להלן החלטה בנושא בקשה להפרדת הדיון לשני שלבים: החלטה זוהי בקשה להפרדת הדיון בתובענה לשני שלבים ולצירוף צדדים נוספים. עובדות 1. המבקשת (להלן: "אקו"ם") היא חברה בערבות חבריה אשר מאגדת בתוכה יוצרים שונים. אקו"ם הוכרה כתאגיד המייצג את מרבית בעלי זכויות היוצרים כאמור בסעיף 3ב(1) לפקודת זכות יוצרים (להלן: "הפקודה") ומשמשת כ"חברת תמלוגים" (ר' נספח ה' לתובענה). 2. המשיבה (להלן: "תל"י") היא חברה בע"מ המשמשת כ"חברת תמלוגים". תל"י מייצגת במאי קולנוע וטלוויזיה ותסריטאים (יוצרים אורקוליים) ומנהלת את זכויות היוצרים הנובעים מיצירותיהם. 3. ביום 7.10.01 הגישה תל"י יחד עם שני מבקשים נוספים את התובענה הנוכחית בה עתרה למתן צו הצהרתי לפיו היא זכאית בשם חבריה לקבלת חלק מהכספים, כפי שייקבע ע"י בית המשפט, שהועברו או שיועברו ע"י הממשלה לידי אקו"ם על פי סעיף 3ד לפקודת זכות-יוצרים (להלן: "הפקודה"). 4. ביום 18.2.03 הגישה אקו"ם בקשה למחיקת התובענה על הסף (בש"א 4636/03) (להלן: "הבקשה למחיקה על הסף"). ביום 26.5.03 דחתה כב' השופטת י. שיצר את הבקשה למחיקה על הסף, מנימוקים אשר פורטו שם בהרחבה. 5. ביום 8.3.05 הגישה אקו"ם בקשה (בש"א 6362/05) להפרדת הדיון לשני שלבים: שלב ראשון בו תידון השאלה האם לבמאים של יצירות קינמטוגראפיות בישראל קיימת זכות יוצרים ביצירות אלה. שלב שני, אם וכאשר יקבע ביהמ"ש כי אכן קיימת לבמאים של היצירות הנ"ל זכות יוצרים בהן, יוכרע כיצד תתבצע חלוקת גמול הקלטות הריקות, כאמור בסעיף 3ה' לפקודה. עוד נתבקש בבקשה כי ביהמ"ש יורה על צירוף נציגי המבצעים והמפיקים לדיון בשלב השני של התובענה, אם יידרש שלב שני זה. בקשה זו היא נשוא ההחלטה. דיון: 6. בבקשה למחיקה על הסף טענה אקו"ם כי "דין ההמרצה להימחק על הסף, בשל היותה מוקדמת, בשל כך שמתבקשת בה הכרעה בשאלה אקדמית, ובשל היותה מבוססת, בין היתר, על ההנחה השגויה, כי במאי קולנוע וטלוויזיה, הם בעלי זכויות יוצרים ביצירות אורקוליות" (ההדגשה אינה במקור - ש.ג). כב' השופטת י. שיצר נדרשה לטענה זו אשר הועלתה בבקשה למחיקה על הסף לפיה במאי קולנוע וטלוויזיה אינם בעלי זכות יוצרים וקבעה, לאחר דיון מעמיק ונרחב, כי "המסקנה הבלתי נמנעת היא כי הפרשנות הראויה היא כי במאי קולנוע וטלויזיה הם בעלי זכויות יוצרים בסרטי קולנוע ובסרטי טלויזיה". מאחר והשאלה המשפטית אם לבמאי הקולנוע והטלויזיה זכות יוצרים ביצירות אורקוליות הוכרעה בתיק זה ע"י כב' השופטת י. שיצר, מתייתר הצורך בשלב הראשון, אשר כאמור הוכרע, ולפיכך מתייתר גם הצורך בהפרדת הדיון כפי שנתבקש בבקשה זו. 7. מאחר והחלטתה זו של כב' השופטת י. שיצר ניתנה כמענה לטענת אקו"ם להעדרה של זכות יוצרים לבמאים ונומקה באופן נרחב, מפורט וממצה, הרי שאין לקבל את טענת אקו"ם כי קביעה זו נעשתה בדרך של אמרת אגב וכי משום כך לא מתייתר הצורך בדיון בשלב הראשון. 8. לטענת אקו"ם, כב' השופטת י. שיצר לא יכלה להחליט אם לבמאים זכות יוצרים כנ"ל בשל העובדה שבפניה לא עמדו כל טענות אקו"ם. לטענתה לא ניתן לה יומה לטעון טענותיה באופן סדור ושלם. דין הטענה להידחות. כמפורט לעיל, אקו"ם טענה בבקשה למחיקה על הסף כי דין המרצת הפתיחה להידחות מן הטעם שהיא מבוססת "על ההנחה השגויה כי במאי קולנוע וטלוויזיה, הם בעלי זכויות יוצרים ביצירות אורקוליות". משטענה אקו"ם טענה זו היה עליה לפרוס את כל טענותיה התומכות בכך ואם לא עשתה כן, אין לה אלא להלין על עצמה. עיון בבקשה למחיקה על הסף מעלה כי טענותיה של אקו"ם בהקשר זה פורטו בהרחבה וגם משום כך קשה לקבל את הטענה כי לא ניתן לה יומה לטעון. הטענה להעדר זכות יוצרים לבמאים הועלתה בצורה חזיתית על ידי המבקשת וזכתה, כאמור, לדיון מעמיק לגופו של עניין ולהכרעה חד-משמעית, לפיה לבמאים בישראל יש זכות יוצרים ביצירותיהם. הכרעה זו מייתרת את הצורך בדיון ובהחלטה נוספת בסוגייה, ומייתרת גם את הפרדת הדיון לצורך החלטה בסוגייה זו. 9. לטענת אקו"ם לא יתכן שביהמ"ש יכריע בגורל התביעה כבר בבקשה לסילוק על הסף. אין מניעה לפיה החלטה בבקשה לסילוק על הסף תכריע בסוגייה העומדת במרכז התובענה, כאשר אותה הסוגייה הועלתה במסגרת הבקשה לסילוק כנימוק למחיקה ונידונה שם באופן ממצה. משהעלתה אקו"ם את הטענה להעדר זכות יוצרים לבמאים במסגרת הבקשה לסילוק על הסף, ומשניתנה הכרעה בטענה זו, לאחר שמיעת הצדדים ודיון מעמיק, הכרעה זו מהווה החלטה בתיק, ואין מקום לשנותה אלא מטעמים מיוחדים. אני ערה היטב לעובדה כי החלטת כב' השופטת י. שיצר היא החלטה בבקשה ואינה פסק-דין. יחד עם זה, לא הועלו ע"י המבקשת טעמים מיוחדים המצדיקים את שינוי ההחלטה המנומקת, המבקשת לא הצביעה על נסיבות חדשות המצדיקות דיון מחדש, או על עובדות או ראיות שהיא מבקשת להציג לצורך החלטה בטענה, או על טעות הזועקת על פניה בהחלטה. לטעמי, לא נפלה כל טעות בהחלטת השופטת י. שיצר ואין מקום לשנותה. 10. תל"י מפנה לת.א 1419/01 תל"י חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בישראל בע"מ ואח' נ' שידורי קשת בע"מ ואח' (טרם פורסם), שניתן ע"י כב' השופטת צ. ברון בבית משפט זה. לטענתה פסק-דין זה מהווה תקדים לפיו לבמאים ביצירות אורקוליות עומדת זכות יוצרים. תל"י מפנה גם להודעתה של אקו"ם ממרס 2003 (העתק ההודעה צורף כנספח א' לתגובת תל"י לבקשה) בה הצהירה אקו"ם כי "אם ייקבע על ידי המחוקק או על ידי בית משפט מוסמך כי במאים הינם בעלי זכות יוצרים, כמשמעות מונח זה בחוק זכות יוצרים - 1911 בכלל ובסעיף 3ד. לפקודת זכות יוצרים - 1924... בפרט, הרי שהם יקבלו את חלקם בגמול הקלטות הריקות על פי ההסדר הקבוע לכך בפקודה - באמצעות המבקשת 1 (אקו"ם - ש.ג) - בדיוק כפי שייעשה ביחס לתסריטאים חברי המבקשת 1". לטענת תל"י גם לאור הודעה זו ולאור פסק הדין בת.א 1419/01 מתייתר הצורך בדיון בשאלת זכות היוצרים של הבמאים בתיק זה וכן מתייתר הצורך בהפרדת הדיון. אקו"ם, לעומתה, טוענת כי כוונת הצהרתה בהודעה היתה לדיון והכרעה עקרונית של בית המשפט בשאלת זכויות היוצרים של הבמאים, וכי פסק הדין בת.א 1419/01 אינו מהווה הכרעה עקרונית שכזו מאחר ואינו קובע הלכה כללית בסוגייה, אלא מגביל את תחולתו לשתי היצירות הספציפיות שנידונו בו. מבלי לדון בשאלה האם פסק הדין בת.א 1419/01 מהווה תקדים בסוגייה, והאם הצהרתה של אקו"ם בהודעתה היוותה הסכמה עקרונית הכוללת גם את פסק זה, הרי שלעיצומו של עניין פסק הדין בת.א 1419/01 תומך בעמדתה של כב' השופטת שיצר אשר החליטה בבקשה לסילוק על הסף, כי לבמאים יש זכויות יוצרים ביצירות אורקוליות. ר' עמ' 5 לפסק הדין בת.א 1419/01: "בע"א 8393/96... נקבע כי יצירה קולנועית היא יצירה מוגנת על-פי חוק זכויות יוצרים. על יסוד אותם שיקולים, אף הפקתם הטלוויזיונית של אירועי טורניר וימבלדון הוכרו כיצירה מוגנת... ובעמ' 7: "תכלית חוק זכויות יוצרים... אין בה כדי להוציא את הבמאים אשר משקיעים מאמץ ויצירתיות בבימוי יצירותיהם, מתחולת החוק". 11. אשר על כן ולאור האמור לעיל מתייתר הדיון בשלב הראשון עליו הצביעה אקו"ם ולפיכך מתייתר גם הצורך בהפרדת הדיון לשני שלבים. 12. מתגובתה של תל"י לבקשה לסילוק על הסף עולה כי היא מסכימה כי רק שאלת זכאותם של במאי הקולנוע והטלוויזיה החברים בה להשתתף בחלוקת הגמול תועמד להכרעת בית המשפט. מהודעתה של אקו"ם עולה הסכמה, לפיה אם יוכרע שלבמאים זכות יוצרים, הם יקבלו את חלקם בגמול הקלטות הריקות באמצעות אקו"ם, בדיוק כפי שייעשה ביחס לתסריטאים חברי אקו"ם. לאור החלטה זו ולאור הסכמות אלה של הצדדים, מתבקשים הצדדים להודיע אם ברצונם להמשיך את הדיון בתובענה ואת הדיון בבקשת אקו"ם, המהווה חלק מהבקשה נשוא החלטה זו, לצירוף משיבים לתובענה. 13. תגובת הצדדים תוך 15 ימים. הפגרה איננה נכללת במניין הימים. פיצול הדיוןדיון