להלן פסק דין בנושא פיצוי על פגיעה ברכב חונה: בתאריך 08/07/2007 נפגע רכבו של התובע, מדגם מרצדס, באירוע תאונת דרכים, וניזוק בחלקו האחורי שמאלי. לטענת התובע,באותה עת,רכבו היה בחנייה באלכסון לשפת המדרכה. ומשאית הנהוגה ע"י הנתבע 2 שעברה במקום,פגעה ברכבו בחוסר זהירות וגרמה לו לנזק, ועל כן,הוגשה תביעתו זו לפיצויו על אותם נזקים. התובע והנתבע 1 הם תושבי טירת הכרמל,ובדיעבד,לאחר התאונה, הם גילו כי הם מתגוררים בשכנות בישוב. התביעה הוגשה על סך 16,615 ₪ הכוללים הוצאות תיקון נזק לפי חוות דעת שמאי,שכר טרחת שמאי,והפסדים בסך 2,348 ₪. התובע צירף לכתב התביעה מסמך "אישור" חתום ע"י הנתבע מס' 1 המכיר באחריותו לקרות התאונה. אותו מסמך נושא תאריך 15/07/2007. הנתבעות 2 ו-3 הגישו כתב הגנה מטעמן,והכחישו את טענות התובע באשר לנסיבות קרות התאונה,לרבות אחריות הנתבע 1 להתרחשותה. על פי הנטען בכתב ההגנה מטעם הנתבעות 2ו 3 התאונה ארעה באשמו של התובע עת יצא מהחנייה בנסיעה לאחור ופגע במשאית בחלקה האחורי ימני. לטענת הנתבעות,הנתבע 1 דיווח למעסיקתו אודות קרות התאונה מיד לאחר התרחשותה,ולפי אותה גירסה,רכב התובע חנה בחנייה כפולה וחסם חלק ניכר מנתיב הנסיעה,הנתבע 1 צפר לתובע והמתין לפחנוי הנתיב,ובהעדר תגובה מטעם התובע לאחר המתנה של כשתי דקות,נאלץ הנתבע 1 לעלות עם שני גלגלים של המשאית לאי התנועה שמשמאלו,ולקראת סיום העקיפה,הוא הבחין ברכב התובע נוסע אחורנית ופוגע במשאית בדופן האחורי ימני ליד הגלגל הרזרבי. לטענת הנתבעות 2 ו 3 גרסת הנתבע 1 שונתה לאחר שהוא קיבל איומים מצד התובע. עוד טוענות הנתבעות 2 ו 3 כי אותה הצהרה עליה חתום הנתבע מס' 1 הוצאה ממנו תחת לחץ ואיומים. עוד טוענות הנתבעות 2 ו 3 כי חוקר מטעמן חקר את נסיבות התאונה והגיע למסקנה כי דיווח הנתבע 1 מיד לאחר התאונה הוא המשקף נאמנה את נסיבות קרות התאונה. עוד טוענות הנתבעות כי אופי הפגיעות בשני כלי הרכב איננו מתיישב עם גרסת התובע אודות נסיבות קרות התאונה. בדיון שהתקיים לפניי העידו התובע,הנתבע 1 וכן קצין הרכב ששימש בתפקיד זה אצל הנתבעת 2 במועדים הרלוונטיים לתביעה. בנוסף הוגשו מסמכים לרבות אותו דו"ח חוקר שערך את חקירת נסיבות התאונה לבקשת הנתבעת 3 אך אותו חוקר כלל לא התייצב למתן עדות. בדו"ח החקירה נכללות מסקנות שאותו חוקר הסיק מהחקירה,ותרשומות אודות אמירות אלו ואחרות שנאמרו על פי הנטען ע"י גורמים שונים,לרבות אימו של הנתבע 1 ,אך אין בפניי עדות חוקר,אמו של הנתבע לא זומנה לעדות,והסקת מסקנות איננה בגדר עדות קבילה,בהיותה סברה גרידא,ועל כן,דו"ח החוקר ייבחן ויישקל עם כל המגבלות הנובעות מהעדר העדתו והעדר הקלטה של תוכן העדויות שגבה. במסמכים שהנתבעות 2 ו 3 הגישו קיימות תרשומות של גורמים אלו ואחרים אצל הנתבעת כשעורכי התרשומות לא זומנו למתן עדות,ועל כן,אין כל נפקות או משקל לאותן תרשומות עלומות, שזהות רושמיהן , ומידת מהימנות ואותנטיות התרשומות אינם ניתנים לבירור. לתיק אף הוגשו תמונות מהמקום בו ארעה התאונה,ומאות תמונות ניתן ללמוד על מגבלות המקום ולבחון סבירות הטענות לרבות הטענה בדבר חניית רכב התובע בחנייה כפולה. הדיווח למבטחת רכב הנתבעת 3 אודות התאונה אכן איננו תואם את גרסת התובע והנתבע 1 . הנתונים החשובים ביותר בעיניי בבחינת המחלוקות בין הצדדים,הם ההתרשמות מעדויות העדים שהעידו לפניי. כפי שכבר צוין,הנתבע 1,כך לפי טענת הנתבעות 2 ו 3 אוים ע"י התובע ועקב הפעלת הלחצים,הוא חתם על אותו מסמך המאשר את אחריותו לתאונה. לא זה הרושם שנוצר למשמע עדותו של הנתבע 1. הנתבע 1 ,בחור צעיר שהותיר רושם חיובי ביותר בעת מתן עדותו,חזר וציין כי הוא זה האחראי לקרות התאונה וכי הודאתו זו כלל לא הושפעה מהפעלת לחץ זה או אחר ע"י התובע או מי מטעמו. למקרא דברי הנתבע 1 בעדותו בבית המשפט,ודבריו שנמסרו לחוקר מטעם הנתבעות,עולה כי הנתבע חוזר על אותה גרסה שנרשמה מפיו לאותו חוקר. הנתבע ציין בעדותו כי דווקא הנתבעות הן אלו שניסו להפעיל עליו לחץ באשר לגרסתו לעניין נסיבות קרות התאונה,וציין לשלילה את התנהגותו של קצין הרכב אצל הנתבעת 2 שלפי דברי הנתבע 1 רצה "לחנך" את התובע. בהקשר זה אציין כי אותו קצין בטיחות שהוזמן למתן עדות,והתובע אף עמד על כך שאותו עד יתייצב לדיון לשם חקירתו,לאחר שישיבה קודמת נדחתה בהעדר הופעה מטעם הנתבע 1,עד זה הותיר רושם שלילי ביותר,ועושה רושם כי הוא רצה וציפה לשיתוף פעולה של הנתבע 1 לרישום נסיבות תאונה השונות ממה שהנתבע 1 אישר. גם אם הדברים נאמרו במרומז ע"י הנתבע 1 ,עושה רושם,וכך אי מתרשמת,כי במידה רבה,החשדנות כלפי התובע והנתבע 1 באשר לנסיבות קרות התאונה,מונעת,בין היתר ממניעים של מוצא ומקום מגורים. לא קל לי לכתוב דברים אלו אך הרושם שנוצר ושהביא אותי למסקנה זו,היה חזק למדיי והשתקף בצורה די בולטת בדיון. למותר לציין כי הנתבע 1 הן בחקירתו ע"י חוקר הביטוח והן בעדותו בבית המשפט ציין כי הוא מוכן להיבדק בבדיקת פוליגרף,אך משום מה,למרות שהיוזמה לברר אפשרות ביצוע בדיקה כאמור הועלתה ע"י החוקר,לא ראו הנתבעות לנכון לבצע בדיקה זו משניתנה הסכמת הנתבע 1 לכך. על כן,לא ברור לי כיצד הסיק אותו חוקר כי גרסת הנתבע ניתנה מתוך לחץ וכפייה,ולא ברור מדוע הוא לא ראה לנכון לטפל בביצוע בדיקת הפוליגרף בטרם הסקת אותן מסקנות מרחיקות לכת. לא ברור מדוע אותו חוקר לא ראה לנכון לתחקר את קצין הרכב של הנתבעת 2 שגם לפי עדותו הוא פעל מעבר למה שתפקידו מחייב אותו,ותשובותיו של אותו קצין רכב באשר להתנהלותו מול התובע ומול הנתבע 1 ,היו רחוקות מאוד מלשכנע. אני מאמינה לנתבע 1 כי התאונה ארעה בנסיבות שהוא תיאר לפניי ולא כפי שהנתבעות 2 ו 3 טענו. לגבי הדיווח במוצג נ/1 ובהמשך למה שציינתי לעיל,אני מקבלת את דברי הנתבע 1 ולאור התרשמותי החיובית מאוד מעדות וההתרשמות השלילית מעדות קצין הרכב,כי אין ברשום באותו מסמך כדי לבטא נאמנה את אופן קרות התאונה וקיימים סימני שאלה לא מבוטלים שלא הובהרו עד תום כיצד ובאיזו צורה נרשם מה שנרשם שם. יצוין כי גם מעיון בתמונות של מקום קרות התאונה ניתן לראות די בבירור כי לאור נתוני הכביש הספציפי,אין זה סביר כי רכב התובע חנה בחנייה כפולה באותו מקום. אופן ומיקום הנזקים בכלי הרכב ,תואם את גרסת התובע והנתבע 1 באשר לאופן קרות התאונה. לאור כל האמור לעיל,אני מקבלת את גרסת התובע והנתבע 1 באשר לנסיבות קרות התאונה. הנתבעות לא טענו לאשם תורם מצד התובע ועל כן אינני מתייחסת לנקודה זו. על כן דין תביעת התובע להתקבל. לא ברור מהו אותו הפסד שהתובע טוען לו,ובאם הכוונה לירידת ערך רכבו הרי שלמקרא חוות הדעת אין כל פירוט ולו מינימאלי ביותר באשר לאופן חישוב ירידת הערך והנתונים שיש להביאם בחשבון בעת עריכת האומדן של אב נזק זה. על כן,נזקו המוכח של התובע הוא14,267 ₪ וסכום זה על הנתבעים לשלם לתובע כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה10/01/2008 ועד לתשלום המלא בפועל. בנוסף על הנתבעות 2 ו 3 לשאת בהוצאות התובע בגין הליך זה,לאור המפורט לעיל,בסך 1,000 ₪ וכן לשאת בהוצאות הנתבע 1 בסך 300 ₪. הסכומים לעיל ישולמו תוך 21 יום שאם לא כן,ניתן יהיה לנקוט הליכי הוצל"פ לגבייתם. בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום. פגיעת רכברכבפיצוייםרכב חונהנזק לרכב