פיצוי על הפרת זכרון דברים לקניית דירה

נקבע בזכרון דברים לקניית דירה כי "במידה ואחד מהצדדים יפר את הסכם זה ישלם הצד השני לצד המפר סך של 10,000 ₪ עשרת אלפים ₪ בלבד".

הנתבעים טוענים כי התובעים הם שהפרו את ההסכם ולפיכך הם, הנתבעים, זכאים להחזיק במקדמה על סך 10,000 ₪ ששולמה להם וזאת על חשבון הפיצוי המוסכם שנקבע בזכרון הדברים.

להלן פסק דין בנושא פיצוי על הפרת זכרון דברים לקניית דירה:

מדובר בתביעה שהוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות.

התובעים טוענים כי היו מעוניינים לרכוש מהנתבעים בית צמוד קרקע שנמצא בחדרה. לטענת התובעים, הבית הוצג להם ע"י הנתבעים וע"י מתווך שהפנה אותם אל הבית וביום 14.11.07 נחתם זכרון דברים בינם לבין הנתבעים. עפ"י זכרון הדברים נקבע המועד לפינוי הבית ליום.1.2.08.
עוד נקבע בזכרון הדברים מחיר הבית, 700,000 ₪ ובמעמד חתימת ההסכם שילמו התובעים לנתבעים 10,000 ₪ על חשבון מחיר הבית כאשר נקבע כי "במידה ואחד מהצדדים יפר את הסכם זה ישלם הצד השני לצד המפר סך של 10,000 ₪ עשרת אלפים ₪ בלבד".

נקבע בהמשך כי לוח תשלומים יסוכם ע"י עורכי הדין וכי המחיר שסוכם "תקף ל 60 יום הקרובים בלבד".

לטענת התובעים, לאחר חתימת זכרון הדברים התברר כי הנתבעים לא יוכלו לפנות את הנכס ולמסור אותו לתובעים ביום 1.2.08 כפי שהתחייבו לעשות. עוד התברר כי הנכס אינו רשום על שם הנתבעים והרישום נעשה בפועל רק ביום 5.12.07, לאחר שנחתם זכרון הדברים.

עוד טוענים התובעים, כי הנתבעים לא פעלו לקדם חתימת הסכם והתובעים נאלצו לשכור עו"ד מטעמם על מנת שישיג עבורם את מסמכי לשכת רישום המקרקעין ויערוך טיוטה ראשונית להסכם והכל על מנת לקדם את חתימת ההסכם ואת קבלת המשכנתא שלה נזקקו התובעים על מנת לממן את רכישת הנכס.

התובעים טענו בפניי כי לא רק שהנתבעים הודיעו כי לא יוכלו למסור את החזקה בנכס ביום 1.2.08, כפי שסוכם בזכרון הדברים, והודיעו כי ימסרו אותה לתובעים רק ביום 1.6.08, ולא רק שהנתבעים לא קידמו בכלל את חתימת ההסכם, הנתבעים שבו ופרסמו את הבית למכירה בפרסום שהופיע ביום 22.2.08 במקומון "קו 7".
בעצם הפרסום, כך טוענים התובעים, הפרו הנתבעים את זכרון הדברים ומשום כך עליהם להחזיר לתובעים את 10,000 ₪ ששילמו כמקדמה ובנוסף לשלם לתובעים סכום של 10,000 ₪ פיצוי מוסכם, כפי שנקבע בזכרון הדברים.

התובעים טוענים כי גם לאחר הפרסום ניסו להוציא לפועל את העסקה ולהביא לכך שהבית ימכר להם אך לנוכח העדר שיתוף פעולה מצד הנתבעים והתנהגות הנתבעים, שהביאו את התובעים לחשש שמא לא תצא העסקה אל הפועל במועד, רכשו התובעים נכס אחר והכל על מנת שיהיה להם ולמשפחתם בית למגורים.

התובעים טוענים כי הם גרו בנכס ששכרו ואשר תקופת השכירות בו עמדה להסתיים ביום 8.5.08 והיה עליהם לדעת היכן יתגוררו לאחר המועד הזה. לפיכך, משלא נחתם הסכם עם הנתבעים, וחלפו אותם 60 ימים שנקבעו בזכרון הדברים, והנתבעים שבו ופרסמו את הבית למכירה, הסיקו התובעים כי הנתבעים ביטלו את ההסכם והתקשרו בהסכם אחר.

הנתבעים לעומת זאת טוענים כי התובעים הם שהפרו את ההסכם ולפיכך הם, הנתבעים, זכאים להחזיק במקדמה על סך 10,000 ₪ ששולמה להם וזאת על חשבון הפיצוי המוסכם שנקבע בזכרון הדברים.
לטענת הנתבעים, התובעים רצו אמנם לקבל את החזקה בדירה ביום 1.2.08, אך הסכימו בסופו של דבר לשנות את המועד ליום 1.6.08.

הנתבעים טענו כי שמרו את המחיר שסוכם למשך חודשיים, כפי שהתחייבו לעשות בזכרון הדברים, אך כשלא הסתיימה העסקה בתוך התקופה הזו שבו ופרסמו את הדירה למכירה במחיר עדכני. הנתבעים טענו כי התובעים מעולם לא הודיעו להם על כך שהם חוזרים בהם מזכרון הדברים.

בדיון ביום 22.9.09 שמעתי את הצדדים וכן את העד עו"ד אופיר קורן שאותו זימנו הנתבעים כעד מטעמם.

לאחר ששמעתי את כל העדים, ואת כל טענות הצדדים, אני מחליטה לחייב את הנתבעים להשיב לידי התובעים את הסך של 10,000 ₪ שאותם שילמו התובעים כמקדמה במעמד חתימת זכרון הדברים.

בסופו של דבר לא חתמו הצדדים על הסכם והעסקה לא יצאה אל הפועל.
לפיכך על הנתבעים להחזיר לתובעים את המקדמה שקיבלו בסך 10,000 ₪.
אינני מקבלת את טענת הנתבעים כאילו הפרו התובעים את זכרון הדברים.

הנתבעים הם שפרסמו את הדירה למכירה לאחר תום התקופה שנקובה בזכרון הדברים והתובעים רשאים היו להניח, בעקבות הפרסום הזה, כי הנתבעים אינם מעוניינים עוד בעסקה כפי שפורטה בזכרון הדברים.

בנסיבות האלה, כפי שראו עצמם הנתבעים משוחררים מההתחייבויות שפורטו בזכרון הדברים, כך היו גם התובעים משוחררים מהתחייבויות אלה והיו רשאים להתקשר בעסקה חדשה על נכס אחר.
אין לקבל את טענת הנתבעים כאילו הם היו משוחררים מהתחייבויותיהם והיו רשאים לפרסם את הדירה ולמוכר אותה לאחרים במחיר עדכני, כפי שטענו הנתבעים בסעיף 11 לכתב ההגנה, ואילו התובעים היו מחויבים לחתום עם הנתבעים על הסכם לרכישת הנכס, ומשסירבו עליהם לשלם את הפיצוי המוסכם שנקוב בהסכם.

למעשה לאחר תום אותם 60 ימים שהצדדים ציינו בזכרון הדברים, פג תוקפו של זכרון הדברים ומשלא נקשרה עסקה עד למועד הזה על הנתבעים להחזיר לתובעים את המקדמה ששילמו על חשבון העסקה.

התובעים טענו כי בנוסף להשבת הסכום האמור, על הנתבעים לשלם להם פיצוי מוסכם בשיעור של 10,000 ₪ מאחר שהנתבעים הפרו את ההסכם הן בכך ששינו את מועד הפינוי שהיה נקוב בזכרון הדברים, הן מאחר שהבעלות בנכס לא הייתה רשומה על שמם במועד חתימת זכרון הדברים והן משום שלא גילו לתובעים כי בוצעה בנכס בנייה ללא היתר.

לגבי שינוי מועד הפינוי – אמנם שונה מועד הפינוי כפי שעולה מטיוטת ההסכם שצורפה כנספח א1 לכתב ההגנה, אך התובעים הסכימו לשינוי הזה.
עובדה זו עולה הן מתשובות הנתבעים עצמם (למשל עמ' 7 שורה 24 ובעמ' 8 שורה 32) והן מטיוטת ההסכם אותה ניסח ב"כ התובעים ואשר גם בה נקוב מועד הפינוי ליום 1.6.08.
מכאן, שאין בשינוי מועד הפינוי הפרה של ההסכם ועל כל פנים גם אם הייתה הפרה כזו מחלו עליה התובעים כשהסכימו לשינוי.

אשר לרישום הבעלות על שם הנתבעים – עניין זה לא נזכר בזכרון הדברים כלל ועל כל פנים הזכויות נרשמו על שם הנתבעים כשבועיים לאחר חתימת זכרון הדברים.
גם לאחר שגילו התובעים כי הזכויות אינן רשומות על שם הנתבעים לא הפסיקו את המשא ומתן וביטלו את זכרון הדברים אלא המשיכו במשא ומתן ואף העבירו, באמצעות עו"ד מטעמם, טיוטת הסכם לנתבעים (הטיוטה א1 נוסחה כפי שעולה ממנה בינואר 2008).


מכאן, שגם בעניין הזה אין מקום לקבוע כי יש הפרה מצד הנתבעים שמחייבת תשלום פיצוי מוסכם כנקוב בזכרון הדברים.
אשר לחלקים שנבנו בנכס ללא היתר – זכרון הדברים שותק גם בעניין הזה, ולא ניתן לכן לקבוע כי הגילוי, לפיו יש בנכס תוספות שנבנו ללא היתר, יש בו משום הפרה של ההסכם.

לפיכך, אין לקבוע כי הנתבעים הפרו את ההסכם.

מנגד, ובניגוד לטענות הנתבעים, אין גם מקום לקבוע כי התובעים הם שהפרו את ההסכם.

כפי שציינתי כבר, זכרון הדברים פג מאליו כשחלפו 60 יום כשבמהלכם לא חתמו הצדדים על הסכם. חלק מהעיכוב, אם לא כולו, נבע מרישום לקוי של הזכויות על שם הנתבעים.

אמנם, עניין זה סודר מאוחר יותר כפי שעולה ממכתב עו"ד עוואד עראף מיום 27.3.08 (וראה עדות עו"ד קורן בעניין זה) אך המועד הזה הוא מאוחר לאותם 60 יום שנקובים בזכרון הדברים ולפיכך במועד הזה כבר לא היו התובעים מחויבים לרכוש את הנכס וכל שכן שלא היו מחויבים אז לתנאים שנקבעו בזכרון הדברים.

מעבר לכך, מתברר, כאמור, כי בנכס ישנם חלקים שנבנו ללא היתר, כפי שעולה בין היתר משאלות הנתבע בעמ' 11 שורה 18. בנסיבות הללו, ומשלא הוכיחו הנתבעים כי התובעים ידעו על עובדה זו בעת חתימת זכרון הדברים, ממילא קמה לתובעים הזכות לבטל את ההסכם וזאת מכוח הוראות סעיף 14(א) או 15 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 כאשר לצורך המחלוקת שבפניי אין צורך להכריע בשאלה אם חלק בענייננו סעיף 14(א) או סעיף 5 לחוק.



ביטול ההסכם בנסיבות האלה מחייב השבת הסכומים ששולמו על פיו וגם מהטעם הזה חייבים הנתבעים להחזיר את הסכום שקיבלו מהתובעים כמקדמה.

התוצאה היא שאני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעים ביחד ולחוד את הסך של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 14.11.07, ועד לתשלומם בפועל לידי התובעים.



בנוסף, על הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעים ביחד ולחוד את הוצאות ההליך שבפניי וזאת בסכום של 2,500 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. זכרון דברים לגבי שכר

  2. זכרון דברים לקניית רכב

  3. זכרון דברים להשכרת דירה

  4. זכרון דברים למכירת דירה

  5. תביעה לביטול זכרון דברים

  6. אכיפת זכרון דברים במקרקעין

  7. ביטול זיכרון דברים שכירות עסק

  8. מכירת חצי מהעסק - זכרון דברים

  9. תוקף זכרון דברים עם אדם שנפטר

  10. בעלות על קרקע מכוח זכרון דברים

  11. זכרון דברים למכירת רכב שעבר תאונה

  12. תביעה להשבת כספים על פי זיכרון דברים

  13. פיצוי על הפרת זכרון דברים לקניית דירה

  14. האם זיכרון דברים מחייב תשלום דמי תיווך

  15. פיצוי על עגמת נפש בגין הפרת זיכרון דברים

  16. ביטול עסקת מכר ''ברגע האחרון'' לאחר זכרון דברים

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון