להלן פסק דין בנושא דחיית תביעה נגד מוסך: בפני תביעה כספית על סך 10,261 ש"ח שהגיש יצחק חזן כנגד מוסך האחים מוצניק בע"מ בטענה כי, הבדיקה אשר בוצעה לרכבו של התובע טרם הקניה הייתה רשלנית וכתוצאה מכך גרמה להוצאות כספיות רבות אשר היו נמנעות אילו הרכב היה נבדק באופן מקצועי ואמין, כפי המתחייב. המדובר הוא ברכב מסוג פולקסווגן, מ.ר 38-211-35 שנת ייצור 2001 (להלן: "הרכב"). טענות התובע לטענת התובע, ביום 15.5.08 פנה הוא אל מוסך הנתבעת בקרית שמונה לצורך ביצוע בדיקת תקינות רכב טרם הרכישה. כאן המקום לציין, כי הפניה למוסך הנתבעת היתה על סמך היכרות מוקדמת לתובע עם המוסך ובעליו וכן לאור קרבה משפחתית ביניהם. כמו כן, המוסך ידוע היה כמוסך אמין ומכאן ההסתמכות של התובע על ממצאיו. התובע המשיך והטעים כי, מאחר וממצאי הבדיקה לא העלו ממצאים חריגים כלשהם, גמר בדעתו לרכוש את הרכב. ימים ספורים לאחר הרכישה, ואגב נסיעה ברכב, החל הוא לשמוע רעשים. הוא פנה למוסך קרוב בעפולה. שם בוצעה בדיקה לרכב אשר ממנה עלה כי, ישנה תקלה יסודית בתיבת ההילוכים. יום למחרת, חזר התובע למוסך הנתבעת שם בוצעה בדיקה נוספת לרכב. בתום הבדיקה, נמסר לו מפי הבעלים של הנתבעת כי הרכב במצב היכול לענות על צרכיו למשך תקופה ארוכה וכי אין לו ממה לחשוש. על מנת להסיר דאגה מליבו, פנה התובע ביום 21.5.08 למוסך מורשה פולקסווגן "רכב אשדות" לבירור ולקבלת חוות דעת. בתוצאות הבדיקה צויין, בין היתר, כי: "בבדיקה נמצא שהרעשים מקורם בתיבת ההילוכים ולשם תיקון חייבים לפרק את תיבת ההילוכים". (ראה נספח ב' לכתב התביעה). לחיזוק טענתו, צירף התובע חוות דעת מטעם מוסך "רכב הבשן בע"מ". (ראה נספח ג' לכתב התביעה). התובע פנה לנתבעת מספר פעמים בדרישה לפצותו עבור הנזקים אשר נגרמו לו. כל פניותיו נפלו על אוזניים ערלות ולא זכה להתייחסות עניינית כלשהי מצידם. להוכחת נזקיו, צירף התובע לכתב טענותיו חוות דעת שמאי מוסמך מטעם "גולן שמאים". התובע העמיד את תביעתו על סך 10,261 ₪ הכוללת בחובה, עלות התיקון, עלות שמאי, והוצאות למיניהם ובנוסף לכך עגמת נפש. טענות הנתבעת הנתבעת מתכחשת לטענות התובע. טוענת נגד חבותה לפצות את התובע. לטעמה, היא פעלה כנדרש ובהתאם למקובל, בדקה את הרכב טרם רכישתו באופן מקיף, הכל כפי העולה מטופס הבדיקה. לדידה, הרעשים שהתגלו ברכב הנבדק אינם חריגים ביחס לרכב נשוא הליך זה. הוסף לכך, בטופס הבדיקה צוין, שם בסעיפים 1-4, כי אכן קיימים רעשים בכיבוי המנוע. לא זו אף זו, שם בסע' 14 לאותו טופס בדיקה, צוין באופן ברור שהמוסך פטור מאחריות לתיבת ההילוכים והמצמד. אף צוין כי, הומלץ לתובע לברר רצף טיפולים של הרכב וכן לבדוק היסטוריה של הרכב לפני הקנייה. מידע זה נמסר לתובע, והוסבר לו יחד עם קבלת סיכום תוצאות הבדיקה. הנתבעת טענה גם נגד חוות הדעת והעדר הפירוט המופיע בה. הנתבעת הוסיפה שאין היא חבה חובת זהירות כלפי התובע וכן כי, אין בכתב התביעה כל הוכחה לקיום קשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת לבין הנזקים הנטענים. עד כאן טענות הצדדים כפי המשתקף מכתבי טענותיהם. למיותר לציין כי, טענות ההגנה הועלו במסגרת הבקשה לביטול פסק דין אשר הוגשה מטעם הנתבעת. כאן המקום לציין כי, התובע במסגרת תגובתו לבקשה לביטול פסק דין העלה טענות עובדתיות נוספות שאיני רואה מקום לדון בהן באופן מעמיק. המדובר בטענות עובדתיות חדשות שאילו רצה להסתמך עליהן, היה עליו לתקן את כתב טענותיו בהתאם. עדויות הצדדים וראיותיהם ביום 6.7.2009 הופיעו בפניי התובע וכן נציג הנתבעת - אחד השותפים במוסך הנתבעת. הצדדים העידו בפניי. כל צד חזר על גרסתו כפי שזו נמסרה בפיו. יש להדגיש כי הצדדים הסתפקו בעדויותיהם ולא מצאו לנכון להעיד כל גורם אחר. דיון ומסקנות לאחר ששמעתי עדויות הצדדים, עיינתי במסמכים אשר הוגשו ולאחר התרשמותי באופן ישיר מעדות הצדדים הגעתי למסקנה לפיה, פעלה הנתבעת כנדרש וכמצופה ממנה, כאשר בטופס הבדיקה היה די והותר פירוט לליקויים אשר אובחנו ברכב. ראשית כל, הבדיקה נשוא כתב התביעה הינה בדיקה טרם קנייה. בדיקה מעין זו נהוג לבצע במכון בדיקה מורשה המוסמך לבדיקת רכבים וגילוי תקלות לרבות מתן הערכה למצבם של חלקים ברכב; זאת להבדיל מביצוע בדיקה במוסך רגיל שהינו מקום המיועד לשירותי מכונאות כללית לסוגי רכבים שונים ולאו דווקא מוסמך לבצע בדיקות דוגמת הבדיקה נשוא כתב תביעה זה. הבדיקה במכון מורשה יונקת חשיבותה הן מהעובדה כי מכוני בדיקה לקניית רכב ומכירתו מחויבים לעמוד בסטנדרטים אשר בעטים ניתן להם רישיון לביצוע הבדיקות. הרישיון ניתן על ידי משרד התחבורה ומחייב את בעליו לבצע את הבדיקות בתוך כתלי המכון בלבד. ברוב המקרים בדיקת המכון מבוצעת באופן קפדני, מקיף ואמין מאחר ומכוני-בדיקו-רכב חוששים מתביעות נזיקין מטעם לקוחות, ששילמו ממיטב כספם עבור הבדיקה, ולכן נטייתם הטבעית היא לפרט כל פגם ופגם באופן יסודי. יש להדגיש כי, מערכות הבדיקה הממוחשבות, המותקנות בחלק ממכוני הבדיקה, מאפשרות לקבל תמונת מצב אובייקטיבית ועדכנית למצב הרכב. מכשור זה מאפשר חשיפת פגמים נסתרים ותיקונים בשלדה. בד"כ ניתנת לקונה אחריות לשנה על המערכות שנמצאו תקינות ברכב. מעבר לכך, יש באפשרותם לבדוק אם מספר השלדה ומספר המנוע תואמים למספרים המצוינים ברישיון. ישנה ציפיה, כי, תמורת התשלום עבור הבדיקה, המכון יאיר את עינינו של הרוכש בדבר מצבו המכני של הרכב הנבדק, תאונות שעבר, ההיסטוריה שלו, התיקונים הנדרשים ועוד. כל אלו מהווים שיקולים המנחים את הרוכש והמסייעים בידו לקבל החלטה אם לרכוש את הרכב אם לאו. בפסיקה ענפה ישנה התייחסות לשאלת אחריות מוסכים. כך למשך, ראה פסק הדין של כב' השופט חאג' יחיא בת"ק 11168/02 שרוף אליאורה נגד קמפיוטסט ואח' (לא פורסם): "אדם פונה למגרש למכירת רכב משומש, ואין הוא בקי ברזים המיכניים והטכניים של הרכבים, ואין לו, במרבית, ואף בכל המקרים, למעט בעלי מקצוע, הידע , להבחין בבדיקה חיצונית, על מצבו האמיתי של הרכב. אדם כזה זקוק ליעוץ, ועל כן פונה הוא אל המכונים השונים הפזורים ברחבי הארץ לצורך בדיקת תקינות רכב, ואישור על מצבו האמיתי לפני הרכישה. הפניה אל המכון והסכמת המכון לבצע את הבדיקה, מקימה הסכם בין הצדדים לפיו מקבל עליו המכון לבצע את הבדיקה, ולהעמיד את הרוכש על מצבו האמיתי של הרכב. חובתו של המכון, ומי שמבצע את הבדיקה חייב להפעיל את מיטב כישוריו, הבנתו המקצועית, וידיעתו, כדי לבצע בדיקה יסודית, מקיפה, ועמוקה לגבי מצבו של הרכב. אין המכון יכול לפטור את עצמו בבדיקה שטחית או כזו שמבוצעת בידי אדם לא מיומן דיו או לא מקצועי דיו". ומן הכלל אל הפרט לא למיותר לציין, כי הבדיקה במקרה עסקינן, לא בוצעה במכון בדיקה מורשה כי אם במוסך השייך לנתבעת. לא הוכח בפניי כי מדובר במכון בדיקה מורשה מטעם משרד הרישוי לו הסמכות לבדוק תקינות רכב טרם בדיקה. די היה בטענה זו כדי לדחות את התביעה. משבחר התובע לפנות למוסך שאינו מכון בדיקה מורשה, אין לו להלין אלא על עצמו. התובע היה צריך לפנות למכון בדיקה מורשה. אבל, משהסתפק התובע בבדיקה הנ"ל ואטם אוזניו לכל המלצה לבירור או בדיקה נוספת, אין לו לבוא בטרוניה למוסך אשר המליץ על ביצוע בדיקות נוספות. העסקה בוצעה בהתבסס רק על שיקול דעתו של התובע. גם לגופו של עניין דינה של התביעה להידחות. להלן נימוקיי. בהנחה כי המוסך הוא כן מכון מורשה, כי אז קמה חובת זהירות מאחר ובעל מקצוע הנותן חוות דעת חב חובת זהירות כלפי כל ניזוק שניתן לצפות שיסתמך עליה- ראה לעניין זה ע"א 86/76 "עמידר" החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ נ' אהרן פ"ד לב(2), 337, עמ' 356-357 (1978); ע"א 5302/93 בנק מסד נ' לויט פ"ד נא(4) 591 (1997( . אולם, גם אז, מסקנתי חד היא ולפיה, דין התביעה להידחות באין קשר סיבתי בין הרשלנות שמבקש התובע לייחס למוסך הנתבעת לבין הנזק אשר התגלה בחלוף מספר ימים מיום ביצוע הבדיקה. התובע לא הוכיח בפניי ולא הרים את הנטל המוטל על שכמו בשאלה שמא הנזק לו הוא טוען היה קיים ערב הבדיקה במוסך הנתבעת או שמא נזק זה אירע בשלב כלשהו לאחר ביצוע הבדיקה! עסקינן בענייני רכבים שנזק כזה או אחר יכול לצוף בכל רגע וגם ללא "התראה מוקדמת". לא מן הנמנע כי הנזק לו טוען התובע התגלה לאחר ביצוע הבדיקה במוסך הנתבעת ולא הובאה הוכחה אחרת כלשהי בפניי או חוות דעת שיש בה כדי להוכיח אחרת. כמו כן, למקרא ממצאי הבדיקה כפי העולה מהדו"ח המסכם, כל אדם בר דעת, גם כזה שאינו מצוי בעסקי מכוניות ומוסכים, היה מוצא לו כמה נקודות לבדיקה ולמחשבה טרם רכישת הרכב. כך למשל, טופס הבדיקה, סע' 1 שם, מציין שהיו רעשים בכיבוי המנוע. לא זו אף זו, מעיון מעמיק בדו"ח המסכם עולה כי, המוסך פטר את עצמו מאחריות בכמה סעיפים כך לדוגמה, מאחריות על מערכת העברת הכוח. עדיין, התובע בחר לרכוש את הרכב מבלי לבצע בדיקות נוספות. בכך, לטעמי, לא הפרה הנתבעת את חובת הזהירות החלה עליה. לסיכום לאור האמור לעיל, מסקנתי היא כי דין התביעה להידחות. אשר על כן הנני דוחה את התביעה, ומחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 400 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין שאם לא כן, ישא בהפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל. מוסך