ביטול קניית מוצר פגום

התובע רכש ביום 19.10.07 מהנתבע מחרטה ולטענתו, לאחר הרכישה, גילה כי המחרטה פגומה. בנסיבות אלה, עותר התובע לביטול העסקה וכן לקבלת פיצוי בגין תקופה ארוכה בה לא יכול היה לעבוד לפרנסתו בעזרת המחרטה.

להלן פסק דין בנושא ביטול קניית מוצר פגום:

עיקרה של תביעה זו בעתירת התובע לביטול עסקה במסגרתה רכש מהנתבע מחרטה וזאת ביום 19.10.07.

טרם אתייחס לגרסאות הצדדים, אציין כי התיק שלפני הינו למעשה גלגול שני של תביעה שהגיש התובע אשר התבררה בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב בפני כבוד השופטת כוכבה לוי (ת"ק 1080-01-08). באותו הליך, נשמעו טיעוני הצדדים ביום 30.6.08 והוחלט כי יש צורך בישיבה נוספת לצורך שמיעת עדותו של המומחה מטעם התובע מר חיים יודשקין. מאוחר יותר, ביום 27.7.08, הגיש התובע בקשה להעברת התיק לבית משפט השלום וזאת מאחר שלטעמו זכאי הוא לפיצויים גבוהים יותר מגבול סמכותו העניינית של בית המשפט לתביעות קטנות באותו מועד. ביום 5.8.08, ניתן פסק דינה של כבוד השופטת לוי במסגרתו הורתה על מחיקת התביעה וציינה כי התובע רשאי להגיש תביעתו לבית משפט השלום לאחר הגשת כתב תביעה מתוקן ותשלום אגרה כמתחייב. ביום 1.9.08, הורחבה סמכותו העניינית של בית המשפט לתביעות קטנות ועל כן הגיש התובע את תביעתו מחדש לבית המשפט לתביעות קטנות במסגרתה עתר לקבלת פיצוי בסך 30,000 ₪- זו התביעה שלפני.

תמצית טענות התובע
התובע רכש ביום 19.10.07 מהנתבע מחרטה ולטענתו, לאחר הרכישה, גילה כי המחרטה פגומה. בנסיבות אלה, עותר התובע לביטול העסקה וכן לקבלת פיצוי בגין תקופה ארוכה בה לא יכול היה לעבוד לפרנסתו בעזרת המחרטה. התובע מבסס תביעתו על עדותו בדבר כשלים במחרטה וכן על דו"ח אשר תיעד בדיקה שנערכה על ידי אדם בשם חיים יודשקין (הדו"ח ונספחיו סומנו על ידי ת/1) וחוות דעת המחזיקה עמוד אחד מאת מר זכריה לוין. לשיטת התובע, יש בנתונים שהציג כדי להוביל למסקנה שהמחרטה שקיים פגם במחרטה שנמכרה לו ועל כן יש מקום לביטול העסקה.




תמצית טענות הנתבע
הנתבע טוען כי לאחר רכישת המחרטה פנה אליו התובע פעמיים בטענה כי המחרטה התקלקלה. בפעמים אלה פעל לצורך הזמנת החלקים הנדרשים למרות שהיה ברור, וכך אף נכתב במסמך אותו צירף, שאותם פגמים לכאורה נובעים משימוש לא נכון במחרטה והפעלת כוח פיזי בלתי סביר תוך ניסיון להפעיל את הגררה הידנית כאשר היא הייתה במצב אוטומט. הנתבע טוען כי המחרטה תקינה ובדיקות שערך מטעמו אף מוכיחות זאת.

דיון והכרעה
שמיעת הראיות בתיק זה התפרסה על פני שתי ישיבות. לישיבת יום 14.1.09 התייצב התובע בלוויית מר זכריה לוין וביקש להגיש חוות דעת מטעמו של מר לוין (ת/2). חוות דעת זו לא הומצאה מראש לנתבע ועדותו של מר לוין, למעט שני משפטים שאמר, לא נשמעה. בסיומה של אותה ישיבה הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה תוכרע שאלת קיומו של פגם במחרטה באמצעות מומחה שיוסכם על הצדדים, ולצורך מתן אפשרות לצדדים להסכים על זהותו של מומחה שכזה, נדחה הדיון. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה.

ביום 25.1.09 הגיש התובע הודעה לבית המשפט במסגרתה חזר על טענותיו באשר לקיומו של פגם במחרטה וכן ביקש לחזור בו מהסכמתו ולהורות על ביטול ההחלטה בדבר מינוי מומחה מוסכם. ביום 26.1.09 נעתרתי לבקשת התובע וזאת בשים לב לעובדה כי טרם מונה מומחה והוריתי על קיום דיון נוסף במעמד הצדדים.

באותה החלטה צוין, בין היתר, כדלקמן:
"התובע יגיש חוות דעת באשר לליקויים הנטענים במחרטה, כאשר לחוות דעת זו יצורפו כל המסמכים, הנתונים והבדיקות הרלוונטיות עליהן יבסס כותב חוות הדעת את מסקנתו. חוות דעת זו תועבר לבית המשפט עם העתק לנתבע תוך 21 יום. הדיון יתקיים ביום 7.4.09 בשעה 17:30. שני הצדדים ידאגו לזימון המומחים מטעמם לדיון".

דווקא הנתבע הגיש מאוחר יותר בקשה לאכיפת הסכמת הצדדים והחלטת בית המשפט בדבר בדיקת מומחה אובייקטיבית, אולם לאור עמדת התובע – נדחתה בקשתו על ידי ביום 2.2.09.

ביום 25.2.09, הגיש התובע מסמך נוסף המפרט את טענותיו בחלוקה לתאריכים. בסיומו של אותו מסמך ציין התובע כי הוא מבקש מבית המשפט לתת החלטה דחופה בתיק מבלי לקיים ישיבה נוספת, שכן הוא ממתין להחלטה מזה כשנה וחצי. ביום 25.2.09, ניתנה החלטת בית המשפט במסגרתה צוין כי קבלת עמדת התובע ללא דיון ושמיעת עדויות הצדדים אינה מקובלת ובוודאי שאינה משקפת את עקרונות הצדק והמשפט. הצדדים הונחו להתייצב בדיון שנקבע, שאז יישמעו טענותיהם.

בישיבת יום 7.4.09 אשר נקבעה כאמור לשם שמיעת עדויות הצדדים והמומחים מטעמם, התייצב התובע ללא מומחה מטעמו. התובע לא דאג לזמן את מר יודשקין ולא דאג לזמן את מר לוין. לשאלת בית המשפט השיב התובע כי הינו סבור כי אין צורך בזימון המומחים, מה עוד שהמומחה, מר זכריה לוין, לא הסכים להגיע ואמר שאין לו מה להוסיף על דבריו שנאמרו בישיבה הקודמת. בנסיבות אלה, נשמעו ראיות הצדדים מבלי שנשמעה עדותם של המומחים מטעמו של התובע.

לאחר שמיעת עדויות הצדדים ועיון במסמכים שצורפו לכתבי הטענות והוגשו לבית המשפט, הגעתי למסקנה כי התובע לא הוכיח את תביעתו, דהיינו לא הוכיח כי נפל פגם כלשהו במחרטה. עמדתי זו מבוססת על שיפורט להלן וזאת מאחר, וכפי שצוין לעיל, התובע חזר בו מהסכמתו לבדיקת המחרטה על ידי מומחה חיצוני מוסכם.

אתייחס ראשית למסמכים שהציג התובע (ת/1 ו-ת/2). המסמך עליו חתום מר יודשקין מסכם למעשה, באופן טכני, את תוצאות בדיקת תוצר המחרטה. במילים אחרות, מר יודשקין לא בדק את המחרטה והתבסס על תוצר שנמסר לו על ידי התובע והוכן על ידי טכנאי מטעם הנתבע. בהקשר זה הנתבע מתאר כי בשלב מסוים, ולאחר שהתובע טען לליקוי במחרטה, ביקש ממנו התובע לפנות לטכנאי ולבקש ממנו לחרוט ציר בעזרת המחרטה. הנתבע מתאר כי החריטה התבצעה בחנותו וזאת מבלי שידע על כוונתו הנסתרת של התובע להעביר את אותו ציר לבדיקת מומחה ועל כן בוצעה החריטה מבלי שהמחרטה קובעה למשטח מאוזן ומפולס, פעולה אשר מחויבת לצורך בדיקת תקינותה ועמידתה בתקנים. בנסיבות אלה טוען הנתבע כי אין פלא שתוצאות בדיקתו של מר יודשקין הראו חריגה בין תקן המחרטה לבין ביצועי המחרטה. חשוב לציין כי אין באותו מסמך שהגיש מר יודשקין כדי לענות על השגות הנתבע, שכן אין הוא מפרט דבר וחצי דבר באשר לתנאי הכנת התוצר שנבדק וחשיבות תנאים אלה ביחס לתוצאות הבדיקה. הימנעות התובע מזימונו של מר יודשקין (כפי שנמנע אף לזמנו להליך הראשון), פועלת לחובת התובע, בוודאי בשים לב להחלטתו המפורשת של בית המשפט מיום 26.1.09 אשר הנחתה את הצדדים לזמן עדיהם. בנסיבות אלה ושעה שקיים ספק ממשי ומהותי בשאלת היכולת להסתמך על תוצאות דו"ח הביקורת שערך מר יודשקין, אין משקל של ממש לחוות דעתו של מר זכריה לוין (המחזיקה עמוד אחד), שכן חוות דעת זו מסתמכת על תוצאות בדיקתו של מר יודשקין, מבלי שהינה מתייחסת, ולו במעט, להשגותיו של הנתבע כפי שפורטו לעיל. מר לוין לא בדק את המחרטה באופן עצמאי ואינו יכול לתרום מניסיונו ומומחיותו לשאלה העומדת במחלוקת- שאלת תקינות המחרטה. אדגיש כי אף בעניין חוות דעתו של מר לוין, לא פעל התובע כמתבקש מהחלטת בית המשפט, ואותו מסמך בן עמוד אחד שהוגש בישיבת יום 14.1.09 לא גובה בהמשך במסמכים נוספים המעידים על בדיקות כלשהן שביצע מר לוין או נתונים אחרים מהם ניתן ללמוד על הפגמים הנטענים במחרטה.

אל מול מסמכים אלה צירף הנתבע לכתב הגנתו דו"ח בדיקה מאת מר אבי ששון בעל בית עסק בשם דינאמיקה מכונות בע"מ אשר בדק את המחרטה בתנאים הולמים ומצא כי ביצועי המחרטה הינם בדיוק בהתאם לתקן המחרטה- DIN 8606. מר אבי ששון העיד בבית המשפט אודות תהליך הבדיקה, כמו גם אודות התנאים המתחייבים מביצוע בדיקה שכזו. מר ששון ציין באופן מפורש כי לאור מבנה המחרטה, קיים הכרח לקבעה ולפלסה לצורך ביטול הפיתול הנובע מהמבנה שלה, וזאת עוד טרם הפעלתה והפקת תוצר (פרו' עמ' 6 ש' 21-26).
מר ששון הסביר כי לאחר שקיבע את המכונה ובדק אותה, קיבל את התוצאות שציין בחוות הדעת מהן עולה כי אין כל פגם במחרטה.

אני מעדיף באופן ברור את חוות דעתו של מר ששון על פני המסמכים שהציג התובע (ת/1 ו-ת/2) הן מהטעם שחוות דעת זו מפורטת ומלמדת על תהליך בדיקה תקין (בניגוד לאותו דו"ח טכני לקוני ולא מפורט שנערך על ידי מר יודשקין אשר כלל לא בדק את המחרטה) והן מהטעם שחוות דעת זו הועמדה לבחינתו של בית המשפט במסגרת עדותו של מר ששון שניכר על פניו כי הינו בעל נסיון רב בתחום ופעל באופן רציני על מנת לבדוק תקינות המחרטה. אדגיש כי ההשגות כנגד חוות דעתו של מר יודשקין וחוות דעתו של מר לוין היו ברורות וידועות לתובע, ובשום שלב, לא באמצעות מסמך כתוב ולא באמצעות עדות אחד מעדיו, ניסה להתמודד עם טענות הנתבע באשר לליקויים בסיסיים הקיימים בדו"ח הביקורת של מר יודשקין (שאף הוא כאמור לא בדק את המחרטה אלא רק את התוצר שלה). סבורני כי לו התובע היה משוכנע בצדקת טענתו לפגם מובנה במחרטה, לא היה חוזר בו מהסכמתו לעריכת בדיקה אובייקטיבית על ידי מומחה מוסכם.

העדפת עדותו של מר ששון מחייבת מסקנה כי לא נפל כל פגם במחרטה שמכר הנתבע לתובע. נוטה אני אף לקבל את עדותו של הנתבע בדבר מקור הכשלים הראשוניים בגינם הובאה המחרטה לטיפולו לאחר שנמכרה, שכן עדות זו, לפיה התובע הוא זה שכשל בהפעלת המחרטה וגרם לשבירת הגלגלת, נתמכת במסמך מאת מר יובל כהן בעל עסק בשם "מטקות ציוד מכני בע"מ". מר כהן מציין כי החליף גלגל שיניים פגום ופס שיניים פגום, שכן "על המכשיר הופעל כוח פיזי בלתי סביר תוך ניסיון להפעיל את הגררה הידנית כאשר היא הייתה במצב אוטומט. כתוצאה מזה נוצר נזק שמפורט לעיל". בנסיבות אלה – אין בידי לקבל את טענת התובע לכשל במתן שירות בתקופת האחריות.

אשר על כן, התביעה נדחית.

הנתבע ידאג להשבת המחרטה לתובע תוך 10 ימים.

שקלתי האם לחייב התובע בהוצאות ובסופו של יום החלטתי לעשות כן תוך שאני נותן את דעתי לעובדה כי מדובר בגלגול שני של אותו הליך וחוות דעת שנאלץ הנתבע להגיש. בהקשר זה נתתי דעתי אף למצבו הכלכלי הנטען של התובע.

לאור האמור, אני מחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות בסך 500 ₪. התשלום יבוצע תוך 60 יום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. צבע פגום

  2. חוק המוצרים הפגומים

  3. אספקת חומרים פגומים

  4. פיצוי על ריצוף פגום

  5. מכירת נעליים מזויפות

  6. תביעה נגד מכון התקנים

  7. ביטול קניית מוצר פגום

  8. פגמים ברצפת פרקט בדירה

  9. סירוב לשלם על סחורה פגומה

  10. קניית רכב פגום לא ניתן לתיקון

  11. התיישנות אחריות למוצרים פגומים

  12. פגם סמוי מהעין - מוצרים פגומים

  13. אחריות לנזקי גוף בגין מוצר פגום

  14. תביעה כספית לפיצוי בגין מוצר פגום

  15. תביעה לפי חוק האחריות למוצרים פגומים

  16. תביעה נגד חברה בחו''ל בגין פגם במוצר

  17. תביעה לפיצוי בגין פגם במוצר ועוגמת נפש

  18. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון