תביעה נגד סוכן נסיעות

התובעים תבעו את סוכן הנסיעות על פעילות רשלנית, משום שחברת התעופה הפנתה אותם באופן מלא לסוכן וטענה כי מדובר אך ורק ברשלנות מצידו. להלן פסק דין בנושא תביעה נגד סוכן נסיעות: התובעים נסעו לחופשת ירח דבש החל מיום 2.9.07 ועד ליום 4.10.07. התובעים הזמינו דרך הנתבעת (להלן: "הסוכנת") באמצעות הנתבע 2 (להלן: "הסוכן") את הטיסות הבאות: תל-אביב - לוס אנג'לס בתאריך 2.9.07. לוס אנג'לס - הונולולו בתאריך 22.9.07. הונולולו - דאלאס בתאריך 29.9.07. דאלאס - ניו יורק בתאריך 30.9.07. ניו יורק - תל-אביב בתאריך 4.10.07. בשבת 29.9.07 בצהריים הגיעו התובעים לשדה התעופה של הונולולו, כחמש שעות לפני הטיסה לדאלאס. כאשר הגיעו לשדה התעופה התברר לתובעים שהם כלל לא רשומים על הטיסה ושכל הטיסות של צד ג' 1, אמריקן איירליינס (להלן: "חברת התעופה") מלאות ברישום יתר עד יום שלישי - 3.10.07. על פי הבירורים שערכו התובעים עם חברת התעופה באותו מועד, וכן בהמשך, התברר להם, לטענתם, כי חברת התעופה שלחה בתאריך 28.8.07 הודעה אל הסוכן כי עליו לאשר את ההזמנה, ולאחר שלא אישר - ההזמנה בוטלה באופן אוטומטי. עוד טענה חברת התעופה כי היא הודיעה לנתבעת כי הכרטיסים לא אושרו. התובעים טענו כי לא הצליחו ליצור קשר משדה התעופה עם הסוכן, אך מר סבר צבי, פעל מטעמם בארץ ויצר קשר עם הסוכן, אולם לטענתם של התובעים הסוכן לא הצליח למצוא טיסה בה יוכלו להגיע מניו יורק במועד המתוכנן והציע להם טיסה שתגיע לניו יורק באיחור של כיום וחצי. התובעים לא יכלו להסתפק בכך, הואיל ונדרש להם להגיע לפגישת עבודה בניו יורק ביום שני בבוקר והצעת הסוכן היתה מביאה אותם לניו יורק רק ביום שני בשעות הערב. לבד מהפסד העבודה הדבר היה כרוך גם בהפסד המלון שהוזמן בניו יורק ותשלום למלון נוסף בהונולולו. סופו של דבר שהתובעים הצליחו בעזרת אחד המנהלים של חברת התעופה בשדה התעופה הונולולו למצוא טיסה בחברה אחרת שאפשרה להם לעזוב את הונולולו עוד באותו הלילה לניו יורק כאשר עלות הטיסה היתה 750 דולר לכרטיס. התובעים תבעו את הנתבעת והסוכן על פעילות רשלנית, משום שחברת התעופה הפנתה אותם באופן מלא לסוכן וטענה כי מדובר אך ורק ברשלנות מצידו. התובעים תבעו סך של 12,000 ₪ על פי סכומי הכרטיס הנוספים שהתובעים נאלצו לשלם וכן 150 ₪ בגין שיחות טלפון לארץ ו - 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש ובזבוז זמן. הנתבעים טענו כי אין כל עילה כנגד הסוכן באופן אישי וכי היריבות היא כלפי הנתבעת בלבד. יתר על כן, הנתבעת טענה כי אין לה כל אחריות וכי היא הזמינה עבור התובעים את הטיסות המוזמנות המתוארות בכתב התביעה ודאגה לכרטס את הכרטיסים לפי המוזמן. לטענת הנתבעים התקלה קשורה כולה לחברת התעופה. הנתבעים טענו כי אין פרוצדורה של "אישור" טיסות אצל חברת התעופה ברגע שהוזמנה טיסה ושולמה אין כל צורך לאשר אותה עוד וכנראה שהתקלה היתה בכך שחברת התעופה עשתה רישום יתר לטיסה. בכל מקרה טענה הנתבעת כי לא קיבלה שום הודעה מחברת התעופה על בקשה לאשר את הטיסה או על כך שהכרטיסים לא אושרו. עוד טענו הנתבעים כי אכן מר צבי סבר יצר קשר עם הסוכן ועדכן אותו בדבר התקלה וכי הסוכן עשה מאמצים מיידיים למצוא פתרונות ואכן הצליח למצוא פתרון של טיסה באמצעות חברת קונטיננטל בעלות של 490 דולר בלבד, כאשר ניתן היה לקבל החזר מחברת התעופה על הקטע הנדון בסך של 320 דולר, כך שכל הנזק היה עומד על סך של 170 דולר בלבד לנוסע והתובעים היו מגיעים רק 7 עד 8 שעות בלבד לאחר המועד המתוכנן. אולם לטענת הסוכן לאחר ששמע מר סבר את ההצעה הודיע כי יחזור אל הסוכן תוך מספר דקות אך הוא חזר אליו והודיע כי התובעים רכשו בעצמם כרטיסים במחיר יקר הרבה יותר וכי חברת התעופה כרטסה אותו על אותו כרטיס כך שלא ניתן היה לקבל דמי החזר כלל. לכן טען הנתבע כי ממילא הפתרון היה יקר הרבה יותר ולא חסך בזמן. במקביל להגשת כתב ההגנה הגישו הנתבעים הודעת צד ג' כנגד חברת התעופה. חברת התעופה טענה כי הנתבעים התנהגו בצורה רשלנית וכי הם התעלמו מהודעות והתראות שנשלחו אליהם במערכת ההזמנות. לטענת חברת התעופה את ההזמנות ביצעו הנתבעים במערכת ההזמנות של סייבר תחת קוד ההזמנה JZHCRS. יחד עם זאת ביצעו הזמנה לטיסות אל על במערכת ההזמנות "כרמל" תחת קוד ההזמנה L2776D. בהזמנה זו במערכת כרמל הוסיפו כנראה טיסות חברת התעופה ולפיכך נוצרה במערכת חברת התעופה כפילות בהזמנה. חברת התעופה טענה כי כאשר קיימת הזמנה כפולה עבור נוסע, מערכת ההזמנות מבטלת את ההזמנה כולה לאחר שסוכנות הנסיעות מקבלת מחברת התעופה התראה לגבי הליך זה. חברת התעופה הפנתה לפלט מחשב לפיו בתאריך 12.7.07 נשלחה הודעה לנתבעת על קיום כפל בין שתי ההזמנות וביטול המסלול הונולולו - שיקגו - ניו יורק. ב - 23.8.07 הזמין הסוכן במערכת הסייבר מסלול חדש, שונה מעט, הונולולו - דאלאס - לה גווראדיה במחלקה L וב - 28.8.07 הוסיף הזמנה זו להזמנתו במערכת הכרמל במחלקה M שהיא מחלקה גבוהה יותר. לטענת חברת התעופה ב - 28.8.07 קיבל הסוכן הודעה לכרמל שמסלול מחלקת M אינו מאושר. חברת התעופה טענה כי הכנסת מספר כרטיס על מחלקה M כאשר האישור היה רק על מחלקה L היה ניסיון להטעות את המערכת ולכן המערכת הממוחשבת לא קיבלה את הפעולה הזאת ולא נתקבל אישור לגבי ההזמנה במחלקה M. לפיכך לטענתה פעילות הסוכן היתה בניגוד לנוהלים ולמרות התראה של חברת התעופה. לטענת חברת התעופה היא פעלה בכל עת כמוביל אווירי סביר ולא הפרה כל התחייבות חוזית שלה כלפי הנוסע. הוכחות התקיימו שני דיוני הוכחות על מנת לאפשר לסוכן ולחברת התעופה להציג בצורה המירבית את ראיותיהם. הסוכן הביא בפני עותק של פרטי הזמנה של טיסות התובעים, כפי שניתן למצוא בפלט מחשב של מערכת ההזמנות של אל על המכונה "כרמל" (להלן: "מסמכי כרמל"), כאשר לטענתו עשה את כל ההזמנה דרך אל על. מהעותק של אל על שהוצג ניתן ללמוד, לטענתו, כי נכון שחברת התעופה שלחה לו תזכורת על הזמנה כפולה לאותה טיסה ביום 23.6 (בעמוד 2 למסמכי כרמל) וכן תזכורת נוספת על כך ביום 30.6. אולם, לטענתו הוא ביטל את ההזמנה הכפולה ולא קיבל כל התראה נוספת מחברת התעופה, כפי שניתן לראות מהמשך מסמכי כרמל אשר אינם מצביעים על הערה נוספת החל מיום 30.6 ואילך. לעומת זאת הוא הציג את הכרטיס ואת עמוד 14 למסמכי כרמל מתאריך 28.8 ומראה שכתוב שם HK שמשמעותו שזה בסדר. חברת התעופה הציגה את ראיותיה באמצעות גברת אסתר אביטל (להלן: "אביטל"), מנהלת מחלקת כרטוס והזמנות בנציגותה המסחרית של חברת התעופה בישראל. אביטל הגישה פלט מחשב של חברת התעופה המתעד את ההזמנה בחברת התעופה. בפלט רואים הזמנה ומספרה JZHCRS שנוצרה ב- 09/07/07 במערכת שלישית שנקראת וורלד ספאן, הזמנה שבוצעה על ידי עמנואלה ממשרד הסוכנת. בפלט רואים עוד כי חברת התעופה ביקשה דרך המערכת לעדכן את ההזמנה היות ויש כפילויות, כפי שנכתב: A3S SSR OTHS 1P PLZ UPDATE ITIN BYHX SEGMENTS . בהמשך ב- 28.8 חברת התעופה ראתה שיש שתי הזמנות לאותה טיסה של הונולולו-דאלאס. הזמנה אחת על מחלקה L והזמנה שנייה על מחלקה M. לפי פלט המחשב של חברת התעופה, חברת התעופה הודיעה למערכת של אל על שהם לא יכולים לאשר את הטיסה דאלאס- לה גווארדיה ונכתב ליד הטיסה הזו UC שמשמעה UNABLE TO CONFIRM. ולכן מרגע שחברת התעופה הודיעה שאינה יכולה לאשר - לא נשמר לתובעים מקומם. דיון והכרעה לאחר ששמעתי ארוכות את העדים וכן חקירות נגדיות ולאחר שעיינתי בכל המסמכים אני מוצאת שהתקלה אירעה אצל הנתבעים והם האחראים העיקריים לפיצוי התובעים על נזקיהם בעקבות אי שמירת מקום הטיסה, וזאת מנימוקים שאביא בהמשך. אולם איני יכולה לנקות את חברת התעופה לחלוטין, משום שמן הראוי היה שהיא תוודא שההודעה ששלחה נקלטה אצל הסוכן. נתתי אמון בעדותה של אביטל ולא השתכנעתי ולא נתתי אמון בעדותו של הסוכן. השתכנעתי כי הסוכנות הזמינה שתי הזמנות על שתי מחלקות שונות באותה טיסה והייתה צריכה לקבל החלטה איזו מחלקה היא מבקשת לתובעים ומי שלא נתקבלה החלטה אצל חברת התעופה ונותרו שתי הזמנות חברת התעופה ביטלה את ההזמנה. אני מקבלת מקור התקלה הוא ההזמנות הכפולות שאינן כראוי ולכן הייתה הצדקה לחברת התעופה לבטל את ההזמנה. יש לציין כי חברת התעופה הראתה פלט מחשב שלה שבו היא בפרוש הודיעה בתאריך מאוחר, 28.8, כי היא אינה מאשרת את הטיסה. קיבלתי את עדותה של אביטל כי האישור לכאורה שהיה לסוכן על הטיסה הונולולו-דאלאס (האותיות HK שהיו על ההזמנה) הינו אישור שהסוכן יכול לשתול בעצמו בהזמנה, ובכל מקרה מצאתי כי חברת התעופה שלחה הודעה למערכת שממנה קיבלה את ההזמנה על כך שאינה מאשרת את הטיסה. הסיבה לכך שהסוכן לא קיבל את ההודעה היא כנראה העובדה שהוא עבד על ההזמנה דרך שלוש מערכות הזמנה: מערכת כרמל של אל על, מערכת נוספת שנקראת WSPRM וכן במערכת שנקראת סייבר. כאשר הוא עובד בשלוש מערכות על אותה הזמנה הרי יתכן שההודעה נתקבלה במערכת אחרת אשר אותה הסוכן לא הציג בפני, שהרי הוצגה בפני ההיסטוריה רק של כרמל, של המערכת באל על. לכן לטעמי הסוכן הוא שיצר את הבעיה ואת הבלבול במקרה זה על ידי ההזמנות הכפולות והשימוש בכמה מערכות מחשב לאותה הזמנה, ולכן האחריות העיקרית והמירבית עליו ואני מוצאת אותו אחראי ב- 90%. אולם כאמור אני סבורה שגם חברת התעופה צריכה הייתה לוודא בדרך נוספת כי קיבלו את הודעתה על ביטול המקומות ולא להסתפק בשליחת הודעה חד פעמית במערכת המחשב. ניתן בעידן שלנו לשלוח אי מייל או אפילו בטלפון ולא לסמוך רק על מערכות המחשב. לפיכך אני מוצאת שאחריותה של הנתבעת לנזק במקרה זה היא 10%. אשר לטענת הסוכן כי אין לחייב אותו באופן אישי, הרי שבמקרה זה אין מקום לחייב אותו באופן אישי, מאחר והעסקה נעשתה עם הנתבעת והוא פעל במסגרת עבודתו בנתבעת. אשר לגובה הנזק, הרי שאני מוצאת כי התובעים ראויים להוצאות שהוציאו על מנת להגיע במועד שאותו קבעו לניו יורק. התובעים הגיעו לשדה התעופה זמן רב לפני מועד הטיסה המתוכננת בשבת בצהרים שזהו אמצע הלילה של יום שישי בשעון ישראל. הפרש השעות בין הוואי לישראל הוא 12 שעות אחורנית. ולכן כאשר הסוכן העיד כי מר סבר הצליח להשיג אותו במוצאי שבת בסביבות השעה 20:30 הרי שזה ממילא היה כבר יום ראשון בבוקר, 30.9 שעה שבה התובעים כבר רכשו את הכרטיסים בעזרת אנשי חברת התעופה, מאחר ולא הצליחו להשיג סיוע מהסוכן במשך שעות רבות, היות ולא ניתן היה להשיג אותו עד מוצאי שבת. אזכיר כי מוצאי שבת בישראל 20:30 הוא יום ראשון בבוקר 8:30 בהונולולו, כאשר התובעים ידעו על העדר המקומות כבר משבת בצהרים לפי שעון הוואי, ולא קיבלו סיוע מהסוכן כל אותו זמן. לפיכך הסוכן אינו יכול לבוא בטענות לתובעים כי לא חיכו לו כאשר לא היה זמין עבורם במשך למעלה מעשר שעות והם נאלצו לרכוש את הכרטיסים כפי שיכלו על מנת להגיע לפגישת העבודה שהייתה להם בניו יורק. לפיכך אני קובעת כי מן הראוי לפצות את התובעים במלוא סכום כרטיסי הטיסה ששילמו בסך 12,000 ₪ ובנוסף סך של 1,000 ₪ בגין עוגמת נפש. אשר לסכום שנתבע בגין שיחות הטלפון לישראל, הרי שלא הוכח לי הסכום ועל כן איני פוסקת בגינו. סוף דבר אני קובעת כי הנתבעים יחד ולחוד ישלמו לתובעים סך של 11,700 ₪ וכי הצדדים השלישיים יחד ולחוד ישלמו לתובעים סך של 1,300 ₪. כמו כן אני קובעת כי בנסיבות אלה, הוצאות המשפט לתובעים יחולו במלואם על הנתבעים יחד ולחוד אשר ישלמו לתובעים סך של 750 ₪. בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין. נופשסוכני נסיעות (תביעות)