נפילה באולם אירועים

להלן פסק דין בנושא נפילה באולם אירועים:

א. העובדות הצריכות לעניין:
1. בכתב תביעתו טען התובע כי בתאריך 17/6/08 בעת חגיגת מסיבת בר המצווה של נכדו באולם הנתבעת, החליק על פיסת מזון שנמצאה את הרצפה, נפל ונחבל באופן אשר מנע ממנו המשך השתתפותו בחגיגה, וחייב פינויו לביה"ח הסמוך. כתוצאה מהנפילה נחבל בצורה קשה ברגלו ובברכו, הושבת מפעילות הן בעבודה והן בחייו הפרטיים למשך 52 ימים.
כעבור זמן מה שלח מכתב לנתבעת בו גולל סיפור המעשה, אך מכתב זה לא נענה.
בתביעתו מבקש התובע כי יפוצה ע"י הנתבעת בסך 20,000 ₪ עבור הפסד ימי עבודה ועוגמת נפש.

2. בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי טענותיו של התובע אינן מבוססות כלל ועיקר, וכן כי לא דווח בעת המקרה לאיש מעובדי הנתבעת על כי במקום מושלכת פיסת מזון, ועל כן אף אם תתקבל הטענה כי במקום היה מפגע בטיחותי כי אז יש להגדיר מפגע זה כאירוע אשר יכול היה התובע להימנע ממנו בזהירות סבירה, ובאי עשותו כן אזי חב הוא באחריות בגובה 100% לקרות המקרה.

לחילופין טענה הנתבעת כי יש לראות בפיסת המזון אשר נמצאה על רצפת האולם, אם אכן נמצאה כזו, כדבר של מה בכך, שהינו סיכון סביר ומתחייב ממקום האירוע, לגביו ממילא לא חייבת הנתבעת באחריות.

לסיכום טענה הנתבעת כי לא הוכח שהיא זו אשר חבה באחריות לקרות המקרה, ואף אם תמצי לומר כי היא זו האחראית לקרות המקרה, הרי שנזקיו הנטענים של התובע מנופחים ובלתי פרופורציוניים, וזאת כפי שעולה מהדו"חות הרפואיים עצמם שצירף התובע לכתב תביעתו.

ב. הדיון:
1. בדיון חזר התובע על טענותיו מכתב התביעה, והוסיף וציין כי כיום איננו מוכר כבעל נכות קבועה בעקבות הנפילה. התובע ציין עוד, כי בעת הנפילה מנהל האירוע סייע לו לקום מהרצפה, ולאחר שהבחין בלכלוך שהיה על הרצפה, ואשר גרם לנפילתו של התובע, אמר למלצרית לנקותו "שלא יקרה אסון נוסף". בביה"ח, לדבריו, נאמר לו שלא מדובר בשבר, ונתנו לו זריקה כדי להגיע לביתו, ולמחרת הוא פנה לרופא, אשר הפנה אותו לפזיותרפיה, שנמשכה חודש וחצי. במענה לשאלות נציגת חברת הביטוח של הנתבעת ענה התובע ואמר כי לא הבחין בלכלוך שגרם לנפילתו עובר להחלקה, וכי הלכלוך היה בסה"כ עלה חסה בייבי קטן. לדבריו אופן נפילתו היה פיסוק הרגליים לצדדים בצורת "שפגט", ואח"כ בעשותו תנועה אחרת - נעל רגל שמאל נגעה בחלקו הפנימי של ירך רגל ימין, שם נפגעו השרירים ונגרמה "המטומה". כן הוסיף וציין כי הסכום הנתבע הינו בגין עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לו וכן בגלל ההוצאות שהוציא לצורך הטיפולים הרפואיים אותם עבר, ובפרט – היעדרות בנו מעבודתו עקב הסעתו לטיפולים. באשר למצב הברך שמאל ענה ואמר כי שנה לפני הנפילה נשוא תביעה זו הוחלפה ברכו בעקבות ניתוח שעבר.

2. העדה מטעם התובע, הגב' עליזה מלול, טענה בדיון כי היא היתה בעת ההחלקה בקרבת מקום, ושמעה את קול הנפילה. בעקבות הנפילה היא ראתה את התובע שרוע על הקרקע, כשרגל ימין קדימה ורגל שמאל היתה מקופלת פנימה. לאחר שהורם מן הקרקע, הבחינה כי תחתיו היו שאריות חסה ומים.

3. נציג חברת הביטוח של הנתבעת טען בדיון כי הימצאות של עלה בייבי אחד על הרצפה איננו מהווה מפגע בטיחותי כי אם דבר של מה בכך, וכי מדובר בסיכון סביר בנסיבות כאשר מדובר באולם אירועים. כן הוסיף וציין כי אין להוציא מכלל אפשרות כי הנפילה אירעה בין היתר בעקבות אבדן שיווי משקל שנבע מברכו המלאכותית באחת משתי רגליו.

4. נציג הנתבעת טען בדיון כי הנתבעת מקפידה היטב על נהלי הבטיחות אצלה, ובין היתר היא מחזיקה איש נקיון אשר תפקידו לנקות רחבת האולם כשנודע לו על דבר היותו מלוכלך, אך עם זאת הוסיף כי לא כל לכלוך מתנקה מיידית, שכן יש ליידע את איש הניקיון על דבר קיומו של הלכלוך, ולעיתים הלכלוך נוצר ע"י האורחים ולאו דווקא ע"י עובדי המקום.

ג. הכרעה:

  1. קראתי ושמעתי טיעוני הצדדים בפני, ולאורם אני קובעת כי דין התביעה להידחות, וזאת לאור הנימוקים הבאים:
  2. התובע לא הציג לצורך ביסוס טיעוניו על נזקיו הרפואיים חוות דעת רפואית. כנדרש בדין בהעדר חוות דעת לא ניתן לשלול טענת הנתבעת לפיה ייתכן שהמעידה אירעה עקב אבדן שיווי משקל שנבע ממצבו הבריאותי (החלפת ברך שמאל) של התובע עובר לנפילה.

אפשר שאופן ההחלקה והפגיעה של עקב רגל שמאל הוא רק עקב החלפת הברך שמאל בירך ימין.
הנתבעת לא מתכחשת לתיאור הנפילה אותה תיאר התובע, אך עם זאת טוענת היא כי אין להשית עליה האחריות לנפילה, וזאת שכן הנפילה אירעה בעקבות הימצאות עלה חסה בודד על הקרקע, וכן בעקבות היתכנות איבוד שיווי המשקל כתוצאה ממצבו הבריאותי הלקוי של התובע עובר לתאונה.

3. בפסה"ד בעניין תק 4926/07 כהן יהודה ואח' נ' אורגד – ח.ש.ן. בע"מ ברגר קינג ישראל נדון מקרה דומה בו בנם של התובעים החליק בשטח המסעדה שבבעלות הנתבעת על שלולית מים שנקווה על רצפת המסעדה עד סעדו התובעים ובנם בצהרי היום במסעדה. כב' השופטת יעל טייב מבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים קבעה כי "על הנתבעת מס' 1 מוטלת האחריות לדאוג כל העת לרצפה יבשה. לפיכך אני סבורה כי שנם של התובעים החליק במקום בשל רשלנותה של הנתבעת מס' 1, ולפיכך יש לראות בה את האחראית לנפילתו ולפציעתו".

כמו כן נדון מקרה דומה נוסף בפסה"ד בעניין ת.א. 19577/07 נתן משה נ' לבונה אירועים. שם דובר על תובע אשר נתקל בחצובה עליה נתלה פרוז'קטור השייך לצלם שנשכר ע"י בעלי האירוע לצורך תיעוד האירוע שנערך אצל הנתבעת. כב' השופט אבי פורג מבית משפט השלום בת"א פסק כי "...הנתבעת, המנהלת  אולם אירועים, חבה חובת זהירות כללית וקונקרטית כלפי כל אחד מן האורחים באירועים המתנהלים בשטח האולם. עליה לדאוג לכך, שבשטח אולם האירועים לא יהיו מכשולים שיש בהם להוות סכנה לנפילת מי מהאורחים וככל שקיים ציוד כזה או אחר, שהוא נחוץ לצורך האירוע, יש למקם אותו בצורה בטיחותית ולא באופן שמסכן את האורחים המסתובבים ו/או רוקדים באירוע...".

4. לשם קביעת חבות מכוח רשלנות על התובע להוכיח: קיומה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית בין המזיק לניזוק, הפרת אותה חובה בהתרשלות וקשר סיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק שנגרם. בקביעת האחריות האזרחית בעוולת הרשלנות שבנזיקין מתעוררות שלוש שאלות האחת, האם המזיק חב חובת זהירות לניזוק? תשובה לשאלה זו מצויה במבחן הצפיות (סעיף 36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]). מבחן זה כולל בחובו שני היבטים. "ההיבט הראשון, הוא ההיבט העקרוני, ובו ניתנת תשובה לשאלה, אם ביחס לסיכון מסויים קיימת חובת זהירות. ההיבט השני, הוא ההיבט הספציפי, ובו ניתנת תשובה לשאלה, אם ביחס לניזוק פלוני, בנסיבותיו של אירוע אלמוני, קיימת חובת זהירות" (ע"פ 186/80, בעמ' 775). ההיבט הראשון, עניינו בקיומה או בהעדרה של "חובת זהירות מושגית"... ואילו ההיבט השני, עניינו בקיומה או בהעדרה של "חובת הזהירות הקונקרטית"... השאלה השנייה, המתעוררת בכל תביעת נזיקין, היא, אם המזיק הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו, דהיינו: האם הוא סטה מסטנדרט הזהירות המוטל עליו? השאלה השלישית היא, האם הפרת החובה היא שגרמה נזק? נדון בשאלות אלה בנפרד" (ראה ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פד"י לז(1) 113, עמ' 114-115.
בנסיבות העניין דומה כי אין ספק בדבר חובת הזהירות המושגית בה חבה הנתבעת כלפי התובע ושכמותיו, וראה לעניין זה קביעתו שלך כב' השופט פורג לשעיל.
אך לעניין קיומה של האחריות הקונקרטית בתביעה דנן, אני קובעת שבנסיבות המיוחדות אינה קיימת.
אני רואה מקום לאבחן בין נסיבות המקרה שלנו לבין נסיבות שני פסקי הדין שצוטטו לעיל מהטעמים הבאים:
ראשית, בפסה"ד בעניין כהן יהודה הנפילה אירעה בגלל שלולית מים שנקרתה ברצפת המסעדה, בעת בה התובעים סעדו באור יום בשטח המסעדה. אין להשוות כלל בין שלולית מים לבין עלה חסה בייבי אחד קטן המושלך על קרקע אולם אירועים. שטח מסעדה הינו שטח קטן אשר האפשרות להבחין בו במפגעי בטיחות הינה גדולה הרבה יותר מאשר שטח אולם אירועים, אשר בד"כ מחזיק שטחי שירות גדולים במיוחד. כמובן אין הדבר אומר כי יש לפטור מחובתו את אולם האירועים לנקות היטב לכלוכים המושלכים על הקרקע, אך שוב – בגלל גודלו העצום של אולם אירועים, והעובדה כי במקום מצויים לעיתים מאות רבות של אורחים אשר חלקם ישובים, חלקם מתרועעים, וחלקם רוקדים ברחבת הריקודים, נדמה כי לא ניתן לצפות כי בעלי אולם האירועים יוכלו לאתר כל שבב לכלוך שהוא המוטל על הקרקע. הנתבעת הודתה בדיון כי היא מעסיקה איש ניקיון אשר כל ייעודו הוא ניקיון רחבת האולם עת מקבל הוא דיווח על לכלוך המושלך על הקרקע, אך מכאן ועד איתור עלה אחד שיתכן ונפל שניה קודם לנפילה, ליד מלצרית שהחזיקה המזון בשטח אולם האירועים המרחק הינו גדול, ולא ניתן, מעשית, לחייב הנתבעת לעמוד במשימה זו.

שנית, בפסה"ד בעניין נתן משה התובע מעד כשנתקל בחצובה גדולה, בולטת לעין, אשר הועמדה מראש וביודעין ע"י צלם בשטח אולם האירועים. אין ספק כי במצב דברים מעין זה לא ניתן לקבל טענת אולם האירועים כי אין הוא חב בחובת זהירות כלפי אורחיו בגין הימצאות החצובה הגבוהה, וכי מחובתם להימנע מלהתנגש בו.
לגישתי, לא ניתן לחייב אולם אירועים בחובת זהירות כלפי אורחיו מפני עלים קטנים המושלכים בטעות, בלא משים, לעיתים אף ע"י אורחי האולם עצמם, על קרקע האולם.
בפסה"ד בעניין ת.א. 22400/04 בעניינו של מלכא ראובן נ' קניון הצפון נהריה ואח' דן שופט בית המשפט השלום בת"א, כב' השופט קסירר בעניין סיווג החלקה ככזו המקימה חובת זהירות קונקרטית. אביא דברים בשם אומרם:

"...על התובע להוכיח כי בנסיבות הספציפיות של המקרה קיימת חובת זהירות קונקרטית של הנתבעת 1 כלפיו אשר הופרה על ידה. חובה זו נקבעת על פי מבחן הצפיות, האם המזיק יכול וצריך היה לצפות את התרחשותה של סכנה בלתי סבירה. שאלת קיומה של חובת זהירות קונקרטית, צריכה לבחון – אם "בין המזיק הספציפי לבין הניזוק הספציפי, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, קיימת חובת זהירות קונקרטית בגין הנזק הספציפי שהתרחש" (ראה פרשת ועקנין, בעמ' 125).
עוד נקבע בפרשת ועקנין כי " הדין אינו מטיל חובת זהירות קונקרטית בגין "סיכונים סבירים" רק בגין סיכון בלתי סביר מוטלת חובה שכזו. מדובר בסיכון שהחברה רואה אותו במידת חומרה יתרה, באופן שהיא דורשת כי ינקטו אמצעי זהירות סבירים כדי למונעו.
ביהמ"ש עמד על טיבה של "סכנה רגילה" במספר פסקי דין.
"... מי שהולך בדרך או יורד במדרגות עשוי לעתים למעוד ולהחליק. 'נפילה או התחלקות היא תופעה רגילה בחיים' (השופטת מ' בן-פורת בת"א (י-ם) 277/59 [41], בעמ'108) אלה הם סיכונים סבירים. אשר יש להכיר בהם ולחיות עמם בחיי היום-יום. ההולך לבית-מרחץ אינו יכול להתלונן על שהרצפה חלקה (ע"א 683/77 [9] הנ"ל), והמתנדנד בנדנדה אינו יכול להתלונן על נזק, הנובע מסיכונים, שהם טבעיים לאותה נדנדה (ראה: purkis v. Walthamstow borough [49] (1934) council) המשחק עם כלב עשוי להישרט .lee and another v) [50] (1940) and another(a firm) walkers והרוכב על סוס עשוי ליפול ממנו. אין הדין מטיל חובת זהירות קונקרטית בגין סיכונים סבירים."
לעניין החלקה, כבר נקבע לא אחת כי החלקה כשלעצמה אינה מלמדת בהכרח על רשלנות מצד האחראי להחזקת המקום בו היא ארעה. (ראו ע"א 498/93 סבן נ' רותם חברה לביטוח בע"מ,( 1993)). גם בהתייחס לסיכוני החלקה, הבחינה הפסיקה בין החלקה הנגרמת כתוצאה מסכנה רגילה וכזו הנגרמת מסכנה שאינה רגילה. בע"א 731/90 חמוד נ' רכבת ישראל, פ"ד מז(3)345 , 350 נקבע:
"אשר לאפיונו של גורם ההחלקה: ההלכה מבחינה, לעיתים, בין שני אלה: בין נוזל או חומר אחר המצויים באורח 'טבעי' במקום ההחלקה, לבין חומר שמציאותו 'אינה טבעית' במקום ההחלקה, וכמוהו חומר שמציאותו הינה, אמנם, 'טבעית' במקום ההחלקה, אך טיבו הוא כזה שההלכה רואה צורך להטיל בעניינו חובה לנקוט אמצעים מיוחדים לשם הקטנת סכנתה של החלקה. במקום שמדובר בחומר שהוא 'טבעי' במקום ההחלקה, נטיית ההלכה היא לסווגו כ'סכנה רגילה' ('סכנה סבירה', 'סכנה צפויה') - לאמור: סכנה שאדם סביר עומד עליה מעצמו גם אם אין הוא מוזהר עליה - ולהקנות פטור בגינה למעביד (ולבעל חצרים). כך, למשל, דין מים או אף מי-סבון בבית-מרחץ: פרשת ברוק לעיל, שם, בעמ' 161 (אבל ראה: ע"א 105/71 חוף השקט בע"מ נ' קראוס, 'סביר' ו' 130). ואשר לחומר ש'אינו טבעי', או חומר שחייבים לנקוט בעניינו אמצעים מיוחדים: כך דינו של שמן על ריצפת מטבח (פרשת מלון רמדה שלום, לעיל), או שומן על ריצפת איטליז: ע"א 214/61 וולטר נ' פייזר, פ"ד טו 1789; וכך דינם של סבון, שמנים וחומרים דומים אחרים על ריצפת אולם ייצור בבית חרושת: ע"א 417/75 בן דוד נ' מפעלי טקסטיל כרדנא בע"מ, פ"ד לא(1) 827".

לאור הפסיקה הנ"ל והניתוח המקיף של גורם ההחלקה שלעיל אני קובעת כי יש לראות בעלה בייבי המושלך על רצפת אולם אירועים כנכנס לגדר קטגוריית החומרים המצויים באורח טבעי במקום ההחלקה, ועל כן הוא מהווה אך סכנה רגילה, אשר אדם סביר עומד עליה מעצמו גם אם אין הוא מוזהר עליה, ומשכך מקנה פטור מאחריות לקרות נזק לנתבעת.
כמו כן יש להדגיש כי ייתכן שאותו עלה נפל או ממגש הסלט שהחזיקה המלצרית סמוך למקום הנפילה או מצלחתו של אחד האורחים. חלה גם חובה של כל אדם לבדוק היטב היכן הוא מניח את רגלו, במיוחד ליד מקום בו מחולק מזון, ועל כן סביר כי חלק ממנו יישמט מהצלחת או מהקערה, ויפול אל הרצפה.

5. לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי דין התביעה להידחות ללא צו להוצאות.



יש לציין שלא הובאו כל ראיות לעניין הפסדים או הוצאות כספיות בעניין עבודת בנו, ההסעות עצמן והתובע עצמו פנסיונר.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונה בחתונה

  2. תאונה באולם אירועים

  3. נפילה באולם אירועים

  4. תביעה על צילום חתונה

  5. ביטול הזמנה שמלת כלה

  6. תביעה נגד צלם חתונות

  7. הפרת חוזה ארגון חתונה

  8. הפרת חוזה צילום חתונה

  9. שחרור ממעצר בגלל חתונה

  10. חופשה מהכלא לרגל חתונה

  11. פיצוי בגין ביטול אירוע

  12. גן אירועים על שטח חקלאי

  13. פיצוי על ביטול בר מצווה

  14. מכתב תלונה לאולם אירועים

  15. ביצוע פומבי באולם אירועים

  16. ביטול אירוע באולם אירועים

  17. קריסה כלכלית של גן אירועים

  18. עוגמת נפש בגלל צילום חתונה

  19. נזק לשמלה לאחר ניכוי במכבסה

  20. פיצוי על רב שלא הגיע לחתונה

  21. צו הרחבה בענף אולמות לחתונות

  22. חיוב יתר על מספר מנות בחתונה

  23. אחריות בעלים של אולם אירועים

  24. חוסרים רבים של מתנות לאחר האירוע

  25. תביעה בגין אלבום חתונה דיגיטלי

  26. תשלום על אורחים שלא הגיעו לחתונה

  27. השמעה פומבית של מוסיקה באולם אירועים

  28. ביטול הזמנת אולם אירועים חודש לפני החתונה

  29. דחיית תביעה בגין הפרת הסכם לתפירת שמלת כלה

  30. נתקלה בוויטרינת זכוכית המהווה חלק מקירות אולם האירועים ונחבלה

  31. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון