פיצוי על המתנה בשדה התעופה

להלן פסק דין בנושא פיצוי על המתנה ארוכה בשדה התעופה:

1. שלושת התובעים על משפחותיהם – חמש עשרה נפשות במספר – הזמינו חופשה בת שישה ימים (מיום 10/08/07 עד 15/08/07) באמצעות הנתבעת, מארגנת חבילת הנופש (להלן: "השטיח המעופף").

2. בתביעה נטען כי הטיסה לתורכיה התעכבה ב – 12.5 שעות מבלי שניתנה לתובעים כל הודעה מראש על העיכוב. נטען כי בשל ההמתנה הארוכה עד להמראת המטוס נגרמו לתובעים אובדן של יום חופשה וכן סבל פיזי ועוגמת נפש. במסמכים שצורפו לתביעה ("טופס לאישור פרטי ההזמנה" ומכתב תלונה לשטיח המעופף) צוין כי במהלך ההמתנה בשדה התעופה אף נציג מטעם השטיח המעופף לא עדכן את הנוסעים אודות מהות העיכוב ולא הוצע לנוסעים מזון מלבד שתייה חמה ומאפה אחד. לאחר שכבר עלו למטוס המתינו בו כשעתיים עד ההמראה.

3. במהלך הדיון שהתקיים בפניי, ציין מר רביד – נציג התובעים, כי בטרם היציאה לשדה התעופה בדקו התובעים באתר האינטרנט של רשות שדות התעופה את שעת הטיסה. לדבריו מהאתר לא עלתה כל אינדיקציה לאיחור וצוין כי המטוס עתיד להמריא בשעה היעודה 05:00. רק לאחר הגעתם לשדה התעופה נודע לתובעים על העיכוב.

4. מנגד, טען ב"כ השטיח המעופף כי מכוח הוראות האמנה לאיחוד כללים מסויימים בדבר תובלה בין-לאומית באויר (1929) (להלן: "אמנת ורשה") וחוק התובלה האווירית, תש"ם-1980 (להלן: "חוק התובלה") קיים ייחוד עילה לפיו תביעה בעניין נזק שנגרם כתוצאה מהובלה אווירית תוגש כנגד המוביל האווירי בלבד. לטענתו, האחריות רובצת אך ורק לפתחו של המוביל האווירי שכן העיכוב בטיסה אירע לאחר שהתובעים עברו בשדה התעופה את תהליך הבידוק, כתוצאה מתקלות שהתרחשו בזמן אמת שאינן בידיעת ובשליטת השטיח המעופף.

5. בדיון בפניי הוסיף ב"כ השטיח המעופף כי בניגוד לטענת התובעים, העיכוב בטיסה עמד על 3.5 שעות בלבד, באשר המוביל האווירי הגיע לשדה התעופה לצורך איסוף הקבוצה בשעה 08:25 ורק לאחר מכן התרחשה התקלה. לדבריו בסופו של דבר המטוס המריא בשעה 11:10.

6. השטיח המעופף הגישה הודעת צד שלישי כנגד המוביל האווירי שביצע את הטיסות בפועל, חברה תורכית בשם אונור אייר המיוצגת באמצעות נציגתה בישראל חברת קיבריש טורקיש איירליינס בע"מ (להלן: "אונור").

7. בכתב הגנתה להודעת צד שלישי, טענה אונור כי אין להטיל עליה כל אחריות לאירוע נשוא התביעה, באשר העיכוב נבע מתקלה אשר ארעה במטוס בבחינת "כוח עליון". נטען כי מדו"ח המטוס (בו מדווחים כל פרט וכל תקלה) עולה שהמטוס נחת בארץ ללא תקלות ורק לקראת הכנתו לטיסה לתורכיה התברר כי חלה תקלה בלתי שגרתית חמורה ביותר בשני מנועי המטוס, דבר שחייב את החלפת המנועים בגוף המטוס.

8. עוד צוין כי למארגן הטיסה קיימת אפשרות תיאורטית להחליף את חברת התעופה, אולם אופציה זו אורכת בין 10 ל – 20 שעות ומצריכה אישורים מחודשים לטיסה ולמטוס חליפי, מציאת צוות אוויר, הטסת המטוס מהמדינה בה הוא מצוי ועוד. היות ואיתור מיידי של מטוס חלופי בעונת הקיץ הינה אפשרות בלתי ריאלית, מארגן הטיסה החליט להמתין עד לתיקון התקלה.

9. ב"כ אונור הוסיף כי מכוח אמנת ורשה, יש להוכיח שהמוביל האווירי פעל ברשלנות בזדון. נסיבות אלה אינן מתקיימות בענייננו שכן אונור עשתה כל שבידה על מנת למנוע את העיכוב. עוד נטען כי אין כל קשר חוזי בין אונור לנוסעי הטיסה שכן כל התחייבויות אונור הינה כלפי מארגן הטיסה בלבד (קרי השטיח המעופף), והיא עמדה בכל חיוביה כלפיו.

10. בדיון בפניי הוסיף ב"כ אונור כי הנוהל הקיים בין מארגן טיסה למוביל אווירי הינו חכירת מטוס ספציפי ולא התקשרות עם חברת התעופה על כל צי מטוסיה, מכאן שהאופציה של מטוס חלופי מאותה חברת תעופה אינה קיימת בפועל אלא קיימת רק האלטרנטיבה של המתנה לתיקון המטוס שהוחכר או פנייה לחברה אחרת בבקשה לחכור מטוס אחר, אשר כאמור אורכת זמן רב.

דיון

11. יתרונן של טיסות שכר הינו מחירן הזול ביחס לטיסות סדירות, אולם חסרונן הינו העדר מחוייבות מצד המוביל האווירי לעמוד בלוח הזמנים המקורי. נוסעים הבוחרים לרכוש כרטיס מוזל לטיסת שכר, נוטלים על עצמם את הסיכון כי עלולים לחול שינויים פתאומיים במועדי הטיסות. ראו בבר"ע (ת"א) 1293/07 השטיח המעופף נ' ראובן ניב ואח', תק-מח 2007 (3), 8976 (להלן: "פס"ד ניב") שם צוין מפי כב' השופטת לבהר שרון:
"בתי משפט לתביעות קטנות קבעו במספר רב של פסקי דין כי "מי שמבקש ליהנות מן היתרון של כרטיס מוזל, מקבל על עצמו מניה וביה את החסרון של לוח זמנים שאינו ודאי." (תק (ת"א) 10248/06 סעדון דני נ' חב' צבר תיירות נופש ואירועים בע"מ (הוצאת נבו)). לעניין זה ראו גם: תק (ת"א) 2578/06 גיפס דן נ' השטיח המעופף בע"מ; תק (אש) 4173/06 ד"ר שניידר רוזה נ' השטיח המעופף בע"מ (הוצאת נבו))."

12. ואולם, גם על עיכוב בטיסת שכר יש להחיל את מבחן הסבירות ולבחון האם בנסיבות אותו עניין חרג העיכוב מגדר הסביר, באופן המזכה את הנוסעים בפיצוי עבור השיבוש בלוח הזמנים. ראה בהמשך דבריה של השופטת לבהר שרון בפס"ד ניב:
"עם זאת, גם כללים אלו נדרשים לעמוד במבחן הסבירות. אין מקום לפצות נוסעים בגין עיכוב בטיסת שכר, כאשר מדובר בשינוי של שעות ספורות שהוא סביר בנסיבות העניין, או כאשר ניתנה לנוסעים הודעה מראש אודות העיכוב, באופן שאין הם צריכים לטלטל עצמם לחינם לשדה התעופה... בענייננו, למשיבים נודע על העיכוב רק עם הגיעם לשדה התעופה, והם המריאו לאחר למעלה מתשע שעות. למרות שנקפו השעות והתקלה טרם תוקנה, איש מהגורמים הנוגעים בדבר לא חשב למזער את נזקם וסבלם של הנוסעים, לא דאגו לצרכיהם הבסיסיים ע"י שיכונם במלון בקרבת מקום עד אשר התקלה תאותר ותתוקן. עיכוב שכזה, מבלי שהנוסעים יקבלו סידורי המתנה הולמים, ארוחה ומקום מנוחה - הינו עיכוב בלתי סביר, אפילו כאשר מדובר בטיסת שכר. לכן במקרה זה המשיבים אכן ראויים לפיצוי בגין העיכוב, כפי שקבע בימ"ש קמא."

13. בטרם הכרעה לגופו של עניין, אציין כי בענייננו לא נתבררה דיה שאלת היקף העיכוב שאירע בפועל. באשר, טענות הצדדים בדבר השעה המיועדת של ההמראה והשעה בה לבסוף המריא המטוס, אינן מתיישבות עם המסמכים שהומצאו על ידי מי מהם.

14. כך למשל, טוענים התובעים כי שעת ההמראה המיועדת הייתה 05:00. ואולם, ב"טופס לאישור פרטי ההזמנה" אשר צירפו לתביעה צויינה שעת ההמראה 09:00. בנוסף לזאת, ממכתב תלונה ששלחו לשטיח המעופף בטרם הגשת התביעה ואשר צורף לתביעה, עולה כי אף לשיטתם מדובר לכל היותר ב-9.5 שעות של עיכוב, שכן מצוין במכתב כי המטוס המריא בשעה 14:30 במקום בשעה 05:00 (היינו הפרש של 9.5 שעות). העובדה כי התובעים הגיעו לשדה התעופה כ – 3 שעות לפני שעת ההמראה הייעודה מהווה חלק מהיערכות סטנדרטית המצופה מכל אדם הנוסע לחו"ל ואינה באה במניין שעות העיכוב.

15. ומן הצד השני, ב"כ השטיח המעופף העלה טענה במהלך הדיון – בהסתמך על דו"ח הטיסה שערך המוביל האווירי – כי שעת ההמראה הייעודה הייתה 07:45 והמטוס המריא לבסוף בשעה 11:10. עוד נטען כי המוביל האווירי הגיע לשדה התעופה כדי לקחת את הקבוצה בשעה 08:25 ורק לאחר מכן אירעה התקלה. יודגש כי הטענה שמדובר בעיכוב בן 3.5 שעות בלבד לא הועלתה בכתב ההגנה אלא הועלתה לראשונה בדיון. כמו כן קיימת בה סתירה פנימית, שהרי באם שעת ההמראה הייעודה הייתה 07:45 לא ברור מדוע המוביל האווירי הגיע לשדה התעופה רק בשעה 08:25, מבלי לקחת בחשבון גם את הזמן הלוקח להכין את המטוס לטיסה.

16. יחד עם זאת, לאור העובדה כי אין מחלוקת שאכן אירע בפועל עיכוב בשעת ההמראה, ולאור הודאת אונור בדבר התרחשות תקלה חריגה במנועי המטוס שהצריכה את החלפתם – פעולה מורכבת אשר ודאי משמעותה הינה תיקון ממושך – ראיתי לקבוע כי אכן אירע עיכוב אשר חורג מגדר האיחור הרגיל, אם כי לא במידה לה טוענים התובעים. ענין זה תומך בגרסת התובעים לעיכוב ממושך.

17. לטענת השטיח המעופף, דינה כדין "מארגן" לפי תקנות רישוי שירותי תעופה (טיסות שכר), תשמ"ב-1982. היא מפנה להוראות אמנת ורשה וסעיף 10 לחוק התובלה וטוענת כי האחריות נופלת כל כולה על המוביל האווירי אונור, ככל שיש אחריות שכזו.

18. כך לשון סעיף 19 לאמנת ורשה (אשר ישראל ותורכיה הינן צדדים לה) וסעיפים 2 ו-10 לחוק התובלה:
"המוביל אחראי לנזק שנגרם מחמת איחור בהובלת נוסעים, כבודה או סחורה בדרך האוויר.
...
על תובלה אוירית, שמקום היציאה ומקום היעוד שלה נמצאים לפי תנאי ההסכם בין הצדדים בשטחן של שתי מדינות שהן צדדים לאמנת ורשה, או בשטחה של אחת מהן בלבד שהיא צד לאמנת ורשה והוסכם על מקום חניה בשטחה של מדינה אחרת, יחולו הוראות אמנת ורשה.
...
"אחריותו של המוביל, עובדיו וסוכניו לפי חוק זה לנזק, לרבות לנזק שנגרם עקב מותו של נוסע, תבוא במקום אחריותו לפי כל דין אחר, ולא תישמע כל תביעה לפיצוי על אותו נזק שלא על פי חוק זה, תהא עילתה הסכם, עוולה אזרחית או כל עילה אחרת ויהיו התובעים אשר יהיו."

19. סעיף 20 (1) לאמנת ורשה מעניק למוביל האווירי פטור מאחריות בהתקיים נסיבות מסוימות:
"הוכיח המוביל שהוא וסוכניו נקטו את כל האמצעים הדרושים למניעת הנזק או שלא היה בידו או בידם לנקוט אותם אמצעים, לא יהיה נושא כל אחריות."

20. אכן מכוח אמנת ורשה וחוק התובלה חלה אחריות על המוביל האווירי בשל נזק שאירע לנוסעים מבלי שננקטו די אמצעים למניעתו. לא ראיתי לקבל את טענת ב"כ אונור כי יש להוכיח רשלנות בזדון לשם חיובו. טענה זו נטענה בעלמא מבלי שהובאו לה ביסוסים כלשהם. כך גם לא ראיתי לקבל את הטענה כי אונור התחייבה כלפי מארגן הטיסה בלבד ואין לה כל מחויבות כלפי נוסעי הטיסה. בהתאם לאמור בסעיף 19 לאמנת ורשה, מוביל אווירי אחראי לנזקי עיכוב בטיסה, ככל שלא יוכל להראות כי פעל כנדרש לפי הוראות סעיף 20 לאמנה.

21. אני סבורה כי בענייננו אונור לא הרימה את הנטל להוכיח כי נקטה בכל האמצעים הדרושים למניעת הנזק. ראשית, לא הוכח על ידי אונור כי התקלה במטוס נתגלתה לאחר שהתובעים כבר שהו בשדה התעופה, באופן בו נבצר ממנה מלהודיע להם מראש על העיכוב. בכתב הגנתה כלל לא צוין אימתי נודע לה על התקלה וכל אשר נכתב הינו: "מרגע שהתגלתה התקלה הוא [הכוונה לצד ג' – אונור, ח.ו.ו] דיווח על כך למארגן הטיסה והודיע כי הוא לא יוכל לבצע את הטיסות המתוכננות לאותו יום במועד" [סעיף 11 לכתב ההגנה].

22. שנית, בכתב ההגנה שהגישה אונור צוין כי ברשותה 8 מטוסים מסוג "איירבוס", דהיינו אותו דגם של המטוס בו נתגלתה התקלה, אשר הינו בעל קיבולת המתאימה למספר רב של נוסעים: "באופן תיאורטי עמדו לרשות החברה אך ורק 7 מטוסים חליפיים... מדובר בעונת השיא וכל צי המטוסים של צד ג' היה עסוק בטיסות לכיוון תורכיה וחזרה... רק אחר מאמצים רבים ניתן היה למצוא סידור לכך כי מטוס אחר יבצע את הטיסה." [סעיפים 14 ו-15 לכתב ההגנה]. בסוגיה זו לא הובא כל פירוט מהם המעשים בהם נקטה אונור לשם מציאת מטוס חלופי מבין צי מטוסיה, על אף היות הדבר כרוך במאמצים, לדבריה.

23. שלישית, לשם ביסוס טענתה כי בעת שנתגלתה התקלה לא הייתה בנמצא אף לא חברה אחת הפנויה לבצע את הטיסה, היה על אונור להמציא אסמכתא כלשהי המעידה על פניות שביצעה למובילים אוויריים אחרים, כגון דו"ח פעולות מאותו תאריך או תכתובת פנימית בנושא זה. אונור הסתפקה באמירות כלליות אשר לא נתמכו במסמכים רלוונטיים.

24. ויחד עם האמור לעיל, ראיתי לקבוע כי גם השטיח המעופף חבה כלפי התובעים. בענייננו אירע עיכוב בלתי סביר בהמראת המטוס. טענת התובעים כי בעת שעות ההמתנה הארוכות לא קיבלו סידורי שהות הולמים ולא הוצעו להם ארוחה ומקום מנוחה למעשה לא נסתרה על ידי ב"כ השטיח המעופף.

25. חוק התובלה אינו מעניק למארגן הטיסה "פטור" גורף מאחריות למעשיו. משכך ראיתי לקבוע כי גם השטיח המעופף אחראית לסבלם של התובעים בעת שהמתינו להמראה בשדה התעופה. גם בפס"ד ניב שהוזכר לעיל נקבע כי עקרונית קיימת מצד מארגנת הנופש התחייבות חוזית כלפי הנוסעים. בנסיבות שם, נקבע כי אין מקום להטיל אחריות על השטיח המעופף אלא על המוביל האווירי בלבד, שכן לא קמה רשלנות מצד השטיח המעופף אשר הוכיחה כי נודע לה על התקלה שהתרחשה בחו"ל רק בסמוך למועד ההמראה. כך נפסק שם:
"אין לקבל את טענת המבקשת באשר להעדר יריבות בינה לבין המשיבים, שכן קיימת מצד המבקשת התחייבות חוזית כלפי המשיבים. המבקשת התקשרה עם המשיבים בחוזה, לפיו התחייבה לארגן עבורם חבילת נופש, שכללה, כאמור, לא רק את הטיסה אלא גם את הסידורים הנלווים, לרבות הסעות, מלון וכד'. כל תקלה שנובעת מתיאום רשלני או לקוי של החופשה מקימה אחריות כלפי המבקשת. כך למשל במקרה של הזמנה רשלנית של המלון, של הטיסות, או כל רשלנות אותה הייתה המבקשת יכולה למנוע בקפידה ראויה. כך גם לגבי אי מתן הודעה מראש על איחור משמעותי בטיסה, אם נודע לה אודותיו מבעוד מועד, והיא לא יידעה את המשיבים. ביטול או דחייה במועד הטיסה, אפילו כאשר מדובר בטיסת שכר (צ'רטר), במקרים בהם ניתן להוכיח רשלנות מצד המבקשת שארגנה את חבילת הנופש – מקימה אחריות כלפיה... בענייננו, לא ניתן להטיל על כתפי המבקשת את האחריות לנזק שנגרם כתוצאה מהעיכוב בטיסה. מדובר היה בתקלה טכנית במטוס, שהמבקשת לא יכלה לצפות. נודע לה על התקלה רק בסמוך למועד ההמראה, ולא מדובר ברשלנות מצידה של המבקשת."

26. בנסיבות התיק שבפניי, לא הוכח מצד השטיח המעופף כי נודע לה על העיכוב רק בסמוך להמראה וכי עשתה כל שלאל ידה על מנת להקל על הסיטואציה הלא נעימה אליה נקלעו התובעים. כל טענתה הייתה העדר יריבות בשל עיקרון ייחוד עילה מכוח אמנת ורשה וכן היות הנוסעים נתונים "באחריותו הבלעדית של המוביל האווירי" בשל העובדה שכבר עברו את הליך הבידוק. טענה זו לא ראיתי לקבל.

27. יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט דרויאן בת"ק (ת"א) 07-09-1564 איתמר יהודה חצור נ' השטיח המעופף בע"מ:
"החוק קובע ייחוד עילה כנגד המוביל, במובן של מיצוי העילות והסעדים נגד המוביל, אולם אינו פוטר את המארגן – או כל גורם אחר – מאחריות למעשיו שלו. הדבר למד מלשון סעיף 10, עליו מבקשת הנתבעת להסתמך:
"אחריותו של המוביל, עובדיו וסוכניו לפי חוק זה לנזק, לרבות לנזק שנגרם עקב מותו של נוסע, תבוא במקום אחריותו לפי כל דין אחר, ולא תישמע כל תביעה לפיצוי על אותו נזק שלא על פי חוק זה, תהא עילתה הסכם, עוולה אזרחית או כל עילה אחרת ויהיו התובעים אשר יהיו."
...
הנתבעת אינה סוכנת של המוביל – לכן, מחד גיסא אינה חבה בחובותיו מניה וביה, אך מאידך גיסא אין היא יכולה ליהנות מייחוד העילה המוקנה לו... יש אפוא לבדוק את פעולותיה ומחדליה הנטענים של הנתבעת, הם כשלעצמם, כדי למצוא האם כשלה הנתבעת בחובה מחובותיה והאם יש להטיל עליה אחריות בשל נזק מנזקי התובעים... מחובת הנתבעת, כספק שירות ללקוחו, היה לברר וליידע את הנוסעים על מהות התקלה המתמשכת, לנסות ולמצוא פתרונות שאפשר והיו בנמצא כגון החלפת המוביל, ולהבטיח הספקת מזון ומשקה לנוסעים הממתינים - בין אם על-חשבון המוביל ובין אם על חשבונה-שלה."

28. כן ראה דבריו של כב' השופט ברנר בת"ק (תל-אביב-יפו) 2578/06 גיפס דן נ' השטיח המעופף בע"מ, תק-של 2006(3), 4438:
"הנתבעת מוסיפה וטוענת כי על פי אמנת ורשה, המוביל לבדו הוא שאמור לשאת בנזקים שנגרמים לנוסעים מחמת איחור בטיסות ולעניין זה היא מפנה לסעיף 19 לאמנת ורשה.
סבורני כי אין יסוד לפרשנות המוצעת על ידי הנתבעת.
חוק התובלה האווירית נועד למצות את עילות התביעה כנגד מוביל אווירי, קרי, חברות תעופה, באופן שלא ניתן יהיה לתבוע את חברות התעופה בגין איחורים בטיסות שלא על פי הוראות אמנת ורשה. חוק התובלה האווירית לא נועד בשום אופן להקנות הגנה למי שאינו מוביל אווירי, קרי, למארגני טיסות שכר דוגמת הנתבעת. הדברים עולים באופן מפורש מהוראתו של סעיף 10 לחוק התובלה האווירית המתייחס למיצוי עילת תביעה אך ורק ביחס למוביל, עובדיו וסוכניו ואין בו כל אזכור למארגני טיסות שכר. אכן, בדרך כלל לא תוטל אחריות על מארגן טיסות שכר בגין איחור בטיסה אך זאת לא בשל הגנתה של אמנת ורשה, אלא משום שלגופו של עניין בדרך כלל לא ניתן לייחס למארגן הטיסה אחריות לאיחור בטיסה.
...
הנתבעת טענה בחצי פה כי לה עצמה נודע על האיחור בטיסה רק ברגע האחרון, אך טענה זו נטענה בעלמא באופן כללי ובלא פירוט מינימלי כנדרש. כך למשל לא ברור באיזה שעה בדיוק נודע לנתבעת על הדחיה. מה שברור הוא שהנתבעת לא טרחה להודיע לתובעים על הדחיה בטיסה וגם לא עדכנה את רשויות נמל התעופה על מנת שימנע מצב שבו התובעים מתקשרים כדי לוודא את זמן היציאה ובשדה התעופה לא יודעים כלל על הדחיה. "

29. השטיח המעופף היא מארגנת חבילת הנופש המהווה את הכתובת היחידה לפניות הנוסעים, ובתור שכזו מוטל עליה לארגן את הובלתם הבטוחה של הנוסעים, תוך עמידה בלוח זמנים סביר ומתן מענה ראוי. ככלל, לא ניתן להטיל עליה חבות בגין אירועים לא צפויים או כאלה שאינם מצויים בשליטתה, אולם לא ניתן לאפשר לה פטור מלא מכל אחריות למתן פתרון בעת התרחשות תקלות, במצבים בהם ביכולתה לעשות כן.

30. כספקית השירות, היה על השטיח המעופף לנסות ולפעול להחלפת המוביל האווירי, לברר וליידע את לקוחותיה על מהות העיכוב ולדאוג לצרכיהם המינימאליים של הנוסעים (באמצעות נציגיה בשדה התעופה). אמנם, הנוסעים כבר עברו את הליך הבידוק, אך אין הדבר נוגד את האמור. בענייננו לא הוכח, ואף לא נטען, שהשטיח המעופף פעלה פעולה כלשהי כדי לעדכן את התובעים בדבר פשר התקלה ולהקל על שהותם הארוכה בעת ההמתנה להמראה, ובכך היא חבה כלפי התובעים.

31. מכל האמור לעיל ראיתי לקבוע כי התובעים זכאים לפיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה להם בעת ההמתנה. בהתחשב בכך שמדובר בעיכוב ממושך הגם שלא הוכח כי היה כה ארוך כפי שנטען בתביעה, ראיתי להעמיד את הפיצוי על סך של 1,500 ₪ לכל משפחה וסה"כ 4,500 ₪ לשלושת משפחות התובעים.

32. ראיתי לקבוע כי השטיח המעופף ואונור תשאנה בפיצוי בחלקים שווים.

סוף דבר

33. השטיח המעופף תשלם לתובעים סך של 1,500 ₪ לכל אחת משלושת המשפחות אשר בשמן הוגשה התביעה. לסכומים אלה יתווספו הוצאות משפט בסך 350 ₪ לכל משפחה. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום מלא בפועל.
34. אונור תשפה את השטיח המעופף במחצית מן הסכומים הנקובים לעיל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הקדמת טיסת שכר

  2. ביטול טיסה חזור

  3. טיסות אל על בשבת

  4. ביטוח תאונת טיסה

  5. אישור טיסה בהריון

  6. הצעת חוק טיסות שבת

  7. תשלום על חלקי מטוס

  8. פיצוי על דחיית טיסה

  9. פיצוי על הקדמת טיסה

  10. ביטול טיסה בגלל שביתה

  11. היטלי דלק חברות תעופה

  12. ביטול טיסה בגלל שביתה

  13. פיצוי בגין טיסה שבוטלה

  14. אי הודעה על איחור טיסה

  15. ביטול טיסה לחו"ל עקב פיגוע

  16. פיצוי על רישום יתר בטיסה

  17. תאונה במגלשת חירום במטוס

  18. טיסות בשבת של חברת אל על

  19. החרמת חפץ חד בשדה התעופה

  20. איסור טיסות ריסוס ליד עזה

  21. החזר כספי על כרטיסי טיסה

  22. פיצוי בגין טיסת שכר לפריז

  23. רשלנות בהזמנת כרטיסי טיסה

  24. פיצוי כספי בגין ביטול טיסה

  25. פיצוי על המתנה בשדה התעופה

  26. פיצוי על טיסה ישירה למיאמי

  27. איחור טיסה בגלל איחור ברכבת

  28. הצעת חוק ארוחות כשרות בטיסה

  29. MCT - זמן מינימלי החלפת טיסה

  30. תשלום תוספת דלק על כרטיס טיסה

  31. פיצוי על ביטול טיסה ללא התראה

  32. פיצוי כספי על העדר אוכל כשר בטיסה

  33. ביטול כרטיסי טיסה - חוק הגנת הצרכן

  34. החמצת טיסה בגלל המתנה בטרמינל הלא נכון

  35. דמי ביטול כרטיס טיסה באל על - תביעה ייצוגית

  36. הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ

  37. תביעה: כשהגיע לנמל התעופה לא אפשרו לו לעלות לטיסה, בטענה כי הגיע באיחור

  38. תביעה לחזר תשלום עבור כרטיסי טיסה שלא מומשו ופיצוי בגין עגמת נפש והוצאות

  39. תביעה לפיצוי בגין עיכוב בטיסה אשר גרם לכך שלא הגיעה בזמן לחגוג את ליל הסדר

  40. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - עבירות בטיחות בטיסה), התשס''ו-2006

  41. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון