זכות יוצרים, אלא "בעיקר מפני שהכרה בשיטות משחק ובביצועי ספורטאים במהלך אירוע ספורט כנושא לזכות יוצרים מוגנת, תמנע חיקוי על ידי ספורטאים מתחרים ותסכל את ההתקדמות הספורטיבית". להלן החלטה בנושא זכויות יוצרים על אירועי ספורט: החלטה זו בקשת המבקש כי בית המשפט יורה על סילוקה על הסף של התובענה בהעדר עילת תביעה. בתיק העיקרי הגישה המבקשת, צ'רלטון בע"מ, כתב תביעה על סך 60,000 ₪, בטענה כי המבקש הפר את זכות היוצרים של המבקשת בדרך של הקרנת יצירות מוגנות - משחקי גביע העולם בכדורגל, גרמניה 2006, בבית העסק של המבקש CAF? CAF? אשר ברחוב ביאליק 42 רמת השרון, ללא רשותה של התובעת ותוך הפרת זכויות היוצרים ביצירות המוגנות, בניגוד לחוק זכויות יוצרים 1911, וכן משום עשיית עושר ולא במשפט. לטענת התובעת הקרין המבקש במקום עסקו בין יום 9.06.2006 ליום 23.06.2006 שורה של משחקי כדורגל שהתקיימו בבית א', ב', ג', ד', ה', ו, ז', ח', שמינית הגמר, רבע הגמר, וחצי הגמר, ואת המשחק בין נבחרות גרמניה לפורטוגל ביום 8.7.2006 וכן את משחק הגמר שהתקיים ביום 9.7.2006 בין נבחרות איטליה וצרפת. המבקש טוען כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף הואיל והחוק חל לגבי יצירות ספרותיות, דרמטיות, מוזיקליות ואומנותיות, וכי משחקי גביע העולם בכדורגל אינם כלל יצירות מוגנות בזכות יוצרים. טוען המבקש כי על פי ההלכה אשר נפסקה בפסק הדין ע.א 2173/94 Televent ltd נ' ערוצי זהב ואח', פד"י נ"ה (5) 529, אירועי ספורט אינם כשירים להיות נושא לזכות יוצרים שכן אין הם נופלים לגדרו של אף לא אחד מסוגי היצירה המנויים בס' 1 לחוק זכות יוצרים, קרי: יצירות ספרותיות, דרמטיות, מוזיקליות ואומנותיות, שרק לגביהם עשוייה לקום זכות יוצרים, אלא "בעיקר מפני שהכרה בשיטות משחק ובביצועי ספורטאים במהלך אירוע ספורט כנושא לזכות יוצרים מוגנת, תמנע חיקוי על ידי ספורטאים מתחרים ותסכל את ההתקדמות הספורטיבית". עוד טוען המבקש כי יש לסלק את התביעה על הסף לאור טענת המשיבה כי הינה בעלת הזכות הבלעדית להעניק רישיון להקרנתם של משחקי גביע העולם וזאת בהתאם להסכם רישיון שכרתה עם חברת INFRONT . כלומר טוען המבקש, הסכם הרישיון הינו הסכם מכונן שממנו לכאורה, נגזרות זכויות המשיבה, לתבוע בעצמה צדדים מפרים. טוען המשיב הסכם הרישיון שהוא מסמך מהותי, אינו מצורף לכתב התביעה, ואף לבקשת המבקש להמציא את הסכם הרישיון, נאמר לו כי ההסכם חסוי. (נספח א' לבקשה). טוען המבקש כי תובע הרוצה לתבוע מכורח הסכם שכביכול מקנה לו זכות תביעה כלפי צדדים שלישיים, עליו לצרף אותו לכתב התביעה. המשיבה, בהסתירה מסמך כה מהותי, שומטת הקרקע תחת כל טענותיה. זאת ועוד, טוען המשיב כי הזכות להפצה בלעדית, שהינה זכות חוזית, כוחה יפה במישור היחסים שבין המפיץ לבין היצרן או הספק שהקנה את הזכות ובכדי שיעלה בידי המפיץ הבלעדי לתבוע בשם הבעלים החוקיים עליו לצרפו כתובע לכתב התביעה ומשלא עשתה כן המשיבה, ומשלא צורף בעל הזכות החוקית לכתב התביעה, אין המשיבה יכולה להיכנס בנעלי בעל הזכות ולתבוע במקומו. מכל הטעמים האלה, מבוקש לסלק את התביעה על הסף. עיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, כמו גם בכתב התביעה. עיון בסעיף 2 בכתב התביעה מעלה כי אכן המשיבה טוענת להיות משחקי גביע העולם בכדורגל משום יצירות מוגנות: "2. בהיות התובעת בעלת הזכות הבלעדית כאמור, ובהיות משחקי גביע העולם בכדורגל משום יצירות המוגנות בזכות יוצרים (להלן: "היצירות המוגנות") ובהתאם להסכם רישיון לתובעת קנויה זכות תביעה לעניין הפרת זכות יוצרים זו בדין ביצועים ו/או הצגות ו/או הקרנות פומביים של משחקים אלו". אכן, שוגה המשיבה מבחינת הדין בטענה כי: "משחקי גביע העולם בכדורגל הם יצירות מוגנות בזכות יוצרים" על כך עמד בית המשפט העליון בפסק הדין המנחה בע"א 2173/94 ובו נקבע כי: "אירוע ספורט אינו כשיר להיות נושא לזכות יוצרים" בית המשפט הכיר ב"הפקה טלוויזונית של אירוע ספורט כיצירה דרמטית כמשמעה בסעיף 35 (1) לחוק זכות יוצרים שהגדרתה הכוללת: יצירה ראינועית קרי: כל יצירה הנעשית על ידי פרוצס הדומה לצילומי ראינוע תקין לבעליה - זכות יוצרים מוגנת". (עמ' 540 (ו) - 541 (א') לפסק הדין בע"א 2173/94 הנ"ל. נקבע כי שידור טלוויזיוני של אירועי ספורט יכול להוות נושא לזכות יוצרים, במובחן מאירוע הספורט שכשלעצמו, אינו יכול להוות נושא לזכות יוצרים, בהבדל מהפקתו הטלוויזיונית של האירוע והעברתו בשידור חי, היכול להוות נושא לזכות יוצרים. שלא כמו האמור והנטען בכתב התביעה, טוענת המשיבה בתגובתה (סעיף 13) כי שידורי משחק המונדיאל הינם שידורים המוגנים מכוח חוק זכויות היוצרים ואכן הטענה הזו היא נכונה. כאמור, כתב התביעה בסעיף 2 שבו סומך אדניה של התביעה כולה, על היות משחקי הכדורגל יצירה מוגנת. כך גם מגדיר כתב התביעה את משחקי הכדורגל כיצירה המוגנת שלטענת המשיבה, הופרה על ידי המבקש. בכתב התביעה - אין המשיבה טוענת כי היצירה המוגנת היא השידור, שידור משחק המונדיאל, שהינם על פי הדין יצירה מוגנת מכח זכות יוצרים. משאלה הם פני הדברים,והואיל והמשיבה טוענת להפרת זכות יוצרים במשחקי הכדורגל, שאינם יצירה מוגנת על פי הדין, אין עילת תביעה שבדין למשיבה על פי כתב התביעה. אם כתב התביעה אינו מגלה עילה - מוצדק לכאורה, למחוק את התביעה על הסף, אך, לאור האמור בסעיף 13 לכתב התגובה לבקשה שבפניי, שבו טוענת המשיבה כי שידורי משחק המונדיאל הם היצירה המוגנת מכוח זכות היוצרים, הרי שניתן להתגבר על כך, על דרך תיקון התביעה, ודין הוא ליתן לבעל הדין הזדמנות לתקן כתב התביעה בטרם מחיקתה. הטענה הנוספת אותה מעלה המבקש היא עניינה - אי צירוף מסמך. תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984, בנוסחה כפי שנכנסה לתוקף ביום 14.07.2006 (תקנות סדר הדין האזרחי) (תיקון מס' 3) תשס"ו - 2006, ק"ת 6490, 14.6.2006 עמ' 835, לפיה - אין די בחובה המוטלת על בעל דין לרשום בכתב טענותיו או ברשימה מצורפת אליו, מהם המסמכים שעליהם הוא מסתמך, אלא הוראתה החדשנית היא כי עליו לצרפם לכתב הטענות. (ראה גם: מפי כב' השופט א. גרוניס בע"א 9491/04 שמעון שטרית נ' אריסון השקעות בע"מ, לא פורסם, מיום 23.08.2006). המשיבה טוענת בסעיף 1 לכתב התביעה כי הינה בעלת הזכות הבלעדית להעניק רישיון להקרנתם של משחקי המונדיאל וזאת עם מכח הסכם רישיון שנחתם בינה לבין חברת INFRONT SPORT & MEDIA . בע"א 2173/94 נקבע כי: "הפרת זכויות היוצרים אינה מקימה למפיץ הבלעדי זכות לקבלת סעד המבוקש וזאת היות ובעלת זכויות השידור לא המחתה למפיץ הבלעדי זכות קניינית במשדרים אלא רק רישיון לעשות שימוש בזכויותיה". בית המשפט קבע שם כי, זכות ההפצה הבלעדית היא זכות חוזית גרידא, שכוחה יפה רק בין המפיץ הבלעדי לבין מי שהקנה לו את הזכות, ובאם רוצה המפיץ הבלעדי להגיש תביעה כנגד צדדים שלישיים עליו לצרף לתביעתו גם את הבעלים החוקיים של הזכות. בענייננו - המשיבה לא צירפה לכתב התביעה כל מסמך המראה כי בעלת הזכויות בשידור המחתה את הזכות הקניינית בשידור המשחקים או את הזכות לתבוע במקומה. לכאורה - אי צירופו לכתב התביעה של מסמך - הסכם המראה כי בעלת הזכויות בשידור מכרה/העבירה/המחתה את הזכות הקניינית בשידור משחקי המנודיאל או את הזכות לתבוע במקומה - איננה מקימה עילת תביעה. כך גם אי צירופה של חברת INFRONT SPORT & MEDIA מותיר את המבקש לכאורה חשוף באופן שהוא עלול למצוא עצמו נתבע פעם נוספת והפעם על ידי בעלי הזכות. בתגובתה, מבקשת המשיבה לתקן פגם זה על דרך של צירופו של ההסכם (סעיף 26) לתגובתה. אכן, בית המשפט לא ימהר למחוק את כתב התביעה אם אפשר לתקנו ודי אם בנושא זה יצורף ההסכם ותצורף חברת INFRONT SPORT & MEDIA כתובעת נוספת כדי לתקן את הפגם הן באי צירופה והן באי הגשת המסמך. העולה מכל המקובץ הוא, כי הבקשה מתקבלת ודין התביעה להמחק על הסף בהעדר עילה. ואולם, אני מורה על עיכוב ביצוע של החלטה זו למשך 30 יום, על מנת לאפשר לתובעת להגיש בקשה מתאימה לתיקון כתב התביעה. לא תוגש הבקשה תוך המועד האמור, תחשב התובענה כתביעה שנמחקה. אני מחייבת את המשיבה בהוצאות המבקש בגין הבקשה לסילוק על הסף בסך של 4,500 ₪ + מע"מ צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל.דיני ספורטזכויות יוצרים (הפרת)