תביעה בנושא השכרת רכב בחו"ל

להלן פסק דין בנושא תביעה בנושא השכרת רכב בחו''ל: תביעה זו הוגשה על סך 16,273 ₪ נגד הנתבעת, סוכנות נסיעות ,בטענה כי היא טיפלה ברשלנות בעניינו עת הזמין באמצעותה כרטיסי טיסה ושכירת רכב באוסטריה לחודש ספטמבר 2008. התובעים נסעו תחילה למוסקבה ומשם המשיכו לאוסטריה שם היו אמורים לקבל את הרכב השכור ולטייל באוסטריה משך שבועיים ימים עם הרכב השכור כאמור. לטענת התובעים במעמד ביצוע ההזמנות, שאל התובע את נציגת הנתבעת מפורשות אם יש צורך להצטייד בכרטיס אשראי לצורך רכישת הרכב מאחר ואין ברשותו כרטיס כאמור ותשובת נציגת הנתבעת הייתה באופן חד משמעי כי אין צורך בכרטיס האשראי מאחר והנתבעת אחראית באחריות מלאה לאספקת הרכב השכור. גם במועד קבלת הוואווצ'רים,כך לטענת התובעים,נשאלה אותה נציגה שוב אם יש צורך בכרטיס אשראי ותשובתה הייתה,שוב,כי אין צורך בכרטיס כאמור. התובעים סמכו על דברי נציגת הנתבעת וטסו ליעדם,תחילה למוסקבה ולאחר מכן לאוסטריה אך משהגיעו למשרדי חברת השכרת הרכב,סירבה הנ"ל למסור להם את הרכב השכור ללא הבטוחה של כרטיס האשראי. פנייה לחברת השכרת רכב אחרת בניסיון לשכור רכב ממנה,העלתה כי כתנאי להשכרת הרכב על התובעים להפקיד ערבות כספית הנעה בין 1,000 ל1,500 יורו,סכום שלא היה באפשרותם של התובעים לגייס. גם פנייה לנציגי הנתבעת בארץ בניסיון לפתור את המחלוקת לא הועילו וחברת השכרת הרכב נותרה בשלה. לתובעים ,שתכננו טיול ברחבי אוסטריה עם רכב תוך חנייה בחניוני קמפינג לצמצום עלויות שהייתם במהלך הטיול,לא נותרה כל ברירה ובהעדר אפשרות ביצוע הטיול כמתוכנן,הם נאלצו לשוב חזרה לארץ למחרת היום. לטענת התובעים הנתבעת הטעתה אותם באשר לצורך להצטייד בכרטיס אשראי בינלאומי לצורך קבלת הרכב השכור בחו"ל ובשל אותה הטעיה לא יצא הטיול שתכננו,אל הפועל. הנתבעת טענה בהגנתה כי היא מילאה את תפקידה כסוכנת נסיעות על הצד הטוב ביותר,התובעים הזמינו דרכה כרטיסי טיסה הלוך חזור למוסקבה עם הפסקת ביניים באוסטריה,וכן שכירת רכב בתקופת שהותם באוסטריה,היא קיבלה את כל האישורים הדרושים לטיול של התובעים ובכך סיימה את תפקידה. לעניין השכרת הרכב בחו"ל טוענת הנתבעת כי לא היא האחראית לאספקת הרכב אלא חברת השכרת הרכב. הנתבעת הכחישה נמרצות את טענת התובעים לפיה נציגת הנתבעת מסרה להם כי ניתן לקבל את הרכב השכור בחו"ל ללא הצטיידות בכרטיס אשראי בינלאומי,כאשר מובהר כי כרטיס האשראי איננו דרוש לצורך תשלום על עצם שכירת הרכב אלא כבטחון לכיסוי הוצאות ונזקים ,במידה ויגרמו לרכב בתקופת החזקתו ע"י התובעים,נוהג מקובל וידוע לכל בכל עסקת השכרת רכב. עוד טוענת הנתבעת כי התובעים כלל לא שאלו את נציגת הנתבעת שטיפלה בהם אם יש צורך בכרטיס אשראי כפי שהם טוענים וכי אם היא הייתה נשאלת תשובתה,מן הסתם,הייתה כי בוודאי יש צורך להצטייד בכרטיס כאמור. לטענת הנתבעת ,שאלת התובעים הייתה אם הם יצטרכו לשלם בחו"ל סכומים נוספים בגין שכירת הרכב ולא אם יש צורך להצטייד בכרטיס אשראי. עוד מציינת הנתבעת כי לאחר שהתובעים הגיעו לווינה וחברת השכרת הרכב סירבה למסור להם את הרכב בהעדר כרטיס אשראי בינ"ל פנה אחיו של התובע לנציגת הנתבעת שפנתה אל נציגי חברת השכרת הרכב במגמה להגיע להסכמה כלשהיא אך ללא הועיל. עוד טוענת הנתבעת כטענה נוספת כי חברת השכרת הרכב לא הורתה לה לציין את הצורך להצטייד בכרטיס אשראי בינ"ל כתנאי להשכרת הרכב ועל כן,הנתבעת לא העלתה עניין זה במפורש בפני התובעים. הנתבעת פנתה לחברת השכרת הרכב ולאחר פנייתה החזירה חברת ההשכרה את כספי השכרת הרכב משלא נמסר הרכב לידיהם בפועל,אך התובעים סירבו לקבל סכום זה ולא פדו את השיק שנשלח אליהם. יחד עם כתב ההגנה ,הגישה הנתבעת הודעה לצד שלישי נגד חברת השכרת הרכב בטענה כי אם היא תחוייב בפיצוי התובעים הרי שמוטלת על הצד השלישי חובת השיפוי אות ההשתתפות בחיוב זה. הטענה היא לגבי דמי השכרת הרכב אך לא רק. הנתבעת שולחת ההודעה טענה כי הצד השלישי התרשל כלפיה וכלפי התובעים ועל כן חובתו לשפות את הנתבעת בגין כל סכום שהנתבעת תחויב בו לטובת התובעים. אין בהודעה לצד שלישי פירוט כלשהוא אודות הרשלנות המיוחסת לצד השלישי. הצד השלישי בהגנתו טען כי אין בסיס להגשת ההודעה נגדו,כי במסמכים שהיא ניפקה מצויין באופן מפורש על גבי ההזמנה הצורך להצטייד בכרטיס אשראי בינלאומי כתנאי לקבלת הרכב בחו"ל כך שאין מובנת הטענה בדבר רשלנות כלשהיא של הצד השלישי. עוד טען הצד השלישי כי הוא הביע נכונות להשיב לתובעים את דמי השכרת הרכב אך התובעים הם אלו שסירבו לקבל כסף זה חזרה. בדיון שהתקיים לפניי התייצבו התובעים וכן נציגים של הנתבעת ושל הצד השלישי. התובעים אינם דוברי השפה העברית והדיון התנהל בעזרת מתורגמנית לשפה הרוסית. התובע חזר על הטענה כי הוא בירר מפורשות אצל נציגת הנתבעת אם יש צורך להצטייד בכרטיס אשראי ותשובת הנציגה הייתה שלילית. אותה נציגה של הנתבעת שטיפלה בהזמנה של התובעים,גב' ילנה מילמן העידה לפניי,וטענה כי השאלה אם יש צורך בכרטיס אשראי לא הועלתה,אלא שהם שאלו אם יהיה צורך בתשלום כספי נוסף בחו"ל עבור השכרת הרכב. הנ"ל טענה כי היא לא נשאלה אם יש צורך בכרטיס אשראי ועל כן היא לא אמרה דבר בעניין ןטענה כי מדובר בדבר מובן וידוע לכל ,כך שאין צורך לציין זאת. עוד טענה גב' מילמן כי לאחר שאחי התובע פנה אליה והיא יצרה קשר עם חברת ההשכרה בחו"ל היא הייתה מוכנה למסור את פרטי כרטיס האשראי שלה אך התובעים בחרו לחזור לארץ. גב' מילמן טענה בעדותה כי חברת השכרת הרכב לא ציינה את הצורך להצטייד בכרטיס אשראי,טענה שאיננה עולה בקנה אחד עם טענתה הקודמת של גב' מילמן כי מדובר בדבר הידוע לכולם,וכן איננו עולה בקנה אחד עם המודפס על גבי וואווצ"ר השכרת הרכב עליו מצוין מפורשות במה על שוכר הרכב להצטייד לשם קבלת הרכב השכור בחו"ל. התובע ציין כי זאת הייתה לו פעם ראשונה בה הוא שכר רכב בחו"ל,כי בעבר הוא שכר רכב בצ'כיה ושם הוא נדרש להפקיד סך של 300 יורו. התובעים,כאמור ,אינם דוברי עברית,כשהכיתוב על גבי וואווצ'ר הרכב הוא בעברית,ונדמה שנתון חשוב הכולל את התנאים של מסירת רכב שכור בחו"ל הוא מסוג התנאים שעל הנתבעת היה לוודא כי הוא ידוע וברו לתובעים. אמנם נוהג ידוע כי עם השכרת רכב על שוכר הרכב להפקיד בטוחה,אך אין ברור כי נוהג זה היה ידוע לתובעים ומחובתה של סוכנת הנסיעות היה לוודא כי אכן יש ברשותם כרטיס כאמור. עדותה של גב' מילמן הייתה מהוססת מעט ונדמה שהיא חשה אי נוחות נוכח המצב אליו היא נקלעה. לעומתה התובע עשה רושם של מי שבטוח בצדקתו וכמי שיודע די היטב אילו פרטים נמסרו לו אלו לא. התובע הסביר כי הטיול היה חשוב לו,לאור גילו המתקדם כך שיתכן ולא יתאפשר לו בעתיד לבצע טיול דומה. התובעים ביקשו לחסוך בעלויות ועל כן הם רצו מתכונת חסכונית של טיול שללא רכב,לא ניתן לבצע אותו. טענת הנתבעת כי התובעים יכלו להמשיך בטיול ללא הרכב איננה מובנת לאור המצב אליו נקלעו התובעים והציוד שהם נטלו עימם. הצד השלישי פעל ללא דופי עת ציין על גבי הוואווצ'ר את התנאים לקבלת הרכב בחו"ל ומאחר והתובעים אינם דוברי עברית על נציגת הנתבעת היה לוודא שתנאי ההזמנה ידועים ומובנים להם,ומשלא פעלה הנתבעת כך,הרי שהיא לא מילאה את חובתה כלפי התובעים,ובשל התנהגותה גרמה להם לנזק ומוטלת עליה החובה לפצותם בגין נזק זה. הצד השלישי השיב לתובעים את שווי דמי שכירת הרכב בחו"ל וזה הסכום היחיד שעל הצד השלישי לשלם לתובעים . לפי המסמכים שצורפו,הצד השלישי העביר לנתבעת את שווי דמי שכירת הרכב ובהתאם שלחה הנתבעת לתובעים את אותו שיק בגובה דמי השכרת הרכב. לא ברור אם כספים אלו עדיין מוחזקים אצל הנתבעת או שמא אצל הצד השלישי אך לפי המסמכים שלפניי סביר יותר להניח שכספים אלו עדיין אצל הנתבעת לאור העתק השיק שהוגש. יוצא ,אם כן,שהצד השלישי נתן את חלקו ,קרי החזר דמי שכירות הרכב,ומעבר לסכום זה אין לחייבו בדבר. באשר לנזקים הנטענים ע"י התובעים, הנ"ל טענו כי יש לחייב את הנתבעת בגין תוספת התשלום לכרטיס הטיסה לווינה ,במקום כרטיס חזרה ישירות ממוסקבה,משסוכלה אפשרות ביצוע הטיול,דמי הקדמת מועד הטיסה,הוצאות אחסון הציוד,התשלום לבית המלון בווינה,התשלום למונית לשדה התעופה,תשלום דמי שכירות הרכב וכן הנזק הלא ממוני של כאב וסבל בשל התנהגות הנתבעת. לאחר בחינת המסמכים שהתובעים צירפו להוכחת הוצאותיהם ונזקיהם שנגרמו בשל התנהגות הנתבעת,אני קובע את סכום הפיצוי,לרבות הנזק הלא ממוני של כאב וסבל על סך 10,000 ₪ להיום. סכום זה כולל בחובו את דמי השכרת הרכב שבגינו נשלח השיק לתובעים,שיק שלא נפדה,ועל כן,שיק זה אין התובעים רשאים לממש משנכלל סכומו בסכום הפיצוי. כפוף לאמור לעיל,ההודעה לצד שלישי נדחית. הנתבעת תישא בהוצאות התובעים בגין הליך זה בסך 1,000 ₪ וכן בהוצאות הצד השלישי בגין דחיית ההודעה לצד ג' בסך 500 ₪ להיום. הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 14 יום מהיום שאם לא כן,ניתן יהיה לנקוט הליכי הוצל"פ לגבייתם. בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום. רכבשכירותהשכרת רכב