לטענת התובע, בחודשים מאי-יוני 2007 שיפץ את דירתו, ובין היתר החליט להחליף את הריצוף בחלק מהדירה. את המרצפות הזמין מהנתבעת לאחר שנציגיה שכנעו אותו כי הם יצרנים וספקים מובילים בישראל של מרצפות סומסום באיכות גבוהה ובאחריות מלאה. להלן פסק דין בנושא תביעה על החלפת מרצפות: התביעה שבפני היא תביעה לפיצויים כספיים בגין טענת התובע כי הנתבעת הפרה התחייבויותיה והבטחותיה כלפיו, וזאת בהתאם לטענותיו כפי שתובאנה בהמשך הדברים. להלן טענות הצדדים כפי שהובאו בכתבי התביעה, בכתבי ההגנה ובדיון בבית המשפט: לטענת התובע, בחודשים מאי-יוני 2007 שיפץ את דירתו, ובין היתר החליט להחליף את הריצוף בחלק מהדירה. את המרצפות הזמין מהנתבעת לאחר שנציגיה שכנעו אותו כי הם יצרנים וספקים מובילים בישראל של מרצפות סומסום באיכות גבוהה ובאחריות מלאה. השטח שיועד לריצוף מחדש היה 62 מ"ר. נציגי הנתבעת הבהירו כי היא אינה מתחייבת לספק אריחים זהים בהזמנה עתידית נוספת. לפיכך, ומתוך זהירות, הזמין התובע 8 מ"ר נוספים (13% תוספת לעומת 5% שהומלצו ע"י נציגי הנתבעת). הזמנתו של התובע כללה 70 מ"ר של מרצפות סומסום ועוד 44 מ"ר אריחי פנל מאותו הדגם. ע"פ המלצת הנתבעת הוזמנו גם עבודות קרצוף, הברקה ומריחת סילר, שיועדו לביצוע לאחר השלמת יישום המרצפות. הנתבעת סיפקה לתובע חוברת בה פורטו ההנחיות ליישום אריחי סומסום, ע"פ הוראות נציגי הנתבעת מסר התובע את החוברת לקבלן השיפוצים שהעסיק. חוברת זו הוגשה אף לבית המשפט. המרצפות עצמן סופקו לתובע ב-14/5/07. קבלן השיפוצים פעל ע"פ ההנחיות, כמפורט בחוברת, והחל מיד ביישום על פיהן. נציגי הנתבעת דרשו בהנחיות לכסות את הרצפה למשך שבועיים ולא לדרוך עליה. כאשר הסיר התובע את הכיסוי מהרצפה, נדהם ממצבן העגום של המרצפות. הוא פנה בתלונה אל שירות הלקוחות של הנתבעת ואל מר בועז ברמן, מנהל הייצור של הנתבעת. התובע הוזמן לפגישה והעלה אל כל טענותיו, ואף הציג תמונות הממחישות את מצב המרצפות. ב-21/6/07 נשלח לדירת התובע מבקר האיכות של החברה שבחן את הריצוף, באופן חזותי בלבד. אותו מבקר הצהיר בפני התובע כי אכן ישנה בעיה. נציגת שירות הלקוחות קבעה כי מצב הרצפה נובע מדרך היישום של המרצפות וכי השברים הם שברי קצה. בכל השיחות שקיים התובע עם נציגי הנתבעת טענו האחרונים כי ליקויים ביישום המרצפות גרמו לפגמים ובעת הקרצוף, שהוזמן מראש מהנתבעת, המקרצף יתקן את השברים. התיקונים, שבוצעו בעת הקרצוף, לא העלימו דבר ואף החריפו את מצבה העגום של הרצפה. יתר על כן, המרצפות ממשיכות להתפורר, להישבר ולהישרט. בפברואר 2008 פנה התובע אל מהנדס מומחה וביקש לקבל חוות דעת מקצועית ואובייקטיבית לגבי מצב הריצוף בדירה. ב-27/2/08 התקבלה חוות דעתו של המומחה בה צוין כי הנחת