להלן פסק דין בנושא סירוב קזינו לשלם כספי זכיה: בפני תביעה, וזאת בנוגע לטענת התובעים, כי לא נמסרו להם כספים בהם זכו כדין, במהלך הימורים בקאזינו, במסגרת הפלגת נופש באוניה "מגי'ק 1". התובעים, שהינם בני זוג, הפליגו בין התאריכים 22/6/08 ל 26/6/08 בספינת הנופש "מגי'ק 1". את חבילת הנופש רכשו בסוכנות הנסיעות "גוליבר תיירות בע"מ" (להלן - הנתבעת מס' 2), והאחרונה רכשה אותם מחברת "כספי הפלגות נופש בע"מ" (להלן - הנתבעת מס' 1). לטענת התובעים, שיקול מרכזי בבחירת האונייה היה המצאותו של קאזינו על גבי סיפונהּ, ואכן, במהלך ההפלגה, בתאריך 22/6/08 הם הימרו בקאזינו ואף זכו בסכום של כ 1,900$. עוד טענו התובעים, כי משבאו לקבל את הסכום לידיהם, תמורת האסימונים (ה"ג'יטונים") בהם זכו, נאמר להם כי בשלב ראשון הם יקבלו לידיהם מזומנים בסכום של 400 $ בלבד, ויתרת הסכום תמסר להם בשלב מאוחר יותר. משכך, נמסר להם שובר (הנושא את הכותרת:"Customer Deposit slip", העתקו צורף לכתב התביעה) בו מצויין שמה של התובעת מס' 1, וכן מצויין התאריך לעיל והסכום של 1,500 $. למחרת, כאשר הגיעו לקבל לידיהם את הסכום לעיל, נאמר להם כי זכייתם לא היתה כשרה, וכי חלק מהגי'טונים שמסרו היו בכלל מהפלגה קודמת. אשר על כן, החליטו מנהלי הקאזינו כי הם לא יקבלו את הסכום של 1,500 $ לעיל, ובנוסף, נאסרה כניסתם לקאזינו עד לסיום ההפלגה. למותר לציין, כי התובעים הכחישו בכל תוקף את הטענות לעיל, וכן טענו כי לא הוצגו להם כלל הטעמים, והבסיס העובדתי לטענות לעיל. במסגרת התביעה, תבעו השניים את הסכום לעיל, וכן תבעו פיצויים בשל עוגמת הנפש שנגרמה להם בשל אי יכולתם לשוב לקאזינו, בשל העלבון שחשו, ובשל העלבתם לעיני נופשים אחרים. לטענת הנתבעת מס' 1 - כספי הפלגות נופש בע"מ, אכן שווקה לתובעים את הפלגת הנופש האמורה לעיל, וזאת באמצעות הנתבעת מס' 2. יחד עם זאת, היא לא היתה בעלת ו/או מחזיקת האוניה, ושמכך, גם לא הפעילה את הקאזינו שהיה על סיפון האוניה. אשר על כן, לשיטתה, אין כל עילת תביעה כנגדה. לטענתה, עיון בתנאים הכלליים של חוברת ההפלגות לשנת 2008 של האונייה "מגי'ק 1" (נ/1) מלמד את הנתונים הבאים (ר' עמוד 7 לחוברת, תחת הכותרת:"תנאים כלליים"): השם "מג'יק 1" הינו השם המסחרי של האונייה "מיראג' 1" (להלן - האונייה). האונייה הינה בבעלות חברת:"MAGIC CRIUSE LINE CORP". האונייה מוחכרת לחברת HARMONY SHIPING VENTURES F.A"". הנתבעת מס' 1 הינה אך המשווקת של ההפלגות. לגבי הקאזינו, צויין במכתבה של הגב' עינת כספי (נ/3), כי הוא מופעל על ידי חברת "MAGIC CRIUSE LINE CORP" אשר התקשרה בנדון בזיכיון בלעדי עם חברת "CROFTGATE HOLDINGS LTD". יצויין, כי הפרטים המצויינים בס' 3.1 עד 3.4 לעיל, מופיעים גם ב"שובר הפלגה" (נספח א' לכתב ההגנה של הנתבעת מס' 1), אשר פרטי התובעים מצויינים בו. הנתבעת מס' 1 טענה (ר' עמוד 3, שורות 20-21) כי מי שהיתה אמורה למסור את שובר ההפלגה לעיל לתובעים, היא הנתבעת מס' 2. אקדים ואציין, כי אין מחלוקת ששובר זה לא נמסר לתובעים. לטענת הנתבעת מס' 2, היא רק שווקה את ההפלגה עבור הנתבעת מס' 1, ולא נמסר לה כל "שובר הפלגה" שהיה עליה למסור לתובעים. ביתר פירוט, טענה הנתבעת מס' 2 כי לא רק השובר הספציפי, הנוגע לתובעים, לא נמסר לה; אלא, הנתבעת מס' 1 מעולם לא ביקשה ממנה למסור שוברים שכאלה לרוכשי חבילות ההפלגה. עוד טענה הנתבעת מס' 2 כי יש לדחות את התביעה, ולו משום שעסקינן בטענות הנוגעות להימורים, שאינם חוקיים בארץ. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, בחנתי את ראיותיהם וטיעוניהם, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל ברובה, וזאת כנגד הנתבעת מס' 1 בלבד: אין מחלוקת אמיתית בין הצדדים, כי לתובעים לא נמסרו - בע"פ או בכתב - הנתונים שצוינו בס' 3.1 עד 3.5 לעיל - כולם או מקצתם (המופיעים, כאמור לעיל, בשובר ההפלגה, או בחוברת ההפלגות לשנת 2008): הטופס היחיד עליו הוחתמו התובעים הינו הטופס נ/2, עליו חתם התובע בסוכנות הנתבעת מס' 2. מדובר ב"אישור פרטי עיסקה", אך הפרטים והנתונים המצויינים שם, אינם רלוונטיים לענייננו, ולא מצוייינים שם, כלל ועיקר, הפרטים המצויינים ב"שובר ההפלגה". החוברת נ/1 (הפלגות נופש 2008 של האונייה "מגי'ק 1") כלל אינה רלוונטית, וזאת משום שלא הוכח, שהתובעים עיינו בה עובר להפלגה. גם "שובר ההפלגה" (נספח א' לכתב ההגנה של הנתבעת מס' 1) אינו רלוונטי לתובעים, וזאת משום שהנתבעת מס' 2 ציינה מפורשות כי היא לא התבקשה מעולם, על ידי הנתבעת מס' 1, להציגו לרוכשי כרטיסי ההפלגה, קל וחומר לא התבקשה מעולם להחתים נוסעים על גביו. אציין, כי הגם שבשובר שהוצג בפני ישנו מקום המיועד לחתימה, לא הוצג טופס ועליו חתימת מי מהתובעים. אציין בהקשר זה, כי טענת הנתבעת מס' 2, כי לא התבקשה מעולם למסור לנוסעים את "שובר ההפלגה", לא היתה טענה מפתיעה - מדובר בטענה שעלתה בצורה הברורה ביותר בכתב ההגנה של הנתבעת מס' 2, וכן עלתה מפורשות במהלך הדיון. למרות זאת, לא טרחה הנתבעת מס' 1 להפנות ולציין על בסיס מה הועלתה הטענה, כאילו חלה על הנתבעת מס' 2 - שהינה משווקת מורשה של מוצריה - החובה למסור ולהחתים את רוכשי כרטיסי ההפלגה על גבי טופס זה. בהמשך לאמור לעיל, אציין כי עובדת היותה של הנתבעת מס' 1, לטענתה, אך משווקת של חבילות השייט, הינה עובדה מהותית אשר היתה חייבת להמסר בצורה מפורשת לתובעים. זאת ועוד, במקרה דנן, ככל שהובא בפני, החברה בעלת האונייה, והחברה חוכרת האונייה, הינן חברות זרות, שכלל אינן מחזיקות נציגויות בארץ, וגם לא מחזיקות נציגים, המורשים לקבל מסמכי בי-דין. גם עובדה זו הינה עובדה מהותית, שהיתה על הנתבעת מס' 1 חובה לגלותן לתובעים, בטרם רכשו את כרטיסי הטיסה. למעשה, טוענת הנתבעת מס' 2, כי אין למעשה לנוסעי האונייה כתובת בארץ, אליה הם יכולים לפנות, להתלונן, או למסור את כתבי בי-הדין שלהם. אזכיר, כי מדובר באונייה אשר מפליגה אל / מנמל בישראל, ונושאת על סיפונה ישראלים רבים מדי שנה. מדובר במצב שאינו תקין, בלשון המעטה. אציין, כי ככל שהדברים נוגעים לחברות טיס זרות, הרי שעל פי נוהלי מנהל התעופה האזרחי, חברות טיס זרות אינן מקבלות רשיון לנחות ולהמריא ב/מישראל, ללא נציגות פורמלית בארץ. אי הבאת הפרטים המהותיים לעיל, לידיעת התובעים, מהווה הפרה של חובה חקוקה שהותקנה בנדון. הכוונה לתקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), התשס"ג - 2003 הקובעות, בתקנה 2 ("חובה לגלות מידע") כי: "(א)סוכנות נסיעות תיתן למי שרוכש חבילת תיור שהיא מוכרת (להלן - לקוח) או למבקש לרכוש חבילת תיור כאמור, מידע בכתב בכל הנוגע לשירותים הניתנים במסגרת חבילת התיור. (ב) מידע כאמור בתקנת משנה (א), יימסר באופן שיאפשר הזדמנות סבירה לעיין בו לפני רכישת חבילת התיור, ככל שניתן בנסיבות הענין. (ההדגשה אינה במקור - י.ל) תקנה מס' 3 מפרטת את פרטי המידע שיש למסור, ובה נכללים גם פרטים לגבי המחיר, אפשרות הביטול, וכן:"מידע שבידי סוכנות הנסיעות שקרוב לוודאי להניח שלו ידע אותו הלקוח היה נמנע מרכישת חבילת התיור" [תקנה 3 (3) (ג)]. (ור' בנדון ת"ק (חיפה) 711-08, פרילדנדר ואח' נ' טופז תורס ואח', ניתן בתאריך 6/8/08; ת"ק (חיפה) 1093/08, כהן תהילה נ' כספי הפלגות, ניתן בתאריך 16/9/08). אציין, כי גם אלמלא הפרת החובה לעיל, הייתי סבור כי הנתבעת התרשלה וכן הפרה את החובות הכלליות המוטלות עליה בדבר גילוי נאות (והשווה בנדון ת"ק (פ"ת) 3148/06, אלון בורנפלד נ' הדקה ה 90 בע"מ, ניתן בתאריך 27/5/07; וכן את א' (שלום ת"א) 13164/06, מילר נ' איבריה נתיבי אויר ספרדים ולונה טורס בע"מ, ניתן בתאריך 20/7/08). בנוסף לנימוקים לעיל (ס' 5.1-5.2), אשר די בהם כדי לקבל את התביעה, כנגד הנתבעת מס' 1; הרי שיש נימוק חילופי נוסף, המצדיק את קבלת התביעה. נימוקי לעיל (ס' 5.1-5.2) הסתמכו, וקיבלו, לצורך הדיון, את טענת הנתבעת מס' 1, כי היא לא יותר ממשווקת של חבילות שייט. כפי שיובהר להלן, אין בידי לקבל טענה זו. למעשה, טוענת הנתבעת מס' 1 כי היא לא יותר ממשווקת, טענה שתומצתה היטב בפסיקה כטענת "מתווך הנני ואחראי אינני" (ר' דבריו של כבוד השופט חג' יחיא בת"ק (ת"א) 7834/02, רבין נ' עקיבא טורס, ניתן בתאריך 2/2/2003). טענה זו אינה יכול להתקבל על ידי. עיון בתנאים הכלליים, המפורטים בחוברת נ/1 ("הפלגות נופש 2008 אוניית הפאר מגי'ק 1"), שהוצאה על ידי הנתבעת מס' 1, מגלה את הנתונים שצויינו בס' 3 לעיל, בנוגע לבעלת האונייה, מחכירת האונייה, וכו', אך בנוסף, מגלה כי הגם שהנתבעת מס' 1 מגדירה את עצמה שם אך כמשווקת וסוכנת, הרי שבס' 2 היא כבר נכללת בין "מפעילי" האונייה (יחד עם הבעלים והחוכרים); ובס' 4 נקבע כי כל זכות העומדת לזכות הבעלים בהתקשרות עם הנוסעים, תעמוד גם לזכות הסוכנים (קרי, גם לזכות הנתבעת מס' 1). זאת ועוד, בס' 6 לתנאים הכלליים, נקבע כי הנתבעת מס' 1, הינה:"האחראית הבלעדית בשל הקשור לקביעת מסלול ההפלגה, ביצוע ההזמנה, ומחיר ההפלגה. כספי הפלגות שומרת לעצמה את הזכות לבטל או להחליף כל נמל שנקבע מראש בכל זמן ומכל סיבה שהיא, ללא הודעה מראש. . . ". התנאים הכלליים כוללים עוד תנאים רבים, שרובם אינם נוגעים לענייננו, וספק בעיני אם הם תקפים - כך, למשל, מצויינת תניית שיפוט באנגליה, וכו', אך נושא זה הינו מחוץ לגדר המחלוקות בתיק זה (ור' בנדון, ת"ק (אשדוד) 101/08, הראל שירי נ' כספי הפלגות קרוז בע"מ, ניתן בתאריך 25/12/08). בכל אופן, מסעיפים אלה יוצא, כי גם לשיטת הנתבעת מס' 1, היא אינה משמשת רק כסוכן "פשוט" - אלא, היא משמשת כמי שבידה לקבוע את מסלול ההפלגה, ואת מחירהּ. אשר על כן, הנתבעת מס' 1 אינה יכולה יכול לטעון כי הוא משמש "רק" כסוכן פשוט, או מתווך; וכן אינה יכולה לטעון כי היא אינה נושאת בכל אחריות לנעשה בהפלגות ! לפני סיום, אעיר כי למעשה, טענותיהן העובדתיות של התובעים, בנוגע להתנהלות הקאזינו, כלל לא התבררו, וזאת משום בחירת הנתבעת מס' 1 שלא לבררן, ובחירתה להתמקד בטענות המשפטיות לעיל, שנדחו על ידי. אשר על כן, אין לי אלא לקבל את טענות התובעים, כי לא נפל כל פגם בהתנהלותם בקאזינו, כי זכייתכם היתה כדין, וכי נגרמה להם עוגמת נפש - הן בכך כי לא הורשו להמשיך ולהמר בקאזינו, והן משום הלבנת פניהם בפני שאר אורחי האונייה. אציין בהקשר זה, כי עדות התובעת היתה אמינה בעיני. בהקשר לטענת הנתבעת מס' 2, כי בהמ"ש אינו אמור ליתן סעד, ככל שהדברים נוגעים לזכייה בקאזינו, אציין כי כלל לא נטען בפני כי ההימורים באונייה, במהלך ההפלגה, היו בלתי חוקיים, ועל פניו אין לי בסיס להסיק מסקנה שכזו. זאת ועוד, גם אם היה מדובר בהימורים שאינם חוקיים, הרי אין הדבר אומר בהכרח כי אין ליתן סעד במקרים בהם צד נפגע כתוצאה מעוולה שבוצעה כנגדו (אפילו) במסגרת שכזו (ור' בנדון, ס' 31 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973; והשווה - א(מחוזי חיפה) 525/02, דני אגוז נ' ברוך דב, ניתן בתאריך 10/6/2004). סוף דבר: התביעה כנגד הנתבעת מס' 2 נדחית. לא מצאתי כי נפל פגם במעשיה. התביעה כנגד הנתבעת מס' 1 מתקבלת. סכום התביעה הועמד על סך של 17,800 ₪. סכום זה נראה בעיני מופרז. לנוכח סכום כספי הזכייה שלא שולמו לתובעים, ועל רקע שאר הנתונים, אפסוק, על דרך האומדנא, סכום כולל של 10,000 ₪. כללתי בסכום זה את הוצאות המשפט. הסכום לעיל, ישולם לתובעים תוך 30 יום, שאם לא כן, ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק. זכות בקשת רשות ערעור מבית המשפט המחוזי תוך 15 יום, מקבלת פסק הדין. הימורים