להלן פסק דין בנושא תביעה נגד שיפוצניק: לפני תביעה ותביעה שכנגד שעניינם ליקויים נטענים לעבודת שיפוץ שביצע הנתבע בדירת התובעים. בכתב התביעה נטען כי הנתבע הציג עצמו כבעל ידע מקצועי עשיר מאוד בתחום השיפוצים, הגיש הצעת מחיר בסך 22,000 ₪ וכן קיבל מהתובעת ביום 3.11.06 סך 11,000 ₪ על חשבון העבודה וכנטען לא הוציא חשבונית עד היום בגינה. כנטען בכתב התביעה הנתבע החל את העבודה אך לא סיים אותה שכן, לגרסת התובעת איכות העבודה שביצע נראתה לה מתחת לכל ביקורת. אטעים כי חלק מהעבודה בוצע כנטען בכתב התביעה שעה שהנתבעת לא הייתה בבית. להלן נטען בכתב התביעה כי שעה בני הבית התקלחו באמבטיה המים עברו לכיוונים נגדיים, התנקזו לכיוון הסלון במקום לכיוון מרפסת האמבטיה וכן התנקזו מתחת לארון האמבטיה. כמו כן נטען בכתב התביעה כי אריחי הקרמיקה בקירות היו עקומים וגם קו הקישוט בוצע שלא בהתאם להוראות התובעת (והפך לכיעור במקום לקישוט). התובעת טוענת בהמשך כתב התביעה כי הקבלן עידן שהובא על ידי הנתבע הודה שהשיפועים לא נכונים. ככללו של דבר טענה התובעת כי כלל העבודה שבוצעה על ידי הנתבע הסתכמה לחדר האמבטיה בלבד וכאמור בהצעת המחיר שהכין הנתבע הסכום שתוקצב לעבודה בחדר האמבטיה והשירותים מסתכם בסך 8,500 ₪. בכתב תביעתה עתרה התובעת לחייב את הנתבע בסכומים כדלקמן: עבודות שלא בוצעו בסך 2,500 ₪. תיקון הנזקים בדירה על פי חוות הדעת מטעם התובעת סך של 8,512 ₪. הוצאות בגין שכר טרחה וייעוץ סך של 1,000 ₪ וכן ביקשה תוספת ריבית והפרשי הצמדה. בכתב ההגנה שהגיש הנתבע נטענה טענה בדבר עיכוב הליכים בשל הסכם בוררות שנחתם ולעיצומם של דברים כפר הנתבע בממצאים ובמסקנות שנקבעו בחוות הדעת מטעם התובעים. הליכי הבוררות שבין בעלי הדין לא צלחו שכן כל אחד מביניהם ביקש לאחוז בכנף בגדו של רב מטעמו וסירב לקבל את מרות הרב האחר. בנסיבות אלה, אין מנוס מבירור התביעה בפני בית משפט זה. הנתבע הגיש תביעה שכנגד ובה טען כי בשל ביטול החוזה בלי הודעה מוקדמת נגרם לו הפסד כספי בגין אובדן חומר שהזמין בסך 3,000 ₪. הוצאות בגין הובלת החומר בסך 400 ₪ וכן עלות חוות הזמנתו של המומחה מטעמו לדירה ולדיון בבית המשפט סך 1,000 ₪. כמו כן טען הנתבע במסגרת כתב התביעה שכנגד כי ביצע עבודות מעל המוסכם אותם פירט בנספח לכתב התביעה שכנגד. הנתבע הציג בפני בית המשפט מכתב בחתימתו של מר יעקב עידן שברישא שלו נאמר שמר עידן התבקש לתת חוות דעת מקצועית לעבודה שבוצעה. עידן לגרסתו נכנס לדירה וראה את העבודה שבוצע על ידי הנתבע ובחוות "דעתו המקצועית" הוא קבע שבחיפוי הקירות לא היה סטיה, רצפת האמבטיה מפולסת כראוי וכמקובל, שיפועי זרימת מי הדלוחין היו נכונים ומכאן הסיק שהעבודה הייתה מקצועית וסבירה מאוד. אטעים כי מר עידן אינו בעל מקצוע מוכר כלשהו בתחום עבודות הנדסה הוא אף לא ציין כי הוא הנדסאי, מהנדס או בדומה לכך. אלא התגדר רק בידע מקצועי שלו מזה 30 שנה בתחום. הממצאים שקבע בחוות הדעת שלו, אינם מתיישבים עם הממצאים שקבע המומחה מטעם התובעת. עידן העיד בקצרה בישיבת יום 15.12.08 וטען בין היתר כי איננו יכול להגיד אם הרצפה הייתה מפולסת כיוון שאין הוא זוכר באופן מדויק. עידן אף הוסיף כי הציע לצדדים כי יגיעו לפשרה ויסיימו את המחלוקת שביניהם וכי שני הצדדים מכירים אותו. מטבע הדברים, אני נותן עדיפות לחוות דעת של מהנדס ניטראלי שאין לו כל היכרות קודמת עם בעלי הדין, על ממצאים שקבע עידן שכאמור אינו מהנדס או הנדסאי מה גם שעידן חזר בו בדבריו מגרסה שציין במכתבו מיום 27.11.08 באשר לפילוס הרצפה (ראו דבריו בעמ' 6 לפרוטוקול מיום 15.12.08 שורות 21, 22). יתר על כן, המומחה מטעם התובעת נחקר על חוות דעתו בישיבת היום ולא מצאתי בממצאי חקירתו עילה כלשהיא להעמיד בספק את הממצאים והערכות הכספיות שקבע בחוות דעתו. כאמור, סכום עלות התיקונים שנקבעו בחוות הדעת של המומחה האמור מסתכם לסך של 8,512 ₪ כולל מע"מ ופיקוח ואין חולק בפני כי התובעת שילמה לנתבע סכום בסך של 11,000 ₪. התובעת טענה בין היתר להחזר עבודות שלא בוצעו בסכום של 2,500 ש"ח המהווים את סכום ההפרש שבין עבודות האמבטיה בסך 8,500 ₪ ובין הסכום ששולם לנתבע בסך 11,000 ₪ אולם כנגד זה, טען הנתבע כי ביצע עבודות נוספות בסכום של 4,050 ₪ כמפורט בסעיפים 11-10 לנספח של כתב התביעה שכנגד. בכתב ההגנה שהגישה התובעת כנגד התביעה שכנגד העלתה התובעת ספקות ביחס לסכומים שנקבעו על ידי הנתבע במסגרת תביעתו שכנגד. בדקתי את טענותיה של התובעת בהקשר לפריצת דלת וחלון בחדר הילדים ומצאתי כי אין בהם ולא כלום וכי טענותיה לפיה הנתבע דרש בהצעת המחיר סך של 1,500 ₪ בגין חדר הילדים בעוד שבתביעה כנגד תימחר את פריצת הדלת והחלון בסכום כולל של 850 ₪ מתעלמת מן העובדה שבסעיף 10 לנספח לכתב התביעה שכנגד נכלל גם פריט נוסף שעניינו שבירה ופינוי של קיר גבס בסך 200 ₪. מכאן, שאין לבוא בטרוניות לנתבע שתמחר את עלות העבודה בחדר הילדים בסכום הנמוך יותר מן הסכום שקבע בהצעת המחיר. לעומת זאת לא נסתרו בפני יתר הסעיפים שנטענו על ידי הנתבע בכתב התביעה שכנגד. טענותיו הנוספות של הנתבע בתביעה שכנגד לפיהם נגרם לו הפסד כספי בסך של 3,000 ₪ בגין עלות חומר לא הוכחה בפני. גם טענתו לפיה נשא בעלות של 400 ₪ להוצאת החומר האמור, לא רק שאינה מתיישבת עם הטענה שהוא איבד חומר אלא שהטענה לגופה לא הוכחה בפני. כמו כן לא הוכחה הטענה בדבר עלות בסך 1,000 ₪ שחייב הנתבע לעידן בגין עדותו, טענה כזאת לא הועלתה על ידי עידן והתובע אף לא המציא כל חשבון או דרישה שנשלחה לו לעידן. על יסוד כל האמור לעיל, אני פוסק כי לנתבע מגיע סכום נוסף בסך של 4,050 ₪ מן התובעת באופן שיש בו כדי לקזז את טענתה בגין עבודות שלא בוצעו, ומשכך בגין פריט זה, חייבת התובעת לנתבע הפרש בסך 1,580 ₪. כאמור לא נסתרו בפני הממצאים שנקבעו בחוות הדעת מטעם התובעת המלמדים כי סך הכול הנזק שנגרם על ידי הנתבע מסתכם לסך 8,512 ₪. מכאן שהסכום שמגיע לתובעת מן הנתבע בגין הנזקים בדירתה מסתכם בסך של 6,932 ₪. אשר להוצאות המשפט התובעת טענה להוצאות בסך 300 ₪ בגין תשלום לבורר (הרב מחפוד) שבסופו של דבר לא התקיימו בפניו הליכים כלשהם וכן קבלה על תשלום בסך של 900 ₪ למומחה מטעמה בעבור הכנת חוות הדעת. מנגד חויבה התובעת בתשלום הוצאות לנתבע בסך 500 ₪ (החלטה מיום 15.12.08). מכאן, שהתובעת זכאית להפרש סכום הוצאות בסך 700 ₪ וכן היא זכאית לתשלום בסך של 1,155 ₪ בגין הוצאות התייצבותו של המומחה לחקירה. מאחר והגעתי למסקנה כי חלק מתביעתו הנגדית של הנתבע בדין יסודה, אני פוסק כי בחשבון הכללי זכאית התובעת לשיפוי הוצאות משפט בסכום של 700 ₪. סוף דבר, אני מקבל את התביעה ומקבל באופן חלקי את התביעה שכנגד כמפורט לעיל. סופו של דבר כי אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן: סכום הפיצוי בגין הנזקים בניכוי סכום תביעתו הנגדית של התובע בסך של 6,932 ₪. הוצאות משפט בסך 700 ₪. הסכומים האמורים ישולמו על ידי הנתבע לתובעת בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. שיפוצניק