החזר כספי על כרטיסי טיסה

התובעים מבקשים לפצותם בסכום עלות 6 כרטיסי טיסה לפריז שנרכשו מחברת אל-על בסך 15,661 ₪, עלות העברות משדה התעופה בפריז בגין הטיסה המקורית בסך של 603 ₪ , עלות שני חדרים למלון בעקבות הארכת שהותם בלילה נוסף בסך 1,671 ₪ ועוגמת נפש בסך של 9,000 ₪ (1,500 ₪ לכל תובע). כן הם מבקשים הוצאות משפט וביטול זמן בסך של 1,000 ₪. סכום התביעה הכולל עמד על סך של 27,934 ₪.

להלן פסק דין בנושא החזר כספי על כרטיסי טיסה:

התובעים כולם בני משפחה אחת, מבקשים כי הנתבעות העוסקות בתחומי התעופה והתיירות תפצנה אותם בגין נזקיהם.

לטענתם, התובע 1 רכש מאת הנתבעת 3, שהינה חברת תיירות, 6 כרטיסי טיסה סדירה מישראל לפריז וחזרה. מטרת הנסיעה הייתה חגיגת בת המצווה של תובעת 6. מועד ההמראה נקבע ליום 11.8.08, שעה 19:15 כאשר מועד החזרה הצפוי מפריז נקבע ליום 21.8.2008 שעה 02:05. ביום 11.8.08 הגיעו התובעים לשדה התעופה "בן גוריון" בשעה 15:30 לערך. בשעה 16:15 הודע לתובעים על ידי נציגת שירותי הקרקע של הנתבעת מס' 1, - היא נתבעת 2 - כי חל עיכוב בטיסה. לתובעים נאמר כי המטוס כלל לא יצא לטיסה מצרפת לישראל בעקבות תקלה. מדובר בתקלה אשר הייתה ידועה משך מספר ימים. הנציגה הראתה לתובעים מכתב מאת נתבעת 1 נושא תאריך 10.8, קרי יום אחד לפני מועד הטיסה ובו היא מודיעה כי מטוסיה מקורקעים וכי אין לצפות לחזרתם לפעילות בזמן קצר מ – 48 שעות. העתק המכתב לא נמסר לתובעים. בשעות הערב, בין השעה 21:00 ל – 22:00 לערך נאמר לתובעים כי ניתן להטיסם באמצעות נתבעת 1 למרסיי. משם יהיה עליהם לנסוע עצמאית ועל חשבונם באוטובוס לפריז. התובעים סירבו להצעה זו. לאחר שנתברר לתובעים כי הנתבעת 1 אינה יכולה להעמיד לרשותם טיסה חלופית באותם תנאים שעבורם שילמו, חיפשו התובעים טיסה חלופית באמצעות חברת "אל-על". מתברר שבין השעות 2:00 לפנות בוקר עד 9:00 בבוקר היו 3 טיסות של אל-על לפריז. התובעים יידעו את נציגת שירותי הקרקע בדבר האפשרות האמורה אולם זו אמרה שאין הדבר בסמכותה וכי נתבעת 1 אינה מאפשרת הטסה בדרך חלופית זו.

התובעים פנו לנציגת נתבעת 3 על מנת שזו תדאג לטיסה חלופית באמצעות אל-על וגם זו דחתה את פנייתם. נציגת הנתבעת 3 אמרה שתהיה מוכנה לדאוג להם ולשמור להם מקום בטיסת אל-על אם התובעים ישלמו את מחיר הכרטיסים המלא וכן יחתמו על מסמך הפוטר את נתבעת 3 מכל אחריות משפטית למחדל. התובעים סירבו לכך. בסופו של דבר רכשו התובעים 6 כרטיסים מחברת אל-על לטיסה אשר יצאה ביום 12.8.08 בשעה 9:00 וחזרה מפריז בתאריך 22.8. בשעה 7:00. במהלך זמן ההמתנה ועד ליציאת התובעים באמצעות הטיסה החלופית נאלצו כולם לשהות בשדה התעופה ולחוות עוגמת נפש רבה.

התובעים מבקשים לפצותם בסכום עלות 6 כרטיסי טיסה לפריז שנרכשו מחברת אל-על בסך 15,661 ₪, עלות העברות משדה התעופה בפריז בגין הטיסה המקורית בסך של 603 ₪ , עלות שני חדרים למלון בעקבות הארכת שהותם בלילה נוסף בסך 1,671 ₪ ועוגמת נפש בסך של 9,000 ₪ (1,500 ₪ לכל תובע). כן הם מבקשים הוצאות משפט וביטול זמן בסך של 1,000 ₪. סכום התביעה הכולל עמד על סך של 27,934 ₪.

להגנתה, טענה הנתבעת 1 כי שאלת האחריות ופיצוי נוסע בענייני תעופה מוסדרים באמנת ורשה, אשר הוחלה מכוח חוק התובלה האווירית, התש"מ-1980 (להלן: "האמנה ו- "החוק" בהתאמה). לאור הוראות החוק והאמנה פיצוי ככל שמגיע לתובעים יהיה בגבולות הקבועים באמנה. מחמת כך שמדובר בתקלה שלא ניתן היה למנעה הרי על פי סעיף 20 לאמנה הנתבעת 1 פטורה מאחריות. במקרה דנן מדובר בתקלה טכנית חמורה שארעה ביום 10.8.08 ומנעה יציאת המטוס מפריז לישראל במועד. נתבעת 1 עשתה מאמצים רבים למצוא מטוס חלופי. מאחר שמדובר בתקופת שיא בשיא בעונת התיירות, הצליחה הנתבעת 1 לאתר מטוס חלופי רק ביום 12.8.08. הנתבעת 1 ניסתה גם לאתר מקומות בטיסות של חברות אחרות, אך ללא הצלחה. הנתבעת 1 אף ניסתה לחכור מטוס מחברה אחרת. פנייתה לחברות "ישראייר ו"סנדור" נפסלה על ידי מינהל התעופה הצרפתי. הנתבעת 1 פנתה אף לחברת שכר צרפתית שנפסלה על ידי מינהל התעופה הישראלי. רק ניסיון רביעי להתקשר עם חברת תעופה רביעית התקבל על ידי מינהל התעופה הישראלי. המטוס הוחכר והופעל ביום 12.8.08. מכל מקום הוצע לתובעים לטוס דרך מרסיי ומשם לנסוע לפריז באוטובוס כאשר ההסעה היא על חשבון הנתבעת כנהוג בחברות תעופה. לאור כל זאת טוענת הנתבעת 1 כי עמדה בחובתה ועשתה כל שאפשר על מנת למצוא לתובעים פיתרון. הנתבעת פעלה בהתאם להסכמים והסדרים שיש לה בחברות תעופה אחרות. עוד טוענת הנתבעת כי החזירה לתובעים את הסכום ששלמו עבור 6 כרטיסי הטיסה. התביעה במתכונתה הנוכחית יש בה משום ניסיון לעשיית עושר ולא במשפט ולקבלת כפל תשלום. באשר לעוגמת הנפש הנתבעת, טוענת הנתבעת 1 כי אין מקום לפסוק סכומים בגין עוגמת נפש לאור הוראות האמנה. לאור כל זאת דין התביעה להידחות.

הנתבעת 2 טענה כי במועדים הרלוונטיים לתובענה היא שימשה כסוכנת מכירות כללית לכרטיסי הטיסה של נתבעת 1 ולא מעבר לכך. כרטיסי הטיסה לא הוזמנו כלל באמצעות הנתבעת 2 אלא באמצעות הנתבעת 3. אין בינה לבין התובעים כל יריבות ולפיכך דין התביעה כנגדה להידחות.

הנתבעת 3 טענה להגנתה כי היא משמשת כסוכנות נסיעות בלבד ובתור שכזו היא מתווכת בין הנוסעים לבין סיטונאי שירותי התיירות השונים ואין היא אחראית לביצוע שירותי התיירות בפועל. נתבעת 3 החזירה לתובעים את מלוא הסכום ששולם עבור הטיסות, לאחר שקיבלה החזר מאת הנתבעת 1. לנתבעת 3 לא הייתה כל שליטה לעניין שינוי או ביטול הטיסה. הנתבעת מילאה את חובתה כלפי התובעים בכך שביצעה את ההזמנה כנדרש ממנה. בתקנון המתפרסם באתר הנתבעת 3 מובהר ללקוחותיה כי הטיסות מבוצעות באחריות חברת התעופה בלבד. כל האחריות בגין שינויים או ביטולים חלים על המוביל ולא עליה . לאור כל זאת אין מקום לתביעה כנגדה ודינה להידחות.

בכתב התשובה שהגישו התובעים, טענו אלה בין היתר כי בהתאם לסעיף 19 לאמנת ורשה ניתן לדרוש פיצוי גם בגין נזק ממוני ושאינו ממוני ולכן קיימת לבית המשפט סמכות להעניק פיצוי לנוסע בגין עוגמת נפש. התובע אף היפנה לפסיקה בנושא שלטענתו מוכיחה את דבריו. לדבריו, בהתאם לסעיף 20 לאמנה על המוביל להוכיח כי הוא, משמשיו או סוכניו, נקטו את כל האמצעים הדרושים למניעת הנזק או שלא הייתה להם אפשרות לנקוט בהם. במקרה דנן הנתבעת 1 לא פעלה כך. הנתבעת 1 הייתה מודעת לתקלה הטכנית עוד ביום 10.8.08 ולא פעלה על מנת לצמצם את הנזק שכן הייתה יכולה להודיע על כך לתובעים ולאפשר להם להיערך לקראת כך. כן יכולה הייתה לאתר עבור התובעים טיסה חלופית בחברה אחרת. התובעים הצליחו לאתר טיסה מחברת אל-על מכאן שכל טענת הנתבעת בדבר ניסיונות למציאת פתרונות למצב שנוצר אינה רלבנטית. התובעים גם הציגו את האפשרות לטוס באמצעות חברת אל על לנתבעת 1 באמצעות נציגת נתבעת 2 אולם הנתבעת 1 לא הסכימה לכך.

בדיון שהתקיים לפניי הופיע התובע 3 לבדו ונציגי הנתבעות. אציין כי קודם לדיון ביקש התובע 3 היתר להופיע בשם כל התובעים ונעתרתי לכך. בדיון זה הודיע התובע 3 כי התקבל אצלם החזר מאת הנתבעת 1 בסך של 11,400 ₪. מטיעוני התובע נתברר כי העסקה בוטלה בכללותה וכי התובעים רכשו כרטיסי טיסה הלוך ושוב מחברת אל-על.

בשם הנתבעות 1 ו – 2 הופיעה גב' רחל שי. זו חזרה וטענה בדבר התקלה במטוס ואת הניסיונות של הנתבעת 1 למצוא פיתרון לבעיית התובעים כמו גם יתר הנוסעים האחרים. באשר לשהייה הנוספת של התובעים במלון בפריז השיבה נציגת הנתבעות 1 ו – 2 כי לא היה מקום לכך. מדבריה עלה כי לא היה כל צורך לבטל את כל העיסקה בכללותה. על התובעים היה לכל היותר לרכוש טיסה חלופית להלוך בלבד. במקרה כזה היו התובעים מקבלים החזר בגין הקטע שלא בוצע. אין מקום גם לפצות את התובעים בגין עלות ההעברות. מאחר שמדובר בתקלה שלא ניתן לצפות אותה יש לפטור את הנתבעת 1 מתשלום בגין נזקים אלה. הנציגה הסבירה כי העיכוב בהחזרת הכספים לתובעים הנו לאור מנגנון התשלום הקיים בין הנתבעת 1 לסוכנות הנסיעות. נציגת הנתבעת 1 לא ידעה להסביר מדוע לא הודיעו לתובעים על העיכוב בטיסה לפני הגעתם לשדה התעופה.

נציגת הנתבעת 3 הסבירה כי לא הייתה כל בעיה מבחינתה לדאוג לטיסה באמצעות חברה אחרת. לאור ניסיון בהליכים משפטיים אחרים, הנתבעת 3 דרשה מהתובעים חתימה על כתב סילוק כתנאי לטיפול בהם. מדובר בנוהל של הנתבעת 3 ולא בניסיון ללחוץ על התובעים.

לאחר הדיון הגיש התובע ללא קבלת היתר מבית המשפט ושלא כמקובל מסמך אותו הכתיר "תגובה לאחר דיון". במסגרת תגובתו זו גילה התובע 3 לבית המשפט את תוכן הצעת הפשרה שהוצעה לו במסגרת המשא ומתן שניהלו הצדדים עובר לדיון בהמלצת בית המשפט. לצורך האיזון הוריתי על העברת מסמך זה לתגובת הנתבעות ואלו הגיבו על כך.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות והמסמכים המצויים בתיק בית המשפט ושמעתי טיעוני הצדדים, אני סבור שדין התביעה להתקבל.

לאור הודית התובע 3 כי התובעים קיבלו החזר הסכום ששולם על ידם לנתבעת 1 בסך של 11,400 ₪, יש להקטין את סכום התביעה בהתאם.

אכן צודקת הנתבעת 1 כי בהתאם להוראות סעיף 20 לאמנה אין מקום להטיל עליה אחריות אם הוכיחה כי נקטה כל האמצעים למניעת הנזק. יש להניח כי התקלה במטוס הייתה בלתי צפויה ובעקבותיה לא ניתן היה להוציא את הטיסה במועד. יחד עם זאת לא שוכנעתי כי הנתבעת פעלה בכל האמצעים העומדים לרשותה על מנת למנוע ולצמצם את הנזק שנגרם לתובעים. הנתבעת 1 ידעה על התקלה במטוס עוד ביום 10.8.08 , קרי יום אחד לפני המועד בו התייצבו התובעים לטיסה. יש להניח כי אם הנתבעת 1 הייתה דואגת להודיע על כך לתובעים מבעוד מועד כי אז כל השתלשלות העניינים אשר תוארה בכתב התביעה הייתה נמנעת. הנתבעת 1 לא פעלה כך. לאור זאת עליה לפצות את התובעים בגין עוגמת הנפש והטרדה שנגרמה להם עקב כך. בנסיבות העניין ובהתחשב בכך שמדובר היה בטיסה סדירה ובעיכוב בין כ- 14 שעות, אני סבור כי פיצוי בסך של 700 ₪ לכל תובע הנו סביר.

זאת ועוד על הנתבעת 1 כמוביל מוטלת הייתה החובה לדאוג להטסת התובעים בטיסה חלופית מוקדם ככל האפשר. התרשמתי כי הנתבעת 1 עשתה מאמצים רבים לדאוג לנוסעי הטיסה ולאתר עבורם טיסה חלופית. יחד עם זאת מאמצים אלה נמשכו זמן רב ולכן התובעים אשר היו בשדה התעופה ואשר נקלעו למצב שלא ברצונם, בחרו בצדק לאתר בעצמם טיסה חלופית באמצעות חברה אחרת בהקדם האפשרי. אלה הצליחו לאתר טיסה באמצעות חברת אל על. הטיסה יצאה ביום 12.8.09 קודם לטיסה החלופית שארגנה הנתבעת 1. יחד עם זאת לא היה מקום לכך שהתובעים יבטלו את העיסקה בכללותה. כל שהיה עליהם לעשות, זה לדאוג לטיסה בכיוון אחד בלבד ולא לרכוש טיסה הלוך ושוב במחיר יקר יותר באופן משמעותי. בהעדר נתונים לגבי המחיר אשר אותו היו נדרשים התובעים לשלם עבור הטיסה הלוך באמצעות חברת אל על, אני סבור כי יש להשיב להם את מחצית ההפרש בין הסכום ששולם על ידם לחברת אל על לבין הסכום שנתקבל אצלם חזרה. הסכום ששולם על ידם עמד על סך של 15,661 ₪ . הסכום שנתקבל חזרה עמד על סך של 11,400 ₪. לפיכך זכאים התובעים לקבל מחצית ההפרש, קרי סך של 2,130 ₪. כן זכאים התובעים לקבלת החזר עלות העברות בסך של 603 ₪. לאור האמור לעיל אין מקום לפצותם בגין עלות השהייה במלון בימים הנוספים.

לאור התוצאה אליה הגעתי זכאים היו התובעים לפסיקת הוצאות משפט לטובתם. התובע 3 עשה דין לעצמו והגיש "תגובה לאחר דיון". במסגרת זו הוא גילה לבית המשפט בניגוד להסכמת הנתבעות את תוכן הצעת הפשרה שהוצעה לו עובר לדיון ולאחר שבית המשפט הנחה את הצדדים לנסות ולמצוא פתרון למחלוקת ביניהם מחוץ לכתלי בית המשפט. לאור התנהלותו זו אשר בעקבותיה נדרשו הנתבעות להגיש תגובה בכתב אני סבור כי אין מקום ליתן צן להוצאות משפט למעט השבת סכום האגרה אשר שולמה על ידי התובעים בסך של 279 ₪ וכך אני קובע.

אשר על כן תשלם הנתבעת 1 לתובעים סך כולל של 7,212 ₪. הסכומים ישולמו בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד התשלום הפועל.

באשר לנתבעת 2 – לא היה מקום להגיש את התביעה כנגדה מלכתלחילה ולפיכך התביעה כנגדה נדחית. מחמת כך שזו שמשה כנציגה של הנתבעת 1 ולאור כך שלדיון התיצבה נציגה אחת בשם שתי הנתבעות איני עושה צו להוצאות לטובתה.

באשר לנתבעת 3 – זו פעלה כסוכנת נסיעות בלבד. אין לייחס לה את העיכוב שהיה בטיסה שכן הדבר אינו בשליטתה. לא הוכח גם כי הנתבעת 3 ידעה על העיכוב לפני כן ולכן לא ניתן לחייבה בגין עוגמת הנפש והטרדה שנגרמה לתובעים. יחד עם זאת בית המשפט מוצא טעם לפגם לכך שהנתבעת 3 התנתה את מתן הסיוע לתובעים אשר היו בשדה התעופה במצב לא נוח בחתימה על כתב סילוק. התובעים בנסיבות המקרה לא היו יכולים לבדוק בכובד ראש את משמעות חתימתם ואת מידת אחריותה של הנתבעת 3 למחדל שנוצר ולפיכך דרישה כזו נראית בלתי תקינה. יחד עם לא שוכנעתי כי אי שיתוף הפעולה של הנתבעת 3 גרם בסופו של דבר לעיכוב ביציאתם של התובעים בטיסה לחו"ל כיון שאלה בסופו של דבר הגיעו לפתרון אותו בקשו מהנתבעת 3. לאור כל זאת התביעה כנגד הנתבעת 3 נדחית . בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הקדמת טיסת שכר

  2. ביטול טיסה חזור

  3. טיסות אל על בשבת

  4. ביטוח תאונת טיסה

  5. אישור טיסה בהריון

  6. הצעת חוק טיסות שבת

  7. תשלום על חלקי מטוס

  8. פיצוי על דחיית טיסה

  9. פיצוי על הקדמת טיסה

  10. ביטול טיסה בגלל שביתה

  11. היטלי דלק חברות תעופה

  12. ביטול טיסה בגלל שביתה

  13. פיצוי בגין טיסה שבוטלה

  14. אי הודעה על איחור טיסה

  15. ביטול טיסה לחו"ל עקב פיגוע

  16. פיצוי על רישום יתר בטיסה

  17. תאונה במגלשת חירום במטוס

  18. טיסות בשבת של חברת אל על

  19. החרמת חפץ חד בשדה התעופה

  20. איסור טיסות ריסוס ליד עזה

  21. החזר כספי על כרטיסי טיסה

  22. פיצוי בגין טיסת שכר לפריז

  23. רשלנות בהזמנת כרטיסי טיסה

  24. פיצוי כספי בגין ביטול טיסה

  25. פיצוי על המתנה בשדה התעופה

  26. פיצוי על טיסה ישירה למיאמי

  27. איחור טיסה בגלל איחור ברכבת

  28. הצעת חוק ארוחות כשרות בטיסה

  29. MCT - זמן מינימלי החלפת טיסה

  30. תשלום תוספת דלק על כרטיס טיסה

  31. פיצוי על ביטול טיסה ללא התראה

  32. פיצוי כספי על העדר אוכל כשר בטיסה

  33. ביטול כרטיסי טיסה - חוק הגנת הצרכן

  34. החמצת טיסה בגלל המתנה בטרמינל הלא נכון

  35. דמי ביטול כרטיס טיסה באל על - תביעה ייצוגית

  36. הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ

  37. תביעה: כשהגיע לנמל התעופה לא אפשרו לו לעלות לטיסה, בטענה כי הגיע באיחור

  38. תביעה לחזר תשלום עבור כרטיסי טיסה שלא מומשו ופיצוי בגין עגמת נפש והוצאות

  39. תביעה לפיצוי בגין עיכוב בטיסה אשר גרם לכך שלא הגיעה בזמן לחגוג את ליל הסדר

  40. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - עבירות בטיחות בטיסה), התשס''ו-2006

  41. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון