תביעה נגד שחר נזקי צנרת

להלן פסק דין בנושא פיצוי על אי איתור מקור נזילה:

התביעה

1. עסקינן בתביעה כספית על סך 20,000 ₪ לפיצויים בגין נזקים עקיפים שנגרמו לתובע עקב רשלנות נטענת מצד הנתבעת באיתור תקלות נזילה בביתו של התובע.

2. התובע, הינו הבעלים של דירה ברח' דוברת 4/6 במגדל העמק (להלן:"הדירה"), המבוטחת על-ידי "כלל חברה לביטוח בע"מ" בפוליסת ביטוח לדירה (להלן: "המבטחת") .

3. הנתבעת, ש.ח.ר נזקי צנרת בע"מ (להלן: "הנתבעת"), הינה חברה שעוסקת במתן שירותים לתיקון נזקי מים בדירות. המבטחת התקשרה בהסכם עם הנתבעת, לפיו נזקי מים מטופלים על-ידי הנתבעת, כך שמבוטח הנזקק לקבלת שירות תיקון נזקי צנרת פונה למוקד השירות של הנתבעת.

4. יובהר, כי התביעה שבפניי הוגשה אך ורק נגד החברה המספקת את השירות ולא כנגד המבטחת.

תמצית טענות הצדדים

5. על-פי הנטען בכתב התביעה, במהלך חודש 3/2008 התגלתה בדירת התובע נזילת מים, בעקבותיה פנה התובע אל הנתבעת. לפי גרסת התובע, הנתבעת, על אף ששלחה מספר נציגים מטעמה במועדים שונים, לא הצליחה לאתר את התקלה.
6. התובע מלין בתביעתו על עבודה לא מקצועית, רשלנית ולא גמורה מצד הנתבעת, כאשר נותרו, לטענתו, בחדר האמבטיה מספר אריחי קרמיקה שבורים. העבודות של הנתבעת והבדיקות שלה התארכו משך חמישה חודשים, בהם נשלחו על ידה בעלי מקצוע שונים, אך התקלה אותרה רק בחלוף תקופה זו.

7. עוד טוען התובע, כי בכל פעם שהטכנאים היו מבצעים בדיקה בדירת התובע, הם היו מפרקים את אריחי הקרמיקה בחדר האמבטיה בו נצפתה הנזילה, ובכך גרמו לתובע ולמשפחתו אי- נוחות, עוגמת נפש וסבל.

8. עוד נטען, כי בעקבות הנזילה שארעה בדירת התובע נגרם נזק לביתה של שכנתו של התובע אשר מתגוררת בקומה שמתחתיו, דבר שאילץ את התובע לתקן בעצמו את הנזקים שנגרמו בדירתה של השכנה ולשאת בעלות הוצאות התיקונים מכיסו הפרטי.

9. התובע פנה אל הנתבעת בדרישה לקבלת פיצוי הולם עבור הנזק שנגרם לו. דרישתו זו זכתה למענה חלקי בלבד מצד הנתבעת. הנתבעת שלחה שמאי מטעמה על מנת לאמוד את הנזקים הנטענים. השמאי העריך, כי התובע זכאי לפיצוי בשיעור של 1,000 ₪, כאשר מסכום זה יש לנכות את דמי ההשתתפות העצמית בסך של 500 ₪.
התובע לא השלים עם סכום הפיצוי שהוצע על ידי הנתבעת, וטען כי מדובר בפיצוי מזערי שאינו משקף נכונה ונאמנה את הנזקים, הסבל ועוגמת הנפש שהיו מנת חלקם של התובע ובני משפחתו, ובכלל זה הנזק שנגרם לדירת השכנים בעקבות הטיפול הבלתי מקצועי שהעניקה הנתבעת לדירת התובע.

10. יובהר, כי התביעה המונחת בפניי מתייחסת לנזקים הנטענים על ידי התובע לאחר שהתקלה אותרה. בתביעה זו עותר התובע לתשלום סך של 20,000 ₪ לפי הפירוט כדלקמן:
א. תיקונים בעקבות התקלה לפי הצעת מחיר של קבלן בסך של 8,000 ₪ שצירף התובע לכתב התביעה (נספח ב').
ב. תיקונים בדירת השכנה בסך של 2,000 ₪.
ג. פיצוי בגין עוגמת נפש וסבל בסך של 7,000 ₪.
ד. הוצאות טלפוניות ואובדן ימי עבודה בסך של 3,000 ₪.

11. הנתבעת בכתב הגנתה עותרת לדחיית התביעה על הסף וחיוב התובע בהוצאות. לטענת הנתבעת, התובע עותר לפיצוי עבור נזקים תוצאתיים, אולם לשיטתה ראש נזק זה אינו מכוסה במסגרת הפוליסה, ומשכך דין התביעה כנגדה להידחות. עוד טוענת הנתבעת, כי תנאי לתחולת הפוליסה הינו תשלום דמי השתתפות עצמית, ומשלא שילם התובע את דמי השתתפות העצמית כמתחייב על-פי הפוליסה, אין הוא זכאי לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו.
12. הנתבעת מכחישה את הטענה, כי בוצעו על ידה תיקונים לא מקצועיים שגרמו לתובע נזקים, כפי שנטען על ידו. כך מתארת הנתבעת את השתלשלות העניינים בין הצדדים הניצים, כפי שזו תועדה בדוחות הקריאה (נ/2) ודוחות השמאים שהוזמנו על ידי הנתבעת לבדיקת הדירה נשוא התובענה:

13. ביום 05.03.08 פנה התובע לנתבעת ודיווח על תקלה של נזילה. נפתחה קריאת שירות ונשלח בעל מקצוע לבית התובע. נחשפו 4 אריחי קרמיקה על ידי נציג הנתבעת ו-4 אריחים היו חשופים קודם לכן על ידי התובע עצמו, הדליפה לא אותרה והמקום נשאר פתוח לצורכי מעקב.

14. ביום 13.03.08 הייתה קריאת שירות נוספת. בעל מקצוע הגיע לדירה, מצא כי קיימת בעיית איטום בחדר האמבטיה, מכיוון שליקוי זה אינו מכוסה במסגרת הביטוח התובע הופנה לבצע את התיקון בעצמו. התובע הונחה, כי במידה ולאחר ביצוע עבודות האיטום תימשך הדליפה של המים, אזי עליו להודיע לנתבעת על מנת שהאחרונה תבצע בדיקה לקיומה של נזילה מצנרת הבית.

15. בתאריך 26.03.08 הייתה קריאת שירות שלישית. בביקור זה בוצע תיקון בצנרת דלוחין. חרף ביקור זה, המשיך התובע להתלונן על נזילות פעילה וביקש כי מפקח יגיע לדירה. ביום 08.04.08 הגיע, לבקשת התובע, מפקח מטעם הנתבעת שקבע, כי לדירה יגיע מאתר חיצוני.

16. ביום 17.04.08 הגיע לדירה המאתר החיצוני, אשר קבע כי אין כל דליפה פעילה והמקום נמצא בהליך של התייבשות. אך בכך לא פסקו פניותיו של התובע וביום 28.04.08 הוא פנה לנתבעת הפעם בדרישה לבצע תיקונים בבית של השכנה, תיקונים אשר נדרשו כפי שנטען בעקבות הנזילה שהייתה בדירתו של התובע. הנתבעת מסרה לתובע, כי תיקונים עבור נזקי צד ג' אינם מכוסים בפוליסה ולכן אין ביכולתה להיענות לדרישתו זו.

