קניית רכב עם סדק במנוע

התובע טען כי בבדיקה שנערכה במוסך התגלה ברכב שקנה סדק במנוע אשר סביר להניח שקיים מזה 10 חודשים לערך. הנתבע טשטש את הסדק ע"י מילוי חומר. להלן פסק דין בנושא קניית רכב עם סדק במנוע: התובע רכש את רכבו של הנתבע וביום 26.3.08 הועברה הבעלות ברכב על שם התובע. ביום העברת הבעלות, במסמך עליו חתם הנתבע (להלן: "המסמך"), התחייב הנתבע בכתב כדלקמן - מתחייב בזה שהרכב לא עבר תאונה. שלא שונה מד מרחק. במידה ובבדיקה יגלו שיש להשקיע תיקון מנוע או גיר מעל 4000 ₪ יהיה זה עליי התשלום. לטענת התובע - לאחר חודש לערך הושבת המנוע. בבדיקה שנערכה במוסך התגלה סדק במנוע אשר סביר להניח שקיים מזה 10 חודשים לערך. הנתבע טשטש את הסדק ע"י מילוי חומר. התובע התקשר לנתבע מספר פעמים אך נענה בשלילה. התובע שיגר לנתבע מכתב אך גם האחרון לא הועיל. סבור התובע, כי על הנתבע לשפותו בגין ההוצאות שהוציא על תיקון המנוע. התובע צירף חשבונית מן המוסך אשר לגרסתו טיפל ברכבו. כן צירף את המסמך עליו חתום הנתבע ומכתב הממוען לנתבע שנכתב לכאורה ביום 15.6.08. עותר התובע לחייב את הנתבע לפצותו בסכום של 9,918 ₪, סכום אותו נאלץ לשלם בגין החלפת המנוע ותיקון הרכב. לטענת הנתבע - בתאריך 25.3.08 קבעו הצדדים להיפגש לשם בדיקת הרכב במכון מוסמך בעפולה. התובע בחן את הרכב ויזואלית בלבד ללא נסיעת מבחן וללא בדיקה מקצועית. הנתבע הפציר בתובע כי השניים יפנו לבדיקה מקצועית כפי שסוכם, אך התובע סירב בטענה כי אין בידו אמצעי תשלום ואינו מעוניין כלל בבדיקת הרכב אלא אך במפגש נוסף לשם העברת הבעלות. התובע היה מעוניין ברכב ולפיכך נדברו השניים להיפגש למחרת היום בסניף הדואר לשם העברת הבעלות. הנתבע אמנם חתם על המסמך שצורף שכן ידע כי אין לו מה להסתיר. לאחר ביצוע העסקה השיבו התובע לביתו ומכאן נפרדו דרכיהם. הנתבע מפנה בכתב ההגנה לעובדה, כי התובע לא צירף כל חוו"ד מקצועית המתייחסת לטענותיו באשר למנוע, לעובדה, כי אין כל ראיה מדעית המאשרת טענת התובע כי קיים סדק במנוע וכי גילו עולה על עשרה חודשים וכי אין כל ראיה ישירה אודות טשטוש אותו סדק על ידי הנתבע. מציין הנתבע, כי ניתן היה לאתר את התקלה הנטענת בבדיקה לפני קניית הרכב, בדיקה אותה סירב התובע לבצע. עוד צוין, כי גם אם המנוע פגום, הרי נכונות הנתבע לשאת בהוצאות תיקונו מתייחסת למועד הקנייה בלבד ולא ניתן לראות בנכונותו זו משום אחריות לרכב לאחר העברת הבעלות. עוד נטען, כי לא הוכח שהתובע ניסה באמת ובתמים ליצור קשר עם הנתבע. הנתבע לגרסתו, לא קיבל כל מכתב מן התובע ואף לא נוצר כל קשר טלפוני עימו מיום העברת הבעלות. למכתב שצורף לכתב התביעה נחשף הנתבע לראשונה רק עם קבלת כתב התביעה. בנוסף הפנה הנתבע לחשבונית המוסך שצורפה לכתב התביעה, על פיה שונה המועד הנקוב בכותרתה במובחן מן המועד בו בוצעו אותם תיקונים במוסך. מכאן, מבקש הנתבע ללמוד, כי התובע עשה לתיקון הרכב אותו רכש לאחר כחודשיים מעת הרכישה, תקופה בה היה הרכב באחריותו המלאה והבלעדית של התובע. לסופו של יום סבור הנתבע, כי התובע פועל בדרכים לא ישרות, לא הוגנות ולא צודקות לצורך השגת מבוקשו. בדיון שהתקיים בפני התייצבו והעידו התובע והנתבע. התובע לא טרח לצרף חוות דעת אודות הנזק שלדבריו נגרם למנוע הרכב עובר לרכישתו מעם הנתבע. התובע לא צירף תצלומים המעידים על הנזק שהתגלה במנוע עת הובא למוסך או תמונות הממחישות את הסדק הנטען לרבות טשטושו. התובע אף לא מצא לנכון להעיד את בעל המוסך אשר עשה לתיקון רכבו. לעומתו, הציג הנתבע את חשבונית המוסך המקורית, אשר העתקה צורף לכתב התביעה. שכן זו נשלחה אליו במצורף לכתב התביעה (במ/1). התובע טען, כי הרכב תוקן בהיבטים נוספים בגינם לא ביקש לפצותו. כן ציין, כי לא עתר לפצותו בגין אובדן ימי העבודה. הסביר התובע, כי לא בדק את הרכב עובר לרכישתו, שכן ביקש לערוך את הבדיקה במוסך בחיפה המוכר לו, בעוד העסקה נערכה בעפולה, למרות שבכתב התביעה נרשם כי העסקה נעשתה בכפר תבור. נטען, כי בעל המוסך שהה בחו"ל בעת הרכישה, משכך, התובע שם מבטחו בנתבע אשר הצהיר כי לא קיימות בעיות במנוע ובמערך ההילוכים של הרכב. לדבריו, בטרם הביא את הרכב למוסך, לא הספיק לנסוע בו ולו 60 קילומטרים. הרכב התחמם ובמוסך אותר סדק במנוע "שאינו מהיום ויש צורך להחליף מנוע". לגרסתו, המנוע נמצא במוסך וניתן לראותו ולצלמו. לשאלת הנתבע ענה, כי המנוע הוחלף לאחר 20 יום מיום הרכישה ולדעתו מדובר בזמן סביר, שכן השניים לא קבעו תאריך ולא נקבעה תקופת הזמן בה תמשיך לחול התחייבות הנתבע המצויינת במסמך. מנגד, העיד הנתבע, כי לאחר מועד העברת הבעלות ולאחר שהרכב הועבר לחזקת התובע, לא היה ביכולתו לבחון כיצד נהג התובע ברכב והתובע יכול היה להשתמש ברכב באופן עליו אין לנתבע כל שליטה או אחריות. הסביר הנתבע, כי במועד המפגש נטל יום חופש ממקום עבודתו במיוחד על מנת לבצע בדיקה במכון. התובע לא בדק את הרכב, לא נסע בו ולא בחנו לעומקו למרות שהפציר בו שיעשה כן. הנתבע אשר סבר כי לא קיימות בעיות אשר יש להסתירן, חתם על המסמך בתום לב ובלב שלם. אולם מעת העברת הבעלות לדידו, הרכב נמצא באחריותו המלאה של התובע. אף באשר לבעיות שניכרו במנוע הבהיר הנתבע, כי אין כל ראיה לתמיכה בטענות התובע, לא כל שכן ראיות לתמיכה בטענות כי פנה אליו כלל. לא הוכח משלוח המכתב שצורף לכתב התביעה בדואר רשום, לא הוכחו נסיונות התקשרות ע"י הצגת פלט שיחות ולא הוצגה כל ראיה אחרת. אשר לחשבונית הפנה הנתבע אל החשש כי התאריך אליו היא מתייחסת מקורו בזיוף. התובע השיב, כי הבהיר לנתבע שהבדיקה תיערך בחיפה ולא בעפולה במהלך החודש שלאחר הרכישה, הנתבע הסכים לכך לכן אף חתם על המסמך. כן טען, כי ביכולתו להביא הוכחות נוספות, שכן הסדק במנוע היה קשה לאיתור, בעל המוסך הסביר לו כי הושמו חומרים, כי הבדיקה קשה ו"שהמנוע גמור". ניתן היה לנסוע ברכב רק למרחק קצר, אותרו בעיות הן בצנרת והן במצנן ורק לאחר שהרכב נותר במוסך ונבדק באמצעות מכשור מיוחד, נתגלה הסדק במנוע, אשר לטענת בעל המוסך נגרם "לפני זמן מה". נטל ההוכחה בדוננו מוטל על התובע. כלשונו של כב' הש' עמית, בבר"ע (חי') 3366/08 זאהר עמיד נ' עטשי אנעאם, פורסם באתר בתי המשפט - "...חזקה על אדם מן היישוב המגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות כי עליו לתמוך טענותיו בראיות ולהציגן במועד הדיון." לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בצרופות כתב התביעה ובמסמך שהוגש במהלך הדיון, לאחר שהקשבתי לתובע ולנתבע והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי, לאחר ששקלתי את כלל טענות הצדדים, לא מצאתי נימוק ממשי המצדיק להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע. סבור אני, כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו, להראות כי הנזק הנטען למנוע הרכב אותו רכש, היה קיים עובר למועד הרכישה ולכן על הנתבע לפצותו בגין נזק זה כפי שהתחייב במסמך. כאמור, לא מצא התובע לנכון לצרף כל ראיה אודות הנזק הנטען למנוע. לא הוגשה כל חוות דעת אודות בדיקת המנוע ותקינותו. לא הוגש צילום המצביע על הסדק הקיים במנוע כנטען ולא העיד בעל המוסך אשר לכאורה עשה לאבחון ותיקון אותו סדק או נזק. ודאי וודאי שלא הוגשה כל ראיה בדבר "גילו" הנטען של הנזק, עד כי ניתן היה לסבור כי הנזק היה קיים במנוע הרכב עובר ליום העברת הרכב לרשותו של התובע. התובע טען בכתב התביעה, כי בבדיקה במוסך "התגלה סדק במנוע אשר סביר להניח שהסדק מזה 10 חודשים לערך". טענה זו מחייבת הוכחה באמצעות ראיות, אך התובע כשל בהבאתן. יש להעיר בהקשר זה, כי משבחר התובע מפורשות שלא לבדוק את הרכב טרם רכישתו, במכון מוסמך, נטל הראיה להצביע על פגמים ברכב אשר נבחנו לאחר מועד הרכישה הוא אף גבוה יותר. שכן, כטענת הנתבע, הרכב ברשות התובע ולנתבע אין כל שליטה עליו, בפרט שאין ביכולתו לדעת דבר וחצי דבר אודות אופן השימוש שנעשה ברכב לאחר צאתו מידיו. יחד עם זאת, חתם הנתבע על המסמך על פיו התחייב לשאת בעלות תיקון מנוע או גיר מעל 4,000 ₪ "במידה ובבדיקה יגלו שיש להשקיע תיקון מנוע...". המסמך נחתם ע"י הנתבע ביום 26.3.08 וממנו עולה נכונות הנתבע לשפות את התובע באם יתגלה כי יש לתקן את המנוע בסכום העולה על 4,000 ₪. אמת נכון, כי אין לנתבע אחריות על השימוש ברכב מרגע צאתו מחזקתו, אולם נראה, כי הנתבע נטל סיכון בהקשר זה והתחייב כפי שהתחייב מתוך אמונה כי אין כל פגם במערכת ההילוכים או במנוע. לו היה התובע פועל מיידית לאחר הרכישה, לו היה בהמשך מציג ראיות כשרות והולמות להוכחת טענותיו בדבר כשל ממשי במנוע או במערכת ההילוכים, נוטה הייתי לסבור כי התחייבותו של הנתבע מחייבת אותו במהלך זמן קצר אך סביר ממועד העברת הבעלות ואינה תקפה רק עד ליום העברת הבעלות, שכן ההתחייבות ניתנה באותו יום וקבלת טענתו של הנתבע מייתרת את אותה התחייבות. התובע צירף חשבונית מס המתייחסת לעבודות שבוצעו ברכבו ולחלקים שהוחלפו בו. בין היתר על פי אותה חשבונית ביצוע העבודות כלל את החלפת המנוע ועלות המנוע הינה 4,000 ₪. עם זאת, על פי אותה חשבונית, חלקים רבים נוספים זכו לטיפול, ביניהם, מצבר, פלג, מסנן שמן, פילטר אויר, רצועת תזמון, צלחות ודסקיות, מחזירי שמן ציריות ועוד. הרכב עבר טיפול כולל ואין לדעת כלל מאותה חשבונית מה הוא הפגם שהיה במנוע ומתי אירע הפגם שבגינו נדרשה החלפת המנוע. בהתאם לחשבוניות שצורפו לכתב התביעה תאריך פתיחת הכרטיס במוסך היה 15.05.08, דהיינו לאחר כחודשיים מיום העברת הבעלות. אופן רישום התאריך על גבי החשבוניות הוא כדלקמן - 15/5/08. יד נעלמה ציינה את התאריך בכותרת שתי החשבוניות כדלקמן - 08\04\20. הנתבע הגיש את החשבונית המקורית שנשלחה למענו בצירוף כתב התביעה והנה הוברר, כי שינוי התאריך האמור שכלל אף קווי אלכסון בזוית שונה, נעשה ע"י הדבקת פיסת נייר ועליה התאריך בראש החשבונית בצמוד למילה "תאריך". כל יתר הכיתובים, לרבות רישום תאריך הפתיחה, 15/05/08 נעשו בהדפסה נפרדת על גב הדף המקורי. הנה כי כן, לא ניתן לדעת בוודאות מתי הוכנס רכבו של התובע למוסך, אם כדבריו - "20 יום לאחר קניית הרכב", או רק ביום 15.5.08 כפי שניתן להניח על פי תאריך הפתיחה המפורט בשתי החשבוניות. לכך יש להוסיף, כי במכתב שצירף התובע לכתב התביעה נרשם - "בהמשך לשיחת הטלפון בינינו...". כן נרשם - "אני מנסה ליצור איתך קשר ומענה קולי עונה לי, ואני משאיר הודעות רבות ואינך חוזר אלי...". כאמור, הנתבע הכחיש כי קיבל הודעות טלפוניות או שיחות, כן הכחיש כי קיבל את המכתב האמור. התובע לא המציא כל ראיה לסתירת טענותיו של הנתבע, לא על דרך הגשת פלטי שיחות הטלפון ולא ע"י הוכחה כי המכתב נשלח לנתבע. המכתב נכתב לכאורה ביום 15.6.08 וכתב התביעה הוגש שבועיים מאוחר יותר. בנוסף, בניגוד לנטען על ידו בדיון, לא ביקש התובע לפצותו, בגין החלפת המנוע בלבד, כי אם בגין כל עלות תיקון הרכב, בהתאם לחשבונית המוסך שצורפה. עוד יש לתהות על העובדה כי עלות המנוע המצוינת בחשבונית התיקון, עומדת על 4,000 ₪ במדויק, הסכום אליו התייחס הנתבע במסמך. האמור לעיל, מעלה ספקות רבים, אשר היה על התובע ליתן להם תשובות מספקות וברורות בדיון, אלא שכאמור, כל ראיה נוספת לא הוגשה מטעמו וכל עדות מתבקשת, מעבר לעדותו שלו, לא נשמעה. מכל טעמי סבור אני, כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו, להראות כי מנוע הרכב לא היה תקין עת נרכש הרכב על ידו וכי על הנתבע לפצותו, בהתאם למסמך עליו חתם. אני דוחה איפוא את התביעה. התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט בסכום של 250 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום וישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום. רכבמנועקניית רכב