להלן פסק דין בנושא העתקת תוכן באתר אינטרנט ללא רשות: פסק דין 1. התובע הינו הבעלים של אתר אינטרנט, שעל פי הנטען בכתב התביעה הינו אתר הפעיל למטרה עיסקית ומספק תוכן אינפורמטיבי ופרסומי מקצועי, שמטרתו- משיכת לקוחות. באתר האינטרנט של התובע מצוייה כתבה, המוגנת, על פי הנטען בזכויות יוצרים וזו הועתקה על ידי הנתבע, לאתר אינטרנט אותו הקים הנתבע. על פי הנטען, העתקת הכתבה נעשתה ללא רשותו והסכמתו של התובע ותוך הפרת זכויות היוצרים שיש לתובע בנוגע לכתבה זו; וכך, לקוחות פוטנציאליים שיש לתובע הגיעו בסופו של דבר אל הנתבע ובכך אף הפר הנתבע את הוראות סעיפים 1-2 לחוק העוולות המסחריות, תשנ"ט-1999. לפיכך, מבקש התובע כי בית המשפט יורה על פיצוי בסכום של 17,800 ₪, שהוא פיצוי בהתאם לקבוע בהוראת סעיף 3א לפקודת זכוות יוצרים (להלן:- "הפקודה" 2. הנתבע מאשר, כי הוא אמנם העתיק את הכתבה מתוך אתר האינטרנט של התובע ואולם, לטענתו, אין מדובר ביצירה המוגנת על פי החוק, שכן אותה כתבה מכילה מידע אינפורמטיבי בלבד. עוד טוען הנתבע, כי לתובע לא נגרם כל נזק שכן באתר האינטרנט של הנתבע לא נעשה כל שימוש וגם מספרי הטלפון שצויינו באתר אינם פעילים. 3. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכתבה, אין ספק בעיני כי מדובר ביצירה שניתנת לה הגנה על פי החוק. גם אם יצירה מכילה מידע אינפורמטיבי בלבד, לא ניתן להתעלם מדרך הגשת אותו מידע ומאופן עריכתו, שאם לא כן, תאמר, כי גם עבודת מחקר היא עבודה שלא ניתנת לה הגנה על פי החוק, היות והיא מבוססת על מידע קיים. אם היה הנתבע עושה שימוש במידע שניתן בכתבה, הרי שבמקרה זה אמנם מדובר בשימוש במידע ואולם, הנתבע העתיק את הכתבה כולה, אשר מכילה מספר עמודים מודפסים ומכאן, אין ספק, כי מצוייה בפני יצירה שהחוק מעניק לה הגנה. 4. התובע טוען, כי פעולותיו של הנתבע מהוות הפרת הוראות סעיפים 1-2 לחוק העוולות המסחריות, התשנ"ט-1999, אלא שלא מצאתי בפעולת הנתבע כל הפרה של הוראות סעיפים אלה, שכן, במידע שפורסם, אין כל התייחסות ספציפית אל התובע או אל עסקו וממילא אין בפרסום כל מידע כוזב ביחס אליו. 5. נותרה אם כן שאלת הנזק. התובע טוען, כי יש להעמיד את שיעור הנזק על הסכום המינימלי שנקבע בחוק כפיצוי ללא הוכחת נזק ואילו הנתבע טוען, כי לא נגרם כל נזק ולכן אין מקום לפיצוי. סעיף 3א ל פקודת זכות-יוצרים קובע: "3א. לא הוכח הנזק שנגרם בהפרת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לו לכל הפרה פיצויים בשיעור שלא יפחת מ-10,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 20,000 שקלים חדשים; …" הנתבע טוען כאמור, כי התובע לא הוכיח, כי נגרם לו נזק כלשהו ולכן, אין לפצותו בסכום הנטען. בתא 86 / 977 פרופ' אבשלום טאו נ' הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל בע"מ, נב (3) 89, עמוד 113 קבע בית המשפט: יש לפרש את ההסדר באופן מרחיב, לפיו יכול התובע תמיד לבחור פיצוי ללא הוכחת נזק במקום פיצוי על סמך ראיות. לשם קביעת פיצוי ללא הוכחת נזק, יפעיל בית משפט שיקול דעתו מבין קשת האפשרויות הפתוחות בתחום הסכומים שבסעיף ויש לדרוש מן התובע מינימום ראייתי, ולוא מזערי, על פיו יהיה בידי בית המשפט להפעיל שיקול דעתו (ראה גם ת"א (ת"א) 24478/87 [5] בעמ' 153)." בעא 88 / 592 שמעון שגיא נ' עיזבון המנוח אברהם ניניו ז"ל, מו (2) 254, עמוד 271, קבע בית המשפט: בבחירת סכום הפיצויים ללא הוכחת נזק שומה על בית המשפט לשים לנגד עיניו את שתי מגמות היסוד שבדיני זכויות יוצרים: האחת - פיצויו של בעל הזכות; השנייה - הרתעתם של המפר ושל מפרים פוטנציאליים אחרים. מחד גיסא, מחייבת המגמה הראשונה שלא להיתלש לחלוטין מאומדן נזקו המשוער הממשי של התובע ולא להביא להתעשרותו שלא כדין. 6. ומן הכלל אל הפרט, סבורתני, כי במקרה דנן, לא ניתן להתעלם מטענת הנתבע, כי לתובע לא נגרם כל נזק של ממש. ראשית, התובע מבסס את עיקר הנזק שנגרם לו על העוולות על פי חוק העוולות המסחריות, אשר אינן חלות במקרה דנן. שנית, ולגופו של עניין, טוען הנתבע, כי לא נגרם לתובע במקרה דנן כל נזק משמעותי, כיוון שאתר האינטרנט שהופעל על ידו לא היה פעיל, כך שגם אם נכנס מאן דהוא לאתר הרי שמספרי הטלפון שבו לא היו פעילים, כך שהאתר לא גרם לגריעת לקוחות כלשהם מהתובע. מנגד, אין לומר, כי התובע לא הוכיח כי נגרם לו נזק כלשהו וגם טענת הנתבע, לפיה האתר מעולם לא היה פעיל אינה יכולה להבחן על ידי התובע ואף לא ברור מהו שיעור הנזק שנגרם כתוצאה מכך שלקוחות פוטנציאליים קיבלו את המידע מאתר האינטרנט של הנתבע. 7. בנסיבות העניין, מצאתי מקום אם כן, לקבל את דרישתו של התובע לפיצוי בהתאם להוראות סעיף 3א' לפקודה, אך מצאתי מקום להעמיד את סכום הפיצוי על הסכום המינימלי הקבוע בסעיף זה, דהיינו סך של 10,000 ₪. 8. סוף דבר, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 10,000 ₪. כן אני מחייבת את התובע בהוצאות המשפט בסכום של 250 ₪. סכומים אלה ישולמו לתובע בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, ישאו ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד לתשלום בפועל.מחשבים ואינטרנטזכויות יוצרים (הפרת)דיני אינטרנט