17. ביום 02.05.08 פנה התובע פעם רביעית אל הנתבעת והתלונן על נזילה. נשלח בעל מקצוע אשר קבע כי אין דליפה. ביום 25.05.08 ביקר מפקח מטעם הנתבעת, אשר קבע גם הוא, כי אין דליפה בדירה, אך משיקולים של מתן שירות טוב וכמחווה של רצון טוב, הנחה לשלוח לדירה בשנית מאתר חיצוני לצורך בדיקה ואיתור דליפה נוספת, אם קיימת. המאתר ביקר בדירה בתאריך 06.06.08 וקבע בשנית כי אין נזק צנרת והמקום נמצא בתהליך של התייבשות. כמו כן, קבע המאתר כי ניתן לתאם מועד על מנת לבצע סגירה של המקום לאחר שאלה נשארו פתוחים לאור המשכיות הטיפולים והביקורים שהתרחשו ולצורכי מעקב.

18. בתאריך 22.06.08 הגיע לדירת התובע מפקח מטעם הנתבעת. התובע התנגד לפתרונות הסגירה שהוצעו ע"י נציג הנתבעת, הואיל ולא נמצאו אריחים זהים לאלה שפורקו. התובע מצידו טען, כי הנתבעת מחויבת להחזיר את המצב לקדמותו, דהיינו להרכיב אריחי קרמיקה זהים לחלוטין לאלו שהיו קודם לעריכת התיקונים בדירה, בעוד שהנתבעת טענה, כי אין היא מחויבת לספק אריחי קרמיקה זהים וכי היא יוצאת ידי חובה בהרכבת אריחי קרמיקה תואמים. הצדדים נותרו חלוקים בדעותיהם והביקור הסתיים ברוח לא טובה.

19. לאור התנהגות התובע, שלחה הנתבעת שמאי חיצוני מטעמה, על מנת לאמוד את היקף הנזק הישיר בדירת התובע. השמאי ביקר בדירה בתאריך 11.07.08, ערך חוות דעת בנדון (נספח א לכתב ההגנה) וקבע, כי נציגי הנתבעת ביצעו עבודות צנרת בדירת התובע, במהלכן פורקו 6 אריחי קרמיקה ברצפה ובדופן האמבטיה ויחידת אריח ריצוף במסדרון הכניסה לחדר הרחצה, כמו כן נחצב הקיר בסמוך לדלת הכניסה. השמאי העריך את הנזק הישיר בסך של 1,155 ₪ כולל מע"מ, בניכוי ההשתתפות העצמית, וזאת בגין אספקה והרכבת 6 אריחי קרמיקה ויחידת אריח ריצוף, ביטון חלק מקיר גובל בחדר הרחצה ותיקוני טיח וצבע. סכום ה (500 ₪) שולם לתובע ע"י הנתבעת באמצעות המחאה (נספח ב' לכתב ההגנה).

20. הנתבעת טוענת, כי היא פעלה כדין בהתאם לממצאים ולבדיקות שנעשו על ידה ונהגה כפי שחברה סבירה נוהגת בנסיבות העניין. עוד טוענת הנתבעת, כי נזק הצנרת בדירת התובע תוקן כבר בתאריך 26.03.08. הנתבעת הבהירה, כי היתה מוכנה בעבר, ומוכנה גם כיום, לתקן את שאר נזקי התובע שנגרמו כתוצאה מהדליפה הנטענת. עוד נטען, כי התובע מונע מהנתבעת לעשות זאת ודורש בעקשנות יתר, כי הנתבעת תספק לו אריחי קרמיקה זהים לחלוטין לאלה שפורקו. בכך, למעשה, פועל התובע בניגוד לתנאי הפוליסה.

21. לעניין הנזק, טוענת הנתבעת כי סכום הפיצוי הנטען לא הוכח. התובע לא הציג דו"ח שמאי על מנת להוכיח את נזקיו. באשר להצעת המחיר שצירף התובע לכתב תביעתו, נטען, כי רוב העבודות שנכללות בהצעת המחיר אינן מכוסות במסגרת הפוליסה וכי מהצעת המחיר ניתן ללמוד, כי התובע מבקש לבצע שיפוץ כללי, לרבות החלפת כלל הצנרת, על חשבונה של הנתבעת, כאשר אין כל קש"ס בין העבודות הנכללות בהצעת המחיר לבין נזקי הצנרת.
לעניין הפיצוי הנדרש עבור עוגמת נפש ואובדן ימי עבודה, טענה הנתבעת כי מדובר בנזק תוצאתי שאינו מכוסה במסגרת פוליסת הביטוח. יתרה מזו, נזק זה לא הוכח.

דיון והכרעה



22. בדיון שהתקיים בפניי העידו התובע בעצמו, נציג הנתבעת, מר מלק שלמה, וכן השמאי מטעמה. לאחר עיון בכל חומר הראיות שמצוי בתיק בית המשפט, לרבות התמונות שהגיש התובע (ת/1) וחוות הדעת השמאית שהגישה הנתבעת, אני מחליטה לקבל את התביעה באופן חלקי, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן.

23. תחילה יש לציין, כי אף אחד מהצדדים לא צירף לתיק בית המשפט את פוליסת הביטוח המסדירה את היחסים בין הצדדים הניצים. אי-לכך, ומכוח סמכותי לפי סעיף 13 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז- ,1976 הוריתי לצדדים בסיום הדיון להמציא לבית המשפט את פוליסת הביטוח של הדירה הרלוונטית. לאחר שהעתק מהפוליסה הומצא לעיוני נדרשת אני עתה למתן פסק דין זה.

24. ומכאן לגופו של עניין.

25. בענייננו, אין חולק כי התובע התלונן על נזקי מים בדירתו וכי הנתבעת שלחה בעלי מקצוע מטעמה על מנת לאתר את מקור התקלה. ביום 26.03.08 פתרו נציגי הנתבעת את בעיית הנזילה בדירה לאחר שבמועד זה בוצע תיקון בצנרת דלוחין.

26. מעיון בדו"ח הקריאות שצורף על-ידי הנתבעת (נ/2) עולה, כי לבית התובע הוזעקו נציגי הנתבעת לטיפול בנזילה, לאחר שנתקבלו קריאות בחברה, 11 במספר, במהלך 4 חודשים רצופים, בתקופה שבין יום 06.03.08 עד ליום 16.07.08. ביקורים אלה כללו, ביקורים למעקב, תיקונים וביקורים בהם הופנה התובע לביצוע עבודות שאינן כלולות במסגרת הביטוח לו הוא זכאי וכן בדיקות חיצוניות שבוצעו על ידי מאתר תקלות חיצוני שנשכר ע"י הנתבעת ועל חשבונה.

27. על-כן, אין מחלוקת, אף לפי גישתה של הנתבעת, כי היא נדרשה, ואכן ביצעה בבית התובע מספר ביקורים ופירקה אריחי קרמיקה. כמו כן, הנתבעת אינה כופרת שהייתה תקלה בנזילה שהצריכה תיקון, אם כי לפי דיווחיה תקלה זו תוקנה באופן סופי כבר בתאריך 26.03.08.

28. עיקר המחלוקת בתיק זה נסבה סביב שתי שאלות עיקריות: הראשונה- האם זכאי התובע לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויים עבור אי-החזרת המצב לקדמותו, או שמא צודקת הנתבעת בטענתה, כי יש לחייב את התובע לאפשר לנתבעת להשיב את המצב לקדמותו, להיכנס לדירה ולהחזיר את אריחי הקרמיקה שנותרו שבורים.
השנייה- האם יש לחייב את הנתבעת להשתמש באריחי קרמיקה הזהים לקרמיקה שפורקה, או שמא ניתן להסתפק בלחייב את הנתבעת באספקת אריחי קרמיקה תואמים לקרמיקה שפורקה בדירה, כאשר לא נמצא בידה אריחים זהים לאלה שפורקו.

29. אין מחלוקת, כי הנתבעת פעלה כמתחייב על-פי פוליסת הביטוח ושלחה בעל מקצוע בכל פעם שנתקבלה אצלה קריאת שירות מטעם התובע. כמו-כן, אין חולק כי בבית התובע נערכו מספר ביקורים לבדיקת נזילה, בוצעו תיקונים, וברור הוא כי היה צורך לתאם מועדים נוספים לסגירת המקומות שנפתחו על ידי בעלי המקצוע, כאשר אלה נשארו פתוחים הן לצורך התייבשות והן לצורך מעקב.

30. בנוסף אין חולקין, כי הנזק עליו התלונן התובע הינו נזק המכוסה במסגרת הפוליסה והנופל תחת ההגדרה של המונח "מאורע ביטוחי" שנקבע בפרק 2 סעיף 1 (ט) לפוליסת הביטוח. כאמור, אחת השאלות המרכזיות העומדות כעת על המדוכה הינה, האם יש לחייב את הנתבעת בביצוע העבודות של הסגירה והרכבת אריחי קרמיקה זהים לאלה שפורקו בדירתו של התובע וסגירת מקומות העבודות שנשארו פתוחים, או שמא יש לקבוע כי על הנתבעת לשלם לתובע את שווי העבודות על מנת שיבצע אותן באמצעות בעל מקצוע מטעמו, תחת הקביעה, כי אין היא חייבת לספק אריחי קרמיקה זהים.

31. כבר עתה אני קובעת, כי בנסיבות העניין שלפניי מצאתי כי החלופה שהוצגה על ידי התובע הינה החלופה המתאימה לענייננו. מסקנתי זו עולה בקנה אחד הן עם הוראות הפוליסה והן עם המצב המשפטי כפי שנקבע בפסיקה. ואבהיר.

32. בסעיף 11 לפוליסת הביטוח נקבע כדלקמן:

"11. מתן תגמולי הביטוח יוכל להיעשות, לפי בחירת החברה:
א. בחלופות הבאות:
(1) תשלום ערך האובדן או הנזק;
(2) תיקון הדירה שאירע בה אובדן או נזק והבאתה למצב הדומה למצבה ערב קרות האבדן או הנזק;
(3) החלפת חלקים בדירה בפריטים מאותו סוג ואיכות של אלה שאבדו או ניזוקו".

מסקנתי היא, כי בהתאם להוראות הפוליסה (סעיף 11 הנ"ל) בפני הנתבעת 3 חלופות לסגירת הטיפול בקריאות שנפתחו אצלה והחזרת המצב לקדמותו בדירתו של התובע. הכוונה לאותן חלופות המנויות בסעיף 11 לפוליסה לעיל. כעת נדרשת אני לשאלה מהי הפרשנות שיש לתת לביטוי "החזרת המצב לקדמותו".
33. לעניין זה אני מפנה לפסק הדין בת"א (שלום תל-אביב-יפו) 14856/05 עו"ד וינר (אורנשטיין) שושנה נ' ביטוח ישיר איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים ביום 25.02.2009), בו נדונה השאלה האם מחויבת חברת הביטוח להחזיר את המצב לקדמותו באופן זהה למצב שהיה עובר לתיקון או שמא ניתן לפסוק סכום כספי אשר ישקף את עלות התיקון שיש לבצע אותו.
כבוד השופט יחזקאל בפרשת וינר הנ"ל קבע, כי בהתאם לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), תשמ"ז – 1986, אשר מכוחן נקבעו הכללים בתנאי הפוליסה המונחת בפניי, מתקין התקנות לא נקט במונח "זהה", שמשמעו "שווה, דומה מאוד כגון תאומים זהים" והסתפק במונח "דומה", שמשמעו "שווה למשהו או למישהו באופן כללי או מבחינות מסוימות יש לו דמיון למשהו או למישהו, נראה כמו" (ר' מילון ספיר). משמע, כי אין הכוונה להשבת המצב לקדמותו לחלוטין, באופן שלא ניתן יהיה להבחין כי בוצעה החלפת חלק מהמרצפות, אלא למרצפות דומות.
אי-לכך הגיע כבוד השופט יחזקאל בעניין וטינר הנ"ל למסקנה, כי כאשר מניחים על כף המאזניים את הפיצוי שיש לחייב בו את המבטחת בגין החלפת כל הריצוף למשל, אל מול הפיצוי המופחת באופן ניכר עקב החלפת חלק מזערי מהמרצפות שניזוקו- הדעת נותנת כי החלופה השנייה גוברת, אף כי הבדלי הגוון יבלטו לעין המבקר בדירה וכי אכן כטענת בעלת הדירה עסקינן בפגיעה אסטתית בעלת ערך כלכלי. אלה מה, מצא בית המשפט, כי המענה לאי-התאמה זו מעוגן בעקרון הכללי של "פיצוי בגין ירידת ערך".
כך פסק גם כבוד השופט קורן בת"א (תל-אביב יפו) 24280/06 כגן יעקב נ' ביטוח ישיר, אי.ד.אי, חברה בליטוח בע"מ (פורסם במאגרים ביום 13.11.2007), כי פסיקת פיצוי בגין ירידת ערך יש בה כדי לגשר על "אי-הנוחות" שבפסיקת פיצוי בגין החלפה חלקית בלבד של המרצפות, באופן שהתיקון ניכר לעין; היא עשויה לענות על ציפיות המבוטחת בעת כריתת חוזה הביטוח; היא עושה צדק עם הצדדים, מאפשרת למבטחת להימנע מחיובה בהחלפת מלוא הריצוף והיא גם חלה במקרה שבדנן, לפיה ניתן לאזן בין הנזק אשר נגרם לתובע בגין ירידת ערך לאחר הרכבת אריחי קרמיקה תואמים אך לא זהים, שאין ספק שלפי מקומן, כפי שנשקף מהתמונות שצירף התובע (ת/1), מדובר במקומות הנראים לעין ואפשר לזהות אותם בקלות.
שותפה אני לדעה, כי המבטחת אינה חייבת לספק לתובע אריחי קרמיקה זהים, אלא מספיק כי אלה יהיו דומים או תואמים את האריחים שפורקו על ידה.
יחד עם זאת, מצאתי לנכון בנסיבות העניין שבפניי לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי עבור ירידת ערך בסך 2,000 ₪.

24. כאן המקום לציין, כי אין בידי לקבל את הצעת המחיר שצירף התובע בסך של 8,000 ₪ בגין עלות התיקונים, באשר הצעת מחיר זו איננה בבחינת חוות דעת והינה חסרת משקל ראייתי לאור העובדה שהתובע לא הזמין את עורכה למתן עדות בביהמ"ש.
מעבר לאמור, אעיר, כי הצעת המחיר שצירף התובע הינה כללית, גורפת וכוללת בחובה עבודות נרחבות שאינן קשורות סיבתית לנזילה בצנרת. לעומת זאת, צירפה הנתבעת חוות דעת של שמאי מטעמה שאמד את עלות התיקונים. התובע בחר שלא להגיש חוות דעת נגדית. השמאי מטעם הנתבעת התייצב לדיון ואף נחקר ע"י התובע ועדות כלל לא נסתרה. עדותו היתה נהירה וסדורה היטב וראיתי לאמצה. על כן, אני קובעת כי אין מקום לחייב את הנתבעת בתשלום עלות התיקונים מעבר לסכום שכבר שולם לו ע"י הנתבעת בעבר.

25. באשר לרכיב הנזק של עוגמת נפש, כבר נקבע בפסיקה, כי "מן המפורסמות הוא שרטיבות בבית גורמת עוגמת נפש. גם ההמתנה לפועלים והבטחותיהם החוזרות ונשנות כי אכן בוצע תיקון אך בפועל ממשיכה הרטיבות, מצדיקות פיצוי הולם בגין נזק לא ממוני" (בר"ע 743/03 שחר נ' נזקי צנרת בע"מ נ' רוזן ג'קי (פורסם במאגרים ביום 25.08.2004 ).
לאור מספר הביקורים הרב בבית התובע ומצבה של הדירה כפי שהתגלה באופן ברור בתמונות הצבעוניות שהוצגו בפניי על ידי התובע (ת/1), אני קובעת כי יש לפצות את התובע בגין עוגמת נפש בסך של 3,000 ₪ על דרך האומדנא.

26. מסקנתי שונה בכל הנוגע לפיצוי הנדרש בגין נזקי צד ג'. מצאתי, כי הצדק בעניין זה הוא עם הנתבעת, כיוון שעל-פי הוראות המפקח על הביטוח, אין התובע זכאי לפיצוי בגין הוצאות שהוציא עבור תיקון נזקים שנגרמו לצדדים שלישיים ואשר מקורם בנזקי הצנרת שאירע בדירת המבוטח. מעבר לאמור אציין, כי פריט נזק זה כלל לא הוכח, שכן התובע לא הציג קבלות בדבר הוצאות שהוציא לתיקון הנזקים אצל צד ג'. לכן, דין הדרישה של התובע בראש נזק זה להידחות.

27. ראיתי גם לדחות את דרישת התובע לפיצוי בגין אובדן ימי עבודה, שכן ראש נזק כלל לא הוכח.

התוצאה

28. התביעה מתקבלת בחלקה. הנתבעת תשלם לתובע סך של 5,000 ₪. בנוסף לכך, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 500 ₪ בגין הוצאות הליך זה.

29. התשלום הנ"ל יבוצע תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום התשלום בפועל.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נזק בזדון

  2. נזק למיכלית

  3. מהו נזק מיוחד

  4. מזיקים במשותף

  5. נזקים של עדר פרות

  6. השבת המצב לקדמותו

  7. נזק למטענים מחו''ל

  8. נזק לרכב במכון רישוי

  9. נזק ניכר מעשה זדון

  10. תביעה לתשלום דמי נזק

  11. נזק לרכב עקב גרירה

  12. נזק לרכב מפגיעת ברד

  13. נזק במכולה ונזק למטען

  14. נזקים מהשורשים של עץ

  15. נזק לרכב במכונת שטיפה

  16. נזק בגין עבודות תשתית

  17. ערעור תביעת נזקים לרכב

  18. תביעה נגד שחר נזקי צנרת

  19. נזק לאחות בגלל הרמת קשיש

  20. חוסר אפשרות לחשב נזק במדויק

  21. פיצויים לצייר על נזק לתמונות

  22. פיצוי בגין נזקי ריסוס והדברה

  23. נזקים בהעברת רכוש פרטי לישראל

  24. פגיעה בשם הטוב - נזק לא ממוני

  25. נזקים במהלך ביצוע צו חיפוש בבית

  26. הבטחת סידור ביתי לקטינים נזקקים

  27. הכרה בנזק קיצור תוחלת חיי העבודה

  28. תביעה נגד נמל אשדוד בגין נזקים למטען

  29. פגיעת ראש קשה עם נזק דיפוזי של רקמת המוח

  30. תנייה הכוללת פיצויים מוסכמים ללא הוכחת נזק

  31. כתוצאה מהתאונה נגרם נזק לפגוש האחורי - חור בפלסטיק

  32. פיצוי בגין נזקים שנגרמו לחומה כתוצאה מירידת מי גשמים

  33. פיצויים בשל נזקים שנגרמו לרכב עקב כניסתו לשלולית מים

  34. תביעה לפיצויי בגין נזק שנגרם לרכב עקב פגיעה ע"י שער ברזל

  35. פיצוי בגין נזקים למטע זיתים ולחציר שיבולת על ידי עדר בקר

  36. אומדן נזק מהווה 55.54% מערך הרכב, הרכב הוכרז כאובדן להלכה

  37. ההלכה קובעת כי הנזק שמתחיל את מרוץ ההתיישנות אינו נזק זניח

  38. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון