תביעה נגד ועד הבית בגין נזילות

לטענת התובעים,לאחר שמשך מספר חודשים, ועל אף פניות התובעים ושוכרי הדירה אל וועד הבית , לא עשה וועד הבית דבר לתיקון הגג ותיקון הנזק בדיר, הם נאלצו לבצע את התיקונים באמצעות קבלן שהם שכרו את שירותיו. להלן פסק דין בנושא תביעה נגד ועד הבית בגין נזילות בשל אי תיקון גג: בבעלות התובע דירה בבית מגורים הנמצא ברחוב בית לחם 27 חיפה. הדירה ממוקמת בקומה העליונה באותו בניין מגורים, כאשר בבניין קיימות שלוש קומות. דירת התובע מושכרת לצד שלישי,ועל פי הנטען בכתב התביעה,בחודש נובמבר 2007 חדרו מי גשם מגג הבניין אל הדירה ,התובע פנה לוועד הבית בדרישה לתיקון הגג ותיקון הנזק שנגרם בתקרת דירתו בשל הנזילה. לטענת התובעים,לאחר שמשך מספר חודשים, ועל אף פניות התובעים ושוכרי הדירה אל וועד הבית ,לא עשה וועד הבית דבר לתיקון הגג ותיקון הנזק בדיר,הם נאלצו לבצע את התיקונים באמצעות קבלן שהם שכרו את שירותיו. לטענת התובעים,עלות תיקון הנזילה בדירתם עמד על סך 1,500 ₪ וכי שנה קודם לכן,בשנת 2006,גם אז היו נזקי נזילת מים,נגרמו לתובעים הוצאות בסך 450 ₪. עוד טוענים התובעים כי נגרמה להם עוגמת נפש מרובה. לדברי התובעים,בחודש אפריל 2008 התקיימה אסיפת דיירים במסגרתה הועלה נושא החזר הוצאות התיקון לתובעים בגין התיקון,הדיירים הסכימו מלבד גזבר הוועד,ובשל כך,המחלוקת נותרה לא פתורה. התביעה הוגשה נגד נציגות הבית המשותף,וועד הבית,בהיותו האחראי לניהול הבית המשותף,לרבות הטיפול ברכוש המשותף. הבית המשותף מורכב משלושה אגפים הממוקמים ברחוב בית לחם 25,27,29,כשלשל אגף כניסה נפרדת ,והנציגות מטפלת בבית המשותף על שלושת אגפיו. בכתב ההגנה מטעם נציגות הבית המשותף,הוכחשו טענות התובעים,לרבות הטענה בדבר התפרצות המים מהגג לדירתם. לטענת הנתבעת,הבית המשותף,והגג מטופלים ומתוחזקים בצורה סדירה,סיוד וזיפות מידי שנה בשנה ע"י בעל מקצוע. לטענת הנתבעת,מיד לאחר פניית התובעים באשר לנזילת מים לדירתם,נעשתה בדיקה על הגג לאיתור מקור הנזילה באם קיים,וכןנציג מטעמה ביקש לראות את הנזקים הנטענים בדירת התובעים כי אז התברר כי המדובר בכתמי טחב ורטיבות בשטח קטן ביותר בתקרה ולא כפי שנטען. הנתבעת הכחישה את טענת התובעים בדבר קיומה של בעייה דומה בשנת 2006. לדברי הנתבעת,נציגיה ניסו להגיע להסדר עם התובעים,אך ללא הצלחה. לדברי הנתבעת,בדירה הצמודה לדירת התובעים,בוצעה עבודת צבע ע"י אותו קבלן שהתובעים שכרו את שירותיו,כאשר תמורת סיוד הדירה השכנה קיבל אותו קבלן את אותו סכום שהתובעים טוענים כי הוא מהווה את עלות תיקון הנזק בתקרה. לטענת הנתבעת,התובעים פעלו על דעת עצמם וביצעו את התיקון על דעת עצמם,ללא יידוע מי מנציגי הנתבעת. בדיון שהתקיים לפניי העידו התובע ושניים מנציגי וועד הבית. במהלך הדיון התברר כי בין התובעים לבין וועד הבית חילוקי דעות נוספים שאינם קשורים למחלוקת שלפניי. התובע טען כי את כתב ההגנה הוא לא קיבל לידיו לפני הדיון,ותוכנו נמסר לו והוקרא לו במהלך הדיון. התובע לא ביקש את דחיית הדיון,באם היה סבור כי אין באפשרותו לנהל את הדיון באותו מועד משלא נמסר לו כתב ההגנה לפני מועד הישיבה. התובע טען כי לאותו מועד הוא הזמין את הצבעי שביצע את העבודות בביתו לתיקון ליקויי הרטיבות וכן את השוכר המחזיק בדירה,אך שני העדים לא יכלו להתייצב לדיון בשל אילוצים הקשורים בעבודתם,כאשר לדברי התובע,שוכר הדירה התייצב לדיון אך משהתעכב ה תחילת שמיעת הדיון,הוא עזב את אולם בית המשפט וניגש לעבודתו. התובע לא ביקש את דחיית הדיון לשם זימונם של אותם עדים,מה גם שלתיק בית המשפט לא הוגשה בקשה לזימון אותם עדים מבעוד מועד. לאחר הדיון הוגש מסמך מטעם התובע שצוין כתגובה לכתב ההגנה ותגובה לדיון שהתנהל. התובע טען באותו מסמך כי בשל המצוקה שהוא נקלע אליה ביום הדיון,מאחר וכתב ההגנה לא הגיע לידיו לפני הדיון,בשל העובדה שהדיון לא התחיל בשעה שנקבעה,ובשל העובדה שהיה עליו להגיע באותו יום לבדיקות רפואיות,לא היה סיפק בידו להגיב כיאות לטענות הצד שכנגד או לחקור כיאות את נציגי הוועד . עוד הוסיף התובע כי ,לשיטתו נפלו אי דיוקים ברישום הפרוטוקול מבלי להתייחס ספציפית לאמירה זו או אחרת ומבלי לבקש את תיקון הפרוטוקול. עוד מוסיף התובע וטוען כי בדברי נציגי הנתבעת נכללו דברים מטעים והוא מבקש את זכות התגובה לאותם דברים. לו היה התובע סבור כי אין באפשרותו לקיים את הדיון באותו מועד,מן הסתם,בית המשפט היה נעתר לבקשתו,ולא ניתן כעת,לאחר שהדיון הסתיים,לחדש אותו. כתב ההגנה הוקרא לתובע,ואם הוא היה טוען כי יש בטענות שהועלו כדי לפגוע באפשרות ניהול הדיון,הדיון היה נדחה. גם לעניין שעת הדיון,קורה לא אחת שדיונים מספר נקבעים לאותה שעה בתיקים המתנהלים בבית משפט לתביעות קטנות,חלק מהדיונים עלולים להיות ארוכים וחלקם לא,כך שתחילת דיון בתיק שלא באותה שעה אליה הוזמנו הצדדים,לצערי יכולה להתרחש. באם סבר התובע שהאיחור בתחילת הדיון בעניינו איננו מאפשר את קיומו,מדוע הוא לא ביקש את דחייתו? אין לקבל את בקשת התובע שהוגשה לאחר הדיון,להגשת תגובה לדברים שנאמרו במהלך הדיון,או להגשת ראיות נוספות. על אף האווירה הלא נעימה,בלשון המעטה,בהתנהלות הצדדים אחד מול השני בדיון שהתקיים לפניי,המחלוקת היא פשוטה למדיי. לו הייתה מערכת היחסים בין הניצים תקינה,נדמה שמחלוקת פשוטה זו הייתה באה על פתרונה בנקל,אך משלא השכילו הצדדים להידבר ביניהם ,הובאה המחלוקת לפתחו של בית המשפט. הנתבעת,בהגנתה,למעשה מודה כי מקור נזילת המים לדירת התובעים הוא מגג הבניין,והמחלוקת האמיתית היא בשאלת עלות תיקון אותו נזק. על אף טענות מר גרוטס כי הוא לא איתר נזילה בדירת התובעים,שמקור הטחב בדירה הוא העדר אוורור של הדירה,ושאיש המקצוע שזיפת את הגג הוזמן למקום ולא איתר פגם,דברים אלו לא גובו בתימוכין כלשהם,ואותו בעל מקצוע שביצע את עבודת הזיפות כלל לא הוזמן למתן עדות בבית המשפט. התובע צירף לתיק בית המשפט תמונות הממחישות את נזקי המים שנגרמו לדירתו,וכן צורפה הצעת מחיר על סך 1,155 ₪ הנושאת תאריך לא ברור,אך לדברי התובע מדובר בהצעה חדשה לשנה זו מאחר ותופעת הרטיבות חזרה. הצעת המחיר שצורפה כוללת תיקוני צבע בחדר המדרגות של הבניין ולא רק בתוך דירת התובע! לא ברור מדברי התובע אם מדובר בנזק שנגרם לכלל תקרת דירתו או חלקה,ולא מצאתי תימוכין לטענה כי עלות תיקון נזקי הרטיבות בדירתו שהינו נשוא כתב התביעה,אכן מגיע לסכום הנטען על ידו, סך של 1,500 ₪. הטענה בדבר הישנות תופעת הרטיבות,אף היא לא הובהרה עד תום. התובע צירף מכתב שלטענתו,שלחו לו שוכרי הדירה והכולל טענות בדבר ליקויי הרטיבות בדירה,אך אין באותו מכתב כדי להוכיח דבר,מה גם שהמחלוקת בין הצדדים לפי כתבי הטענות נסבה סביב עלות התיקון שבוצע בפועל ותו לא. בהעדר נתונים מספיקים,אני פוסקת לתובע סכום של 700 ₪ כסכום סביר לתיקון הליקוי הנטען. בנוסף,אני פוסקת לתובע הוצאות הליך זה בסך 150 ₪ להיום. סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן,ניתן יהיה לנקוט הליכי הוצל"פ לגבייתם. בקשת רשות ערעור לבעת המשפט המחוזי תוך 15 יום. נזקי מיםבתים משותפיםועד בית משותףנזילה