ההבדל בין צו חיסיון לבין צו איסור פרסום

מה ההבדל בין "צו חיסיון" לבין "צו איסור פרסום" ?

חיסיון הוא למעשה חריג לעיקרון הגילוי "תכליתו למנוע ממידע "חסוי" מלבוא בפני הערכאה השיפוטית" וסודיות הינה למעשה חריג לעיקרון הפומביות "תכליתה למנוע חשיפתו של מידע "סודי" בפני הציבור.

סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 העוסק ב"צו חיסיון" קובע כדלקמן:

"(א) בית המשפט רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לתת צו להבטיח כי סוד מסחרי של בעל דין או של אדם אחר שהתגלה בהליך משפטי לא יפורסם.

(ב) בית המשפט רשאי, לבקשת אדם, לתת צו בהליך משפטי, בדבר דרכי הגשת ראיות שיש בהן סוד מסחרי.

(ג) בהליך משפטי בענין אזרחי, רשאי בית המשפט, לבקשת אדם, לתת צו בדבר אי גילוי ראיות שיש בהן סוד מסחרי, ובלבד שראה בי הענין שיש באי גילוי הראיה עדיף מן הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק, וכי במתן הצו לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אין כדי להגן על הסוד המסחרי.

(ד) בסעיף זה, "בית משפט" - לרבות בית דין, רשות, גוף או אדם, בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין שיפוטיות לפי כל דין.

על פי סעיף 23(א) לחוק עוולות מסחריות, רשאי בית המשפט ליתן צו להבטיח כי סוד מסחרי של בעל דין לא יפורסם. על מנת לקבל צו כאמור, יש להראות כי עסקינן בסוד מסחרי כאמור בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999:

"'סוד מסחרי', "סוד" - מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו;"

     



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון