להלן פסק דין בנושא פגיעת משאית ברכב חונה: בפני תביעה, בשל נזקים שנגרמו, על פי כתב התביעה, בתאריך 7/1/2007, לרכבה של התובעת, מסוג קרייזלר ניאון, שחנה בחניית ביתה (דאז), ביישוב שוהם. תחילתו של ההליך בפני, היה במסגרת ת"ק 2111/07, שהתנהל בפני כבוד השופט אנגל ז"ל. בתאריך 27/5/07 הגישה התובעת, כתב התביעה כנגד זיו טיאר, וחברת מובילי דרור. לטענת התובעת, היא רכשה פריטי ריהוט שונים בחנות איקאה בנתניה, ובתאריך 7/1/07, בעת שסופקה אותה סחורה, על ידי הנתבעת מס' 1 (להלן - חברת מובילי דרור), פגעה משאית השייכת לאותה חברה, בה נהג הנתבע מס' 2 (להלן - מר זיו טיאר), בדופן שמאל, באזור דלת קדמית שמאלית, של רכבהּ (ר' דו"ח השמאי והתמונות שצורפו לכתב התביעה). בתאריך 16/3/08 נקבע דיון בתיק לעיל, בפני כבוד השופט אנגל ז"ל. לדיון התייצבו התובעת; נציג מטעם חברת ההובלה; אולם מר טיאר לא התייצב, למרות שנמצא בתיק בהמ"ש, אישור לזימונו לדיון. נציג חברת מובילי דרור ציין, כי למיטב ידיעתם, רכב התובעת לא נפגע מפגיעת המשאית, כמתואר בכתב התביעה; ובסופו של הדיון, וללא שהתקיים דיון הוכחות לגופו של עניין, בנוגע לאחריות חברת מובילי דרור, ניתן פסק דין כנגד מר טיאר בלבד, לאור אי התייצבותו. במסגרת פסק הדין, חויב מר טיאר בתשלום סכום של 5,553 ₪, וכן הוצאות משפט בסך 350 ₪. חלפה לה כשנה ומחצה, ובתאריך 22/10/08 הגישה התובעת כתב תביעה נוסף, במסגרת ת"ק 4969-10-08, כנגד חברת מובילי דרור בלבד, וזאת בטענה, כי ניסיונותיה לגבות את חובה ממר טיאר (במסגרתן אף נפתח הליך הוצל"פ) העלו חרס, ולכן, היא ביקשה לקבל את הפיצוי המגיע לה, לטענתה, מחברת מובילי דרור, שם עבד מר טיאר. חברת מובילי דרור, שלחה הודעת צד ג' למר טיאר, והפעם, ובניגוד להליך הקודם, הגיש הלה כתב הגנה, במסגרתו העלה טענות שונות, הן לגבי אי התייצבותו בהליך הקודם, והן לגוף התביעה. מר טיאר אישר, כי אכן הוביל סחורה לבית התובעת בתאריך 7/1/07, שהיה יום גשום וסוער, אך ציין כי למיטב ידיעתו, הוא לא פגע ברכב התובעת. לגבי אי התייצבותו, טען מר טיאר, כי אכן ידע על מועד הדיון, אולם הבין מעורך הדין של חברת מובילי דרור, כי אינו חייב להגיע לדיון. אקדים ואציין, כי הגם שהתנהלותו של מר טיאר, לקתה בפגמים בלתי מבוטלים, וברשלנות רבתי, הרי שמצאתי לנכון להתייחס לטיעוניו של מר טיאר, כבקשה לביטול פסק הדין (ת"ק 2111/07) שניתן כנגדו בהעדרו; כמו כן, החלטתי לבטל את אותו פסק דין; וכן להורות על איחוד שני תיקים אלה, שמבחינה מהותית, מהווים תיק אחד לכל דבר ועניין. עוד אציין, כי התנהלותו זו של מר טיאר, תילקח בחשבון, לעניין הוצאות המשפט שיושתו עליו. וכעת, נעבור לדון בגוף המחלוקת, והיא - האם המשאית, בה נהג מר טיאר, גרמה לנזקים לרכב התובעת. התובעת, כאמור לעיל, התגוררה בשנת 2007 בבית פרטי ביישוב שוהם. עובר לתאריך 7/1/07, הזמינה התובעת פריטי ריהוט שונים בחנות איקאה, ואותם פריטים סופקו לה במועד זה, בשעות אחר הצהריים, על ידי משאית, של חברת מובילי דרור, בה נהג מר טיאר. אין מחלוקת, כי אותו יום היה גשום וסוער. רכבה של התובעת חנה ליד ביתה, לאורך הכביש, במפרץ חניה, כאשר דופן שמאל שלו פונה אל הכביש (ר' התמונה ת/2). התובעת ציינה, כי למחרת בבוקר, היא גילתה כי רכבה נפגע לאורך דופן שמאל (ר' דו"ח השמאי, וכן התמונה ת/2); וכי אדם, שפרטיו לא ידועים לה, הניח על רכבה פתק ובו הכיתוב:"7/1/07 משאית של "איקאה" פגעה ברכבך !". הפתק סומן כת/1. התובעת הוסיפה וציינה, כי המשאית בה נהג מר טיאר, חנתה, לצורך פריקת הסחורה, על גבי המדרכה, לפני רכבה, כשלצורך עלייתה על המדרכה, היתה צריכה המשאית לנסוע לאורך ובצמוד לרכבה, וכך ככל הנראה נגרמה הפגיעה. כחיזוק לטענתה, הפנתה התובעת לממצאים הבאים: ראשית, לכך כי ליד רכבהּ נמצאו עלים של עץ, שנשרו כתוצאה מחליפת המשאית ליד רכבה (מדובר בעץ שענפיו מצויים מעל רכבה). ר' בנדון התמונה ת/2. שנית, לכך כי בסמוך לרכבה נמצא חלק פלסטיק, שמבירור שערכה, שייך לפגוש משאית מסוג איסוזו, בה נהג מר טיאר. שלישית, התובעת ובעלה, הפנו לתמונות של משאיות, דוגמת המשאית בה נהג מר טיאר (שאף הן שייכות לחברת מובילי דרור), בהן ניתן לראות חלקים שונים (על גבי הפגוש וארגז המטען), בגבהים שונים, המתאימים, מבחינת גובהם, לגובה הנזקים שנגרם לרכב התובעת. לטענתו של מר טיאר, הוא אינו יכול לשלול לחלוטין את העובדה המשאית בה נהג אכן פגעה שרכב התובעת, שכן אותו יום, כאמור לעיל היה יום גשום, ותיאור התובעת, לגבי אופן חנייתו בצמוד לביתה, ואופן עלייתו על המדרכה (תוך כדי נסיעה צמודה לרכב התובעת), אכן מדוייק ונכון. אשר על כן, ציין מר טיאר, כי אף הסכים לחתום בזמנו, בשנת 2007, על טופס, בו הוא אישר והודה באחריותו לתאונה. אציין, כי בפני בהמ"ש לא הוצג טופס זה, אשר ככל הנראה, נחתם בפני גורם מחברת איקאה (חברת מובילי דרור, מובילה עבור חברת איקאה סחורות). יחד עם זאת, ציין מר טיאר, כי משנאמר לו (בעקבות שיחה של התובעת עם נציגי איקאה) כי למשאית בה נהג חסרה חתיכת פלסטיק, הרי שבדק זאת, וגילה כי לא חסרה כל חתיכה, ולכן, אינו יכול לאשר, באופן חד משמעי, כי אכן גרם לנזקים. נציג חברת מובילי דרור ציין, כי חברתו אינה מוכנה להודות באחריותה לתאונה, שכן מר טיאר לא דיווח להם בזמן אמת על התאונה. כמו כן, הפנה נציג חברת מובילי דרור לכך כי חשבונית העבודה שהוצאה בגין תיקון הרכב, הינה של עסק ששמו "צמיגי דובל" (נ/1), ולא של מוסך. עוד טען נציג מובילי דרור, כי הנזקים שנגרמו לרכבת התובעת, אינם בגבהים התואמים את הגבהים של החלקים שיכולים לגרום לנזקים במשאית מסוג איסוזו. לאחר שבחנתי את ראיות הצדדים, ואת טיעוניהם, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל. התובעת פרסה בפני בהמ"ש מסכת ראיות, המובילות למסקנה חד משמעית, כי הנזקים לרכב הקרייזלר, נגרמו בתאריך 7/1/07, כתוצאה מעליית המשאית בה נהג מר טיאר, על המדרכה, ליד בית התובעת. בעת עלייה זו על המדרכה שפשפה המשאית, את דופן שמאל של רכב התובעת. אכן, מי שראה את המשאית פוגעת ברכב התובעת, לא העיד בבהמ"ש, אך לא ניתן להתעלם לחלוטין מראיה זו (והשווה בנדון עם ע"פ 7293/97, ז'אפר נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(5) 460). בנוסף, גם ללא אותו פתק, הרי שניתן היה להגיע לאותה מסקנה - נתתי אמון בדברי התובעת, כי הנזקים המצוינים בכתב התביעה לא היו לפני המועד לעיל; מוקדי הנזק, ותיאורה של התובעת (שלא הוכחש על ידי מר טיאר), לגבי עליית המשאית על המדרכה, משתלבים זה בזה, ומובילים למסקנה כי המשאית בה נהג מר טיאר, היא זו שגרמה לנזקים; לא התעלמתי מטענתו של מר טיאר, כי בדיקה שערך במשאית העלתה, כי לא חסר כל חלק, אולם מצאתי להתייחס בזהירות לעדותו, בעניין זה, כשברקע יש לזכור את התנהלותו בתיק זה עד כה - הודייתו בפני נציגי חברת איקאה; עבור להכחשתו עד לדיון; וכלה בחוסר יכולתו לסתור את תיאור התובעת בזמן הדיון, ואישורו ש"יכול להיות" שאכן גרם לנזקים. אציין, כי לא מצאתי ממש בטענות נציג מובילי דרור - הן בנוגע לגבהים (ובנדון ניתן להפנות לתמונות ת/3, ולכך כי טענות נציג מובילי דרור נטענו בעלמא); והן בנוגע לחשבונית נ/1 - גם אם היתה אי תקינות בהתנהלות המוסך בו תוקן הרכב, הרי שלא התובעת היא זו שצריכה לשאת באי תקינות זו. סוף דבר, אני מורה כדלקמן: כאמור בס' 6 לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין, שניתן במעמד צד אחד, כנגד מר טיאר, במסגרת ת"ק 2111/07. מאליו, מתבטלים הליכי ההוצאה לפועל, שנפתחו כנגד מר טיאר, על בסיס פסק הדין בת"ק 2111/07. כמו כן, כאמור בס' 6 לעיל, אני מורה על איחוד ת"ק 2111/07, עם ת"ק 4969-10-08.חברת מובילי דרור, ומר טיאר, ישלמו לתובעת, ביחד ולחוד, את סכום התביעה, בסך 6,750 ₪, וזאת תוך 30 יום, שאם לא כן, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק. כללתי בסכום זה את הוצאות המשפט. מר זיו טיאר, ישלם הוצאות לתובעת, בסך 1,500 ₪, וזאת בשל התנהלותו בתיק זה, כאמור לעיל. הסכום ישולם תוך 30 יום, ולאחר מכן ישא ריבית והצמדה כחוק. זכות בקשת רשות ערעור מבית המשפט המחוזי תוך 15 יום, מקבלת פסק הדין. פגיעת רכברכברכב חונהמשאיתנזק לרכב