האריחים בוצעה באופן מקצועי וזאת בניגוד להערכתם של נציגי הנתבעת. המומחה הוסיף כי נמצאו מספר רב של אריחים פגומים, ומדובר בפגמים אסורים מבחינת גודלם כמתחייב ע"פ תקן ישראלי מס' 6. בבדיקת אריח בודד, מאלה שנותרו כעודף, נמצא כי מדובר בשכבת מדרך חלשה ובאגרגטים רכים בניגוד לנקוב בתקן ישראלי 1098. בסיכום חוות הדעת קובע המומחה כי לאור מצב המרצפות כיום והחשש שהתופעה תחמיר, יש להחליף את המרצפות. התובע המשיך בהתכתבות, בשיחות טלפון ובדיונים עם נציגי ומנהלי הנתבעת עד סוף חודש יוני 2008 בניסיון למצוא פתרון, אך אלה מסרבים לקבל כל אחריות על התוצאות העגומות. התובע הוסיף וטען, בכתב התשובה, שנמסר לאחר כתב ההגנה של הנתבעת, כי על הנתבעת להוכיח כי המרצפות היו אכן תקינות ותאמו את דרישות ומפרטי תו התקן, כאשר סופקו לו. תקן ישראלי מס' 6 הינו תקן רשמי המוגדר בחוק התקנים. סעיף 2.1 שבתקן מחייב: הצגת סימון האריזה, תאריך ייצורן של המרצפות, רמת עמידות בשחיקה ואישור שהמרצפות הן מסוג א'. התובע טוען כי אף אחד מהנתונים המפורטים לעיל לא הוצג לפניו, לא על גבי המשטחים עליהם הונחו המרצפות ולא בתעודת המשלוח שליוותה את האספקה. הנתבעת אכן הציעה לתובע בחודש יוני 2007, זיכוי עבור רכישת 50 מרצפות חדשות (שערכו כ-450 ₪). הנתבעת שכחה לציין כי הצעתה נועדה למנוע מהתובע לתבוע את הנתבעת, שכן הוא נדרש לחתום על מסמך המאשר את הסכמתו להימנע מכל תביעה עתידית תמורת מימוש הזיכוי. התובע מבקש לציין כי העתק תו התקן, שצורף ע"י הנתבעת כנספח ב' בכתב ההגנה, תוקפו החל ב-1/1/08, בעוד אספקת המרצפות, נשוא כתב התביעה, וייצורן נעשו בשנת 2007. התובע טוען כי תו התקן מעיד על כך שהנתבעת מחויבת לקיים את התנאים והמפרטים המוגדרים בתקן. לאור הממצאים שהציג התובע בכתב התביעה, על הנתבעת להוכיח כי קיימה את כל דרישות התקן. הניסיון מוכיח כי יצרני מרצפות טראצו נוהגים להתכסות בתו התקן, במיוחד כאשר המרצפות פגומות. התובע מבקש לטעון כי תקן ישראלי מס' 1629 אינו תקן רשמי מחייב. אף על פי כן, קבלן השיפוצים מטעמו אכן פעל כמתואר בתקן בעת הנחת המרצפות. כתוצאה מכך הוחרגה כמות מוגזמת של מרצפות. התובע מבקש לחזור ולטעון כי במקום 62 מ"ר הוא רכש במקור 70 מ"ר - כמות עודפת של 13% במקום 5% כהמלצת הנתבעת - כדי להבטיח את הצלחת הריצוף. יצוין כי ברשות התובע נותרו מרצפות בודדות שספק אם הן ראויות לשימוש. כמו כן, המכתב שהופנה אל הנתבעת בתאריך 6/4/08 הבהיר כי מעולם לא הוצגה לתובע, ולא יכולה להיות מוצגת, כל דרישה להעסיק רצפים בעלי כישורים מיוחדים או מומחיות מיוחדת. התובע טוען כי יישום המרצפות בוצע במדויק ע"פ הנחיות הנתבעת בחוברת הקרויה "לבנות חלום", שכאמור הוצגה אף בפני בית המשפט, ובהתאם לאמור בתקן ישראלי מס' 1629. התובע מבקש לטעון כי על אף שאינו מומחה בריצוף, הוא למד מגורמים שונים ובכללם יצרנים המתחרים בנתבעת, אדריכלים ומומחי ריצוף, כי מרצפות טראצו הן מרצפות מדויקות והשימוש בהן נותן משטח ישר וחלק. המרצפות שסופקו לתובע כוללות קיטום בקצה שכבת המדרך של המרצפת, ויישומן לפיכך נעשה ללא מרווחים, אלא בשיטת הנחה רגילה כמתואר בתקן ישראלי 1629. בהתאם לאמור בתקן, נהג קבלן השיפוצים מטעם התובע. לתובע היה ברור כי הנתבעת תזדעק להגיש חוות דעת של מומחה מטעמה עם הגשת כתב התביעה. מוזר וחבל שלא ניצלה את זכותה זו במשך כשנה מאז קבלה את העתק חוות הדעת מטעם התובע, מה גם שהיה ברור לה כי התובע עומד לתבוע אותה. התובע קיים את החלטת בית המשפט מתאריך 16/12/08 ואפשר למומחה מטעם הנתבעת לבקר בדירתו. התובע טען כי הוא מטיל ספק רב באובייקטיביות של חוות דעת זו בעיתוי בה בוצעה. התובע העריך כי המומחה מטעם הנתבעת נשלח לדירת התובע בינואר 2009 במטרה לקעקע בכל דרך אפשרית את חוות הדעת מטעם התובע, תוך התעלמות מעובדות. התובע ביקש גם להביא לידיעת בית המשפט כי המומחה מטעם הנתבעת אינו בלתי תלוי, מאחר והוא משמש כבר שנים רבות כמומחה מטעם הנתבעת. התובע ביקש להבהיר כי בכתב התביעה הוא התייחס לחוברת "לבנות חלום", שנמסרה לידיו במועד הזמנת המרצפות. במעמד המסירה, הוצגה בפני התובע דרישה חד-משמעית מצד נציגי המכירות של הנתבעת, למסור את החוברת לקבלן השיפוצים שלו וכי על הקבלן לפעול ע"פ ההנחיות המפורטות בה. קבלן השיפוצים של התובע טען כי הוא בקי ומכיר את התקנים הישראליים הרלבנטיים, ועם זאת ניאות לפעול ע"פ הנחיות הנתבעת כפי שדרשה. התובע טען כי, באופן עובדתי, הנתבעת הציעה לתובע לבצע את תיקון המרצפות ע"י מר אידריס נאדר, מטעם הנתבעת. כאשר האחרון יגיע לבצע קרצוף ומריחת סילר על הרצפה בדירת התובע, תוך הבטחה שזה ישפר את מראה הרצפה. התוצאה בפועל - טלאים מכוערים. התובע הבהיר שלא ציפה כי עבודת הקרצוף תתקן את השברים, ומבקש לטעון כי זהו עוד ניסיון של הנתבעת להטעות את בית המשפט. בביקור של נציגי הנתבעת בבית התובע, הם טענו שכאשר יבוצע הקרצוף, עבורו שילם התובע, המקרצף מטעם הנתבעת יתקן את הפגמים עליהם הצביע התובע. לטענת נציגי הנתבעת, המקרצף, מר נאדר, עבד שנים רבות עבור הנתבעת והוא בעל ניסיון רב בעבודות תיקון מהסוג הנדרש. התובע לא טען מעולם כי פעולת הקרצוף גרמה לשריטות ולשברים. בכתב התביעה נטען במפורש כי "תיקוני הטלאים שבוצעו בעת הקרצוף לא רק שלא העלימו דבר אלא אף החריפו את המראה העגום של הרצפה", שהרי המקרצף הוא זה שגם עשה את תיקוני הטלאים. התובע דחה את טענת הנתבעת, כי היא עשתה כמיטב יכולתה לתת לו שירות מצוין, וטען, לחלופין, כי הנתבעת עשתה כמיטב יכולתה להתעלם מאחריותה לנזקים שנגרמו לתובע. כשביקרו נציגים מטעם הנתבעת, בבית התובע, כחודש לאחר היישום, הם ידעו לומר באזני התובע כי: "אכן יש פה בעיה". הנתבעת התעלמה מקביעה זו. התובע, מר יאיר היינסדורף, הוסיף על טענותיו אלה בדבריו בבית המשפט, כי על מנת לדעת עם שכבת המדרך במרצפות תקינה, אין צורך לשלם כסף נוסף למעבדה. הוא למד כי הרווח במרצפות, בתקן, שהוא לא מחייב, צריך להיות עד מילימטר אחד, ויכול להיות גם הרבה פחות מכך. הוא העסיק קבלן מומחה, שעשה עבודת ריצוף, נציגיה השונים של הנתבעת, שטוענים כי יישום המרצפות לא היה נכון, כלל לא נכחו במעמד זה. הוא לא ראה שום ציון של סוג המרצפות שקיבל ו/או רמת השחיקה שלהן, כאשר אילו דברים המתחייבים ע"פ חוק, באותו תקן שקובע מה על היצרן לציין. מר היינסדורף מסר כי קיבל הצעה של המקרצף, מטעם הנתבעת, שעשה את התיקונים ואלה נראים בכי רע עד לרגע זה. לטענתו, הוא אמר כי אינו מעוניין במרצפות שהציעה לו הנתבעת משום שמדובר במרצפות בעלות גוון שונה. כמו כן, הצעת הנתבעת מתייחסת רק לחלק מהריצוף הדרוש, 60 מטרים, והיא לא תסייע לו כלל ועיקר. על מנת לתמוך בכל טענותיו הפנה התובע את בית המשפט אל חוברת ההנחיות "לבנות חלום", אל תמונות המעידות על הפגמים במרצפות, אל חוות דעת מומחה, אל תכתובות שונות בין הצדדים, אל הזמנות העבודה ואל העתק ההמחאה ששולמה למומחה תמורת חוות דעתו. לטענת הנתבעת, המרצפות אשר סופקו לתובע היו תקינות לחלוטין, וככל שנגרמו להן נזקים הרי שאלה נגרמו כתוצאה מיישום לא תקין של המרצפות ו/או תחזוקה בלתי נכונה - פעולות שהנתבעת איננה מעורבת בהן וממילא אינה אחראית לכך, וטענותיו של התובע בהקשר זה צריכות להיות מופנות לקבלן המבצע. בהקשר זה יצוין כי חוות הדעת הלאקונית המצורפת לכתב התביעה איננה מגלה כלל כיצד הנתבעת אחראית לנזקים הנטענים, ואינה יכולה להוות חוות דעת בעלת משקל כלשהו אשר עשויה לברר את הגורמים למצב המרצפות כיום. הנתבעת עמדה לרשות התובע בכל פניה שלו, ולמרות שהנזקים שנגרמו למרצפות אינם באחריותה, עשתה היא כמיטב מאמציה להשביע את רצונו ואף הציעה לו, לפנים משורת הדין ומבלי להודות בטענה כלשהי, זיכוי עבור מרצפות חדשות או רכישת מוצר אחר. לטענת הנתבעת, קבלן הביצוע מטעם התובעים אמור ליישם את המרצפות ע"פ התקנים הישראליים הרלבנטיים, ואין בחוברת שקיבל התובע כדי למצות את ההוראות כיצד מיישמים את המרצפות. בניגוד לטענת התובע כי "קבלן השיפוצים פעל ע"פ ההנחיות כמפורט בחוברת", טוענת הנתבעת כי לא ייתכן כי בעל מקצוע ראוי לא ידע שעליו לפעול ע"פ התקנים הישראליים הרלבנטיים. איש מקצוע שאינו פועל ע"פ התקנים הינו רשלן, ועל התובע לפנות לקבלת פיצויים ממנו. יתרה מכך, מופנה בית המשפט לעמודים הרלבנטיים מהחוברת שקיבל התובע, בה מצוין מפורשות כי יש לפעול ע"פ הוראות התקן. כמו כן, התמונות המצורפות לכתב התביעה מעידות כי הנזקים שנגרמו למרצפות הם "שברי קצה" - שברים שנגרמים ע"י יישום לא נכון של המרצפות - והנתבעת איננה אחראית לנזקים מסוג זה, כפי שנמסר לתובע באותה חוברת המוזכרת בכתב התביעה. בעמוד 6 לחוברת זו נאמר מפורשות כי "חברת אלוני לא תהיה אחראית על שברי קצה או כל נזק אחר באריחים לאחר הוצאתם מהאריזה המקורית ושינועם לדירה ובדירה". הנתבעת טענה באופן עקבי כי הנזקים שנגרמו למרצפות הינם כתוצאה מיישום לא נכון של המרצפות, וכי על התובע לפנות לקבלן המבצע אשר ביצע עבורו את העבודה. כמו כן, הנתבעת מעולם לא טענה כי עבודת הקרצוף תתקן את השברים. אין קשר בין קרצוף המרצפות לבין תיקון שברים אלו. פעולת הקרצוף נועדה לנקות ולהבריק את המרצפות. מדובר בפעולה שגרתית שאינה יכולה לגרום לנזקים למרצפות. נזקים מסוג שריטות ושברים יכולים להיגרם מתחזוקה לא נכונה של המרצפות, נזקים תאונתיים כתוצאה משימוש לא נכון (גרירת ריהוט וכדו'), וכן בשל יישום לא נכון (כגון יישום המרצפות על גבי מצע חול רטוב, אשר גורם להשתחררות האגרגטים במרצפות, או שברי קצה שממשיכים להתפורר). חוות דעתו של המומחה מטעם התובע איננה מפרטת כראוי את הנזקים, איננה עומדת על הגורמים להיווצרות הנזקים ואיננה סבירה. הנתבעת עשתה כמיטב יכולתה ליתן שירות מצוין לתובע, אנשי מקצוע מטעמה ביקרו בדירה, התובע נפגש עם מנהלים בכירים של הנתבעת, ואף הוצע לתובע, לפנים משורת הדין, כי יוענק לו זיכוי בהיקף של 50 מרצפות או זיכוי לרכישת מוצרים אחרים אצלה, וזאת למרות שאין היא אחראית לנזקים במרצפות. נציגי הנתבעת טענו, בבית המשפט, כי חוות דעת המומחה שהובאה מטעמם הייתה לצורך המשפט, ועוד קודם לה הם ביקרו בדירת התובע. לדבריהם, אין ויכוח כי ישנם שברים במרצפות אך הטענה היא כי מדובר בשברי קצה, כאשר התקן הישראלי מחייב שאם ישנם שברי קצה יש להחריגם. קיים תקן מיוחד, תקן 1625, העוסק בדרך הנחת המרצפות. התקן מחייב להניח את המרצפות עם רווח של מילימטר בין אחת לשנייה. טענתם היא ששברי קצה נגרמים כאשר מרצפים ללא המרווחים האלה ואז כל תזוזה יוצרת חיכוך ושוברת את הקצה של המרצפות וכאשר ישנן תזוזות אזי המצע שעליהן הונחו המרצפות אינו תקין. החוברת, "לבנות חלום", עליה דיבר התובע, היא קטלוג מוצרים, היא אינה מחליפה את התקן, ואינה באה במקומו. כל רצף חייב לרצף ע"פ התקן, במקרה זה הריצוף לא נעשה ע"פ התקן ומכאן נובעים שברי הקצה. גם מומחים אחרים קבעו שמקורם של שברי קצה הוא ביישום לקוי. כמו כן, יש צורך להחריג מרצפות שבורות, הרצף החריג את המרצפות ועדיין רצפו איתן. גם בכתב התביעה התובע מסר כי הפגמים נעשו רק לאחר יישום המרצפות, כאשר היה אסור לרצף במרצפות אלה. הם ביקרו בדירת הלקוח לאחר היישום וראו כי מדובר בבעיה של שברי קצה ולכן הציעו לו כי הקבלן מטעמם, במעמד הקרצוף וההברקה, ינסה לעזור לו לסתום את החורים שנגרמו במהלך היישום. לגבי הטענה של שכבת מדרך רכה, טוען גם המומחה שיש צורך לבדוק במעבדה מסודרת, גם המומחה מטעמם אומר כי זו בדיקה של חוזק החומר, ולא ניתן לראות זאת בעין. כאשר הגיש התובע את תלונתו בדבר שברים במרצפות, הציעה לו הנתבעת חמישים אריחים, לפנים משורת הדין ולא בגלל בעיה בחומר עצמו. גם במעמד הדיון חזר נציג הנתבעת על הצעתה לספק אריחים חדשים לתובע. על מנת לתמוך בכל טענותיה הפנתה הנתבעת את בית המשפט אל היתר לסמן מצרך בתו תקן, אל חוברת ההנחיות "לבנות חלום" ואל חוות דעת מומחה. התובע הציג בבית המשפט תמונות המתעדות את מצב המרצפות ומהן עולה כי אכן מדובר במרצפות פגומות ואין המדובר ב"שברי קצה" בלבד, אלא בפגמים נוספים וזאת בניגוד לאמור בחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעת (סעיף 8.3 לחוות דעתו). על כן, ולו רק בשל טעם זה, לא יכולתי לקבל את חוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעת. יתר על כן, המומחה מטעם הנתבעת קובע כי תופעת שברי קצה כזו, אינה יכולה להיגרם מעצמה, או מבלי שהופעלו כוחות על האריחים אשר גרמו למגע נקודתי בין אריח לאריח (סעיף 8.4 לחוות הדעת) - אלא, שהנזקים והפגמים באריחים נתגלו מיד לאחר יישומם ולאחר הסרת הכיסוי מעליהם, עוד לפני דריכה עליהם - דהיינו לפני הפעלת כל כוח עליהם. גם מטעם זה, אין מקום לקבל את חוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעת. על כן - מצאתי להעדיף את עדותו וגרסתו של התובע, כמו גם את חוות דעתו של המומחה מטעמו, כפי שהם פורטו על ידי בהרחבה לעיל. ומשכך - אני מקבלת את התביעה. על כן תשלם הנתבעת לתובע את נזקיו, כפי שהוכחו בנספחים שצורפו לכתב התביעה: עלות האריחים והפנלים - 7,994 ₪ עלות קרצוף, הברקה ומריחת סילר - 2,286 ₪ עלות פירוק 62 מ"ר רצפה - 4,340 ₪ חוות דעת מומחה - 1,000 ₪ סה"כ - 15,620 ₪ יתר הנזקים הנטענים בכתב התביעה אינם נתמכים במסמכים ובקבלות, אלא הובאו ברשימה על ידי התובע עצמו. יחד עם זאת, לאחר ששמעתי את כל דברי התובע, השתכנעתי כי אכן הוצאות נלוות נכבדות מאוד נגרמו לו כתוצאה מהנזק שנגרם לו ומהפעולות שנאלץ לבצע בעקבות נזק זה. על כן לסכום שצוין לעיל תוסיף הנתבעת ותשלם לתובע הוצאות כוללות בסך של 8,000 ₪. בסה"כ תשלם, אפוא, הנתבעת לתובע 23,620 ₪. סכום זה ישולם לתובע בכתובתו, רח' רבאון 6 גני תקווה, לא יאוחר מיום 20/10/09, שאם לא כן, ישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל. מרצפות