פסילת ספרים של מוסך

להלן פסק דין בנושא פסילת ספרים של מוסך:

פסק דין

מבוא
1.     פסק דין זה מתייחס לשלושה ערעורים על שומות שהוגשו על ידי המערערים ושהדיון בהם אוחד לבקשת הצדדים. בעמ"ה 528/00 הגיש המערער (להלן: "המערער") ערעור על שומות שהוצאו על ידי המשיב לשנים 1994, 1996 ו- 1997.
בעמ"ה 529/00 הגישה המערערת חברת מוסך רהט בע"מ (להלן: "המערערת") ערעור על שומות שהוצאו על ידי המשיב לשנים 1993, 1994, 1996 ו - 1997.
בעמ"ה 538/04 הגישה המערערת ערעור על שומות שהוצאו על ידי המשיב לשנים 1998, 1999 ו- 2000.
2.     המערערת, אשר היתה פעילה משנת 1991 ועד למרץ 2000, הפעילה מוסך באזור התעשייה ברהט, בו נעשו תיקוני רכב, עבודות פחחות וצבע וכן עסקו במכירת כלי רכב. המערער, שניהל את המוסך, החזיק ב- 95% ממניות המערערת, אשתו החזיק ב- 5% ממניות המערערת.
3.     ספרי החשבונות של המערערת נפסלו לגבי שנות המס 1993, 1994, 1996, 1997, ו- 1998 בשל אי רישום תקבול בהתאם לסעיף 145 ב, וסעיף 145 ב(א)(2) לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה").
4.     בחקירה שנפתחה נגד המערערים במחלקת החקירות של מע"מ הודה המערער ברכישת חשבוניות פיקטיביות לשנות המס 1994 ו - 1995. לאחר מכן, נפתחה חקירה נגד המערערים ביחידת החקירות של מס הכנסה שבעקבותיה הוגש נגדם כתב אישום בת.פ. 4370/00 של בית משפט השלום בבאר שבע. בכתב האישום יוחסו למערער עבירות של ניהול פנקסי חשבונות כוזבים, השמטת הכנסה מדו"ח, ואחריות מנהלים, לגבי שנות המס 1996 - 1999. לאחר שהמערער הודה בשמו ובשם המערערת בביצוע העבירות שיוחסו להם בכתב האישום, ניתן ביום 8.9.04 גזר דין נגדו ונגד המערערת.
5.     בנימוקי הערעור שהגישו המערערים בעמ"ה 528/00 ועמ"ה 529/00 תקפו המערערים את השומות כאשר עיקר טענותיהם כי השומות שהוציא המשיב הן מופרזות ונועדו להענישם. המערערת לא הגישה נימוקי ערעור בעמ"ה 538/04 ובא כוחה הודיע ביום 9.9.04 כי יראו את נימוקי הערעור שהוגשו בעמ"ה 529/00 כאילו הוגשו גם לגבי הערעור בעמ"ה 538/04.
6.     מטעם המערערים העידו המערער ורו"ח פלדמן. מטעם המשיב העידו המפקחות סיגל חי-גבאי וצביה סעדון. לאחר שהמשיב סיים להעיד את עדיו, העידו המערערים מטעמם מספר עדי הזמה שטענו כי עבדו אצל המערערת בשנים 1996 ו- 1998 בעבודות שונות שאינן עבודות של מכונאים במוסך.

ב. טענות המערערים בסיכומיהם ואשר לא הועלו בנימוקי הערעור
7.     בסיכומיהם העלו המערערים מספר טענות אשר זכרן לא בא בנימוקי הערעור. המשיב התנגד להעלאת הטענות בשלב זה והתנגדותו מתקבלת. בין הטענות אשר הועלו לראשונה על ידי המערערים בסיכומיהם מצינו, בין היתר, טענה כי פסילת ספרי המערערת לשנים 1993 ו- 1994 נעשתה שלא כדין. המערערים לא תקפו את פסילת הספרים ולפיכך הפסילה חלוטה ואין להיזקק לטענות בעניין זה.
המערערים אף טענו כי לא ניתנה להם זכות השימוע בטרם נפתחו השומות לשנים 1993 ו- 1994, לפי סעיף 147 לפקודה. גם טענה זו לא הועלתה בנימוקי הערעור ולכן דינה להידחות.
טענה נוספת שהעלו המערערים בסיכומיהם ושלא הועלתה על ידם בנימוקי הערעור היתה כי השומות שהמפקחת חי-גבאי טיפלה בהן לא בוקרו על ידי מפקח נוסף, מעבר לעובדה כי אף טענה זו לראשונה הועלתה בסיכומים, הרי שהמפקחת חי-גבאי העידה כי לא הוגשו השגות על השומות שהוציאה. לא הובאה ראיה לסתור טענה זו - אשר כאמור לא הועלתה במסגרת נימוקי הערעור.
עוד טענו המערערים בסיכומיהם, כי הוגשה על ידם השגה לשנים 1993 - 1995 אשר לא ניתנה בה החלטה, ולפיכך יש לראותה כאילו התקבלה. גם טענה זו הועלתה לראשונה בסיכומים. המערערים מבססים טענתם על מכתב ת/7 מרו"ח פלמן, שטיפל בזמנו בעניינם מול שלטונות המס. המכתב ת/7 מתייחס לשנת המס 1995 שלגביה לא הוגש ערעור. זאת ועוד, קשה אם בכלל ניתן, לראות במכתב, השגה. לזאת יש להוסיף כי המפקחת חי-גבאי טענה כי רו"ח פלמן ויתר על ההשגה.
8.     אוסיף, כי דחיית טענות בשל כך שלא הועלו בנימוקי הערעור אינו אך "עניין פרוצדורלי" אלא שהינו עניין מהותי. גדר המחלוקת בין הצדדים בערעור מס נקבע על ידם בנימוקי השומה ונימוקי הערעור. מטבע הדברים, עניינים שלא הוגדרו באותם שני כתבי בי-דין כעניינים שהצדדים חלוקים עליהם, אין הם מביאים בשלב של שמיעת הערעור ראיות לגביהם. מאחר שבענייננו המערערים לא העלו בנימוקי הערעור שהגישו בשלושת התיקים שאליהם מתייחס פסק הדין את הטענות הנזכרות לעיל, הרי שהמשיב לא התייחס לטענות בראיותיו, ולפיכך, לא יהא זה נכון להגיע לממצאים או קביעות כלשהן בעניינים אלה.

ג. טענת המערערים כי ה"תוספת לפדיון שגויה עד מאוד היוצרת שומה מעוותת הרחוקה מהכללים שנקבעו"
9.     לטענת המערערים "תוספת הפדיון למערערת לשנים 1993 - 1997 כעולה מנימוקי השומה התבססה על מרכיב אחד בלבד והוא מרכיב כוח האדם". משאלה הם פני הדברים, טענו המערערים, היה על נציגי המשיב לבקר במוסך בטרם ערכו השומות ולא להסתפק בעריכת שומות אשר הסתמכו אך על תיעוד, הכוונה לטופס 126, והתדריך הכללי לענף המוסכים.
10.     העדות מטעם המשיב הסבירו כי בנו את השומות משלושה מרכיבים עיקריים - אחד מהם פדיון מחושב מעבודה. פדיון מחושב מעבודה חושב כפי שהוסבר על ידי המפקחת סעדון בתצהירה: "....על פי הנוסחה הבאה: מספר עובדים מועסקים בשנה X 8 שעות עבודה ביום X 300 ימי עבודה בשנה X מחיר שעת עבודה על פי התדריך".
את הנתון של מספר העובדים המועסקים נטלו המפקחות מדיווחי המערערת בתיק הניכויים - טופס 126. העתק מהטפסים ששימשו ניירות עבודה למפקחת גבאי הוגשו כמוצג ת/4 א- ה'.
על פי התדריך "מספר העובדים שייקבע למוסך לצורך בניית הפדיון יכלול רק את מספר העובדים הישירים במוסך היינו מכונאים, נערים, תרומת בעל העסק עצמו וכדומה. לא ייכללו במספר העובדים מחסנאי, מנהל חשבונות, פקידה, מנקה וכדומה".
11.     המפקחת גבאי (עמ' 17 ל פרוט') העידה כי היא לא ביקרה במוסך, לגרסתה "בגלל המצב הבטחוני" יחד עם זאת, טענה כי בעת עריכת השומה לא כללה בתחשיב שערכה "...עובדים שלא עוסקים ביצור הכנסה כגון פקידות, מנהל חשבונות, בעל המניות עצמו". בהמשך (שם) כאשר נשאלה כיצד הגיעה למסקנה כי יש 14 עובדים מקצועיים במוסך, והאם תחקרה את מנהל החשבונות של המוסך או את המערער לגבי תפקידי העובדים והיקף משרתם, השיבה בשלילה, תוך שהוסיפה (שם) "... הראיתי את כל בניית השומה לרו"ח של המערערת, והוא לא העלה התנגדויות". בהמשך אף טענה כי רו"ח פלמן, שהיה בעת עריכת השומות הרו"ח של המערערת, לא התעניין באשר לאופן שבנתה את השומות.
12.     המפקחת סעדון, שטיפלה בשלב ההשגה והוצאות הצווים לשנים 1998 עד 2000, העידה כי אף היא חשבה המחזור מעבודה כפי שחושב על ידי המפקחת גבאי כאשר לצורך החישוב הניחה כי מתוך 20 העובדים שדווחו בשנת 1998, 14 עובדים היו "עובדים ישירים". מאחר והמערערת לא הגישה טופסי 126 לגבי השנים 1999 ו- 2000, הניחה לגבי אותן שנים כי מספר "העובדים הישירים" באותן שנים היה כדוגמת אלה שעבדו אצל המערערת בשנת 1998.
13.     כאשר ספרי הנישום נפסלים, בערעור על שומה עליו מוטלת חובת הראיה כי השומה מופרזת. יחד עם זאת, כמובן שגם כאשר הספרים נפסלים, על פקיד השומה לערוך את השומה לפי מיטב השפיטה.
לטענת המערערים השומות שערך המשיב דינן להתבטל בין היתר משום שהמפקחות לא ערכו ביקור במוסך. המערער בטענתו זו מתבסס על פסק הדין שניתן בעמ"ה 353/86 מוסך החוף הרצליה בע"מ נ' פקיד השומה כפר סבא (צורף לסיכומיו). באותו מקרה קיבל בית המשפט את הערעור, מטעמים שונים ביניהם הטעם שעורך השומה לא ביקר במוסך ולא הכיר את אופן תפעולו. בית המשפט ציין באותו עניין, מבלי לקבוע מסמכות, כי "... שימוש בתדריך הענפי ללא כל התייחסות ספציפית - ממשית לנישום הספציפי אינה יכולה להחשב כשיקול דעת המהווה "שפיטה" ובוודאי שלא כ"שפיטה לפי מיטבה"".
בענייננו השומות לשנים 1993 - 1997 נעשו בשנת 2000, ולשנים 1998 - 2000 נעשו בשנת 2004, לאחר שהמוסך נסגר. המערערים לא ציינו איזה פרטים היו נודעים למפקחות, אילו ביקרו במוסכים, ושהיו רלבנטיים לעריכת השומה.

14.     המפקחת חי-גבאי נשאלה מדוע לא לקחה את ההכנסה מעובד כפי שמופיע בתדריך אלא חישבה את ההכנסה בעצמה כאשר לצורך החישוב הניחה כי העובדים עבדו במוסך 300 ימים בשנה, 8 שעות ביום, ולכך השיבה (עמ' 23 לפרוט') "... שמוסך אחר לא עובד 300 ימים בשנה אלא פחות, כאן המוסך עובד 300 ימים בשנה. אני יודעת שהוא עובד 300 ימים בשנה כי כך הוא עובד, כי נערכו תצפיות. לא נערכו תצפיות במשך 300 ימים בשנה. הוא עובד בחגים, הוא עובד בימי שישי, זה לא כמו מוסך יהודי, אופי המוסך שונה".
המערערים לא המציאו כל ראיה אשר היה בה כדי לסתור את האמור לעיל על ידי המפקחת חי-גבאי, למרות שניתנה להם הזדמנות לזמן עדי הזמה. המפקחת חי-גבאי יישמה איפוא את שנקבע בעמ"ה 353/86 הנ"ל, שכן לא ביססה את השומה אך על המדריך, אלא שלטענתה בנתה את השומה תוך "... התייחסות ספציפית ממשית לנישום הספציפי".
15.     עלה מעדויות המפקחות כי לא בררו עם המערער או מנהל המוסך מה היה תפקידם של הבוגרים הנזכרים בטופס 126 (עמ' 23 לפרוט'). יתר על כן, עלה מעדות המפקחת חי-גבאי כי מסך כל העובדים שהיו במוסך הפחיתה את מנהל החשבונות, המנהל, וחישבה את עבודת הנערים, אך לא הפחיתה ממצבת העובדים - כנדרש על פי התדריך - את המחסנאי, המנקה, שומר, נהג ועוד.
במסגרת עדויות הזמה העידו המערערים מספר עובדים מהמוסך שטענו כי לא הועסקו במוסך כ"עובדים ישירים". מעבר לאמור, לא הובאו על ידי המערערים ראיות לביסוס טענתם כי החישוב שנעשה על ידי המפקחות שהניחו כי היו כ- 14 "עובדים ישירים" לא היה נכון.
חלק מהעדים שזומנו על ידי המערערים כעדי הזמה התברר כי כלל לא הופיעו בטופסי 126 של המערערת, כך שממילא לא נכללו במניין ה"עובדים הישירים". ב"כ המשיב טענה, בשל האמור, כי לנוכח עדויותיהם התברר כי הפדיון המחושב מעבודה שערך המשיב לוקה בחסר . מתוך כלל העובדים שהעידו נמצאו שלושה עובדים, אשר במידה ויתברר כי בחישובים שערכו המפקחות נכללו במניין ה"עובדים הישירים", בעת עריכת השומות, יש לתקן את השומות באופן שעובדים אלה יושמטו ולא יכללו בחישוב הפדיון מעבודה. העובדים לגבי שנת המס 1996 הם - אלקאססי טאלב - מנהל עבודה בחלקים, אלקאססי מוחמד חסין - נהג, גובה, ומחסנאי; אלקאססי עמאר - מחסנאי. העובדים לגבי שנת המס 1998 הם - אלקאססי עמאר - מחסנאי מפרק 1 ואלקאססי מוחמד חסין - נהג גובה ומחסנאי.
כאן, אבקש להעיר כי בתצהירי המשיב היו חסרים פרטים, אשר מן הראוי היה לכלול אותם בתצהירים. בין היתר לא פורט בתצהירים למרות שראוי היה לציין, כיצד חושב הפדיון מעבודה, הכוונה איזה עובדים מתוך אלה שנזכרו בטופס 126 נכללו, לצורך החישוב, כ"עובדים ישירים". גם אם על המערערים, לגבי רוב שנות המס נשוא הערעורים, היה מוטל העול להוכיח כי השומות מופרזות, עדיין לא היה בכך כדי לפטןר את המשיב מהחובה לערוך את השומות לפי מיטב השפיטה, ולאפשר לבית המשפט לוודא כי אכן כך עשה.
16.     עוד טענו המערערים כי "המדובר במוסך בישוב בדואי מוכה אבטלה ולא בכדי גובים שם מחירים נמוכים לתיקוני רכב". לטענה זו לא נמצאו תימוכין בחומר הראיות, ולכן לא ניתן לקבלה.
17.     מעבר לאמור בסעיף 15 לא עלה בידי המערערים להרים את הנטל המוטל עליהם להוכיח כי השומה, ככל שהיא מתייחסת לחישוב שנעשה לגבי פדיון מעבודה, הינה מופרזת.

ד. טענת המערערת כי חישוב הפדיון מחלפים הינו בלתי סביר
18.     נטען על ידי המערערים כי מניתוח השומות עולה כי בשנים 1995, 1996 ו - 1997 מרכיב החלקים מתוך כלל המחזור באותן שנים היה נמוך משמעותית עד כי היה בלתי סביר. מנתון זה מבקשים המערערים ללמוד "... כי הפרמטר היחיד אשר הנחה את גב' גבאי בבניית השומה הינו על סמך העובדים בלבד וזאת באורח מופרז ובהתעלמות מוחלטת משאר הפרמטרים הקבועים בתדריך".
אכן בתדריך נאמר כי "מעבודת המחקר שבוצעה בשטח עולה, כי היחס בין הפדיון מעבודה לפדיון מחלפים הינו כדלקמן... ביתר המוסכים 1:2.0 - 1:1.3".
19.     המשיב בסיכומיו לא ענה לטענות המערערים שהועלו לעיל באשר לפדיון מחלפים. לא אשיב לטענה במקומו. די אם אציין כי עדיין אין בטענה כדי להוביל לקביעה כי השומות הוצאו שלא כדין, או כי דינן להתבטל בשל היותן בלתי סבירות.

ה. התעלמות מפחחות וצבעות רכב
20.     נטען על ידי המערערים כי גם בפדיון מחלקים בפחחות, לעומת הפדיון מעבודה, כפי שחושב על ידי המשיב, קיים פער גדול אשר אינו מתיישב עם הפער שצויין בתדריך. כשם שהמשיב לא ענה לטענות המערערים בעניין החלפים כאמור בפרק ד' לעיל, כך גם לא ענה לטענותיהם באשר לפער בין הפדיון מחלקי פחחות לעומת הפדיון מעבודה.
21.     המפקחת חי-גבאי נחקרה בעניין הפער בין הפדיון מחלפים לעומת פדיון מעבודה לגבי שנת 1995 - שנה שלגביה לא הוגש ערעור (עמ' 29 לפרוט') - מעבר לחקירה זו לא נחקרו עדות המשיב בנושא זה, ולא התקבלה תגובתן.
בחקירת המפקחת חי-גבאי היא נשאלה (שם): "כאשר אתה מפנה אותי לעובדה שבשנת 95 ציינתי כי עלות חלפים מתוקנת היתה 384,439, לעומת מחזור כולל מחושב של - 2,803,025 ושואל אותי האם זה נראה סביר בעיני, אני אומרת שבחו"ד של הרו"ח פלמן הוא לא יכול היה לאמת את ההתחייבויות לספקים שהסתמכה ב- 426,000. לשאלה אם 12% חלקים ממחזור זה הגיוני או לא, כאשר על פי התדריך שלנו החלקים צריכים להיות בסביבות 44% עד 54% מהמחזור, אני משיבה שאני לא יודעת. כפי שהתחלתי לענות לשאלתך, ישנו עוד סעיף בנספח לנימוקי השומה שנקרא הנמצא בהתאמות ונקרא התחייבויות לספקים ושסכומו 121,532 וגם את זה הכנסתי להכנסה, כך שסך הכל הכרתי כהוצאה עבור חלקים את היתרה מ- 384,439 פחות 121,532 פחות 24,872. לא הסכמתי להכיר בהוצאות לרכישת רכבים לפירוק כי מפריט זה הרו"ח הסתייג בחוות דעתו. הוא לא יכול היה לאמת את הפריט של רכישת רכבים לפירוק".
האמור לעיל על ידי המפקחת גבאי יכול להסביר מדוע הפדיון מחלפים נמוך - מכך שהפדיון מחלפים נמוך עדיין אין ללמוד כי נפלה טעות באופן שחושב הפדיון מעבודה.

ו. טענת המערערים כי המשיב התעלם שלא כדין מתשלום דמי השכירות עבור שכירת המבנה ששימש למוסך
22.     נטען על ידי המערערים כי החלטת המשיב שלא להכיר בהוצאות דמי השכירות לא היתה הגיונית. המפקחת חי-גבאי הסבירה כי נמנעה מלהכיר בהוצאות דמי השכירות בשל כך שרו"ח פלמן בדו"ח שהגיש הביע הסתייגות מהוצאה זו. טרוניתם של המערערים היא על כך שהמפקחת חי-גבאי לא בדקה מה היו דמי השכירות.
המערערים לא המציאו כל ראיה באשר לדמי השכירות שלטענתם שולמו. בתצהירו הסתפק המערער לציין, לעניין זה, כי המשיב "... נמנע מלבדוק דבר קיומם של מסמכים המעידים על תשלום דמי שכירות...".
בהעדר ראיה כלשהי מצד המערערים באשר לגובה דמי השכירות שלטענתם שילמו, אין להם אלא להלין על עצמם אם לא הוכרה על ידי המשיב הוצאה בגין דמי שכירות.

ז. טענת המערערים כי המשיב שלא כדין לא הכיר בהוצאות המימון
23.     לטענת המערערים המפקחת חי-גבאי לא הכירה הוצאות מימון "מאחר ולפי הבנתה החברה היתה רווחית ביותר ועל כן לא היה מקום להוצאות מימון". טענה זו אינה מתיישבת עם האמור על ידי חי-גבאי בתצהירה שם הסבירה כי "לאור פסילת הפנקסים ... לא הותרו הוצאות מימון".
טענת המערערים "כי אי התרת הוצאת מימון אינה מותרת מכוח סעיף 33(ב) לפקודה" - נדחית לנוכח האמור בסעיף 33 לפקודה.

ח. טענות המערערים לגבי השומות לשנים 1998 - 2000
24.     בהוצאת השומות לשנים האמורות טיפלה המפקחת סעדון. לדבריה ספרי המערערת לשנות המס 1998 - 1999 נפסלו. אשר לאופן חישוב המחזור מעבודה טענה כי מאחר ולא הוגשו על ידי המערערת טפסי 126 לגבי השנים 1999 ו - 2000 הניחה לגבי אותן שנים כי כוח העבודה במוסך בשנים האמורות היה זהה לזה שהיה בשנת 1998.
נטען על ידי המערערים כי המפקחת סעדון לא ביררה כנדרש כמה עובדים היו במוסך בשנים שלגביהם טיפלה בהוצאת שומות, ולא מה היו תפקידיהם.
בחקירתה הנגדית אמרה סעדון "תמיד היינו מוכנים לשמוע מהמערער מי העובדים ומה תפקידם אבל זה לא קרה כי המערער לא נתן לנו את המידע" לא עלה בידי המפקחת סעדון להמציא לתיק בית משפט פרוטוקול מדיון שהיה לה עם המערער או נציג של המערערת אשר בו נוהלה חקירה באשר למספר העובדים שהיו במוסך ותפקידיהם.
25.     בעוד שלגבי השנים 1998 ו- 1999 נפסלו ספרי המערערת ולפיכך מוטלת עליה החובה להוכיח כי השומה מופרזת, מאחר שספריה לגבי שנת 2000 לא נפסלו, על המשיב מוטל הנטל להצדיק את השומה שערך.
כשם שלא עלה בידי המערערים כאמור לעיל, להרים את הנטל המוטל עליהם להוכיח כי השומות לשנים שקדמו לשנת 1998 היתה מופרזת, כך גם לא הרימו את הנטל לגבי השנים 1998, 1999.
אשר לשנת 2000, שלגביה הנטל על המשיב להצדיק את השומה, סבורתני כי המשיב לא עמד בנטל המוטל עליו. אכן, כפי שנפסק בע.א 9792/02 פואז מוחמד נ' מס הכנסה - טבריה "הדרישה לקבילות פנקסים שבסעיף 155 אינה מסתפקת בקבילות פורמלית... כי אם בקבילות מהותית הכוללת את הדרישה כי בפני פקיד השומה עמדה האפשרות לנקוט עמדה כלפי הספרים". בענייננו לא נטען על ידי המפקחת סעדון כי לא היתה לה "האפשרות לנקוט עמדה כלפי הספרים" או כי המערערים "באופן חוזר ונשנה" סרבו לשתף עימה פעולה.
26.     לאחר שהמערער טען בתצהירו "המשיב ערך את חישוביו בהתעלם לחלוטין ממצב החברה בפועל ובעובדה שמצבה הדרדר עד אשר נסגרה סופית בשנת 2000..." לא שוכנעתי בצדקת הדרך שבה נקטה המפקחת סעדון כאשר חישבה את המחזור מעבודה, כאשר הניחה כי בשנת 2000 היה אותו מספר עובדים ובאותם תפקידים כמו בשנת 1998.
על פקיד השומה מוטלת החובה "לערוך בדיקה עובדתית של נתוני העסק הספציפי כדי לבדוק את סבירות ההכנסה" (ת/1 - הוראת ביצוע מס. 11/97). האופן שבו נערך החישוב של מחזור מעבודה אינו מלמד על בדיקה עובדתית שכזו. ממאזן המערערת לשנת 2000 עולה כי באותה שנה שולם שכר עבודה ונלוות לשכר בגובה של - 406,721 ₪ - הינו שניתן היה לדלות מספרי המערערת את מספר העובדים - ואולי אף תפקידיהם - ובכל אופן היה על המשיב לערוך בדיקה בעניין זה.
ב"כ המשיב טענה לעניין זה בסיכומיה כי בהעדר דיווח על עובדים בתיק הניכויים "רשאית המפקחת להניח הנחות, שאינן בלתי הגיוניות, ועל המערערים הנטל להוכיח אחרת...". דברים אלה היו מקובלים עלי, אילו לא נמנע המשיב מפסילת ספרי המערערת לשנת 2000. משלא נפסלו ספרי המערערת לשנת 2000, ומאחר והמשיב לא עמד בנטל המוטל עליו להצדיק את השומה שערך לגבי אותה שנה, מתקבל ערעורה של המערערת לגבי שנת 2000.

ט. הכנסות המערערת מריבית
27.     נטען על ידי המערערים כי בדו"ח המתקן שהוגש לשנת 1997 בוטלה הדרישה להוצאה בגין ריבית לבעלי השליטה. עניין זה לא הוברר עובדתית, למרות שב"כ המשיב הודיעה כי העניין ייבדק ותימסר הודעה לבית המשפט, וכן כי "אם יש צורך נתקן את השומה בהתאם". לכן, באם אכן יש ממש בטענת המערערים המפורטת לעיל, על פי התחייבות ב"כ המשיב, יש לתקן את השומה בהתאם.
28.     עוד נטען על ידי המערערים כי "באשר ליתר השנים ייטען כי הריבית שנרשמה ממילא לא נמשכה". אם לא נמשכה הריבית אזי מדוע נרשמה בספרי המערערת? לא רק שהריבית נרשמה בספרי המערערת אשר ביקשה להכיר בה כהוצאה, אלא שלא הובאה ראיה כי לא נמשכה. לכן, אין לקבל טענות המערערים בעניין זה.

י. הכנסות המערער מדיבידנד
29.     נטען על ידי המערערים כי דין השומות כנגד המערער להתבטל מאחר והמערערת היתה בהפסדים כל השנים, ולכן לא חולק דיבידנד למערער. בתצהירו טען המערער - "החברה הפסידה שנים רבות כעולה מהדוחות הכספיים... לפיכך, חיובי בדיבידנד אשר מעולם לא הגיע ולא יכל להגיע לכיסי הינו צעד עונשי חסר בסיס עובדתי".
בסיכומיהם הסתמכו המערערים על דברי המפקחת חי-גבאי, שאישרה כי חישבה את חלוקת הדיבידנדים לפי רווח למס ולא רווח חשבונאי, כדי לתמוך בטענתם כי דין השומות כנגד המערער להתבטל. אין באמור על ידי המפקחת חי-גבאי כדי לסייע למערער שכן לא עולה מדבריה כי הרווח למס, אצל המערערת, היה שונה מרווח חשבונאי. מעבר לאמור, כמצוטט לעיל, מפי המערער, לא הוכח על ידי המערערים את שטענו בסיכומיהם כי "המערערת היתה בהפסדים גבוהים לאורך השנים...".
30.     עוד טענו המערערים "כי על פי האמור בספרים המערער השקיע כספים רבים במערערת שהלכו וגדלו מיד שנה ולכן בטרם ידובר על חלוקת דיבידנד יש לעסוק בהחזר הלוואות בעלים...".
טענה זו לא הוצגה לעדי המשיב ולכן לא התקבלה התייחסותם לטענה. זאת ועוד, הטענה אף לא הועלתה בנימוקי הערעור.
31.     מאחר ששומות המערער הן פועל יוצא משומות המערערת הרי שיש לתקנן בעקבות התיקונים בשומות המערערת אשר עליהם הוריתי כמפורט לעיל.

יא. העלמת הכנסות - בקורת מע"מ
32.     לשנות המס 1993 ו - 1994 הוסיף המשיב להכנסות המערער את הסכומים - 71,000 ₪ ו - 334,418 ₪ בהתאמה, לאחר שהמערער הודה שלא דיווח על הכנסות בסכומים אלה ממכירת כלי רכב בשנים האמורות. לא מצאתי כי המשיב טעה שהוסיף את הסכומים להכנסות המשיב. טענת המשיב כי היה על המשיב אך לכלול את הרווח בגין מכירת כלי הרווח נדחית.


יב. סיכום
33.     המערערים טענו כי יש לקבל את הדוחות שהגישו משאלה, לגרסתם, אמינים ולא נכללו בהם החשבוניות הפיקטיביות. לא ניתן לקבל הטענה. הדוחות התבססו על ספרי המערערת שנפסלו. המערערים לא הוכיחו את אמיתות הדוחות.
34.     אשר על כן, הערעורים שהגישו המערערים נדחים, בכפוף לאמור בסעיפים 15, 26, 27 ,31.
35.     לנוכח התוצאה אליה הגעתי, כל צד ישא בהוצאותיו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מי משלם מע''מ ?

  2. מהו מס ערך מוסף ?

  3. קנס מע''מ מקסימלי

  4. מוסד כספי מע''מ

  5. חובת ניהול ספרים

  6. דיווח כוזב למע''מ

  7. סעיף 77 לחוק מע''מ

  8. טופס 878 מע"מ

  9. איחוד עוסקים במע''מ

  10. אי הגשת דוחות מע''מ

  11. אי ניהול ספרים

  12. פסילת ספרים של מוסך

  13. מלכ''ר או עוסק מורשה

  14. הגשת דוחות לא נכונים

  15. ערעור על פסילת ספרים

  16. כפל מס לפי חוק מע''מ

  17. הכרה בחוב אבוד מע''מ

  18. ערעור על עבירות מע''מ

  19. גזר דין בעבירות מע''מ

  20. חובת ניהול ספר הזמנות

  21. אי הגשת דוח מע''מ בזמן

  22. אי הגשת דוחות תקופתיים

  23. סדרי הדין בערעור מע''מ

  24. כתב אישום בעבירות מע''מ

  25. ערעור על החלטת מנהל מע''מ

  26. מע''מ על מכירת קרקע חקלאית

  27. חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975

  28. פסילת ספרים בגלל עניין טכני

  29. מע''מ על תרומה תמיכה או סיוע

  30. איחוד עוסקים במע''מ - סעיף 56

  31. תשלום מע''מ בהעדר הסכמה חוזית

  32. האם השכרה למגורים פטורה ממע''מ

  33. תקנות מס ערך מוסף, תשל''ו-1976

  34. תקנות מס ערך מוסף (רישום), תשל''ו-1976

  35. קביעת שומה לפי סעיף 82 לחוק מס ערך מוסף

  36. דיון בהשגה על שומת מע''מ על ידי עורך השומה

  37. התקבלה טענת ה"פרעתי" בהתייחס לגובה שיעור המע"מ

  38. צו מס ערך מוסף (קביעת מוסד כספי), תשל"ז-1977

  39. הודעה בדבר מספרי הטפסים להגשת דוחות לשנת המס 2002

  40. הודעה בדבר מספרי הטפסים להגשת דוחות לשנת המס 2003

  41. הודעה בדבר מספרי הטפסים להגשת דוחות לשנת המס 1999

  42. צו מס ערך מוסף (דרישת דו"חות נוספים), התשנ"ו-1996

  43. צו מס ערך מוסף (קביעת מדינות גובלות), התשנ"ה-1995

  44. הודעה בדבר מספרי הטפסים להגשת דוחות לשנת המס 2000

  45. תקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות), תשל''ו-1976

  46. תקנות מס ערך מוסף (תכנון מס החייב בדיווח) התשס''ז-2006

  47. תקנות מס ערך מוסף (מוסדות כספיים ומלכ''רים), תשל''ו-1976

  48. האם דיווח מקוון (באינטרנט) למע"מ שאינו מלווה בתשלום גורר קנס ?

  49. צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים), התשנ"ג-1992

  50. תקנות מס ערך מוסף (מכירת מטבעות, מדליות ומטילי זהב), התשנ''ד-1994

  51. תקנות מס ערך מוסף (קביעת סכום של מחזור עסקאותיו של עוסק זעיר), התשמ''ז-1987

  52. צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים) (הוראת שעה), התש"ע-2010

  53. צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים) (הוראת שעה), התשס"ט-2009

  54. תקנות מס הכנסה ומס ערך מוסף (סדרי הדין בפני הועדה לקבילות פנקסים), תשל''ח-1978

  55. הודעת מס ערך מוסף (קביעה בדבר תשלום במטבע חוץ לענין מס ערך מוסף בשיעור אפס), התשנ"ו-1995

  56. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון