להלן פסק דין בנושא תביעה נגד הוט בתביעות קטנות: לפניי תביעה כספית שבמסגרתה מבקש התובע, כי הנתבעת, שהינה בעלת רישיון לשידור טלוויזיה בכבלים, תפצה אותו בגין נזקיו, לאור מחדליה. התובע טוען, כי במסגרת ההתקשרות עם הנתבעת, התחייבה זו לספק לו בין היתר שני ממירים אנלוגיים. לדבריו, הנתבעת הסתירה ממנו בעת ההתקשרות, כי קיים מחסור זמני במלאי של הממירים האנלוגיים ושל השלטים התואמים. הנתבעת סיפקה לו ממיר אנלוגי אחד בלבד, ללא שלט, כך ששתי טלוויזיות שהיו בביתו הושבתו מכל פעילות. רק כחודש לאחר ההתקנה, ולאחר פניות מרובות, סיפקה הנתבעת את הציוד החסר. הנתבעת פיצתה את התובע, לאור בקשתו, בכך שלא חייבה אותו בתשלום בגין חשבונית ינואר 2008 על סך של 219 ₪ ופטרה אותו מתשלום דמי מנוי לערוצי ספורט עבור שלושה חודשים בסך של 150 ₪ עוד טוען התובע, כי בתקופת ההתקשרות היו בעיות רבות - הן בציוד האנלוגי והן בזה הדיגיטלי. פעמים רבות לא התייצבו נציגי הנתבעת בביתו, למרות תיאום מוקדם. הנתבעת פיצתה את התובע עקב כך, בהתאם למחיר הנקוב במחירון שלה. כך, פיצתה הנתבעת את התובע בגין אי הגעת הטכנאי ב-26/12/07. ביום 27/12/07 הגיע טכנאי, אולם מאחר שהשלט האנלוגי שהביא עמו היה תקול ומקולקל, תואם לתובע מועד נוסף. התובע טוען כי בחודש אוגוסט 2008 היו שלושה ביקורי סרק של טכנאים מטעם הנתבעת, ולפיכך - זוכה חשבונו בסך של 240 ₪. לטענתו, העובדה שהפיצוי שמשלמת הנתבעת הינו 80 ₪ לביקור סרק אינה מהווה ויתור מבחינתו לפנות בתביעה לבית המשפט ולבקש פיצוי הולם. זאת ועוד, התובע ביטל הזמנת ערוצים מסוימים אולם הנתבעת המשיכה לחייבו בגינם. הובטח לו במאי 2008, כי הוא יזוכה באופן מיידי ורטרואקטיבית, אולם בפועל - הוא זוכה רק שלושה חודשים לאחר מכן, בחשבונית אוגוסט 2008. עוד טען התובע כי ציוד הקצה האנלוגי - שני ממירים ושני שלטים - לא היה תקין משך חודשים רבים. לדבריו הנתבעת אינה עומדת בתנאי הרישיון שהוענק לה ובתנאי הסכם ההתקשרות, בכך שאינה דואגת להחליף או לתקן את הציוד האנלוגי התקול. בעקבות כך שתי הטלוויזיות בביתו הושבתו משך כחמישה חודשים. התובע תיאר בכתב התביעה את כל השיחות הטלפוניות שניהל עם נציגי הנתבעת בעניין זה. לדבריו, הפתרונות שהוצעו לו - לא היה בהם כדי לפתור את בעיית ציוד הקצה, אלא נועדו לשרת את האינטרסים העסקיים של הנתבעת בלבד, על ידי השארתו כמנוי של הנתבעת למשך תקופת זמן נוספת. התובע מבקש, כי הנתבעת תשיב לתקינות את התשתית המותקנת בביתו ותתקן או תחליף את הציוד האנלוגי המושבת. כן הוא מבקש כי הנתבעת תפצה אותו בסך של 1,000 ₪ בעבור ביקורי סרק ובסך של 5,000 ₪ בגין טרדה, טרחה ועגמת נפש. בכתב ההגנה טענה הנתבעת, כי התובע הינו "מטריד סדרתי", המרבה בפניות סרק לשירות הלקוחות של הנתבעת, תוך שהוא מנבל את פיו ומשתמש בלשון גסה ובלתי הולמת. לדבריה, התובע מקלל את נציגי השירות. מיום חיבורו של התובע, 06/12/07, ועד למועד הגשת כתב ההגנה, תועדו במערכת שירות הלקוחות למעלה מ-120 שיחות שנתקבלו מהתובע. התובע שוחח עם נציגי הנתבעת כמעט על בסיס יום יומי, לעתים יותר מפעם אחת ביום, ובאף לא אחת מהשיחות הצליחו נציגי הנתבעת להשביע את רצונו. לטענתה בידי הנתבעת תיעוד של עשרות ניסיונות תיאום מול התובע למועדי הגעתם של טכנאים. פעמים רבות ביקש התובע ניתוק ולאחר מכן התחרט והתחמק בתואנות שונות. לתובע אף הוענקו זיכויים רבים, לפנים משורת הדין, בסך כולל של למעלה מ-2,000 ₪. לכתב ההגנה צירפה הנתבעת תיעוד כפי שנרשם במערכת המנויים שלה בכל הקשור לשיחות וההתקשרויות שנוהלו בין הצדדים, החל מ-03/12/07 וכלה ב-11/12/08. לטענתה, תיעוד זה מוכיח, כי אין מקום לתביעה וכי דינה להידחות. לטענות אלה הגיש התובע כתב תשובה. בכתב התשובה טען התובע בין היתר כי התיעוד הנו בלתי קביל וכי הוא נערך על ידי הנתבעת באופן מגמתי. בדיון הראשון שהתקיים לפניי חזר התובע על טענותיו בדבר אי אספקת ציוד קצה אנלוגי תקין ומתאים. לדבריו, הנתבעת מחויבת לתת שירות אנלוגי. החברה המתחרה אינה מספקת שירות כזה ולכן אם הוא יבקש להתנתק מהנתבעת - הוא לא יוכל לצפות בשתי הטלוויזיות שברשותו. בדיון מיקד התובע את תביעתו בשני נושאים: האחד - שהנתבעת תשלם לו פיצוי בגין התקופה שמ-01/06/08 בדרך של החזר שליש מדמי המנוי שלו, שבהם חויב. לדבריו, ברשותו שש טלוויזיות, ומאחר ששתי טלוויזיות אינן פועלות - יש להשיב לו שליש מדמי המנוי שנגבו ממנו. השני - שהנתבעת תפצה אותו בגין אי הופעת טכנאים שאתם הוא קבע. לדבריו, שש פעמים נקבע, כי טכנאים יגיעו לביתו - והם לא הגיעו. לכן הוא גם זוכה שש פעמים. הוא מבקש בגין כך פיצוי נוסף, מעבר לתעריף של 80 ₪ לביקור - הסכום שבו הוא פוצה. נציגת הנתבעת טענה, כי כל עוד לא ישתנו תנאי הרישיון של הנתבעת - היא מספקת ממירים אנלוגיים. מדובר במוצר ישן שיש לו בלאי גבוה מאוד. לדבריה, ניתן לצפות בשידור האנלוגי ללא ממיר, וכי יש טלוויזיות ישנות שאי אפשר לצפות בהן בכל ערוצי חבילת הבסיס, אלא עם ממיר אנלוגי. דמי המנוי לא קשורים לכמות הממירים. יש ברשות התובע שישה ממירים, מתוכם ארבעה דיגיטליים שפועלים. עבור שני ממירים דיגיטליים משלם התובע דמי שכירות, כאשר עבור שני ממירים דיגיטליים ושני הממירים האנלוגיים התובע אינו משלם כלל. לתובע נתנה הטבה בתשלום דמי השכירות בגין הממירים הדיגיטליים למשך שנה ובמקום שישלם 13 ₪ לממיר הנו משלם 5 ₪ בלבד. נציגת הנתבעת טענה שפניות התובע לאספקת ממירים אנלוגיים נענו על ידי הנתבעת. לדבריה, התובע, באופן שיטתי, תיאם עם טכנאים לצורך תיקון הממיר האנלוגי או על מנת להתנתק, אולם בכל פעם הוא דחה את הפגישות או שהוא לא היה בבית. כך, למשל, ב-26/05/08 טען התובע, כי ממיר אנלוגי אחד מתוך השניים אינו תקין, ואילו ב-29/05/08 הוא ביטל את הזמנת הטכנאי. דוגמה נוספת היא שב-29/06/08, נציג פניות הציבור של הנתבעת תיאם לו ביקור טכנאי ל-23/07/08, אולם התובע לא היה בבית במועד זה ואף לא ענה לטלפון. ממאי 2008 הנתבעת משתדלת לספק לתובע ממירים אנלוגיים, אולם הוא מתחמק מלקבלם. נציגת הנתבעת אף הפנתה לתיעוד שיחה עם התובע שממנה היא למדה שהנתבעת הציעה לתובע מועדים שונים לביקור טכנאי בביתו, אולם ללא הצלחה, וזאת, כנראה, לאור התנהלות מכוונת של התובע. לקראת סוף הדיון ולאור המלצתי הסכימו הצדדים, כי בתוך 7 ימים מיום הדיון, תספק הנתבעת לתובע את הממירים האנלוגיים. בהחלטתי הוריתי על קיום דיון נוסף על מנת לשמוע את עדויותיהם של נציגי הנתבעת שהיו בקשר עם התובע ושיוכלו להעיד על התנהלותו כנטען על ידי הנתבעת. בהחלטתי אפשרתי גם לתובע להגיש בקשה ולהזמין עד להוכחת טענותיו. בדיון הנוסף שהתקיים טענה נציגת הנתבעת, כי מאז הדיון הקודם היא שלחה נציג מטעמה אל התובע לצורך אספקת שני ממירים אנלוגיים. התברר לנתבעת שהטלוויזיות שהתובע טוען, כי הממירים האנלוגיים מיועדים להן לא היו כלל בדירה. אף על פי שהדבר היה בניגוד לנהלים - הושארו הממירים אצל התובע. התובע טען, כי הממירים הותקנו וכי בדירה היו טלוויזיות שחוברו פיזית על ידי נציג הנתבעת שביקר בה. התובע אף הצביע על פקודת העבודה - ת/1 - להוכחת טענתו כי היו טלוויזיות בדירה. בדיון העיד מר שלומי כהן, ששימש כמנהל מקצועי במחלקת קשרי לקוחות של הנתבעת. לדבריו, כחלק מניסיון לטפל בתובע, הוא שוחח עמו וניסה להגיע עמו לפשרה בנושא הממירים האנלוגיים, אולם כל הפתרונות שהוצעו לתובע נדחו על ידו. הצעתו, כי בשלב הביניים שעד אספקת הממירים האנלוגיים יסופקו לו ממירים דיגיטליים נדחתה על ידי התובע, שטען, כי אין אפשרות להתקין ממירים דיגיטליים בשתי הטלוויזיות שברשותו. הצעה של הנתבעת שיבוא לביתו טכנאי בכיר שיבדוק האם אמנם לא ניתן לבצע זאת נענתה בדחייה. לבסוף, כשנמצאו ממירים אנלוגיים, הודיע התובע, כי הוא מבקש שלא להתקין אותם, מאחר שנותר עניין מסוים לא פתור. בדיון העיד גם מר ניסים קלדרון. זה העיד, כי הוא משמש כנציג שימור שטח של הנתבעת. לדבריו, התובע ביקש ממירים אנלוגיים, והוא דאג להשגתם. תואמה ההתקנה ומחמת טעות - לא הגיע טכנאי אל התובע במועד שנקבע. העד הודיע לתובע שהוא יגיע לביתו אישית. התובע סירב לכך ודרש פיצוי בסך של 600 ₪. הוא אף אמר לנציג שאם הוא יגיע לדירתו - הוא יזעיק משטרה. העד העיד, כי, ככל הידוע לו, הנתבעת מספקת שירות של ממירים אנלוגיים, אם כי בהחלט ייתכן שחסרים ממירים כאלה. לאור טענת נציגת הנתבעת, כי בביתו של התובע לא היו כלל טלוויזיות שהתובע דרש להתקין בהן ממירים אנלוגיים, ולאור התעקשותו של התובע, כי טלוויזיות כאלה אמנם היו ברשותו במועד הנטען, הוריתי על שמיעת עדותו של מר שחר אליעד, הטכנאי שביקר בדירתו של התובע לצורך התקנת הממירים האנלוגיים. בדיון השלישי שהתקיים בתיק זה העיד מר שחר אליעד. זה העיד, כי הגיע לדירתו של התובע על מנת להחליף שני ממירים אנלוגיים שנאמר לו שאינם תקינים. לדבריו, כאשר הגיע לדירתו של התובע, הוא ראה את הממירים אולם לא היו טלוויזיות. העד שאל את התובע היכן מצויות הטלוויזיות וזה אמר לו שהן בתיקון או במחסן. בנסיבות רגילות בהן אין טלוויזיות, נציגי הנתבעת אינם משאירים ממירים, אולם לאור המקרה המיוחד, הושארו הממירים. העד אף דיווח לממונה עליו ולנציגת הנתבעת, כי הממירים הושארו אצל התובע ושאין טלוויזיות. לדבריו, הוא לא רשם עניין זה בפקודת העבודה, אולם הוא הסביר, כי בדרך כלל, מי שמבצע פקודות עבודה כאלה הינו מתקין, ולא הוא בעצמו. עוד אמר העד שהוא לא יכול היה לדעת האם הממירים שהוחלפו תקינים או לא, כיוון שבהעדר טלוויזיות - לא היה ביכולתו לבדוק אותם. בסיכומיו טען בין היתר התובע כי העדים שעדותם נשמעה לא היו עמו בקשר לפני ההליכים המשפטיים ולכן אין מקום להתחשב בהן. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים אני סבור, כי דין התביעה להידחות. שוכנעתי, כי הנתבעת עשתה כל שביכולתה היה לעשות על מנת לרצות את התובע ולספק לו את השירות שאותו ביקש לקבל. התרשמתי, כי התובע, משיקוליו, נמנע מלקבל את השירות שאותו ביקשה הנתבעת לספק לו. התובע טען במפורש בעדותו לפניי, כי בעת התקנת הממירים האנלוגיים שעל אי תקינותם הוא הלין בכתב התביעה, היו טלוויזיות בביתו. מעדותו של מר שחר אליעד, שהייתה מהימנה עליי, התרשמתי, כי טלוויזיות אלה לא היו בנמצא. כך אף דווח מיד בסמוך לנציגת הנתבעת שהופיעה לפניי וכן לממונה על העד. מהתרשומת אותה צירפה הנתבעת לכתב הגנתה בקשר עם השיחות שנוהלו בין התובע לנציגי הנתבעת, התרשמתי כי התובע נמנע מלקבל את השירות וכי תואמו עם התובע ביקורי טכנאי, אשר התובע התחמק מקיומם. התרשמות זו עולה גם מעדויותיהם של העדים האחרים מטעם הנתבעת, אף כי אלה היו מעורבים בעניינו של התובע לאחר הגשת כתב התביעה. מעדויותיהם של אלה עולה כי התובע הערים קשיים על הנתבעת בכל הקשור לקבלת הממירים האנלוגיים על חסרונם הוא הלין. דבריו של מר שלומי כהן בעדותו ש-"ניכר מהשתלשלות האירועים, כי התובע נהנה מהחיכוך ולא מעוניין בפתרון" נראים לי קולעים למקרה דנן. התובע ניצל את העובדה שהנתבעת מתקשה לספק את השירות האנלוגי על מנת לנסות ולנגח אותה ובכך לזכות פעם אחר פעם בהטבות שונות. באשר לביקורי הטכנאים, אשר התובע טען, כי היו ביקורי סרק - התובע הודה, כי קיבל פיצוי בגינם. יש לציין, כי התובע מתייחס לאירועים שהתרחשו לפני כניסתו לתוקף של תיקון 24 לחוק הגנת הצרכן, אשר קובע את סכום הפיצוי המגיע בגין אי הגעת טכנאי. תיקון זה פורסם ביום 26.6.08 ונכנס לתוקף רק 3 חודשים לאחר מכן ולפיכך אין מקום להסתמך על הוראותיו של החוק בעניין זה. התובע טען שטכנאים לא הגיעו לביתו בשישה מועדים שונים, אולם לא פירט את כל המועדים המדויקים שבהם, לדבריו, זה קרה, ולא את הנסיבות הקשורות לכך. התרשמתי לאור טענות הנתבעת, כי לא כך הם פני הדברים וכי התנהלותו של התובע היא שתרמה לכך. מכל מקום שוכנעתי כי לאור תלונותיו הרבות של התובע הוא אף קיבל פיצוי סביר בעקבות כך. סוף דבר, התביעה נדחית. לאור התמשכות הדיונים בתיק זה, ולאור התנהלותו של התובע, כמפורט לעיל, התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 1,800 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום. ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום. תביעות קטנותטלויזיה