פיצויים בגין איתור נזילה

להלן פסק דין בנושא פיצויים בגין איתור נזילה: רקע 1. עסקינן בתביעה לפיצויים בגין נזקים עקיפים שנגרמו לתובעים, כך לטענתם, עקב מחדלים ורשלנות מצד הנתבעים באיתור תקלות נזילה בביתם. ואלה העובדות הצריכות לעניין 2. הנתבעת 1 (להלן: "שחר") הינה חברה שעוסקת במתן שירותים לתיקון נזקי מים בדירות. 3. הנתבעת 2, הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, (להלן: "המבטחת") ביטחה את דירת התובעים ברח' החצבני 35 ב' ביוקנעם עילית (להלן: "הדירה"). המבטחת התקשרה בהסכם עם חברת שחר לפיו נזקי מים מטופלים על-ידי חברת שחר, כך שמבוטח הנזקק למתן שירות תיקון נזקי צנרת פונה למוקד השירות של חברת שחר. 4. סכום הנזק הנתבע הוא 17,800 ₪, הכולל בחובו: הפסד ימי עבודה בסך 4,000 ₪, תשלום לשרברב פרטי בסך 1,700 ₪, הוצאות חומרי איטום בסך 230 ₪, הוצאות בגין חומרי אינסטלציה בסך 400 ₪, פירוק מקלחון בסך 1,700 ₪, קניית אמבטיה בסך 1,100 ₪, קניית קרמיקה לאמבטיה בסך 195 ₪ וכן פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 10,175 ₪. 5. הנתבעות הגישו כתב הגנה משותף, בו נטען שיש לדחות את תביעת התובעים בשל הנימוקים הבאים: הנתבעות סבורות, כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות, שכן חלפו למעלה מ- 3 שנים מיום מקרה הביטוח. הנתבעות ביססו טענתן זו על הוראת סעיף 31 לחוק הביטוח, התשמ"א- 1981 (להלן: "חוק הביטוח") הקובע, כי "תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח". הוראה זו מוצאת עיגון בסעיף 20 לפוליסת הביטוח נשוא התביעה שבדנן. לשיטת הנתבעות, מועד קרות מקרה הביטוח הינו 23.12.2004, דהיינו מועד ביקור הראשון. ומשכך, היה על התובעים להגיש את תביעתם עד לא יאוחר מיום 23.12.2007. עוד נטען, כי המבטחת אינה חבה בגין נזק תוצאתי, להבדיל מנזק ישיר, אשר נגרם למבוטח, בהתאם לסעיף 21 לפוליסת הביטוח. 6. לגופו של עניין, פרסו הנתבעים בפניי את השתלשלות העניינים בינם לבין התובעים כאשר עיקרם יובאו להלן, בתמצית: א. קבלת קריאה במוקד שחר ביום 22.12.2004, בה דיווחו התובעים על דליפה מצנרת. לאחר ביקור בעל מקצוע מטעם שחר נמצאה בעיית איטום והתובעים הופנו לבצעו באופן עצמאי כיוון שהוא לא נכלל בפוליסה (להלן: "הקריאה הראשונה"). ב. ביום 22.04.2005 דווח על רטיבות בתקרת דירת השכנים, גם הפעם נשלח בעל מקצוע על-ידי שחר ולפי ממצאיו לא אותרה כל דליפה. ג. בתאריך 26.03.2006 דיווחו התובעים פעם שלישית על הימשכות הרטיבות בדירת השכנים. שחר שלחה בעל מקצוע שביצע תיקון לדליפה שהתגלתה בקופסת הביקורת ברצפת האמבטיה. ד. ביום 16.05.2006 פנו התובעים פעם רביעית והתלוננו על אותה בעיה, שחר שלחה בעל מקצוע אך האחרון קבע, כי ייתכן והגורם לדליפה הוא המזגן. ה. הביקור החמישי אירע ביום 30.05.2006, כאשר בעקבותיו הופנו התובעים לבצע עבודות איטום פעם נוספת. ו. לאחר מכן, נתבקשו התובעים ביום 25.06.2006 לחכות כשבוע לאחר שהודיעו לנתבעים, כי ביצעו את עבודות האיטום. למרות האמור, הרטיבות המשיכה. ז. בשלב זה, פנו התובעים לבעל מקצוע פרטי, אשר איתר את מקור הנזילה בקו הראשי, וזאת ביום 30.06.2006 (להלן: "מועד גילוי התקלה"). יצוין, כי גם לאחר שלב זה שלחה שחר מפקח מטעמה שביצע עבודות במקום. דיון והכרעה 7. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צרופותיהם, בחנתי את העדויות ונתתי את דעתי לסיכומי הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה. להלן אבאר. 8. אין חולק, כי הנתבעת מס' 1 שילמה לתובעים ביום 21.11.2006 סך של 1,869 ₪ בגין עלות התיקון שבוצע על-ידי בעל מקצוע פרטי שהזמינו התובעים, והכולל בתוכו סכום מוסכם עבור רכישת אריחים לחיפוי (עמ' 4, ש' 6-7) 9. כמו-כן, אין חולקין, כי בבית עסקן של הנתבעות התקבלו מספר קריאות מטעם התובעים, אשר דיווחו על הישנות התקלה למשך שנתיים, וכל פעם שהייתה מתקבלת קריאה נשלח על ידי הנתבעות איש מקצוע לבדיקה. 10. בטרם אכנס לדיון בתביעה לגופה, עליי להסיר מדרכי תחילה את הטענה המקדמית שהועלתה על-ידי הנתבעות, לפיה דין התביעה להידחות מחמת התיישנות. התיישנות 11. כבר נפסק, כי חוק חוזה ביטוח בא להסדיר את מערכת היחסים החוזית שבין המבטח למבוטח, כאשר המאפיין המרכזי עניינו בפערי הכוחות העמוקים שבין המבטח, שהינו גוף מקצועי רב ניסיון ובעל איתנות פיננסית, לבין המבוטח הנעדר מומחיות בתחום הביטוח, שנקשר בחייו בחוזי ביטוח ספורים, לכל היותר. פער זה עובר כחוט השני במאפיינים נוספים של חוזה הביטוח. 12. התכלית הצרכנית של הגנה על ציבור המבוטחים היא המעצבת את מגמתו הכללית של החוק, מגמה של הרחבת החובות על שכמו של מבטח וצמצום חובות המבוטח. יחד עם זאת, ברי כי המבוטח אינו פטור מכל חובה ביחסיו עם המבטח. 13. במקרה דנן, משהוגשה תביעה בעילה חוזית על סמך חוזה הביטוח שנכרת בין הצדדים, חל סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח. אלמלא סעיף זה היתה חלה על תביעה לתגמולי ביטוח תקופת התיישנות רגילה בת שבע שנים, אך תקופה ממושכת כזו היתה יוצרת קושי מפאת הזמן הרב שחולף, העדויות שנחלשו והיטשטשו וכיוצא בזה (ת"א (תל-אביב-יפו) 16941/07 מרדכי מרים נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2009(2), 5441 והאזכורים שם). 14. יישום עקרונות אלה למקרה שלפני מובילני למסקנה, כי יש לדחות את טענת ההתיישנות מהטעמים שאפרט. 15. התובעים התלוננו בפני המבטחת וחברת שחר אודות דליפות ורטיבות בביתם ובבית השכנים כבר ביום 22.12.2004. הנתבעת שחר שלחה טכנאים פעם אחר פעם, אך לא עלה בידה לאתר את מקור התקלה, ובכך המשיכו התובעים לסבול מתקלות חוזרות ונשנות בביתם. הנתבעת חברת שחר בעצמה הודתה, כי התקלה אותרה אך ורק ביום 30.06.2006, כאשר הזמינו התובעים בעל מקצוע פרטי, ולא באמצעות החברה המבטחת, כצעד לצמצם את הנזקים. במועד זה התגלה מקור התקלה והגורם לה (עמ' 4 לפרוטוקול שורות 1-3). לדידי, רק ממועד זה יחל מניין תקופת ההתיישנות. אי-לכך, אני קובעת כי דין טענת ההתיישנות להידחות, מאחר ולא עברו 3 שנים מיום גילוי התקלה (30.06.2006). 16. ומכאן לגופו של עניין. 17. לאחר עיון בכל חומר הראיות שמצוי בתיק, לרבות התמונות, ולאחר שמיעת העדויות בפני, אני קובעת על-פי הנסיבות, כפי שהתבררו בפני, כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי, וזאת מן הנימוקים הבאים: 18. אין חולק, כי כאשר החלה תופעת הרטיבות בדירתם פנו התובעים, כמצוות תנאי חוזה הביטוח אל חברת שחר, והאחרונה שלחה בעלי מקצוע מטעמה. אין חולק, גם כי כל פעם שהתקלה חזרה על עצמה, התובעים פנו לחברה המבטחת ולא פעלו על דעת עצמם, ונענו להנחיות הנתבעות וביצעו עבודות איטום בביתם, כפי שנדרשו לעשות. אין חולק גם לפי דוחות הבדיקה של הנתבעות בעצמן (נ/1 ו- נ/2), כי התקלה לא אותרה והנתבעות היפנו את התובעים לעשות פעולות כאלה ואחרות על בסיס השערות בלבד, שמא הגורם לתקלה הינו איטום או השימוש במזגן וכדומה. 19. אני סבורה, שכאשר הנתבעות נקראות לתת שירות ניתן לצפות שהן תאתרנה את מקור התקלה, ולא רק תשלולנה את האפשרות שהתקלה היא מהצנרת, תוך מתן השערות לגורמי נזק כאלה או אחרים. לא נמצא סביר בעיני, כי מבוטח יפקיר את רכושו וביתו על סמך השערות של נציגי הנתבעות. מן הראוי היה בנסיבות העניין לשלוח בעל מקצוע בכיר או מפקח, כבר בשלבים הראשונים של הקריאות, לאחר שנמצא כי הנתבעת אינה מגלה את מקור התקלה, על אף שהיא נמשכת. 20. מושכלות יסוד הן, כי המבוטח סומך על חברת הביטוח, שבה הוא מבטח את דירתו מפני נזקים, כי יקבל דרכה שירות מקצועי שיביא לפתרון בעייתו, כאשר יידרש להפעיל את הפוליסה. מטעם זה המבטחת אינה יכולה להתנער מאחריותה כלפי מבוטחיה, כאשר היא מבטיחה לספק להם את השירות באמצעות חברה מקצועית המתמחה בתחום נזילות מים אליה היא מפנה. 21. התרשמתי, כי הנתבעות לא עשו דין על מנת לאתר את התקלה ולהביא לפתרון סופי של המצב בו היו שרויים התובעים כתוצאה מהרטיבות בביתם. מספר הביקורים בבית המבוטח מעיד, לטעמי, על טיפול פשטני ללא עריכת בדיקות יסודיות והשקעת משאבים לצורך מציאת פתרון למבוטח כמתחייב מהם. תימוכין לכך, אני מוצאת בעובדה כי בביקור האחרון בו נערכו בדיקות יסודיות אותר מקור התקלה. יחד עם זאת, יש לציין כי הנתבעות אף הן לא ישבו בחיבוק ידיים ושלחו בעלי מקצוע כל פעם שהיו מקבלות קריאה, אך לטעמי בנסיבות העניין לא היה בכך די. 22. באשר לשאלת הנזק: התובעים צירפו תמונות להמחשת טענותיהם (ת/1), ובתמונות רואים בדירתם של התובעים התקלפות של הפרקט, התנפחויות משקופים, רגלי משקופי עץ של דלתות מפוררות מרטיבות, פירוק אריחי קרמיקה במקלחון וחפירות שונות ונשנות בחלקים שונים בבית התובעים. כמו-כן, צורפו תמונות המראות את מקור הנזילה כפי שאותר על-ידי בעל המקצוע הפרטי שהוזמן על-ידי התובעים (תמונות 4א' ו- 4ב'). 23. תמונות אלה מעידות על כנות ואמיתות טענותיהם של התובעים, בכל הקשור לראשי הנזק אותם טענו. 24. לעניין עוגמת הנפש, "מן המפורסמות הוא שרטיבות בבית גורמת עוגמת נפש. גם ההמתנה לפועלים והבטחותיהם החוזרות ונשנות, כי אכן בוצע תיקון אך בפועל ממשיכה הרטיבות, מצדיקות פיצוי הולם בגין נזק לא ממוני" (בר"ע 743/03 שחר נ' נזקי צנרת בע"מ נ' רוזן ג'קי (פורסם במאגרים, 25.08.2004 ). 25. בניגוד לטענת הנתבעות, הפסיקה הכירה בתשלום פיצויים בגין סבל ואי-נוחות בשל הפרת חוזה, אשר מוסדרים בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970, והם צריכים לעמוד במבחני הסיבתיות והצפיות. בין היתר, הכירה הפסיקה בזכות לפיצוי בגין ליקויים בדירה, לרבות בגין דליפת מים ורטיבות, אשר גורמים סבל ועגמת נפש מידי מי שלא מילא את חובתו לבצע את התיקון (ע"א 611/89 דרוקר בע"מ נ' נחמיאס, פ"ד מ"ו(2), 60). 26. אין ספק בלבי, כי לנתבעות שהיו אמורות להביא לידי תיקון דליפת/נזילת המים ולהשיב את המצב לקדמותו תוך זמן סביר, היה ברור לעילא ולעילא כי השארת הדירה עם דליפה משך תקופה ממושכת תסב לתובעים סבל ועוגמת נפש, וכן אי-נוחות בשימוש בדירה בתנאי מחייה יום-יומיים. 27. נוכחתי לדעת, כי לאור מספר הביקורים הרב בבית המבוטחים, מצבה של הדירה כפי שהתגלה באופן ברור בתמונות הצבעוניות שהוצגו בפניי על ידי התובעים, נגרמה לתובעים עוגמת נפש ואי-נוחות אשר יש להעריכה באופן גלובאלי. 28. לאור הנימוקים שהובאו לעיל, אני מקבלת את התביעה באופן חלקי ומחייבת את הנתבעות, שתיהן ביחד ו/או כל אחת מהן בנפרד לשלם לתובעים בגין עוגמת נפש סכום גלובאלי בסך של 7,500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה 24.02.2008 ועד התשלום בפועל. 29. יתרת סכום התביעה נדחית מחוסר הוכחה. התובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכחת מלוא הנזקים הנטענים בכתב התביעה, ובמיוחד הפסד ימי העבודה. 30. כמו-כן, אני מחייבת את הנתבעות, באופן סולידארי, לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 500 ₪. 31. הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30יום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום התשלום בפועל. 32. זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת תוך 15 יום. נזקי מיםפיצוייםנזילה