פיצוי על איחור תשלום בהסכם מכר

להלן פסק דין בנושא פיצוי על איחור תשלום בהסכם מכר:

תביעה בגין נזקים ממוניים שנגרמו לתובעים, עקב איחור בהעברת כספים ע"י הנתבעות.

לטענת התובעים, התקשרו בהסכם למכירת נכס מקרקעין (להלן: "החוזה") עם נתבעת 1 אשר היתה מיוצגת ע"י נתבעת 2 שהינה עורכת דין. נתבעת 2 אף שימשה כנאמנה על כספי נתבעת 1. בהתאם לחוזה, 30,000$ מן התמורה אשר היתה אמורה להיות משולמת על סך 300,000$ שולמו במעמד חתימת החוזה, בעוד 230,000$ נוספים היו אמורים להיות משולמים עד ליום 15.5.06 כנגד מכתב כוונות מבנק למשכנתאות, כאשר מתוך הסכום תסולק תחילה המשכנתא על הנכס והיתרה תועבר לתובעים. יתרת הסכום בסך 40,000$ אמורה היתה להשתלם ביום 15.6.06 בכפוף להצגת מסמכים רלבנטיים.
גורסים התובעים, כי התנהלות הנתבעות הובילה לכך כי נגרם להם נזק כספי משוערך על סך 7,603.52 ₪.
התובעים העבירו בבוקר יום 14.5.06 את מכתב הכוונות למשרדה של נתבעת 2, אשר תוקפו עד ליום המחרת בשעה 15:00. גם משה כהן, ב"כ התובעים, (להלן: "הצד השלישי"), שלח בו ביום בשעה 11:28 מסמך באמצעות פקסימיליה למשרדה של נתבעת 2 וביקש לדאוג להעברת הסכום.
ביום המחרת, 15.5.06, פנתה מזכירתו של הצד השלישי לנתבעת 2 ושלחה לה הודעה נוספת באמצעות פקסימיליה בה הדגישה את חשיבות העברת הסכום עוד באותו יום, לשם סילוק שתי הלוואות.
למרות האמור לעיל, מסיבה לא נהירה, ההלוואות הנ"ל לא סולקו ופג תוקפו של מכתב הכוונות. למחרת, ביום 16.5.06, פנתה נתבעת 2 לצד השלישי ובקשה מכתב כוונות חדש, בטענה כי ניתן היה לסלק את ההלוואות האמורות עד לשעת צהריים. לפיכך, נאלצו התובעים להמציא מכתב כוונות חדש בו הסכומים לסילוק היו גבוהים יותר, עקב הפיגור בתשלום.
סכום היתרה שהועבר לחשבון התובעים עמד בסופו של יום, על סך 96,628.8 ₪
במקום 104,941.68 ₪ לו היו הלוואותיהם מסולקות ביום 15.5.06.
כך נתקבלו לחזקתם סכומים בהפרש של 8,312.8 ₪, נכון ליום 17.5.06.
מאחר ותוקף מכתב הכוונות החדש היה עד ליום 25.5.06 בעוד סילוק ההלוואות נעשה כבר ביום 17.5.06 זיכה הבנק את חשבון התובעים בסך של 1,135.13 ₪.

לטענת הנתבעות, החוזה כלל תניה, על פיה, פיגור של שבעה ימים בתשלום ע"י נתבעת 1 לא ישא חיוב בגין האיחור. נתבעת 1 שילמה את שהיתה אמורה לשלם ביום 17.5.06 במקום ביום 15.5.06 והודעה על כך נשלחה לצד השלישי. לא היתה כל מניעה לשלם את הסכום הנדרש עוד ביום 15.5.06 אולם נתבעת 2 ששהתה באותו מועד בסניף הבנק לא העבירה את הסכום המתבקש, שכן מזכירתו של הצד השלישי הודיעה לה כי ניתן להעביר את סכום הכסף הנדרש רק עד שעת הצהריים.
בדיעבד הוברר ע"י המזכירה, כי ניתן היה להעביר את הסכום המבוקש עד לשעה 17:00
נתבעת 1 עמדה אם כן בכל תנאי החוזה והעבירה את הכספים במועד הנקוב בחוזה ובהתאם למכתב הכוונות. לאחר העברת הסכום האמור דרש הצד השלישי תשלום נוסף בגין הפרשי שער וזה שולם לו. שיקולי הבנק וחישוביו, שונים מאלו שבחוזה ובפועל הם אלו שהביאו לחיוב התובעים בתשלום נוסף.

נתבעת 2 שלחה הודעה לצד השלישי, לפיה, הצד השלישי הסכים לנוסח המפורט בחוזה ואחראי שילוחית למידע שנמסר לנתבעת 2 ע"י מזכירתו, על פיו, לא ניתן היה להעביר את סכום התשלום לאחר שעת הצהריים. הצד השלישי לא בחן את משמעות הדחייה בתשלום ולא שמר כראוי על עניינם של התובעים.

הצד השלישי בכתב טענותיו, הפנה אל החוזה, על פיו, איחור בהעברת תשלום מהווה הפרה, בעוד איחור העולה על שבעה ימים מהווה הפרה יסודית. משכך, מחדלה של נתבעת 1 בהעברת התשלום מהווה הפרת ההסכם. ההפרה האמורה גרמה לתובעים נזק ממוני. נתבעת 2 היתה אמורה לקיים בפועל את חיובי נתבעת 1 וחבה כלפי התובעים בנזיקין. פקידתו של הצד השלישי בהוראתו, בקשה להסב תשומת ליבה של נתבעת 2 לחשיבות התשלום במועד הנקוב במכתב הכוונות ולוודא כי הסכום העולה מן החוזה ישולם במועדו. מטבע הדברים, טען הצד השלישי, יש לקיים חיובים בתום לב והיה על נתבעת 2 לעמוד בחובת הזהירות המוטלת על נתבעת 1 באופן מוגבר בהיותה נאמנה לכספיה.
בהתנהגותה, גרמה נתבעת 2 לנזק ואחראית היא כלפי התובעים מכח עוולת גרם הפרת חוזה. הוראות החוזה אינן חלות על נתבעת 2 באופן ישיר לפיכך חיוביה נובעים מן העובדה שבמעשיה ומחדליה גרמה לנזק האמור.
משכך, אף לא ברורה לצד השלישי העילה להגשת ההודעה.

בתשובה, הסבירה נתבעת 2 כי לא היה לה או לנתבעת 1 כל רווח מן העיכוב האמור.
אילו היתה כוונה לחייב בפיצוי מכוח החוזה הדברים היו נרשמים בו במפורש. הוסבר, כי ההודעה נשלחה, שכן היה על הצד השלישי לדעת ולבחון את נפקות האיחור בתשלום בשבעה ימים ולברר אם עיכוב כאמור עלול לגרום לחיוב גבוה יותר ע"י הבנק למשכנתאות.
בהמשך, צורף מסמך, על פיו, הכספים האמורים היו פנויים להעברה ביום 15.5.06.

בדיון שהתקיים בפני התייצבו התובע ונתבעת 2 בלבד.
לדיון לא התייצב הצד השלישי לא כל שכן מזכירתו. אף התובעת לא התייצבה, למרות שנטען, כי פעלה בנדון על מנת להחיש את העברת הכספים ע"י נתבעת 2.
נוכחותם של הצד השלישי ומזכירתו היתה חיונית לא רק כצד להליך, אלא גם כעדים לתמיכה בטענות שהועלו ע"י התובעים ולסתירת טענות הנתבעות ובעיקרן הפרכת גרסתה של נתבעת 2. בהעדרם, נותרה גרסתה ללא שנסתרה וללא שנעשה כל נסיון התמודדות ממשי עם כלל טענותיה.
אציין, כי המועד לדיון בתביעה נקבע ראשית ליום 17.2.08 אך נדחה ליום 29.6.08 בשל בקשת הצד השלישי ולאחר קבלת הסכמת התובעים והנתבעות.
בהמשך, נדחה הדיון ליום 28.12.08 בשל כניסת מערכת מחשוב חדשה להיכל המשפט ובשל צורכי הטמעתה.

על פי האמור בסעיף 4(ב) לחוזה –
התשלומים יהיו בשיעורים ובמועדים הנקובים להלן:
(1)...
(2) סכום השווה בשקלים ל – 230,000 (מאתיים שלושים אלף דולר ארה"ב) ישולם ע"י הקונה עד לתאריך 15.5.06 כנגד ועל פי מכתב כוונות מטעם בלמ"ש; מתוך הסך של – 230,000$ ישולם תחילה לבנק לאומי למשכנתאות בע"מ כל הסכום, לסילוק המשכנתא והמשכון הרשומים על הדירה והיתרה תשולם לידי המוכר.

על פי האמור בסעיף 18 לחוזה, איחור בתשלום מזכה את התובעים בסך של 200 דולר של ארה"ב.
על פי האמור בסעיף 19 לחוזה, פיגור בתשלום עד 7 ימים לא ישא בחיוב בסך 200 $. אולם איחור מעבר ל – 7 ימים יהווה הפרה יסודית.
בהתאם לסעיף 19 (א) לחוזה, הפרה יסודית מזכה את הצד הניפר בפיצוי מוסכם של 30,000$, הפרה יסודית נחשבת גם הפרה של סעיף 4 על פי סעיף 19(ב) לחוזה, אלא שזה מסוייג כאמור בסעיף 19 (רישא).

עם זאת, על פי סעיף 20 לחוזה –
כל ויתור, ארכה, הנחה, מחילה וכיוצא באלה דברים שיעשו בקשר להפרה או אי קיום תנאי חוזה זה, לא יפגע באיזה זכות מזכויותיו של מי מהצדדים ולא יוכל לשמש כהצדקה ו/או הגנה לגבי ההפרה או כויתור על ידי הצד האחר על איזה זכות מזכויותיו.

על פי סעיף 21 לחוזה –
כל צד יהיה רשאי לדרוש מהצד האחר אכיפת ההסכם וכל תנאי מתנאיו או הוראותיו, וכן למנוע הפרתו על ידי צו מניעה או פעולה משפטית אחרת, וכל זאת מבלי לפגוע באיזה זכות מזכויות מישהו מן הצדדים לדרוש פיצויים מלאים על כל הנזקים אשר ייגרמו לצד האחר כתוצאה מההפרה ו/או הסעד אחר כפי שימצא לנכון.

בהתאם לסעיף 22 לחוזה הסכימו הצדדים, כי הוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970,חלות על החוזה.

למותר לציין, כי נתבעת 1 חתומה באופן אישי על החוזה.

הנה כי כן, אמנם העיכוב בהעברת הכספים מושא התביעה אינו מהווה הפרה יסודית של החוזה, אך כמפורט בסעיף 4(ב) שלהלן, עסקינן בהפרת החוזה.
מישור היחסים בין התובעים לנתבעת 1 (אותה תבעו מלכתחילה) הינו מישור היחסים החוזי.
הוכח, כי בניגוד לאמור בחוזה, הכסף מושא סעיף 4(ב) שלעיל הועבר לתובעים רק ביום 17.5.06 ולא ביום 15.5.06 כמוסכם בחוזה.
עוד הוכח, כי בהתאם לסעיף 4(ב) הועבר מכתב הכוונות מהבנק למשכנתאות לנתבעת 1 באמצעות נתבעת 2 ונתבעת 2 לא הכחישה זאת, אלא שסכום הכסף כנגד מכתב הכוונות לא הועבר לבנק למשכנתאות לסילוק המשכנתא והמשכון.
עוד הוכח, כי לתובעים נגרמו נזקים ממוניים עקב אי העברת הסכום במועד האמור בחוזה מפורשות, בהתאם להפרשים האמורים ביחס לסכום ההלוואות, כמצויין במכתב הכוונות הראשון (במ/1) לעומת מכתב הכוונות השני (שצורף לכתבי הטענות).
על פי במ/1 יתרת הלוואותיהם של התובעים עמדה על סך כולל של 919,018.32 ₪,
בעוד על פי מכתב הכוונות השני יתרת ההלוואות עמדה על סך כולל של 927,331.2 ₪.
את ההפרש בין סכום התשלום לכיסוי ההלוואות לסכום שהועבר בפועל, אמורים היו התובעים לקבל לחזקתם על פי סעיף סעיף 4ב(2) לחוזה. הפרש זה עומד על סכום של 8312.88 ₪.
ההפרש נגרם עקב אי העברת הסכום במועד.

אמנם אין עסקינן בהפרה יסודית כנטען ע"י הנתבעות, אולם סעיפים 20 ו – 21 לחוזה המוזכרים לעיל אינם מסייגים עצמם להפרה יסודית ויש בהם התייחסות לכל הפרה.

בנסיבות אלה, דומה, כי התובעים אכן זכאים להיפרע מעם נתבעת 1 את סכום הנזק הכספי שנגרם להם עקב ההפרה, דהיינו עקב האיחור בתשלום.
למותר לציין, כי כמו הצד השלישי, אף נתבעת 1 לא התייצבה לדיון ובפועל לא העידה בבית המשפט, אף לא נתנה הסבר להפרה הנטענת וזו הוסברה ע"י נתבעת 2 בלבד.
אמנם מערך היחסים בין התובעים לבנק למשכנתאות אינו מעניינן של הנתבעות, אך התובעים הבהירו בחוזה הבהר היטב את המועד בו עליהם לקבל את סכום הכסף האמור וברור מאליו כי היה על נתבעת 1 לוודא העברתו לתובעים עד לאותו מועד במדוייק.
משכך, סבור אני, כי דין התביעה להתקבל ככל שמדובר בפיצוי המתבקש ע"י התובעים מעם נתבעת 1.

שונים הם פני הדברים ככל שמדובר בנתבעת 2, עורכת דינה של נתבעת 1 אשר צורפה ע"י התובעים כנתבעת נוספת, לאחר שהוגשה בקשה להיתר ייצוג.
נתבעת 2 הינה אף שולחת ההודעה לצד השלישי, פעולה בה לא נקטה נתבעת 1.

נתבעת 2 נדרשת לפצות את התובעים מכח עילות נזיקיות ולא חוזיות, שכן אינה צד לחוזה.

נתבעת 2 קבלה את בקשת התובעים להעברת הסכום ביום 15.5.06 ואף הגיעה לסניף בנק על מנת לעשות להעברת הסכום.
עוד הובהר, כי הסכום האמור היה מוכן ומשוחרר לצורכי העברתו לתובעים במועד הנקוב בחוזה.
לא מן הנמנע כי נתבעת 2 אכן הוטעתה לחשוב כי אינה רשאית להעביר את הסכום המתבקש, ע"י מזכירתו של הצד השלישי. ראיות לסתירת טענותיה אלו לא הובאו במהלך הדיון, שכן כמפורט הצד השלישי ומזכירתו לא התייצבו לדיון.
ככל שמדובר בהתרשלות, לא שוכנעתי במידה הנדרשת, כי נתבעת 2 לא נקטה בסטנדרט הזהירות המתחייב מעורך דין סביר בנסיבות העניין, או כי הפרה כלפי התובעים את חובות הזהירות בהן היא חבה כלפיהם. הנימוקים לאי העברת הסכום במועד, אם היה בחזקתה של נתבעת 2 לא הובררו דיו, למעט הודעה טלפונית שקבלה מפקידתו של הצד השלישי.
אולם, משטענה זו לא נסתרה כאמור, אין אלא לקבלה.

אשר על כן, הנני מקבל את התביעה ביחס לנתבעת 1 ודוחה אותה ביחס לנתבעת 2.
משנשלחה הודעה לצד השלישי ע"י נתבעת 2 בלבד, מטבע הדברים דינה להידחות נוכח דחיית התביעה ביחס לנתבעת 2.

סוף דבר –
נתבעת 1 תשלם לתובעים סכום של 7,177 ₪.
הסכום ישולם תוך 30 יום וישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.
כן תשלם נתבעת 1 לתובעים הוצאות משפט בסכום של 150 ₪.
הסכום ישולם תוך 30 יום וישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפרת הסכם מכר חנות

  2. הפרת הסכם מכר קרקע

  3. ביטול הסכם מכר מחמת עושק

  4. תשלום אחרון בהסכם מכר דירה

  5. תניית פיצוי מוסכם בחוזה מכר

  6. בקשת נאמן לבטל הסכם מכר דירה

  7. פיצוי על איחור תשלום בהסכם מכר

  8. אי עמידה במועדי התשלום בהסכם מכר

  9. הסכם מכר מקרקעין לפני קום המדינה

  10. הפרת הסכם מכר בית קרקע ברמת השרון

  11. ביטול הסכם מכר בשל אי תשלום תמורה

  12. בקשה לדחיית תביעה לביטול הסכם מכר

  13. הסכם מכר למרות שבדירה גר אדם בשכירות

  14. כסף בנאמנות אצל עורך דין - הסכם מכר

  15. ביטול הסכם מכר עקב סירוב לפנות את הדירה

  16. נוכחות עורך דין במעמד חתימה על הסכם מכר

  17. אי ידיעה על ליקויי בניה בעת חתימת הסכם המכר

  18. תביעה לביטול הסכם מכר מקרקעין והוצאת צו פינוי

  19. פסק דין בתביעה ובתביעה שכנגד בעקבות הסכם מכר של דירה

  20. הפרת הסכם מכר באי העברת מלוא האישורים לצורך העברת הנכס

  21. נפסק כי המוכרת היא שהפרה את ההסכם במתן הודעת ביטול שלא כדין

  22. פסק דין הצהרתי לפיו הסכם המכר ייאכף ומכוחו יועבר רישום הזכויות בדירה

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון