לאחר פריקת המקרר בביתם של התובעים ובנוכחות טכנאי אשר הגיע להרכבתו, גילו התובעים כי מדובר בדגם השונה מזה שהוזמן, כי דפנות המקרר פגומות, מפוייחות ועקומות, כן נתגלה חריץ מעל דופן שמאל ופאנל שבור. לטענת הנתבעת - התובעים אכן הזמינו מקרר מדגם מסויים ובפועל סופק מקרר מדגם אחר. אלא שהדבר נעשה על דעתם ועל פי רצונם. יתירה מכך, הדגם שסופק לתובעים הינו דגם יקר יותר מזה שהוזמן. הוסבר לתובעים ע"י היבואן, כי הדגם שהוזמן לא נמצא במלאי היבואן ובמקומו יסופק מקרר מדגם אחר, יקר יותר, אך במחיר שהוזמן. להלן פסק דין בנושא תביעת פיצויים בגין אספקת דגם שונה מזה שהוזמן: תביעת בגין אספקה לקויה של מקרר, אשר נרכש ע"י התובעים מהנתבעת. לטענת התובעים - ביום 6.4.07 רכשו בסניף הנתבעת בחיפה מקרר במחיר הכולל הובלה והרכבה בעלות של 6,053 ₪. המקרר הובא לבית התובעים ארוז וסגור ולא ניתן היה לבחון באם הדגם שסופק הוא הדגם שנרכש ובאם צבעו זהה. לאחר פריקת המקרר בביתם ובנוכחות טכנאי אשר הגיע להרכבתו, גילו התובעים כי מדובר בדגם השונה מזה שהוזמן, כי דפנות המקרר פגומות, מפוייחות ועקומות, כן נתגלה חריץ מעל דופן שמאל ופאנל שבור. הטכנאי טען בפני התובעים, כי הפגמים ארעו בשל אריזת המקרר והם ניתנים לניקוי והסרה. התובעים יצרו קשר עם מנהל סניף הנתבעת, אדם בשם יוסי (להלן:"המנהל") ולאחר ימים ספורים נענו כי יש ממש בטענותיהם והמקרר יוחלף במקרר אחר, התואם לדגם המקרר שהוזמן מלכתחילה. במשך תקופה ארוכה נמסר לתובעים, כי הדגם המקורי שהוזמן אינו מצוי במלאי ולכשיגיע הם יהיו הראשונים שיקבלוהו. אלא שבהמשך נמסר, כי אין כוונה להחליף את המקרר, היות וחתמו התובעים על מסמך על פיו הסחורה סופקה להם להנחת דעתם. התובעים מאשרים, כי חתמו על המסמך, אך זה נחתם מבלי שבפועל יכולים היו הם לבחון את המקרר. אשר לפגמים, התנערה הנתבעת מאחריותה לאותם פגמים שכן אלו לדידה נגרמו כתוצאה מן ההובלה. התובעים דורשים לפצותם בערכו של המקרר שרכשו ולחילופין להחליף את המקרר שסופק להם שאינו זהה לדגם אותו רכשו. להבהרה, הוזמן ע"י התובעים דגם מסוג שארפ 2065 בז' עם פסים ובפועל סופק דגם מסוג שארפ 3065 בז' קרם. לטענת הנתבעת - התובעים אכן הזמינו מקרר מדגם מסויים ובפועל סופק מקרר מדגם אחר. אלא שהדבר נעשה על דעתם ועל פי רצונם. יתירה מכך, הדגם שסופק לתובעים הינו דגם יקר יותר מזה שהוזמן. הוסבר לתובעים ע"י היבואן, כי הדגם שהוזמן לא נמצא במלאי היבואן ובמקומו יסופק מקרר מדגם אחר, יקר יותר, אך במחיר שהוזמן. התובעים הביעו הסכמתם. התובעים העלו את המקרר לדירתם, הנמצאת בבנין מגורים בקומה גבוהה, באמצעות מנוף וחתמו על תעודת משלוח על פיה קיבלו את המקרר לחזקתם, בדקוהו ולא נמצא בו פגם. בנוסף, לאור שינוי הדגם הסכימו התובעים לקבל תנור מיקרוגל בהנחה של חמישים אחוז, כפיצוי. עוד נטען, כי הנתבעת פנתה ליבואן בבקשה להחליף את הפאנל וזה הסכים לעשות זאת חינם אין כסף למרות ששווי הפאנל עומד על 500 ₪. סבורה הנתבעת, כי היא אינה בעל הדין הראוי וכל חטאת לא רובץ לפתחה, לפיכך אף שלחה הודעה לצד שלישי, ליבואן, אשר לטענתה סיפק לה את המקרר אותו שיווקה לתובעים בצירוף תעודת אחריות מטעמו, על כל המשתמע ממנה. כן סבורה הנתבעת, כי מהות התביעה הינה החלפת המקרר ופגמים בו. לפיכך, ככל שקיימת אחריות, היא רובצת לפתח הצד השלישי בהיותו המייבא ו/או המשווק ונותן האחריות למוצר. הנתבעת כלל לא היתה צד להחלפת המקרר והנושא לא היה בשליטתה. על פי המוסכם בין הנתבעת לצד השלישי, האחריות הבלעדית למקרר מוטלת לפתחו. לטענת הצד השלישי - דגם המקרר שהוזמן ע"י התובעים אזל מן המלאי. לפיכך, פנה הצד השלישי בתיאום עם הנתבעת לתובעים, בהצעה לאספקת מקרר מדגם משוכלל ויקר יותר, ללא תוספת מחיר. התובעים הסכימו. ביום 27.5.07 סופק המקרר, נבדק ע"י התובעים והתובע חתם על תעודת המשלוח על פיה, בדק את המקרר ואין בו כל פגם. טענת התובעים אינה נכונה, שכן המקרר נפתח מאריזתו ונבדק על ידם. ביום 7.6.07 ביקר טכנאי בבית התובעים. הטכנאי כיוון את המקרר ואף מכר לתובעים מדף לתא ההקפאה ומכשיר הגנה. כן שילמו התובעים סך של 1,100 ₪ עבור ביטוח (אחריות) לארבע שנים נוספות ואין זה סביר כי אדם שאינו מרוצה מן המוצר שסופק לו, ישלם סכום זה. רק ביום 11.6.07 דווח על מכה בגוף המקרר, המכה אירעה על פי הנטען, בהיות המקרר ברשות התובעים. הטענה על פיה נאמר לתובעים כי המקרר יוחלף הוכחשה, שכן רק מנהל השירות הארצי מוסמך לאשר החלפה והאחרון הכחיש כי אישר זאת. כן הוכחשה טענה על פיה הטכנאי אמר לתובעים כי הפגמים נוצרו בעת האריזה. סבור הצד השלישי, כי התובעים גרמו בעצמם לנזק האמור, שכן במקום להשתמש במנוף מקצועי להעלאת המקרר לביתם, העלוהו בדרכים אחרות אותן מסתירים המה מבית המשפט. כך אף לא צורפה חשבונית אודות ביצוע העבודה. המצג אשר הוצג על ידם בדבר החלפת הדגם והנזק שנגרם למקרר הוא מצג שווא שתכליתו לחפות על הנזק שגרמו התובעים עצמם ברשלנותם. בדיון שהתקיים בפני התייצבו והעידו התובעים ונציגי הנתבעת והצד השלישי. נוכח השאלות השנויות במחלוקת, יש לתמוה על העובדה, כי הנתבעת לא זימנה מטעמה את המנהל אשר על פי הנטען הבטיח לתובעים להחליף את המקרר. הצד השלישי מטעמו, לא זימן את המוביל אשר סיפק את המקרר לתובעים ואת הטכנאי אשר ביקר בבית התובעים הכווינם והסביר להם אודות המקרר. עדים אלה חיוניים ביותר להוכחת הסוגיות שבמחלוקת, כאשר לא ניעורה כל מחלוקת בדבר העובדה שהמקרר אשר סופק לתובעים אינו המקרר אותו הזמינו, גם ללא קשר לפגמים הנטענים שבו, אשר לא הוכחו בראיות לא כל שכן באמצעות תצלומים. העדים הנ"ל שהינם עובדי הנתבעת והצד השלישי זמינים לאלו ואינם זמינים לתובעים מטבע הדברים. כן לא העיד האדם אשר קיבל את הסכמת התובעים לבצע את השינוי בדגם המקרר, אדם אשר עדותו ללא ספק חיונית ביותר נוכח המחלוקת שהתגלתה בדיון. בהקשר זה, הוגש בדיון מסמך הנושא את הכותרת "תעודת משלוח". תעודת המשלוח מיועדת לנתבעת ובשוליה מצויין בין היתר - "עדכון דגם ל - 3065 בשל חוסר במלאי של 2065 באישור צחי". גם אותו צחי נותר עלום ולא הובהר בסופו של יום מי שוחח עם התובעים ומי קיבל את הסכמתם לביצוע ההחלפה האמורה. במהלך הדיון הוברר, כי אספקת המקרר כלל לא היתה לבית התובעים פנימה, כי אם אל מחוצה לו. המקרר הונח מחוץ לבנין והועלה ע"י התובעים באמצעות מנוף שהוזמן להעברת חפצים נוספים. הוסבר ע"י התובעים, כי חתימתו של התובע נעשתה כאשר המקרר עומד מחוץ לבית עטוף וארוז. התובע העיד, כי חתם עקב לחץ והיה סמוך ובטוח שהמקרר עונה לצרכיו היות ורכש אותו מרשת ולא מחנות, בפרט שהליך החתימה כולו נעשה בחניית הבנין. בהמשך הוזמן טכנאי מעם הנתבעת ורק בנוכחותו גילתה התובעת כי לא מדובר במקרר אותו רכשו התובעים. הטכנאי אמר לתובעת כי אינו יכול לעשות מאום ועליה לפנות לסניף הנתבעת. כיון שהוסבר ע"י הטכנאי כי החלפת המקרר לא תפגע בביטוח שולמו דמי הביטוח. התובעת הבהירה, כי פנתה לסניף הנתבעת ובקשה כי יסופק לה המקרר שהוזמן ונרכש ע"י התובעים, אלא שנטען בפניה כי הדגם המבוקש אזל מן המלאי. התובעת בקשה את כספה בחזרה אך הובטח לה כי עם חידוש המלאי יקבלו התובעים מקרר מן הדגם שהוזמן. התובעת הדגישה, כי הדגם המקורי הוא הדגם בו רצתה, אותו אהבה והוא זה שהתאים לביתה. מידי יום ו' התייצבה התובעת בסניף הנתבעת, אולם כאשר פנתה למנהל נאמר לה כי זה הדגם שהוזמן וסופק והחתימה מחייבת. אשר לקבלת תנור המיקרוגל במחיר הנחה הובהר, כי היה מדובר בעסקה הכוללת קבלת מיקרוגל במחצית המחיר ביחד עם רכישת המקרר. התובעת העידה, כי המקרר שהוזמן התאים לביתה ובו מעוניינת היא גם כיום. כאן המקום לציין, כי הרכישה בוצעה ביום 6.4.07, אספקת המקרר נעשתה ביום 24.5.07, התובעים פנו בכתב למנהל סניף הנתבעת ביום 9.10.07 עם העתק לאגודה להגנת הצרכן, לאחר שביום 30.9.07 הודע שהמקרר לא יוחלף. ביום 21.10.07 הוגש כתב התביעה. על פי מכתב שנשלח ע"י הנתבעת לאגודה להגנת הצרכן הפניה לאגודה נעשתה עוד קודם לכן, שכן האגודה להגנת הצרכן פנתה אף היא לנתבעת ביום 9.10.07, משמע, התובעים לא ישבו בחיבוק ידיים. הדיון נקבע ליום 19.2.08 בפני כב' הש' אנגל ז"ל אלא שנציג הנתבעת פנה לבית המשפט בבקשה להעביר את הדיון בפני שופט אחר עקב היכרות אישית וכך הועבר הדיון לפתחי. הדיון בפני נקבע ליום 17.6.08 אך לא ניתן היה לקיימו בשל כניסת מערכת מחשוב חדשה להיכל המשפט באותם ימים. כך קרה שהדיון התקיים למעלה משנה לאחר הגשת התביעה בשל נסיבות אשר אין לפקוד אותן על התובעים, אשר הזדרזו בפנייתם הן לאגודה להגנת הצרכן והן בתביעתם לבית המשפט. נציג הנתבעת טען בדיון, כי התובעים היו מודעים לעובדה כי הם מקבלים מקרר מדגם אחר. כן טען, כי המנהל לא הבטיח לתובעים להחליפו. עוד הסביר, כי אם היה ברשותו הדגם המבוקש היה מחליפו כדרישת התובעים, אלא שבעת הבקשה לא היה הדגם המבוקש בחזקת הצד השלישי, למרות שבעת הדיון בפני הוברר, כי הדגם קיים ברשות הצד השלישי. משבקשו התובעים לבחון את האסמכתא להסכמתם להחלפת דגם המקרר, טען נציג הנתבעת, כי אינו אחראי לאותה אסמכתא והצד השלישי רושם זאת ברישומיו. נציג הצד השלישי טען, כי הדגם סופק בהתאם להסכמת התובעים, לאור דרישתם הדחופה למקרר בדגם שלא היה במלאי. לגרסת הצד השלישי, מדובר בדגם דומה ביותר לדגם שהוזמן. עוד נטען, כי הטכנאי שביקר בבית התובעים הרכיב עבורם מפסק שבת ואם לא היו שבעי רצון לא היו מבקשים זאת. כן נטען, כי בנוסף לדמי הביטוח ששולמו באותו מעמד נרכש אף מדף נוסף. אשר למקרר שסופק הוברר, כי הינו בעל פונקציות נוספות שאינן בנמצא בדגם המקורי שהוזמן. משנתבקש נציג הצד השלישי להוכיח כי התובעים אכן הסכימו לקבלת הדגם האחר אמר - "אין אסמכתא להסכמתך כי אי אפשר להחתימך, אנו בת"א". עיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, לרבות במסמכים שהוגשו במהלך הדיון, שמעתי עדויות התובעים בפני, בפרט עדות התובעת אשר מירב הדברים נאמרו על ידה, האזנתי לטענות נציגי הנתבעת והצד השלישי ושקלתי הענין בכובד ראש. כמפורט, כשלו הנתבעת והצד השלישי בהעדת גורמים רלבנטיים ביותר אשר היו בקשר עם התובעים, הן בשלב ההזמנה, הן בשלב האספקה, הן בשלב פתיחת המקרר וההסבר אודותיו והן בשלב התקשורת אודות ההחלפה המתבקשת וכל הנאמר בגינה. אין מחלוקת בדבר העובדה כי המקרר שקיבלו התובעים אינו מן הדגם שהוזמן על ידם. תמונות מוקטנות ביותר של שני הדגמים צורפו לכתב הטענות של הצד השלישי. לא לי לקבוע מי מבין הדגמים הוא נאה יותר, אך ברי כי עסקינן בשני דגמים שונים בעלי גוון אחר. ככל שמעוניינים היו התובעים ברכישת מקרר מדגם מסויים היה על הנתבעת ועל הצד השלישי לספק להם את מבוקשם. באם הסכימו התובעים לקבל מקרר מדגם שונה, היה על הצד השלישי להוכיח בראיות את הסכמתם, אם ע"י העדת האדם אשר בפניו או לאוזניו ניתנה הסכמתם ואם ע"י הצגת מסמך כתוב המאשר את הסכמתם. לא זה ולא זה הוצגו במהלך הדיון. נציג הצד השלישי טען, כי לא ניתן היה להחתים את התובעים אודות הסכמתם, בשל המרחק הגיאוגרפי, אך קשה להלום טענה זו נוכח אמצעי התקשורת הרבים העומדים כיום לרשות המתקשרים בהסכמים ובפרט כאשר הנתבעת עומדת על פי הנראה בקשר רציף עם הצד השלישי וודאי שניתן היה להיעזר בשירותיה לצורך כך. התובע אמנם חתם ביום 24.5.07 על תעודת המשלוח. בחתימתו מאשר התובע כדלקמן - "הנני מאשר כי בדקתי את המוצר ואין בו כל פגיעה או פגם חיצוני, כמו כן הנני מאשר כי המוצר הובא אלי באריזתו המקורית". טענת התובעים אם כן, הינה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב, אלא ששוכנעתי מעל כל צל של ספק, כי בעת אספקת המקרר ופריקתו בחניית הבנין בו התובעים מתגוררים, לא ניתן היה כלל לבדוק את המקרר ולבוחנו. המוביל לא העיד בפני והנתבעת והצד השלישי לא חלקו על הטענה, כי מעמד החתימה היה מחוץ לבנין בהיות במקרר ארוז ועטוף. בנסיבות אלה, תמוהה ביותר החתמת התובע על המסמך האמור, כאשר מובן מאליו כי אין באפשרותו לבדוק את המוצר כלל. משכך, לא מן הנמנע, כי החתימה נעשתה אגב מצב עניינים לחוץ כלשון התובעים וכאמור לא הובאו ראיות לסתור. אף עדות הטכנאי התבררה כמשמעותית ביותר והטענה בדבר התקנת מפסק שבת אינה מאיינת את העובדה כי התובעים בקשו מקרר מדגם אחר, אלא שהטכנאי לא יכול היה לספק מבוקשם. מפסק שבת, בכלל ובפרט לאנשים שומרי שבת, הינו פריט חיוני וחשוב בין אם מותקן הוא על מקרר קבוע ובין אם על מקרר זמני. יתירה מכך, הוסבר ע"י התובעת כי גילתה דבר השוני בין המקררים רק עם בואו של הטכנאי והטכנאי אמור היה לשפוך אור על הדברים שנאמרו מפיו לתובעים. אף אנשי הנתבעת, עימם יצרה התובעת קשר, חדשות לבקרים כנטען, ראוי היה שיספקו מידע מלא אודות הנאמר לתובעת, אלא שכל ראיה או עדות לא נשמעו או הוצגו בבית המשפט. זאת ועוד, על פי מכתב שנשלח ע"י הנתבעת ביום 15.10.07 לאגודה להגנת הצרכן, מאשרת כותבת המכתב, דורית קריספל, כי מנהל הסניף אמר לתובעת "שידאג להחלפת המקרר" אך תולה אמירה זו בכך שהתובעת הוליכה אותו שולל ורק בשיחה שהתנהלה מול הצד השלישי "התחוורה לו התמונה הנכונה". האם טענה מסוג זה אינה מחייבת את עדותו? השאלה שאלה והתשובה נותרה בעיני עלומה. טענות התובעים אם כן נותרו ללא מענה הולם ולא נסתרו באופן ממשי ע"י הנתבעת וע"י הצד השלישי, למעט טענות הצד השלישי בדבר סבירות התנהלותם של התובעים. אלא שסבירות אינה אבן בוחן נכונה בדוננו כאשר ניתן היה, לו ביקשו זאת הנתבעת והצד השלישי, לסתור טענות התובעים באמצעות ראיות ועדויות ממשיות. כאשר צרכן בוחר במוצר ההולם את צרכיו ומשלם עבורו, ברי כי על מקבל התשלום, ובדוננו הנתבעת, לוודא כי המוצר שנרכש ניתן לאספקה. על הנתבעת היה לברר, עובר לקבלת התשלום, אם המוצר המבוקש מצוי במלאי הצד השלישי ובאם היה מתברר כי אזל מן המלאי, אך טבעי הוא כי תעדכן בכך את התובעים, עובר לקבלת התשלום. הצד השלישי שקיבל את הזמנת המוצר מן הנתבעת, היה אמור להחתים בין בעצמו ובין באמצעות הנתבעת את התובעים על הסכמתם לקבל מוצר שונה מזה שרכשו ובהיעדר הסכמה כתובה או ראיה ממשית אחרת, לא ניתן לטעון באופן מפורש כי התובעים ידעו והסכימו לקבל מוצר שונה מזה שרכשו. זאת אף אם המוצר השונה יקר הוא יותר. בנסיבות אלה דומני, כי ראוי ונכון לקבל את התביעה ככל שהיא מתייחסת לאספקת המקרר אותו מבקשים התובעים לקבל, אותו ראו בסניף הנתבעת, אותו הזמינו מעם הנתבעת ואותו אמור היה הצד השלישי לספק. אשר על כן, אני מקבל את התביעה. בהתאם לסמכותי על פי סעיף 60 (א)(2) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד - 1984, אני מורה לנתבעת באמצעות הצד השלישי להחליף את המקרר שסופק לתובעים, למקרר שארפ מדגם SJ - 2065 587ל' דלתא/אלפא בז', כאמור בטופס ההזמנה מיום 6.4.07. ההחלפה תבוצע תוך 60 יום והנתבעת תישא באמצעות הצד השלישי בעלות ההובלה והתקנה. הנתבעת תשלם לתובעים במאוחד הוצאות משפט בסכום של 300 ₪. הצד השלישי יכסה מחצית הוצאות הנתבעת וישלם לה סכום של 150 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 יום וישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום.מוצרי חשמל (הגנת הצרכן)