התקנה לקויה של דוד שמש

להלן פסק דין בנושא התקנה לקויה של דוד שמש:

התובעת הגישה תביעה כספית על נזקים שנגרמו בדירתה, בעקבות התקנה לקויה של דוד שמש שבוצעה על ידי הנתבעים.

גרסת התובעת -
התובעת רכשה מהנתבעים דוד שמש 150 ליטר, ביום 2/9/07, תמורת סך של 1700 ₪. מייד לאחר ההתקנה החלו תקלות בלתי פוסקות בצנרת. בחודש 06/08 קרסה הצנרת, ארע פיצוץ בצנרת והמים חדרו לדירה ופגעו במבנה ובתכולה. התובעת פנתה אל הנתבע בדרישה לפצותה, ובשל העיכוב פנתה לחברת הביטוח המבטחת את הדירה במסגרת המשכנתא, וזו דאגה לתיקון המבנה והצנרת בדירה. התובעת מבקשת לחייב את הנתבעים בנזקים שנגרמו לתכולת הדירה, בסכום ההשתתפות העצמית ששילמה למבטחת, בסכום ששילמה לשמאי, וכן בהפסד ימי עבודה של חודש ימים בגלל ההצפות והשיפוצים שהיה צריך לעשות בבית.

גרסת הנתבעים -
הנתבעים אינם מכחישים את אחריותם לאירוע. המחלוקת בין הצדדים הינה באשר לגובה הנזק.

לעניין הנזק, טוענת התובעת שבסמוך לאחר הפיצוץ והצפת הבית יצרה קשר עם מר כרמלי, שבכותרת הלוגו שלו רשום : "שמאים כלליים לנזקי ביטוח, סוקרים ומעריכים", שאת פרטיו מצאה בספר הטלפונים. לדבריה, הגיע מר כרמלי לדירה, ורשם הערכה של הנזק. התובעת שילמה למר כרמלי סך 500 ש"ח על חשבון, אלא שמאוחר יותר הכין מר כרמלי חוות דעת שונה לחלוטין, וזאת עקב העובדה שהנתבע הוא זה ששילם לו את שכה"ט.
התובעת העידה שכשפנתה אל מנהל הנתבעת הציע לה זה שבמקום שגם הוא ייקח שמאי, ששניהם יפנו למר כרמלי שיהיה "שמאי ובורר עליון", אלא שמאוחר יותר כשביקשה התובעת לפנות אל השמאי הוא סירב לקבל אותה. גם את המסמך שכתב סירב בתחילה למסור לה. כשפנתה טלפונית אל השמאי ניתקה לה אשתו את הטלפון.

מטעם התובעת העידו שלושה עדים נוספים.

הגב' ליליאן אייזק, העידה שהיתה נוכחת כאשר הגיע השמאי, שציין בפני הנוכחים שמדובר בנזק קשה מאוד וכי כדאי לתובעת להגיש תביעה. עוד העידה העדה שהשמאי התבטא בפניה, כעבור כמה שבועות, שעל התובעת להגיד תודה שהדוד התפוצץ ושטף לה את הרהיטים שהיו ישנים ומגעילים.

עדה נוספת הגב' ילנה מורדכיוב, העידה שהיתה נוכחת גם היא כשהגיע השמאי וציין שנגרם נזק גדול. עוד העידה שהתובעת ביקשה מהשמאי שיחתום על הערכה שערך בכתב יד.

עד נוסף מטעם התובעת הוא מר ארנון דגן, שכן של התובעת, אשר ליווה אותה במהלך האירועים. על פי עדותו, השינוי בגישתו של השמאי החל כאשר התשלום לשמאי עבר אל הנתבעים. כל רוח הדברים השתנתה מבחינתו של השמאי, הוא לא ענה לתובעת בצורה יפה, לפעמים טרקו לה את הטלפון.ברגע שהתשלום לא בא ממנה היה רושם שהשמאי "תפס צד".

הנתבע העיד שבעקבות הנזק שבו הוא מכיר הוא פנה אל התובעת ואמר לה שהוא מוכן לשלם את התשלום לשמאי לאחר שהשמאי סירב לתת לה חוות דעת שמאית כי היא לא שילמה לו. הנתבע אמר לה שהוא ישלם לו.
הנתבע ציין שהוא התחייב מראש שהוא ישלם כל סכום שיפסק על ידי השמאי. בסופו של דבר השמאי הגיש לנתבע חוות דעת שלדברי הנתבע איננה שונה מחוות הדעת הראשונה בכתב יד שנתן השמאי לתובעת.

עדות השמאי –
השמאי העיד כי הגיע לביתה של התובעת על פי הזמנתה. התרשם שמדובר בנזק גדול, הקירות היו רטובים. מדובר בבית שחלקו הפנימי עשוי מקירות גבס, הוא תיעד את הנזקים בתמונות שצילם במקום, ערך רשימה. לדבריו הוא דרש עבור הביקור הראשוני 500 ש"ח וציין כי אם יצטרך להכין חוות דעת רשמית זה יכול להגיע ל – 3,500 ש"ח. כחודש לאחר מכן הגיע שוב לביתה על מנת לעשות בדיקה, ובהתייחס לשלושה מכשירים חשמליים שנטען כי ניזוקו, ביקש ממנה להעביר את המכשירים למעבדה, כדי שניתן יהא לבדוק אם הנזק נגרם כתוצאה מהמים שחדרו למכשירים. לדבריו, המכשירים שכבו במעבדה פרק זמן ארוך. בשלב מסוים, התקשרה אשתו של השמאי למעבדה ושם נאמר לה שאין שום סימני מים.
אשתו של השמאי לא התייצבה לעדות ומדובר בעדות שמיעה שנוגדת את דבריו של השמאי שהוא עצמו אומר שהוא התרשם וראה סימני מים וקורוזיה במכשירים [עמ' 6, ש' 3].

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, אני סבור שאין לתת שום משקל ל"חוות הדעת המאוחרת" של השמאי, ואין לקבלה כראיה.

בתשובה לשאלת בית המשפט עבור מי הכין את חוות הדעת שצורפה כנספח ב' [ללא תאריך], השיב שהוא הכין את חוות הדעת עבור הנתבעת כי התובעת לא רצתה לשאת בתשלום [עמ' 6, ש' 15].
למרבה הצער, השמאי העמיד את עצמו במצב של ניגוד עניינים חמור, כאשר עבר מצד לצד, מצד התובעת ששילמה על חשבון חוות הדעת 500 ש"ח לצידם של הנתבעים ששילמו לתובע סך של 1,200 ש"ח.
חוות הדעת כפי שכתוב בכותרת שלה היא עבור "שמואל מאיר ובניו בע"מ" [הנתבעת]. תמוה בעיני כיצד הרשה לעצמו השמאי להעמיד את עצמו במצב כה חמור של ניגוד עניינים. "חוות הדעת המאוחרת" איננה נושאת תאריך.
כשהבין מר כרמלי שקיימת בעייתיות בכך שהוא הכין בהתחלה הערכה שמאית לתובעת ואח"כ הכין חוות דעת לנתבעים, ניסה לתקן את עצמו בכך שאמר בהמשך הדברים שהוא הכין את חוות הדעת עבור שני הצדדים, אך לא היה לו הסבר משכנע למה כתוב בחוות הדעת המאוחרת, המודפסת שהיא נערכה עבור הנתבעת ונשלחה לנתבעת, פרט לתירוץ שהסיבה לכך היא שהנתבעת היא זו ששילמה.

חוות הדעת המודפסת שהכין מר כרמלי היתה על פי "הזמנת עבודה" שהוציא לו מנהל הנתבעת במסמך מיום 17/7/08, שם נכתב:
"הזמנת עבודה
בהמשך לשיחתנו
יש לבצע שמאות אצל דלילה [עפולה עלית]
לגבי תכולה + הערכה כספית
סוכם 1,200 + מע"מ
[תודה אלון]"

אני מאמין לעדי התביעה שיחסו של השמאי אל התובעת השתנה מקצה לקצה בעקבות העובדה שהיא סירבה לשלם את שכה"ט, וכי מר כרמלי "תפס צד".

מר כרמלי התיימר להיות שמאי ו"בורר מכריע", כאשר לאור הנסיבות וההיכרות היה עליו להימנע מלקבל על עצמו תפקיד זה. מר כרמלי העיד על עצמו שהוא מכיר את מנהל הנתבעת והוא בן כיתה שלו [עמ' 7, ש' 14].

בתשובה לשאלת בית המשפט לגבי ערכם של הפריטים שניזוקו, ענה השמאי תשובה כללית ולא מקצועית, ולפיה קבע את המחיר על פי המחיר בשוק, מבלי לפרט מה בדק והיכן בדק.

מר כרמלי טען כי לא נגרמו נזקים למכשירים וזאת על פי קביעת המעבדה, אך הוא לא הביא שום ראיה לכך והדברים עומדים בניגוד גמור לדברים שהוא כתב בהערכה הראשונית שנתן לתובעת, שם כתב תחת ראש הכותרת "נזק" את המטלטלין שניזוקו:

  1. שטיח כרמל 210X280.
  2. סלון ספה 2 + 3 בד.
  3. כריות נוי כפול 5.
  4. פלייסטיישן 3 מוצף מים.
  5. ספפה.
  6. וילון חדר ילדים.
  7. תמונות הקיר בסלון.
  8. קוטל יתושים.
  9. מחשב לבדיקה.


מר כרמלי הוסיף תחת התאריך 30/6 "תוספות שנתגלו היום מערכת הגברה, דלת כניסה לא מסתובבת נפוחה ואיננה נפתחת ונסגרת, חדר ארונות".
בעמ' נפרד הנושא תאריך 7/7/08 מציין מר כרמלי את הפריטים שניזוקו תחת הכותרת "תכולה" – "ארון שידה בחדר ילדים, פלייסטיישן 2 סוני דגם ...., מיקסר סאונד ברבנה דגם..., מגבר סוניק דגם ...".

מהמסמכים שהוגשו, אני קובע שהפריטים שניזוקו הם אלה המפורטים בהערכה הראשונית שהכין מר כרמלי בכתב יד, לבקשת התובעת, אלא שהערכה זו לא תורגמה לערכים כספיים.

אני קובע ש"חוות הדעת המאוחרת" שהוכנה לבקשת הנתבעים, הינה חוות דעת פסולה, שאין לקבלה ואין לבסס ממצאים על פיה.
התובעת פירטה בסעיף 14 לכתב התביעה את הפריטים שניזוקו ואת ערכם הכספי, כשהיא מתבססת על הצעות מחיר שקיבלה.
בנסיבות העניין אני סבור שניתן לקבל את הצעות המחיר שאותן הגישה התובעת כבסיס לחישוב גובה הנזק, כדלקמן:
שטיח כרמל 2X3 = 1,300 ₪;
סוני פלייסטיישן – 1,400 ₪,
שמיכות פוך X 3 = 800 ₪;
נעליים = 780 ₪;
מגבר – 2,250 ₪;
מיקסר - 450 ₪;
רמקול- 3100 ₪;
מיטה וחצי וידר – 3500 ₪;
סלון פינתי 4000 ₪;
ארון 4 דלתות – 2,600 ₪;
מחשב אינטל + מסך – 2,180 ₪
סה"כ = 22,360 ₪.

מאחר והמוצרים והמיטלטלין שניזוקו לא היו חדשים, אני מעמיד את הנזק על 60% מערכם כפי שמופיע בהצעות המחיר, דהיינו סך של 13,416 ₪.

אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסך של 13,416 ₪ .
כמו כן, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסך של 500 ₪ ששילמה לשמאי. התובעת טוענת להפסד עבודה. בהעדר מסמכים ואישורים מחד גיסא, אך לאור הוודאות שהתובעת נאלצה להפסיד ימי עבודה לאור היקף הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהעבודה, אני קובע לתובעת פיצוי גלובאלי בסך 2,500 ₪.
כמו כן, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת עבור ההשתתפות העצמית ששילמה למבטחת שתיקנה את הנזקים למבנה, סך של 500 ₪.

סה"כ נזקים – 16,916 ₪. הסכומים ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.



כמו כן, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 1,500 ₪.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תקנת הציבור

  2. תקנה 500 לתקסד''א

  3. הפעלת תקנה 15 במלואה

  4. התקנה לקויה של דוד שמש

  5. תקנות להחסנת עצים, 1936

  6. תקנות המלט, תשכ''ו-1966

  7. הפעלת תקנה 15 באופן חלקי

  8. תקנה 64 ג לתקנות התעבורה

  9. מחיקת שם בעל דין - תקנה 24

  10. תקנות השבת אבידה, תשל''ג-1973

  11. תקנות חותם המדינה, תשל''ד-1974

  12. תקנות המוזיאונים, התשמ''ה-1984

  13. תקנות מירשם מילגות, תשל''ז-1977

  14. תקנות כרטיסי חיוב, התשמ''ו-1986

  15. תקנות שימור השפוע של טבריה, 1941

  16. תקנות הדרכים (שילוט), תש''ם-1980

  17. תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל), 1943

  18. תקנות הזרעים (מכירה), תשכ''ה-1964

  19. תקנות הטוענים השרעיים, תשכ''ג-1963

  20. תקנות האזרחים הוותיקים, התשנ''א-1991

  21. תקנות ההקדשות לצרכי צדקה, תשל''ד-1974

  22. תקנות האנטומיה והפתולוגיה, תשי''ד-1954

  23. תקנות שירות הציבור (מתנות), תש''ם-1980

  24. תקנות המילוות (פרעון מוקדם), תש''ם-1980

  25. תקנות החניכות (טפסי-הודעות), תשי''ח-1957

  26. תקנות הפיקדון על מכלי משקה, התשס''א-2001

  27. תקנות עזרה משפטית בין מדינות, התשנ''ט-1999

  28. תקנות רמת הגולן (הוראות מעבר), התשמ''ד-1984

  29. תקנות בתי דין דתיים (דמי בטלה), תשי''ז-1957

  30. תקנות הקייטנות (רישוי ופיקוח), התשנ''ד-1994

  31. תקנות מניעת מפגעים (שמן משומש), התשנ''ג-1993

  32. תקנות רמת הגולן (הוראות מעבר), התשמ''ב-1981

  33. תקנות דוד בן-גוריון (יום הזכרון), תשל''ח-1977

  34. תקנות הספריות הציבוריות (שירותים) תשל''ט-1978

  35. תקנות הדרכים (שילוט) (מתן חסות), התשנ''ט-1999

  36. תקנות למניעת מפגעים (איכות אויר), התשנ''ב-1992

  37. תקנות ההגנה על אריסים (סדרי הדין), תשי''ב-1952

  38. הסתמכות על מוצג שלא נכלל בתיק המוצגים - תקנה 444

  39. תקנות הזרעים (גידול שתילים ומכירתם), תשכ''ד-1964

  40. תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה), תשל''ט-1978

  41. תקנות רמת הגולן (הוראות מעבר) (מס' 3), התשמ''ב-1982

  42. תקנות רמת הגולן (הוראות מעבר) (מס' 2), התשמ''ב-1982

  43. תקנות לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור, התשנ''ד-1994

  44. תקנות הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), התשס''ד-2004

  45. תקנות הזרעים (רשימת הזנים המורשים למכירה), תש''ם-1980

  46. תקנות הזרעים (גידול זרעים מושבחים ומכירתם), תש''ך-1960

  47. תקנות שמירת הסביבה החופית (הכשרת מפקחים), התשס''ט-2009

  48. תקנות הדרכים (שילוט) (שלטים בנתיבי איילון), התש''ע-2009

  49. תקנות העדות הדתיות (ארגונן) (העדה הדרוזית), התשנ''ו-1996

  50. תקנות החניכות (העבדת נער והצגת תמצית החוק), התשנ''ו-1996

  51. תקנות למניעת הונאה בתפילין ובמזוזות (סימון), תשל''ה-1975

  52. תקנות הארכיונים (מסירת חומר ארכיוני למשמרת), תשי''ח-1958

  53. תקנות רמת הגולן (הליכי משפט) (הוראות מעבר), התשמ''ב-1981

  54. תקנות למניעת מפגעים (פליטת חומר חלקיקי לאויר), תשל''ג-1972

  55. תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין), תשל''ו-1976

  56. תקנות הזרעים (גידול חומר ריבוי תות-שדה ומכירתו), התשמ''ח-1988

  57. תקנות הזרעים (גידול חומר ריבוי של צפורן ומכירתו), תשל''ח-1978

  58. תקנות הדיינים (עניינים שניתן לדון בהם בדיין אחד), התש''ן-1990

  59. תקנות יום ירושלים (עבודות ושירותים שאין להפסיקם), התשנ''ח-1998

  60. תקנות המילוות (העברת מילווה ופרעון מוקדם של מילווה מרצון), תשל''ח-1977

  61. תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מתן שירות שוויוני), התשס''ז-2007

  62. תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל), תשכ''ו-1966

  63. תקנות הספריות הציבוריות (דרכי פעולתן של ספריות של ארגונים ציבוריים), תשל''ט-1979

  64. תקנות כינויי-מקור (סדרי-רישום של כינויי-מקור שארץ-מקורם היא ארץ-חוץ), תשכ''ז-1967

  65. תקנות עזרה משפטית למדינות חוץ (הסכם עם אוסטריה בדבר סדר הדין האזרחי), התשמ''ג-1982

  66. תקנות תכנון משק החלב בישראל (קביעת היקף הייצור המקומי השנתי לשנת 2010), התש''ע-2010

  67. תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (אמות מידה לקביעת מחיר מכל נייח), התשס''ט-2008

  68. תקנות ההסכם בדבר מעמדם של אנשי סגל ארצות הברית של אמריקה (סדרי הגשת תביעות), התשנ''ז-1996

  69. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון