נזקים בהעברת רכוש פרטי לישראל

להלן פסק דין בנושא נזקים בהעברת רכוש פרטי לישראל:

רקע עובדתי


1. התובעת עלתה לארץ בשנת 1998. את הרכוש שביקשה להביא עמה לארץ, שלחה התובעת במכולה דרך הסוכנות היהודית. המטען בוטח על ידי חברה הולנדית בשם Bekon-Mondes B.V. Amsterdam. ביום 5.6.98 קיבלה התובעת את המטען, אז גילתה כי המכולה היתה פתוחה, וכי חלק מהרכוש שנשלח על ידה חסר.

2. בהסכם ההתקשורת בין התובעת לבין הסוכנות היהודית נרשם, כי "בכל תלונה בנושא ביטוח או נזק למטען, יש לפנות לחב' אינדמניטי משרד שמאות בע"מ (להלן: "אינדמניטי"), היא הנתבעת מס' 1 בתיק זה. התובעת פנתה לאינדמניטי, וזו בתורה שלחה שמאי אשר בדק את תלונתה, והעריך את הנזק בסכום של 4,430 ₪.

לבקשת חב' אינדמניטי חתמה התובעת ביום 17.12.98 על כתב קבלה סילוק ושחרור, לפיו היא מסכימה לקבל סכום של 4,430, וזאת לסילוק סופי, מלא ומוחלט של כל תביעותיה בגין המטען. פקידי אינדמניטי הסבירו לתובעת, כי היא אמורה לקבל צ'ק בסכום של 4,430 ₪ תוך מספר ימים, אך משום מה הצ'ק לא התקבל, והתובעת לא קיבלה עד היום את הסכום עליו הוסכם בכתב הקבלה.



3. בעדותה בפני טענה התובעת, כי במשך השנים היא התקשרה מספר פעמים לחב' אינדמניטי, שוחחה עם פקידה בשם רינת חושכו, אשר טענה כל פעם, כי החברה דנה בתביעתה, כי וועדה כלשהי אמורה להתכנס על מנת לאשר את תביעתה, וכי היא (התובעת) תקבל את כספה בזמן הקרוב. בהמשך נמסר לתובעת, כי הטיפול בעניינה עבר לפקידה אחרת בשם נאווה, ולאחר מכן לפקידה בשם ירדן. התובעת הופנתה מפקיד לפקיד, אך הסכום לא שולם עד היום.

4. מאחר שאינדמנטי לא שילמה לה את הסכום עליו הוסכם, הגישה התובעת ביום 14.12.05 את תביעתה דנן נגד חבר אינדמניטי ונגד מקלרנס יאנג ישראל בע"מ (להלן:"מקלרנס"), שעל פי הנטען המשיכה את עיסוקיה של חב' אינדמניטי.

ביום 2.11.08 הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה ולצירוף אהוד ותמימה סגיב, בעלי המניות בחב' אינדימניטי, כנתבעים נוספים בתיק. בהחלטה מיום 10.11.08 התרתי את התיקון המבוקש, והוריתי על צירוף אהוד ותמימה סגיב כנתבעים נוספים בתיק.

5. ביום 6.1.09 התנהל דיון בתובענה בפני. במהלך הדיון העידו התובעת והנתבע מס' 3, אהוד סגיב. כמו כן הוגשו מסמכים המעידים על היחסים בין חב' אינדמניטי לבין חב' מקלרנס.

אחריותה של אינדמניטי

6. הנתבע מס' 3 אישר בעדותו בפני, כי לא ייתכן מצב שחב' אינדמניטי החתימה את התובעת על כתב קבלה, והכספים לא הועברו מהחברה ההולנדית לחברת אינדמניטי. לטענתו, אם התובעת חתמה על כתב קבלה, הכספים התקבלו אצל חב' אינדמניטי, וזו שילמה אותם לתובעת.

7. אני מקבל את עדותו של הנתבע מס' 3 באשר לעובדה, כי החברה ההולנדית העבירה את סכום כתב הקבלה לאינדמניטי, אך אינני מקבל את עדותו, כי הסכום שולם לתובעת. עדותו של הנתבע מס' 3 היתה מגמתית, כללית מדי ונראה, כי הוא לא עשה שום מאמץ על מנת לברר אם יש ממש בטענותיה של התובעת.

הנתבע מס' 3 ניסה להסתתר מאחורי הטענה, כי מאז החתימה על כתב הקבלה חלפו שנים רבות, ולכן המסמכים לא נשמרו. לטענה זו אין בסיס. בעדותה פירטה התובעת שיחות רבות שניהלה במשך שנים עם הפקידים והפקידות של הנתבעות שטענו בפניה, כי העניין בטיפול. בנסיבות אלו היתה מוטלת על הנתבעות החובה לברר את טענותיה של התובעת, ולשמור את המסמכים למקרה ותוגש נגדן תביעה.

8. לעומת עדותו המגמתית של הנתבע מס' 3, עדותה של התובעת היתה אמינה ומקובלת עלי. התובעת הגיעה לדיון עם רישומים מדוייקים באשר לתאריכי השיחות, שניהלה עם הפקידים של שתי הנתבעות, שמות הפקידות, ופירוט תוכן השיחות המדוייק. היא מסרה פרטים מדוייקים באשר להשתלשלות האירועים מאז שקיבלה את המטען ועד הגשת התביעה, ופרסה תמונה מפורטת ומלאה באשר למאמצים הרבים שהשקיעה לפני הגשת התביעה, על מנת לקבל את כספה ולהימנע מהגשת התביעה.

9. מכל האמור עולה, כי אינדמניטי קיבלה את הסכום שיועד לתובעת, אך משום מה היא לא העבירה אותו לידיה. על כן, חייבת אינדמניטי לשלם לתובעת את סכום כתב הקבלה, הן מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, והן מכוח ההסכם שנחתם בין הצדדים (כתב הקבלה).

על פי כתב הקבלה חייבת אינדימנטי לשלם לתובעת סכום של 4,430 ₪ נכון ליום 17.12.98. סכום זה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאותו מועד ועד היום עומד על סך 8,000 ₪. אינדמניטי חייבת לשלם לתובעת סכום זה.

10. השאלה שיש לדון בה כעת היא, האם יש מקום להורות על הרמת מסך בין חב' אינדמניטי לבין חב' מקלרנס, ובין שתי חברות אלה לבין בעלי המניות שלהן.

הרמת מסך בין חברות

11. מתדפיס רשם החברות עולה, כי חב' אינדמניטי יוסדה על ידי הנתבע מס' 3 ואשתו, הנתבעת מס' 4, אשר היו בעלי המניות היחידים בחברה. חב' מקלרנס יוסדה ביום 27.12.01 ובעלי המניות שלה היו חב' סגיב ושות' שמאים ומעריכים בע"מ וגרופ לימיטד מקלרנס אינטרנשיונל; חב' סגיב ושות' החזיקה ב-95% ממניות החברה, ואילו חב' גרופ לימיטד מקלרנס החזיקה ב-5% בלבד ממניות החברה. בעל המניות בחב' סגיב ושות' היא חברה בשם סגיב אחזקות (1986) בע"מ, אשר בעל המניות בה הוא הנתבע מס' 3.

12. עולה, כי מדובר באשכול חברות, אשר מוחזקות כולן על ידי אותו אדם, הוא הנתבע מס'
3. אשכול החברות במקרה זה נראה כדלקמן:




אהוד סגיב
100% 95%

סגיב אחזקות אינדמניטי בע"מ
(1986 בע"מ)
100%



סגיב ושות' בע"מ
95%



מקלרנס בע"מ

13. מהעדויות שנשמעו בפני עולה, כי חב' מקלרנס עוסקת באותו תחום בו עסקה חב' אינדמניטי, היא יושבת באותם משרדים בהם ישבה חב' אינדמניטי, וככל הנראה גם הציוד, הפקידים והלקוחות של חב' אינדמניטי הפכו להיות של חב' מקלרנס בע"מ לאחר שהופסקה פעילותה של חב' אינדמניטי.

בעדותו בפני טען הנתבע מס' 3, כי חב' אינדמניטי הפסיקה את פעילותה מאחר שהיא יועדה לטפל במטענים של עולים חדשים דרך הסוכנות היהודית. לטענתו, בשנת 1997 הודיעה להם הסוכנות, כי הם מפסיקים לטפל במטעני עולים, ולפיכך לא הייתה הצדקה להמשך פעילותה של חב' אינדמניטי. הסבר זה אינו מקובל עלי. כאמור, חב' מקלרנס המשיכה לעסוק באותו תחום בו עסקה חב' אינדמניטי, דהיינו שמאות מטענים וכדו'. לא הובא כל הסבר, מדוע חב' אינדמניטי לא המשיכה באותו עיסוק, ומדוע היה צורך בהקמת חברה חדשה. יתרה מכך, אם חב' אינדמניטי אכן הפסיקה את פעילותה לאחר שנת 1997 ולא הייתה כל הצדקה להמשך קיומה, לא ברור לי מדוע הנתבע מס' 3 לא פעל למחיקתה מרשם החברות ומדוע היא רשומה עד היום כחברה פעילה.

14. זאת ועוד, התובעת העידה בפני ועדותה מקובלת עלי, כי במשך השנים, גם לאחר שנת 1997 אז הפסיקה, על פי הנטען, חב' אינדמניטי את פעילותה, המשיכה התובעת לשוחח עם פקידי חב' מקלרנס, אשר טענו, כי עניינה בטיפול, והם העבירו אותה מפקיד לפקיד. הפקידים של חב' מקלרנס לא טענו בפני התובעת, כי הם אינם עובדים של חב' אינדמניטי, וכי אין להם קשר לחברה זו. נהפוך הוא, הפקידים של חב' מקלרנס טענו בפני התובעת, כי עניינה בטיפול, כי וועדה כלשהי אמורה להתכנס ולהחליט בעניינה, ובסופו של דבר היא נאלצה להגיש את תביעתה דנן.

15. מכל האמור עולה, כי הבעלים של חב' אינדמניטי ושל מקלרנס הם בעצם אותם בעלים, מקלרנס המשיכה את עיסוקיה של אינדמניטי, המשיכה לשבת באותם משרדים בהם ישבה אינדמניטי, הציוד של חב' אינדמניטי עבר למקלרנס, הלקוחות והפקידים המשיכו להיות, ככל הנראה, אותם לקוחות ופקידים, ומקלרנס המשיכה לראות את עצמה כממשיכת דרכה של חב' אינדמניטי.

ההפרדה בין חב' אינדמניטי לבין חב' מקלרנס היא מלאכותית. הקמת מספר חברות במקרה דנן, אשר כולן בעצם מוחזקות על ידי אותו אדם, מהווה שימוש לרעה באישיותה המשפטית של החברה, ולכן מן הראוי במקרים אלה להרים את המסך בין החברות, ולראות בהן כגוף כלכלי ועסקי אחד, אשר משרת את האינטרסים הכלכליים והעסקיים של הנתבע מס' 3.

16. לעניין זה התייחסה כב' השופטת ורדה אלשיך בתיק פש"ר (ת"א) 1481/01 שמואל רובננקו ושות' בניין והשקעות בע"מ נ. שיא החזקות בע"מ, שם נקבע, כי "כאשר קיימת הפרדה מלאכותית בין "היד המחזיקה" לבין "הארנק המפצה", וזאת על ידי הפרדת הפעילות היכולה לגרום נזקים מהנכסים לצדדים שלישיים, בין אם מדובר בהרחקתם ע"י שרשור חברות, ובין אם מדובר בקונצרן הבנוי בשיטת "צמיג אל תקר" שכולו עשוי מקשה של תאים קטנים, המופרדים זה מזה בקרום של ישות משפטית נפרדת, וברור כי אף אחד מהם אינו מסוגל לשאת באופן סביר בסיכונים הנותבעים לצדדים שלישיים מפעילותו", קיימת הצדקה להרמת מסך בין החברות, באופן שחובות חברה אחת יזקפו לחובת החברה האחרת.

ברע"א 1158/04 א.מ. השבחת נכסים בע"מ נ. רם דר חברה לבנין בע"מ ואח' התיר בית המשפט הרמת מסך בין חברות, לאחר שהשתכנע, כי בעלי המניות בשתי החברות זהים, שתי החברות עוסקות באותו עיסוק, הן מעסיקות אותם עובדים, וכי נכסיה של חברה אחת הועברו לשניה. ראה גם רע"א 510/00 ח.רשף קבלנים (1990) בע"מ נ. אילנה ענבר, שם נקבע, כי נמצאו "מאפיינים עובדתיים רבים המצביעים על כך ששתי החברות – החברה החייבת והחברה המבקשת, התנהלו, לאמיתו של דבר, כגוף אחד, וההבחנה ביניהם היתה מלאכותית", ולפיכך קיימת הצדקה להרמת מסך בין החברות.

17. כך הוא המצב בענייננו. בעלי המניות בחב' אינדמניטי הם בעצם אותם בעלי מניות של חב' מקלרנס. משרדה של חב' אינדמניטי עם הציוד שבו המשיך לשמש משרדה של חב' מקלרנס, אשר המשיכה לעסוק באותו תחום בו עסקה אינדמניטי. הפקידים של מקלרנס טענו בפני התובעת, כי עניינה בטיפול, ומעולם לא טענו בפניה, כי מקלרנס אינה קשורה לאינדמניטי, וכי היא הגיעה לכתובת הלא נכונה. עובדות אלו מעלות חשש ממשי, כי הפסקת פעילותה של אינדמניטי והעברת הפעילות לחברה אחרת, נעשתה במטרה להתחמק מהחובות לנושים, דוגמת החוב שחב' האינדמניטי נותרה חייבת לתובעת. נסיבות אלה מצדיקות הרמת מסך בין שתי החברות וחיוב מקלרנס בחובה של אינדמניטי.

אחריות בעלי המניות

18. שאלה נוספת שיש לדון בה היא, האם בנסיבות העניין יש מקום להרים את המסך בין שתי החברות לבין בעלי המניות שלהן. לא הובאו בפני ראיות אשר מצדיקות הרמת מסך בין החברות לבין בעלי המניות. לא נטען ולא הוכח, כי הנתבעים 3 ו-4 הקימו את חב' אינדימניטי במטרה להתחמק מתשלום חובות ולהסתתר מאחורי אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה. לא הוכח, כי בעלי המניות עשו שימוש לרעה באישיותן המשפטית של החברות (מלבד יצירת אשכול חברות פיקטיבי) במטרה לבצע עסקאות מפוקפקות ולהתחמק מתשלום חובות. בנסיבות אלה, אין מקום להורות על הרמת מסך בין החברות לבין בעלי המניות שלהן.

סוף דבר


19. אשר על כן, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעות 1 ו-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סכום של 8,000 ₪. כמו כן, אני מחייב את הנתבעות 1 ו-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 750 ₪. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאותו מועד ועד התשלום המלא בפועל.



התביעה נגד הנתבעים 3 ו-4 נדחית ללא צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נזק בזדון

  2. נזק למיכלית

  3. מהו נזק מיוחד

  4. מזיקים במשותף

  5. נזקים של עדר פרות

  6. השבת המצב לקדמותו

  7. נזק למטענים מחו''ל

  8. נזק לרכב במכון רישוי

  9. נזק ניכר מעשה זדון

  10. תביעה לתשלום דמי נזק

  11. נזק לרכב עקב גרירה

  12. נזק לרכב מפגיעת ברד

  13. נזק במכולה ונזק למטען

  14. נזקים מהשורשים של עץ

  15. נזק לרכב במכונת שטיפה

  16. נזק בגין עבודות תשתית

  17. ערעור תביעת נזקים לרכב

  18. תביעה נגד שחר נזקי צנרת

  19. נזק לאחות בגלל הרמת קשיש

  20. חוסר אפשרות לחשב נזק במדויק

  21. פיצויים לצייר על נזק לתמונות

  22. פיצוי בגין נזקי ריסוס והדברה

  23. נזקים בהעברת רכוש פרטי לישראל

  24. פגיעה בשם הטוב - נזק לא ממוני

  25. נזקים במהלך ביצוע צו חיפוש בבית

  26. הבטחת סידור ביתי לקטינים נזקקים

  27. הכרה בנזק קיצור תוחלת חיי העבודה

  28. תביעה נגד נמל אשדוד בגין נזקים למטען

  29. פגיעת ראש קשה עם נזק דיפוזי של רקמת המוח

  30. תנייה הכוללת פיצויים מוסכמים ללא הוכחת נזק

  31. כתוצאה מהתאונה נגרם נזק לפגוש האחורי - חור בפלסטיק

  32. פיצוי בגין נזקים שנגרמו לחומה כתוצאה מירידת מי גשמים

  33. פיצויים בשל נזקים שנגרמו לרכב עקב כניסתו לשלולית מים

  34. תביעה לפיצויי בגין נזק שנגרם לרכב עקב פגיעה ע"י שער ברזל

  35. פיצוי בגין נזקים למטע זיתים ולחציר שיבולת על ידי עדר בקר

  36. אומדן נזק מהווה 55.54% מערך הרכב, הרכב הוכרז כאובדן להלכה

  37. ההלכה קובעת כי הנזק שמתחיל את מרוץ ההתיישנות אינו נזק זניח

  38. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון