עובש בדירה שכורה

להלן פסק דין בנושא עובש בדירה שכורה:

התובעת כפי שמעידה על עצמה בכתב התביעה הינה גרפיקאית, אשר שכרה מאת הנתבע 1 דירה ברחוב רפידים 14/6 בתל אביב , הגישה תביעה זו כנגד הנתבעים.

טענות התובעת כנגד הנתבע מספר 1 הן כי חודש לאחר הכניסה לדירה התגלו כתמי רטיבות , עובש, קילופים וסדקים בקירות הדירה . כשפנתה היא לנתבע 1 מסר לה זה כי הפגם שגרם לכל אלה תוקן וכי תוכל לצבוע את הדירה . היא טוענת כי אכן צבעה את הדירה , אך הבעיה לא נפתרה שכן מקור הרטיבות היה בגג מבחוץ. התובעת גם טוענת כי במשך 3 שנים , בהן חייה לא היו חיים , היא פנתה שוב ושב אל הנתבע 1 , וזה התחמק מבקשותיה לתיקון מקור הרטיבות, וזאת בניגוד להתחייבותו בסעיף 7 לחוזה השכירות.
כן טוענת התובעת כי בחודש אוגוסט 2007 נודע לה משכנתה המתגוררת בדירה סמוכה, התגלו טרמיטים בקיר המשותף וזאת בגלל הרטיבות, ועל כן בעלי הדירה הסמוכה הזמינו חברה לריסוס , וזו שלחה את הנתבע מספר 2 לבצע ריסוס בדירת השכנה .התובעת טוענת כי הן הרטיבות והן ביצוע הריסוס בדירה השכנה עם חומר הדברה , גרמו לה נזקים שפורטו בכתב התביעה

הטענות של התובעת כנגד הנתבע 2 .

נטען כי הנתבע 2 בדק את הקיר משני צדדיו, קרי מכיוון דירת התובעת ומכיוון דירת השכנה שהזמינה אותו .
נטען כי כתוצאה מעבודות הריסוס חדר חומר ריסוס המלווה בריח חריף לדירת התובעת שלא אפשר שהייה בדירה .

נטען כלפי הנתבע 2 שהוא התרשל במילוי תפקידו , מה שגרם לתובעת נזק , בכך שלא הזהיר אותה ולא בקש לפנות את הדירה , טען שלא תהיה חדירה של החומר לדירת התובעת ובפועל היתה חדירה כזו , טען אחרי הריסוס כי ניתן לשוב ולהיכנס לדירה אחרי יום אחד , אם כי בדיקה שנעשתה 5 ימים אחרי הריסוס הצביעה עדיין על סכנה בכניסה לדירה , ביצע את עבודתו בצורה לא מיומנת , לא דאג לסביבת עבודה בטוחה .

התובעת פירטה בכתב התביעה את ראשי הנזק שנגרם לה כדלקמן

א- היא נאלצה לשהות מחוץ הבית , לא עבדה במקצועה, והפסידה הכנסה בסך של 3000 ₪ .
ב- נאלצה לאכול במסעדה ולבצע פעילויות עם בנה בן ה9 , בגין כך תובעת 2300 ₪
ג- זרקה בגדים ופרטי רכוש אחרים מכיוון שאלה ספגו ריחות ריסוס , ועמלה ימים כלילות כדי לכבס לתלות וליבש בגדים , תובעת בגין כך 900 ₪
ד- רכשה והחליפה מוצרים חדשים 900 ש"
ה- הזמנת מנקה נוספת לאחר גמר עבודות הניקוי 450 "ח
ו- נאלצה לפנות את הדירה מוקדם ממועד סיום חוזה השכירות, ועל כן הפסידה סכומים שהושקעו ברכישת מטבח חדש 4250 ₪
צביעת הדירה 340 ₪
ז- הזמנת מודד מוסמך למדידת כמות הרעילות בחומרים שחדר לדירה 1360 ₪
ח- עוגמת נפש 8000 ₪

סכום הנזק על פי חישובי התובעת 21000 ₪ , אך היא העמידה את התביעה על סך 17800 ₪ תקרת סמכותו של בית המשפט ביום הגשת התביעה .
בעקבות הגדלת הסכום שבסמכות בית המשפט לדון בו התובעת בקשה לתקן את כתב , ולהגדיל את סכום התביעה לסכום הנזק שפורט בו , 21000 ₪ .

באותה הודעה על בקשה לתיקון סכום התביעה הודיעה התובעת כי היא מתקנת את כתב התביעה גם על מנת לצרף את השכנה כנתבעת נוספת בתביעה , אך היא לא עשתה כן והשכנה לא נתבעת בתיק .

הנתבע 1 הגיש כתב הגנה

הנתבע 1 התייחס לכתב התביעה שלא לפי סדר הטענות בו והתחיל דווקא מהסכום אותו תביעה התובעת בגין הפסד שימוש במטבח בגלל שעזבה לפני הזמן, וטען כי הוא השתתף במחצית עלות המטבח, וכי התובעת עזבה את הדירה מרצונה , ויכלה ליהנות מהמבטח עוד שנים רבות

כן הנתבע 1 מכחיש את טענות התובעת בענין הרטיבות, וטוען , כי כל הטעון תיקון תוקן על חשבונו

הנתבע 1 א הגיש תביעה שכנגד נגד התובעת בו הוא תובע ממנה סוכם של 9437 ₪ לפי הפירוט שלהלן
א- הוא טוען כי התובעת פינתה את הדירה ללא הודעה מוקדמת מספיק זמן שיוכל להציע לשוכר אחר 1497 ₪
ב- הפרש שכר דירה שהתובעת ניכתה על דעת עצמה לבא הסכמתו 1890 ₪
ג- התובעת גרה בדירה ביחד עם בן זוגה למרות שהוא לא היה בעת כריתת החוזה צד לו, הפרש שכ"ד 2340 ₪
ד- מסי וועד 1100 ₪
ה- חוב לוועד האגודה 1360 ₪
ו- סיוד הדירה שחל על התובעת , לא קיימה 1250 ₪

הנתבע מספר 2 הגיש אף הוא כתב הגנה בו הכחיש את כל טענות התובעת, .

עלי להקדים ולומר , כי בעלי הדין הרחיבו בצורה בלתי סבירה לחלוטין וללא צורך את יריעת הדיונים והבקשות בתיק, עד כי היה קשה למקד את הטענות שלהם, ולמעשה הם עצמם ניהלו את טענותיהם בצורה מופרזת, טעונה מאד ברגשות בצורה מוגזמת ואינה מתאימה למהות המחלוקת ביניהם.

אין זה עולה על הדעת , כי בתביעה קטנה , יוגשו לא פחות מארבים בקשות,שמרביתן כל כך ארוכות,, מפורטת , ומסובכות עד כדי כך שלעיתים לא ניתן להבין מה מבקש מגיש הבקשה באמת.שבעה כתבי טענות, כאשר כתב התביעה על מצורפיו ,הכולל 31 .

לא אגרר אחרי ההתלהמות של בעלי הדין, ובמיוחד התובעת עצמה , אשר ניהלה את המשפט ברגשנות רבה ומוגזמת כאילו לא מדובר בתביעה כספית רגילה , ואף הפריעה למהלך הדיונים , עד כדי הפסקת הדיון ודחייתו למועד אחר, עד שהיא תירגע ותאפשר דיון שקט וענייני .

הדיון הענייני היחיד התנהל בתיק ביום 18/6/09 .

בישיבה זו העידה התובעת לעצמה וגם בעלה מר ענבר העיד מטעמה .

התובעת חזרה על האמור בכתב התביעה והוסיפה כי שכנתה הגרה בדירה הסמוכה יידעה אותה על כך שחברת הדברה תגיע לרסס את דירת השכנה , ומר אופיר מהחברה אף הוא הגיע לדירתה כדי לראות את הטרמיטים מהצד שלה , והיה מזועזע מרמת הרטיבות בבית . מי שהזמין את המרסס זו השכנה. התובעת טוענת כי נגרמו לה נזקים כתוצאה מפעולות הריסוס, והוסיפה שאילו היו אומרים לה שצריך לפנות היתה מפנה . התובעת פירטה בעדותה באזהרה את נזקיה כדלקמן:

א- בדיקת רעילות הריסוס ע"י חרבת אקו טסט 1300 ₪ . צורפה לכתב התביעה קבלה על סך 1368 ₪
ב- לא יכלה לעבוד בבית באותה תקופה תביעה 3000 ₪ .
ג- במשך 5 ימים לא אכלו בבית , תובעת 2300 ₪
ד- חומרים שהיו בארון האמבטיה 1300 ₪
ה- ניקוי נוסף של הבית 450 ₪
ו- עוגמת נפש תובעת 4000 ₪

סך הכל 12350 ₪

יש לציין כי למעט הנזק בפריט א' לא הוגשו קבלות בכתב על ההוצאות , שתוך כדי שמיעת עדותה של התובעת , ניתן היה להבין כי המדובר הוא בהערכות ולא בסכומים המתבססים על קבלות.

יש לציין גם כי התובעת מאשרת בעדותה כי נושא הרטיבות נפתר ע"י הנתבע 1 עוד לפני פעולת הריסוס, וכי מר עיני הנתבע 1 פתר את הבעיה לפני הריסוס , אבל ככל הנראה , לדברי התובעת, לא נעלמה בבת אחת , היא היתה כלואה בקיר.

התובעת בעדותה בפני העמידה את התביעה נגד הנתבע 1 על סך של 4000 ₪ בגין שעות עבודה ( בהערכה ) של 150 שעות בניקוי סימני הרטיבות על פני 3 חורפים .

כפי שציינתי , הטיעונים של התובעת התפשטו על פני הרבה מאוד עניינים, נטענו ברגשנות יתירה עד כדי כך שהתובעת היתה מבולבלת, ,לא מרוכזת, ושינתה טעמה יותר מפעם אחת.

במהלך עדותה בפני , ורק אז הבנתי כי כל ענין הרטיבות שהיתה או לא היתה בקיר הדירה, למעשה נכרכה בתביעת הנזקים בגלל ריסוס דירת השכנה כבדרך אגב.

בעיית הרטיבות שהיתה קיימת לפני פעולת הריסוס נפתרה ע"י הנתבע 1 עוד טרם עבודות הריסוס, והיה על התובעת להפריד ,עוד בכתב התביעה את נזקיה הנתבעים מהנתבע 1 ואלה הנתבעים מהנתבע 2 . ואולי לא היה אפילו מקום להגיש את התביעה נגד השניים בתביעה אחת.

תביעת התובעת כנד הנתבע 1 , היא כי בעבר היתה רטיבות בדירה, אשר נפתרה ע"י הנתבע 1 עוד בטרם בוצעה עבודת הריסוס. וכי למעשה התביעה ממר עיני היא על סך 4000 ₪ ( הערכה ) בגין ניקוי סימני הרטיבות.

התמונה לא תהייה שלמה אם לא אתייחס לנספח ב'2 לכתב התביעה , דיסרטציה המשתרעת על פני לא פחות משלושה עמודים וחצי בדפוס צפוף . מה שניתן ללמוד מאותו מכתב הוא כי התובעת פונה אל הנתבע 1 , בו היא מיחסת לו מספר הפרות של הסכם השכירות, ומתייחסת לענין הטרמיטים שהתגלו אצל השכנה ופעולות הריסוס ( משום מה היא פונה אליו גם בענין פעולת היסוס והנזק שנגרם ממנה , אם כי בעיית הרטיבות כבר נפתרה קודם לכן ) , והיא תובעת ממנו מספר פרטי נזק אשר נגרם כתוצאה מפעולת הריסוס .

סך כל דרישתה של התובעת 15000 ₪ , הכוללים פרטי נזק שאינם תואמים בהכרח את הפירוט בכתב התביעה , ולא הפירוט שבעדותה בפני באזהרה.

הנה כי כן , בהזדמנויות שונות, יש לתובעת חשבונות שונים, אין התביעות והדרישות , אלו שבכתב התביעה ואלו שבפניות קודמות של התובעת לנתבע 1, ואלה שפורטו במהלך עדות התובעת בפני, מבוססות כלל ועיקר .

הטענה של התובעת בדבר הנזקים שנגרמו לה , ועילת התביעה שלה נגד הנתבע1 , היא זו אותה פירטה בפני במהלך עדותה תחת אזהרה בבית המשפט ביום 18/6/09 . טענתה של התובעת כנגד מר עיני הנתבע 1 היא כי אחרי שהיתה רטיבות בדירה , ובעיית הרטיבות נפתרה, היא נאלצה להוציא סכום שהיא "מעריכה " בסך של 4000 ₪ בגין 150 שעות עבודה .לניקוי סימני הרטיבות.

יש לציין כי התובעת לא תביעה סכום כזה בכתב התביעה שלה, ואולי אך בקשוי ניתן להבין כי בסעיף ה' לפרטי הנזק, היא תבעה 450 ₪ עבור מנקה שהוזמנה לנקות את הבית ארי ביצוע העבודות ?!

הסכום ננקב כסכום מוערך.התובעת לא פירטה מה היה צריך לעשות במשך 150 שעות בדירתה אחרי שבעית הרטיבות נפתרה, מי ביצע את העבודה, והיא לא הביאה למתן עדת את אלה שניקו את הדירה ואלה שקיבלו מידה סכום כה משמעותי בגין ניקוי דירה אחרי שהיתה בה רטיבות. יש גם לציין כי יש משום סתירה בין דרישת התובעת להוצאות צביעת הדירה אחרי פתרון בעית הרטיבות, ודרישה של 150 שעות עבודה ו4000 ₪ עבור עבודות ניקוי . סביר להניח – וזה אך הנחה שאינה מבוססת- כי אחרי שנפתרה בעית הרטיבות, ביצעה התובעת עבודות צביעה במקומות שבהם היתה רטיבות, ובעקבות עבודות הצבע היה צריך לבצע ניקוי . אך בגין כך טוענת התובעת כי שילמה 450 ₪ מבלי להציג על כך כל ראיה

למעשה אין התובעת יודעת מה היא רוצה מהנתבע 1 , והיא לא פנתה אליו בדרישה כלשהיא לפיצוי או כיסוי הוצאות אחרי שהוא פתר את בעיית הרטיבות, לא בגין הוצאות ניקוי הדירה , ולא בגין כל הוצאה אחרת. הי א התעוררה רק אחרי פעולת הריסוס, וכרכה את הנזקים שהיא טוענת כי נגמרו לה בגלל הריסוס , עם נזק שכביכול נגרם לה בגלל ניקוי סימני הרטיבות.

התובעת לא הוכיחה את תביעתה כנגד הנתבע 1 המתבסס על הוצאה בגין עבודות ניקוי אחרי פתרון בעית הרטיבות, ונראה לי כי יש לדחות את התביעה שלה כנגד הנתבע 1.

באשר לתביעה כנגד הנתבע 2 . הנתבע 2 הוא זה אשר ביצע את עבודות הריסוס בדירת השכנה . האם התובעת הוכיחה כי החומרים בהם השתמש המרסס הינם חומרים מסוכנים אשר חייבו אותה ואת בני ביתה לעזוב את הדירה למשך 5 ימים ?

התובעת פנתה לחברה המתמחה בביצוע בדיקות סביבתיות, וקיבלה ממנה חוות דעת לפיה ריכוז המזהמים בחומר שנמדד בדירה מהווה סיכון למי שנחשף לו להרבה זמן . ושילמה 1368 ₪ .

חוות הדעת צורפה לכתב התביעה , אך התובעת לא טרחה לזמן את מי שחתום עליה להעיד ולהיחקר על חוות דעתו בבית המשפט .

זאת ועוד , הדברת הטרמיטים בדירת השכנה בוצעה ביום15/8/07 , הבדיקה בוצעה ביום 19/8/07 והמומחה מטעם התובעת מציין כי כמות המזהמים כפי שנמדדו מהווה סיכון למי שנחשף להם לאורך זמן וממליץ לצאת מהדירה עד להיעלמות מזהמי האוויר שנמדדו.
חוות הדעת מתייחסת לחומרים מסוימים אשר התגלו בדירת התובעת, אך אין בה ראיה חותכת כי אותם חומרים אליהם מתייחסת חוות הדעת , הם אותם חומרים בהם נעשה שימוש לצורך ריסוס דירת השכנה כנגד הטרמיטים.

כאמור אותו מומחה לא העיד ולא נחקר בחקירה נגדית על חוות דעתו .

מאידך מטעם הנתבע 2 העיד מר אופיר לוי שהעיד כי הקידוחים לצורכי החדרת חומר ההדברה נעשו בכלל ברצפה ולא בקיר. הוא מאשר כי התובעת התקשרה אליהם פעמיים והתלוננה על ריח רע בדירתה, אך טען כי אין מדובר בריח של החומר בו השתמש בזמן החדרתו ברצפת השכנה ..

מר אופיר אף מעיד כי הוא היה שלוש פעמים אצל השכנה , וזו גרה בדירתה , לא עזבה אותה ,ולא התלוננה על ריח רע.

כמו כן העיד מטעם הנתבע 2 מר רמי שניידר מנהל אגף הדברה וטרינרית בחברת מכתשים המעיד כי הוא יודע באיזה חומר השתמשו להדברת טרמיטים בדירתה של גב יואלי שכנתה של התובעת , הוא מעיד על עצמו כמי שפיתח את החומר ומכיר את תכוניותיו, וכי החומר משמש מזה 10 שנים , ולו יש רישוי בר תוקף מהמשרד להגנת הסביבה. המדובר בזרחן אורגני שאינו קשור לפולאריס. העד מתייחס למה שהמומחה מטעם התובעת מצא בדירתה, וקובע בצורה נחרצת כי חומר ההדברה בו מדובר אינו כולל את שני החומרים אותם מצא המומחה של התובעת בדירתה שאין להם כל קשר לחומר ההדברה, וכי החומר יכול להיות מסוכן רק אם מי שהוא נחשף לו במינונים גדולים ולפרקי זמן ממושכים . האגף לאיכות הסביבה מצא את החומר כמוצר תברואתי.

כאמור עדותו זו של מר רמי שניידר , עומדת בפני כעדות יחידה בענין הסיכון הטמון , כן או לא, בחומר בו השתמש הנתבע 2 בריסוס דירת התובעת.

לגבי הטענה כי התובעת ובני בתה עזבו את הדירה בהמלצת המוחה מטעמה , טענתה זו בדבר הקשר בין הצורך לעזוב את הדירה ובין הריסוס . התובעת לא טרחה לזמן את שכנתה אשר בדירתה בוצע הריסוס, ואשר מטבע הדברים אילו היתה מרגישה ריחות המטרידים אותה ולא מאפשרים לה המשך שהות בדירה, היתה גם היא וביתר שאת , עוזבת את הדירה. השכנה לא הוזמנה , ובענין זה עומדת רק עדותו של מר אופיר, שמעיד כי השכנה המשיכה לגור בדירתה , ולא עזבה אותה . אילו היו לחומר ההדברה נלווים ריחות כאלה שאינם מאפשרים המשך שהות בדיר, כטענת התובעת, מן הסתם וביתר שאת השכנה שבדירתה בוצע הריסוס היתה אמורה לעזוב את דירתה ולהיות מחוץ לה . לא נטען ולא הוכח כי אכן כך קרה.גב' יואלי יצאה מהדירה למספר שעות רק בזמן שהעבודה בוצעה בדירה.

העובדה כי גב' יואלי לא עזבה את דירתה בתקופה בה טוענת התובעת כי היא עזבה את דירתה, בנוסף לעדותו של מר שניידר, מביאני למסקנה שיש להעדיף את גרסת הנתבע 2 על זו של התובעת, ולקובע כ התביעה כנגד הנתבע 2 לא הוכחה .

הוסף לכך את ההפכפכות בטיעוניה של התובעת שאינם מבוססים על מסמכים ,קבלות, וראיות מוצקות, נחה דעתי שיש לדחות את התביעה גם כנגד הנתבע 2.

מעל הדרוש אציין כי אם היו טענות התובעת נכונות בדבר נזק שנגרם בגלל ביצוע ריסוס בדירתה של גב' יואלי, היתה צריכה להגיש את התביעה נגדה , בין אם ביחד עם הנתבע 2 או בלעדיו, והיא אף הודיעה באחת הפניות שלה אל בית המשפט כי היא מתקנת את כתב התביעה הן לצורך הגדלת סכום התביעה והן לצורך צירוף גב' יואלי כנתבעת נוספת. אך כתב תביעה כנגד גב' יואלי לא הוגש.

המסקנה הסופית היא כי יש לדחות את תביעת התובעת כנגד שני הנתבעים .

אפנה עתה לדון בתביעתו הנגדית של הנתבע 1 כנגד התובעת.

הנתבע הגיש תביעה נגדית לתביעתה של התובעת בה הוא טען לסכומים שונים בהסתמך על טענות שונות.

הנתבע 1 במהלך עדותו בפני לא התייחס לתביעה הנגידת, לא העיד עליה, ולא הביא עדים אחרים שיעדיו מטעמו על הסכומים להם הוא טוען ועל כך שהתובעת הנתבעת הנגדית חייבת לו אותם סכומים. נראה כי הנתבע 1 זנח את תביעתו הנגדית.

התביעה הנגדית לא הוכחה , ואני דוחה אף אותה .
אין צו להוצאות לא בתביעה ולא בתביעה הנגדית

זכות להגיש בקשה לרשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שינויים במושכר

  2. תביעה לפנוי מושכר

  3. ניתוק חשמל לשוכר

  4. מציאת שוכר חלופי

  5. עובש בדירה שכורה

  6. השבחת נכס בשכירות

  7. פינוי עסק בשכירות

  8. איחור בפינוי מושכר

  9. החזר פיקדון שכירות

  10. שכירות ל-10 חודשים

  11. שינוי מטרת השכירות

  12. בטוחות להשכרת דירה

  13. עורך דין שכירות דירה

  14. נזקים לדירה בשכירות

  15. אי תשלום שכירות רכב

  16. ניכוי הוצאות שכירות

  17. מס הכנסה על שכר דירה

  18. עזיבת שוכר ללא התראה

  19. הצעת חוק בנייה להשכרה

  20. שכירות עסק ללא רישיון

  21. תביעה לפינוי מושכר מדירה

  22. בעיות חשמל בדירה שכורה

  23. תביעה נגד שוכרים שעזבו

  24. סכסוך בנושא שכירות משנה

  25. פרישה ממשא ומתן בשכירות

  26. השארת נזקים בדירה שכורה

  27. השכרת גג למערכת סולארית

  28. פינוי בגין נטישת המושכר

  29. תביעה על חוב שכירות רכב

  30. בלאי סביר במושכר - פסיקה

  31. שוכר שלא שילם חשבון חשמל

  32. האחריות למצוא שוכר חלופי

  33. שכירות משנה לצדדים שלישיים

  34. נזקים ליחידת דיור בשכירות

  35. פינוי מדירה בשכירות מוגנת

  36. תביעה בנושא תקופת השכירות

  37. איחור בהחזרת דירה בשכירות

  38. שיפורים במושכר - מס הכנסה

  39. פיצוי על נזקים בדירה שכורה

  40. חובות לעירייה דירה בשכירות

  41. פיצוי על נזק לדירה בשכירות

  42. נזק לדירה שכורה אחרי עזיבה

  43. עזיבת דירה שכורה לפני הזמן

  44. סעיף 15 לחוק השכירות והשאילה

  45. סעיף 21 לחוק השכירות והשאילה

  46. מס הכנסה על שיפורים במושכר

  47. פיצויים בגין השקעות במושכר

  48. צביעת דירה לאחר סיום שכירות

  49. האם שכירות נחשבת הכנסה מעסק

  50. תביעת פינוי עסק ממושכר בנצרת

  51. אי פינוי חפצים מדירה בשכירות

  52. פינוי דירה בשכירות ללא התראה

  53. הצעת חוק השכרת דירות למגורים

  54. פינוי עקב שינוי מטרת השכירות

  55. קבלת חובות וזכויות השוכר הקודם

  56. נזקים בדירה שכורה אחרי פינוי

  57. פינוי שוכר מדירה ע"י עורך דין

  58. טענת קיזוז בתביעה לפינוי מושכר

  59. חוק דירות להשכרה לעולים חדשים

  60. חוב שכירות על 2 חודשים אחרונים

  61. חיוב יתר חשמל ומים בדירה שכורה

  62. אי פינוי נכס מסחרי בשכירות בזמן

  63. פינוי הבן של שוכר מדירה בשכירות

  64. עזיבת נכס בשכירות באופן חד צדדי

  65. חוק השכירות והשאילה, תשל"א-1971

  66. פיצוי מוסכם עקב הפרת תנאי שכירות

  67. השארת דירה לא נקיה בסיום השכירות

  68. דרישת עירייה לבצע תיקונים במושכר

  69. טענת תשלום שכר הדירה מראש לחצי שנה

  70. העברת החזקה במושכר לדיירים מוצעים

  71. גרימת נזקים לדירה בשכירות במתכוון

  72. מסירת זכות שימוש במושכר ללא הרשאה

  73. אי עמידה בתנאי של מציאת שוכר חלופי

  74. כמה עולה שכירות דירת חדר בתל אביב ?

  75. אי פינוי דירה לאחר תום תקופת השכירות

  76. ערעור על פסק דין של בית הדין לשכירות

  77. תביעה לפינוי מושכר לא תכיל סעדים נוספים

  78. מה נחשב ''הפרה יסודית'' של חוזה מכר דירה

  79. פיצוי יומי בגין איחור בפינוי נכס בשכירות

  80. העברת החזקה בדירה בשכירות מוגנת לדייר אחר

  81. תביעה נגד עורך דין על ייצוג בעסקת מכר דירה

  82. תביעה לבית הדין לשכירות - עסק "מקצוע חופשי"

  83. אובדן הכנסות משכירות בגלל איחור במסירת דירה

  84. התחייבויות הדדיות במערכת יחסים בין שוכרת ומשכיר

  85. נטען כי השוכר לא שילם שכר דירה ולא ביצע שיפוצים

  86. כשמופר הסכם באופן יסודי יש להורות על פינוי המושכר

  87. פיצוי כספי למשכיר על השארת דירה בשכירות במצב לא טוב

  88. נטל הראיה בשכירות נכס או הארכת תקופת שכירות ל- 10 שנים

  89. תביעה ותביעה שכנגד שעניינן מערכת יחסים בין משכיר לשוכרת

  90. תקנות מס הכנסה (קביעת שוויה של דירה להשכרה), התשמ''ו-1985

  91. תקנות מס הכנסה (שיעור פחת לדירה מושכרת למגורים), התשמ''ט-1989

  92. תנאי למימוש האופציה הוא קיום הוראות ההסכם בתקופת השכירות המקורית

  93. תקנות מס הכנסה (מועד תשלום המס על הכנסה משכר דירה), התשמ''ח-1987

  94. תקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניכוי הוצאות להתאמת מושכר), התשנ''ח-1998

  95. כללי מס הכנסה (תוספת פחת לבנינים מושכרים בשכירות מוגנת), תשל"ח-1977

  96. תביעה שעילתה שטרית בגין שטר שחולל במועד הצגתו לפירעון עקב הוראת ביטול

  97. חוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות) (הוראת שעה ותיקוני חוק), התשמ"א-1981

  98. כללי מס הכנסה (ניכויים מסויימים לבעלי בתים המושכרים בשכירות מוגנת), התשל"ח-1977

  99. ביקש להכניס למושכר כלבה ובתגובה החלה מסכת התעמרויות מצד המשכיר לרבות דרישה לתוספת בדמי השכיר

  100. האם יש לזקוף על חשבון פיצויים בגין הפרת החוזה או על חשבון שכר הדירה עבור תקופת המשך המגורים ?

  101. תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (הוראת שעה) (הכנסה שסעיף 3 לחוק עידוד השכרת דירות חל עליה), התשמ''ז-1987

  102. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון