גלישה קדימה ברמזור אדום

הצדדים חלוקים באשר לשאלת האחריות לקרות תאונת הדרכים נשוא כתב התביעה.

ית המשפט ציין כי נהגי מכוניות העומדים בטור בהמתנה לחילופי צבעי רמזור אמורים להיות ערניים מאוד, ורק עם חילופי הצבעים יכולים הם להתחיל בנסיעתם.

כל אופן פעולה אחר איננו מתקבל (לא גלישה איטית וודאי וודאי שלא התחלת נסיעה). אך ורק עם התחלפות צבע הרמזור לירוק, נתונה הרשות לכלי הרכב להתחיל בנסיעתם, ואף זאת באיטיות על מנת לאפשר לכל כלי הרכב להאיץ מהירות נסיעתם רכביהם.

להלן פסק דין בנושא גלישה קדימה ברמזור אדום:

א. העובדות הצריכות לענין:

  1. לפני שתי תביעות רכוש (האחת – 2978-09-08 והשניה – 12915-11-08) שהדיון בהן אוחד בגין אותה תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 31/7/08 (להלן: "התאונה").
  2. התובעים בת.ק. 12915-11-08 היו בעת התאונה בעלי רכב מסוג הונדה מ.ר. 6172257 (להלן: "רכב ההונדה").
  3. הנתבעת מס' 1 היתה ביום התאונה חברת הביטוח אשר ביטחה רכב מסוג מיצובישי מ.ר. 5572920 (להלן: "רכב המיצובישי").
  4. הנתבע מס' 2 היה בעת התאונה נהג רכב המיצובישי.
  5. הנתבעת מס' 3 היתה ביום התאונה מבטחת רכב מסוג רנו מ.ר. 6953960 (להלן: "רכב הרנו").
  6. הנתבעת מס' 4 היתה ביום התאונה בעלי רכב הרנו והנהגת.
  7. התובע בת.ק. 2978-09-08 היה בעת התאונה נהג רכב המיצובישי.
  8. הנתבעת מס' 1 בת.ק. 2978-09-08 היתה בעת התאונה בעלת רכב הרנו והנהגת.
  9. הנתבעת מס' 2 הת.ק. 2978-09-08 היתה ביום התאונה מבטחת ביטוח מקיף וצד ג' של רכב הרנו.
  10. הצדדים חלוקים באשר לשאלת האחריות לקרות תאונת הדרכים נשוא כתב התביעה.


ב. רקע משפטי לענין נטל ההוכחה במשפט האזרחי
במשפט האזרחי נטל ההוכחה נקבע ע"פ "הטיית מאזן ההסתברות". בפסה"ד בעניין ע"א 745/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ(1) 589, 598, נקבע בכל הנוגע למאזן הסתברויות זה כי "... דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51%...".

באשר לשאלת נטל ההוכחה - יש להבחין בין נטל השכנוע לבין נטל הבאת הראיות: בעוד נטל השכנוע מבטא את החובה העיקרית המוטלת על בעל דין להוכיח את טענותיו כלפי יריבו, במידת ההוכחה הנדרשת בהליך אזרחי, היינו, מאזן ההסתברויות, הרי שנטל הבאת הראיות הינו החובה המשנית הנלווית לנטל השכנוע. בעוד שנטל השכנוע הינו קבוע בדרך כלל, ואינו עובר בין בעלי הדין במהלך המשפט, הרי שנטל הראיות הוא דינאמי, והוא עשוי לעבור מבעל דין אחד למשנהו (וראה לעניין זה ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, עמ' 8, קדמי "על הראיות" (חלק שלישי, 2003) 1506-1505; ע"א 6160/90 דרוקר נ' בית החולים לניאדו, פ"ד נה(3) 117, 124).

לשאלה על מי מהצדדים מוטל נטל השכנוע חשיבות רק מקום בו איש מבעלי הדין לא הביא ראיות, או מקום בו בתום הערכת מכלול הראיות קובע בית המשפט כי כפות המאזניים מעוינות (א. הרנון "דיני ראיות" חלק ראשון (1979) 188). במקרה זה מכריע נטל השכנוע כך שבית המשפט פוסק נגד הצד שעליו הנטל. לעומת זאת, אם לאחר הערכת מכלול הראיות מגיע בית המשפט למסקנה כי לאחד מבעלי הדין עדיפות ראייתית על פני משנהו, כך שהוא הצליח לשכנע בצדקת עילתו על פי מאזן ההסתברויות, אין משמעות לשאלה על מי מוטל נטל השכנוע (פרשת גרשון שלעיל, עמ' 8; ע"א 7905/98 AEROCON C.C. נ' הוק תעופה בע"מ, פ"ד נה(4) 387, 397; ע"א 5373/02 נבון נ' קופת חולים כללית, פ"ד נז (5) 35, 46-45).
הוראת ס' 54 לפקודת הראיות קובעת, כי עת מצוי בפני בית המשפט עניין אזרחי, רשאי בית המשפט לפסוק בהליך על סמך עדות יחידה אך ורק אם יטעים זאת וינמק החלטתו, מדוע החליט להסתפק באותה עדות יחידה.

עדותו של עד מעוניין, דהיינו - מי שיש לו עניין אישי בתוצאה, מהווה גורם נכבד בשיקולי בית המשפט לעניין מהימנותו של העד והמשקל הראיתי שמן הראוי לתת לדבריו. הפסיקה מחייבת קיומו של טעם אמיתי להכרעת הדין על פי עדות יחידה ומתן אמון מלא ומושלם בה ( ע"א 231/72 עזבון המנוח שמעון אלמליח נ' זוטא פ"ד כז(1), 679, 681)
אין צורך להסביר כי בעל דין נמנה באופן מובהק על העדים ה"מעוניינים". על כן, כאשר מדובר בעדות יחידה של בעל דין, הדבר מחייב משנה זהירות כאשר באים להכריע את הדין על סמך עדות שכזו.

בשל כך, על פי הוראת סעיף 54 (2) לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א-1971 הכרעה על סמך עדות יחידה של עד מעוניין, מחייבת הנמקה מפורטת. פרשנות סעיף זה, על פי פסיקת בית המשפט העליון היא, כי אין צורך בסיוע - שהוא ראיה עצמאית נפרדת, תומכת - כפי שהיה בעבר, ודי בחובת הנמקה המוטלת על השופט כדי להסביר מדוע הוא מוכן לפסוק על פי עדות יחידה של בעל דין, על אף הבעייתיות של עדות זו.

ג
1. נהג רכב ההונדה טען בדיון כדלקמן:
לדבריו, הוא נסע בשעות בוקר ברכב ההונדה יחד עם בנו ועם אדם נוסף. למראה רמזור האדום עצר את רכבו, כששלושה או ארבעה כלי רכב אחרים עומדים לפניו. תוך כדי המתנה לחילופי צבע הרמזור שמע קול התנגשות מאחרו ראשון ומיד אחריו קול התנגשות מאחור שני, אשר כתוצאה ממנה נהדף רכבו קדימה, אך באופן שלא נגע ברכב שעמד לפניו. לאחר מכן יצא מרכבו, והבחין כי בתאונה היו מעורבים שלושה כלי רכב. לאחר התאונה אמר לו נהג רכב המיצובישי כי הוא אכן פגע ברכב ההונדה, אך זאת בעקבות הדיפתו קדימה ע"י רכב הרנו. במענה לשאלות נציגת מבטחת רכב הרנו חזר ואמר הנהג כי רכבו נהדף קדימה בעקבות התנגשות רכב המיצובישי בחלקו האחורי של רכבו. רק לאחר העצירה הבין כי הדיפה זו קדימה נבעה מהתנגשות רכב הרנו ברכב המיצובישי. כן הדגיש הנהג כי במעמד בדיקת הנזקים של כלי הרכב לאחר התאונה, הוא לא שם ליבו לעובדה כי רכב הרנו ניזוק באופן מינורי בלבד בעוד שני כלי הרכב האחרים, ההונדה והמיצובישי, ניזוקו באופן רציני יותר.

באשר לנזקיו טען נהג ההונדה כי בחוו"ד השמאי מטעמו לא נכלל רכיב ירידת הערך, אך הוא בכל זאת תבע בגין רכיב זה, וזאת ע"פ אומדן שהוא עצמו ביצע, ולפיו ערך רכיב זה עומד על 5,000 ₪ בעקבות התאונה.

2. נהג רכב המיצובישי טען בדיון כדלקמן:
לדבריו, רכבו היה במרחק של כ – 2.5 מ' מרכב ההונדה שעמד לפניו בטור המכוניות. לפתע תוך כדי עמידה במקום שמע קול חבטה בחלקו האחורי של רכבו, אשר בעקבותיה נהדף רכבו אל עבר חלקו האחורי של רכב ההונדה. לטענתו היו שתי חבטות – האחת של רכב הרנו ברכבו, והשניה של רכבו ברכב המיצובישי. לטענתו אין לקבל דברי נהגת הרנו ונציגת חברת הביטוח שלה לפיהם רכב הרנו לא ניזוק, שכן לאחר התאונה יצא מרכבו, והבחין בנזקים בפגוש הקדמי של רכב הרנו.

3. נהגת רכב הרנו טענה בדיון כדלקמן:
לדבריה, שלושת כלי הרכב עמדו עקב בצד אגודל, ולאחר שהתחלף אור הרמזור החל רכב המיצובישי לנסוע, ותיכף ומיד התחלף שוב צבע הרמזור. בעקבות חילופי צבעים מהירים מאוד אלו, נאלצה היא לבלום, באופן שנגעה קלות בפגוש האחורי של רכב המיצובישי.

ד.
1. שמעתי את טענות הצדדים, התרשמתי מעדותם, עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ברכבים, עיינתי בכל הראיות שהציגו בפניי לרבות חוו"ד השמאים מטעם הצדדים.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים ובדקתי מעשיהם ומחדליהם על רקע הוראות הדין הרלוונטיות ולאור האמור לעיל, אני קובעת כי ת.ק. 12915-11-08 מתקבלת בחלקה אך ורק כנגד הנתבעות 3+4 (נהגת רכב הרנו ומבטחת רכב הרנו), ואילו ת.ק. 2978-09-08 מתקבלת במלואה.

ה
1. כאמור, אני מקבלת את שתי התביעות, האחת באופן חלקי כנגד הנתבעות 3+4 והשניה באופן מלא, והנימוקים הם כדלקמן:
אני קובעת כי עדויות נהג ההונדה ונהג המיצובישי הותירו עלי רושם אמין. שני הנהגים טענו כי התאונה אירעה בעת שעמדו עם כלי רכביהם בהמתנה לחילופי צבע הרמזור, ואילו נהגת הרנו אמרה כי התאונה אירעה בעת שצבע הרמזור היה ירוק. לעומת זאת בהודעתה במשטרה נהגת הרנו לא ציינה כלל כי התאונה אירעה בעת נסיעה.
נהגי מכוניות העומדים בטור בהמתנה לחילופי צבעי רמזור אמורים להיות ערניים מאוד, ורק עם חילופי הצבעים יכולים הם להתחיל בנסיעתם. כל אופן פעולה אחר איננו מתקבל (לא גלישה איטית וודאי וודאי שלא התחלת נסיעה). אך ורק עם התחלפות צבע הרמזור לירוק, נתונה הרשות לכלי הרכב להתחיל בנסיעתם, ואף זאת באיטיות על מנת לאפשר לכל כלי הרכב להאיץ מהירות נסיעתם רכביהם.


2. לעניין הנזק: הנני מקבלת את חוו"ד השמאי המוסמך מאת בעלי רכב ההונדה בסך 5,914 ש"ח, וכן תשלום שכר טרדת השמאי מטעמו בסך 571 ₪, ודוחה רכיב ירידת הערך באין כל ביסוס והוכחה לרכיב זה בחוות הדעת. כמו כן אינני מקבלת רכיב מכסה התא הפנימי באשר גם לגביו לא הוגשה כל ראיה.
סך כל נזקי התובעים, בעלי ההונדה, שהתקבלו הינו 6,485 ₪.

הנתבעים 3+4 ביחד ולחוד ישלמו לבעלי רכב ההונדה את הסכום בסך 6,485 ₪ תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, ישא סכום זה בהפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.
בנוסף, הנתבעת מס' 4 תשלם לתובעים הוצאות בסך 500 ₪, והנתבעת מס' 3 תשלם הוצאות בסך 1,500 ₪ לתובעים, ואף זאת בתוך 30 יום מהיום.

3. לעניין הנזק של רכב המיצובישי: הנני מקבלת חוו"ד השמאי המוסמך מאת בעלי המיצובישי בסך 8,387, וכן את שכר טרחת השמאי בסך 950 ₪.
סך כל נזקי התובע, בעלי המיצובישי, הינו 9,337.
הנתבעים בתביעה 2978-09-08 ביחד ולחוד ישלמו לתובע את הסכום בסך 9,337 ₪ תוך 30 יום מהיום, ולא ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.
בנוסף הנתבעת מס' 1 תשלם הוצאות בסך 500 ₪ לתובע, והנתבעת מס' 2 תשלם הוצאות בסך 1,500 ₪ לתובע, ואף זאת בתוך 30 יום מהיום.


ביהמ"ש מבקש להבהיר לצדדים, כי הצילומים ו/או המסמכים המקוריים אשר הוגשו ע"י הצדדים במהלך הדיון, יישמרו במעטפה מיוחדת במשך 20 יום בלבד מיום מתן פסק הדין במזכירות ביהמ"ש במידה ואחד הצדדים יבקש לקחתם.


לאחר 20 יום מיום מתן פסק הדין, ייגרסו הצילומים והמסמכים באשר מדובר בתיק
אלקטרוני ואין ביהמ"ש מחזיק צילומים ו/או מסמכים לאחר מועד זה.








לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התנגשות ברמזור

  2. גלישה קדימה ברמזור אדום

  3. כניסה לצומת ברמזור אדום

  4. פגיעה ברכב שעמד לפני רמזור

  5. תאונת שרשרת פגיעה ברכב שעמד ברמזור

  6. אי ציון רמזור אדום בגרסה שנמסרה למשטרה

  7. פירוט את פרוגרמת הרמזור על ידי בוחן תנועה

  8. תאונת דרכים לאחר התחלפות האור ברמזור לירוק

  9. תאונת דרכים: פגיעה מימין עקב נסיעה ברמזור אדום

  10. קביעה מי לא ציית לתמרור אדום על בסיס תמונות הנזק שהוצגו

  11. אי ציות לאור אדום ברמזור וכניסה לצומת תוך חציית קו עצירה

  12. זיכוי מחמת הספק מעבירות של אי ציות לאור אדום ברמזור ונהיגה בקלות ראש

  13. עבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה רשלנית, אי ציות לאור אדום ברמזור וגרימת תאונת דרכים

  14. תאונת דרכים: מי מבין שני הנהגים חצה את הצומת כאשר בכיוון נסיעתו מופע הרמזורים אדום ?

  15. איזה מבין שני הנהגים המעורבים נכנס לצומת שבו אירעה התאונה בניגוד למופע אור אדום ברמזור בכיוונו ?

  16. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון