להלן פסק דין בנושא תביעה בגין אלבום חתונה דיגיטלי: בתביעה שלפניי מבקשים התובעים כי הנתבעת אשר התחייבה לעצב עבורם אלבום דיגיטלי של תמונות חתונתם , תשיב להם את כספם ותפצה אותם בגין עגמת הנפש שנגרמה להם. לטענתם חתמו על הסכם על פיו הנתבעת התחייבה לעצב 550 תמונות מחתונתם תמורת תשלום סך של 2,100 ₪. כן התחייבה הנתבעת ליתן להם 3 אלבומים מודפסים עבורם ועבור הוריהם. התובעים הבהירו לנתבעת כי הם מעוניינים לכלול באלבום את כל התמונות וככל שיש צורך הם יוסיפו תשלום עבור דפים נוספים שייכללו בו. התובעים מסרו לנתבעת תקליטור המכיל 600 תמונות כשהן מחולקות לקטגוריות על מנת להקל על עבודת העיצוב וכן שלמו לה מקדמה על סך של 1,500 ₪. ביום 12.8.08 שלחה הנתבעת לתובעים באמצעות הדואר האלקטרוני את התמונות שעיצבה . לאחר שעיינו העירו התובעים בדבר מספרם המצומצם של התמונות והעיצוב. לדבריהם טענה הנתבעת כי תמונות רבות חזרו על עצמן ולכן בחרה חלק מהן , דבר שאינו נכון. הנתבעת סירבה לבצע עיצוב מחדש. היא הציעה לתובעים לבדוק אלו מהתמונות לא עוצבו, לצרוב אותן על דיסק, למסור לה אותן והיא תדאג להוסיפן. בלית ברירה הסכימו התובעים לכך אולם אמרו לנתבעת שזה יארך זמן כיוון שהתובע בתקופת מבחנים והתובעת בהיריון בחודשים מתקדמים. בתאריך 6.6.08 התובעים פנו אל הנתבעת באמצעות הדואר האלקטרוני בו כללו את התמונות החסרות. בתגובה לכך הודיעה הנתבעת כי ההסכם מבוטל וכי היא מחקה את הקבצים ממחשבה ולפיכך כך אין באפשרותה עוד לבצע תיקון כלשהו. התובעים בקשו את כספם חזרה אולם הנתבעת סירבה לכך. התובעים הבהירו כי מעולם לא ביטלו את ההסכם ולא היה כל היגיון מבחינתם בביטולו. לאור זאת הם בקשו כי הנתבעת תשיב להם את המקדמה ששלמו וכן תפצה אותם בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם. בכתב ההגנה הודתה הנתבעת כי התובעים הזמינו ממנה עבודת עיצוב וכי היא קיבלה מהם מקדמה על סך של 1,500 ₪. לדבריה לא הוסכם על עיצוב של 550 תמונות. לתובעים הוסבר כי עליהם לבחור 550-600 תמונות וכי מתוכן תבחר הנתבעת את התמונות המתאימות ביותר על פי ניסיונה וטביעת עינה. אלבום מעוצב אינו אמור לכלול את כל התמונות מהאירוע כי אם את אלה המתאימות ביותר. כך נהוג וכך הוסכם. הנתבעת שלחה לתובעים אלבום הכולל 268 תמונות מעוצבות כמקובל. מדובר בכמות רבה של תמונות זאת לאור בקשת התובעים לכלול כמות רבה ככל שניתן. לא הייתה התחייבות לכמות מינימלית של תמונות והדבר אינו עולה מההסכם שנחתם על ידי הצדדים. לאחר שהתובעים טענו כי תמונות רבות לא נכללו באלבום, היא אמרה להם כי לא ניתן להוסיף תמונות רבות אולם אם יש מספר מצומצם של תמונות אשר אותן הם מבקשים להוסיף כי עליהם לדאוג ולשלוח לה תמונות אלה והיא תשתדל להוסיפן. לאחר כשבוע ימים הודיעו התובעים בשיחת טלפון כי אין הם יכולים לבצע זאת וכי מתפקידה של הנתבעת לעשות כן. שיחה זו הסתיימה בטריקת טלפון מצד התובעים. בשיחת טלפון נוספת התובעת טענה כי אין באפשרותה למצוא את הזמן הדרוש לביצוע התיקונים וביקשה לבטל את ההסכם ולקבל את כספה חזרה. הנתבעת סירבה לכך והסבירה לתובעת כי על פי ההסכם דמי ביטול עומדים על 70% מהתמורה קרי סכום המקדמה. הנתבעת טרקה פעם נוספת את הטלפון. רק ביום 6.6.08 פנו התובעים אל הנתבעת בבקשה להמשיך בעבודתה. הנתבעת הבהירה לתובעים כי מאחר והתובעים החליטו לבטל את ההסכם וניתקו עמה קשר משך כ-9 חודשים ולאור התנהלותם אין בכוונתה להמשיך בביצוע העבודה. הנתבעת נותרה בחיסרון כיס לאחר שלא קיבלה את מלוא התמורה המגיעה לה. העיצוב הנו המרכיב העיקרי בעבודתה וכל שנותר הנו הדפסת האלבומים בעלות זניחה יחסית. הנתבעת לא הגישה תביעה כנגד התובעים מאחר שזו לא נוהגת לתבוע לקוחות. לאור זאת יש לדחות את התביעה. בדיון שהתקיים לפניי הופיעו הצדדים ושמעתי את טענותיהם. בדיון הציג התובע את ההסכם בכתב שנחתם בין הצדדים (ת/1). ההסכם לא פירט את מספר התמונות אותן התחייבה הנתבעת לעצב. לטענתו בהתאם להסכם בעל פה הנתבעת התחייבה לעצב 550 תמונות. התובעים בקשו לכלול באלבום 600 תמונות ולכן הוסכם כי תמורת עמודים נוספים באלבום ישלמו התובעים סך של 15 ₪ לכל עמוד נוסף. לדבריו אם התובעים היו מסכימים כי הנתבעת תעצב עבורם פחות מ-300 תמונות הם לא היו מעבירים לנתבעת 600 תמונות ומפקידים בידה את הליך הבחירה. התובע הציג את ההתכתבות עם הנתבעת (ת/2) אשר מוכיחה לדבריו כי הנתבעת הסכימה על עיצוב של 500 תמונות. לאחר שהעבירה הנתבעת את האלבום לעיון התובעים באמצעות הדואר האלקטרוני ולאחר שהתובעים הביעו את חוסר שביעות רצונם מכמות התמונות, היא אמרה לו שאם יש מספר שינויים קלים היא תעשה אותם. התובע ירשום את התמונות שהוא אינו שבע רצון מהן והיא תראה מה ניתן לעשות. העבודה הייתה רבה שכן על התובע היה לבדוק אילו תמונות לא נכללו באלבום. לאור זאת אמר לה התובע כי העניין ייקח מספר חודשים והנתבעת הסכימה לכך. השיחה האחרונה עם הנתבעת הייתה ביום 10.9.07 כאשר הדואר האלקטרוני נשלח ממנו אליה ביום 6.6.09 קרי כ- 9 חודשים לאחר מכן. לאחר משלוח הדואר האלקטרוני הודיעה לו הנתבעת כי העסקה בוטלה והכי היא מחקה את כל הקבצים. לאור זאת יש לבצע את העבודה מחדש ולשלם תמורתה. התובע הסביר את חוסר ההיגיון בביטול העסקה בשלב זה לאחר ששולם לנתבעת על ידי התובעים סך של 1,500 ₪. הנתבעת הסבירה כי עבודתה מתמקדת בעיצוב וכי אין זה הגיוני להתייחס באלבום מעוצב לכמות. לדבריה היא הראתה לתובעים כדוגמא אלבום מעוצב ובו כ- 300 תמונות. לדבריה נחתמו שני הסכמים. הראשון בוטל לאור שהתובעים נתקו כל קשר עמה ולא העבירו את הדיסק עם התמונות. השני נחתם כחצי שנה לאחר מכן. מחמת כך שהתובעים הוגדרו על ידה כלקוחות בעייתיים לאור ניתוק הקשר על ידם, היא דרשה תשלום מקדמה בשיעור של 70% מסכום העסקה. מדובר בעבודת עיצוב קשה אשר נמשכת זמן רב ובה מושקעת עבודה ומאמצים רבים מצדה של הנתבעת. התובעת התקשרה אל הנתבעת לאחר קבלת האלבום לעיון כשהיא מביעה בצרחות את חוסר שביעות רצונה מכמות התמונות. התובעת לא התייחסה כלל לעיצוב וביקשה את כספה חזרה. הנתבעת הסבירה כי אמרה לתובעת כי אין צורך לצעוק וכי הם ביחד ינסו דרך לפתור את העניין אולם התובעת טרקה את הטלפון. בשיחה עם התובע הציעה הנתבעת כי התובעים יבדקו אלו תמונות חשוב להם לכלול באלבום והנתבעת תנסה לעשות כן ללא תוספת תשלום. אם תהיה כמות גדולה מאוד שאז היא תגבה תוספת תשלום סמלית. התובעת שכעסה על כך שהיא נדרשת לבדוק אילו תמונות לא נכללו באלבום כעסה וביטלה את העסקה. לדבריה של הנתבעת רק לאור ביטול העסקה היא מחקה את הקבצים. הנתבעת חזרה והסבירה את חוסר ההיגיון לעצב את כל תמונות החתונה. כיום ניתן להדפיס מהתקליטור שבידי התובעים את האלבומים המעוצבים בכל בית דפוס בעלות של מאות שקלים בודדים. התובעת מצדה הכחישה את הדברים שייחסה לה התובעת בדבר האופן בו פנתה אליה וכן הכחישה שביטלה את העסקה. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים אני סבור כי בנסיבות המקרה יהיה זה נכון להורות על השלמתה של העסקה בדרך שתפורט להלן. אציין כי התובעים לא הוכיחו כי הנתבעת התחייבה לעצב כמות מינימלית של 550 תמונות. ההסכם בכתב עליו חתמו התובעים שותק בכל הקשור לכמות התמונות. ההסבר שנתנה הנתבעת באשר לכמות התמונות אשר מקובל לעצב נראה לי סביר. מהתכתובת בין הצדדים (ת/2) לא ניתן ללמוד כי הנתבעת מודה במחויבותה לעצב 500 תמונות אלא שמתוך כמות זו ייכללו כמה שיותר תמונות באלבום המעוצב. ייתכן בהחלט כי התובעים האמינו כי האלבום יכלול את כל התמונות אולם אין כל ראיה אובייקטיבית אשר מוכיחה זאת וייתכן שמדובר בחוסר הבנה בין הצדדים. מכל מקום ראוי היה כי נתון מהותי זה יצוין במפורש בהסכם שנחתם בין הצדדים. יחד עם זאת אין מחלוקת בין הצדדים כי לאחר שהועבר האלבום הדיגיטלי לעיון התובעים הוסכם כי הנתבעת תבצע עבודה נוספת לאחר שתיערך פעולת מיון על ידי התובעים. עבודה נוספת זו לא בוצעה על ידי הנתבעת בסופו של דבר מאחר שזו מחקה את קבצי העבודה ממחשבה. אינני מקבל את טענת הנתבעת כי ההסכם בין הצדדים בוטל. אין זה סביר כלל שבשלב כה מתקדם כאשר התובעים שלמו סך של 1,500 ₪ ונותרה יתרה לתשלום של 600 ₪ בלבד ושעה שהתובעים לא קיבלו כלל את האלבומים כשהם מודפסים, שהם יבטלו את ההסכם. מדברי הנתבעת בכתב ההגנה, עולה כי לאחר שהתובעת ביקשה לבטל את ההסכם היא הסבירה לתובעת כי ביטול ההסכם כרוך בתשלום בשיעור של 70% מסכום ההזמנה. התובעת בתגובה לכך טרקה את הטלפון. אין לראות בטריקת הטלפון משום הודעה על ביטול ההסכם, אלא לכל היותר הבעת אי שביעות רצון של התובעת מדבריה של הנתבעת. התובעים לא שלחו כל הודעה בכתב על ביטול ההסכם. בנסיבות אלה על הנתבעת הייה להתייחס אל ההסכם כשריר וקיים. לאור תלונותיהם של התובעים, היה עליה להימנע מלמחוק את הקבצים שברשותה. בכל מקרה אם ביקשה למחוק קבצים אלה, היה עליה להקדים ולפנות אל התובעים ולהודיע להם על כוונתה לעשות כן ולקבל את עמדתם. מחיקת הקבצים על ידי הנתבעת מהווה מעשה בלתי הפיך אשר מנעה ממנה את האפשרות לבצע את ההשלמות הנדרשות. התובעים מנגד פעלו בחוסר זהירות כאשר נתקו על מגע מהנתבעת משך כ- 9 חודשים מאז שיחתם האחרונה. ייתכן כי התובע הודיע לנתבעת כי הנושא יארך זמן, אולם אני סבור כי היה ראוי אם התובע היה יוצר קשר עם הנתבעת במהלך התקופה והיה מבהיר לנתבעת כי התובעים מעוניינים בהמשך עבודתה. התנהגות זו הייתה מונעת ככל הנראה את השתלשלות העניינים שנוצרה לאחר מכן. התובעים לא פעלו כך. לאור האמור לעיל ומחמת כך שהתובעת אינה מסוגלת כיום לבצע את העבודה הנוספת אותה הסכימה לבצע בשעתו ועל מנת לאפשר בסופו של יום לתובעים לקבל תמורה עבור הסכום ששלמו, אני סבור כי יהיה זה נכון לחייב את הנתבעת לדאוג להדפסת האלבום המעוצב ולספק לתובעים 3 אלבומים כפי שהתחייבה כלפיהם בהסכם. עלויות ההדפסה והאלבומים תחולנה על הנתבעת. התובעים מצדם לא יידרשו לשלם לנתבעת את הפרש עלות הזמנתם בסך של 600 ₪. סכום זה יישאר בידיהם כפיצוי בגין רשלנותה של הנתבעת אשר מחקה את הקבצים ובכך מנעה את האפשרות לבצע תיקונים ותוספות לאלבום. על הנתבעת לבצע את האמור בתוך 45 יום זאת בכפוף לכך שהתובעים ישתפו פעולה עם הנתבעת וימציאו לרשותה את התקליטור הכולל את התמונות המעוצבות. לא תפעל הנתבעת כאמור לעיל, שאז תהיה מחויבת הנתבעת להשיב לתובעים את הסך ששלמו בסך של 1,500 ₪, כאשר לסכום זה יתווספו ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד התשלום בפועל. בנסיבות העניין ולאור רשלנותם של התובעים אשר נתקו כל קשר עם הנתבעת משך 9 חודשים איני עושה צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. ניתן לבקש רשות לערער בבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.אירועים (תביעות)נישואין / חתונה