טוטאל לוס רכב של המדינה

להלן פסק דין בנושא טוטאל לוס רכב של המדינה:

פסק דין

המדינה רכשה רכב פרטי תוצרת וולוו , והמחיר ששילמה כולל את מחיר העלות, מס ערך מוסף ומס קניה . הרכב נפגע והוכרז כנזק טוטלי . מהו הסכום אותו זכאית המדינה לתבוע כפיצוי על הנזק שנגרם לה . האם מחירו הכולל של הרכב (עלות+ מס קניה +מס ערך מוסף ) או מחיר העלות בלבד ללא תוספת מס קניה ומס ערך מוסף ?

זו היא השאלה העומדת להכרעה בתיק זה .

התובעת מדינת ישראל טוענת בכתב התביעה המתוקן שלה כי רכשה עבור נכה צה"ל רכב מסוג וולוו, שנשאר רשום על שמה ובבעלותה בסכום של 268491 ₪ . סכום זה ( בהתאם לתצהיר מר שלמה חזות מטעם המדינה )כשסכום זה כולל , נוסף למחיר ששולם ליבואן הרכב , גם
א- מס קניה 91771 ₪
ב- מס ערך מוסף 38849 ₪
ג- מס בולים 1116 ₪ .

ביום 8/10/01 הרכב היה מעורב בתאונת דרכים עם רכב אחר בו נהגה הנתבעת מספר 1, שעה שהנתבעת נכנסה לצומת בניגוד להוראות הרמזור שהראה אור אדום, פגעה ברכב פגיעה ישירה וקשה, והסבה לו נזק חמור ביותר .

שמאי מטעם המדינה שבדק את הרכב הכריז עליו כאובדן טוטלי .

המדינה הגישה תביעה זו בתביעה לשלם לה את ערכו של הרכב ביום האירוע ,כשהסכום הנדרש כולל גם את המסים שהמדינה " שילמה " עם רכישת הרכב .

במהלך הדיון בתיק הגיעו שני הצדדים לידי הסכמה דיונית , אשר ביקשו לתת לה תוקף של החלטה . בגלל חשיבותו של המסמך, אצטט אותו במלואו=

" 1- האחריות לאירוע התאונה נשוא תובענה זו תחולק בין הצדדים , לצורך תובענה זו בלבד
ובין הצדדים לבין עצמם , בלבד, באופן הבא : לנתבעים תיוחס אחריות של 80% לאירוע
התאונה , ואילו לתובעת תיוחס אחריות של 20% לאירוע התאונה . ( צ"ל לנהג הרכב של
התובעת ח.י.)

2- ............

3-     התובעת תגיש בהסכמת הנתבעת , בתוך שבעה ימים ממועד מתן תוקף להסדר זה , תצהיר ערוך כדין על ידי הגורם המוסמך והרלוונטי לכך מטעמה , ובו פירוט הסכום ששולם ע"י התובעת בגין עסקת רכישת רכב מסוג וולוו מ.ר. 7465935 ( להלן"הרכב")

4-     התובעת מאשרת בזאת , כי המדינה שילמה את הסכום הנטען בתצהיר בגין רכישת הרכב , ואינה חולקת לצורכי תיק זה בלבד , כי יבואן הרכב שילם למדינה את כל המסים החלים עליו בגין עסקת מכירת הרכב לתובעת, והמפורטים בתצהיר כאמור, וכי ללא תשלום המסים כאמור לא היה משוחרר הרכב ע"י רשויות המכס

5-     הצדדים יגישו סיכומים בכתב בשאלה מה הוא היקף הנזק שנגרם לתובעת בגין אירוע התאונה , והאם יש לקזז מהסכום הנתבע כנזקי התובעת בגין אירוע התאונה את סכום המסים ששולמו בגין הרכב

6-     כל אחד מן הצדדים יהיה רשאי לשטוח בפני בית המשפט הנכבד את מלוא טענותיו במחלוקת דלעיל , וזאת במסגרת סיכומים בכתב כאמור, והוא יהיה רשאי לצרף לסיכומיו מסמכים שהוחלפו בין הצדדים במסגרת ההליכים המקדמיים בתובענה , לרבות שאלונים ותצהירי תשובות לשאלון

7-     התובעת תגיש סיכומים מטעמה תוך 60 ימים ממועד מתן תוקף של החלטה להסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים , ואילו הנתבעות תגשנה סיכומים מטעמן בתוך 60 ימים ממועד קבלת סיכומי התובעת "

עד כאן לשון ההסכם אליו הגיעו הצדדים .

ביום 19/9/2005 ניתן תוקף של החלטה למוסכם בין הצדדים, ולפי הסמכתם . אך למרות התחייבות הצדדים להגיש סיכומים כל צד בתוך 60 יום , המדינה הגישה את סיכומיה ביום 3/1/06 , והנתבעים , לאחר אורכות שניתנו בהסכמת התובעת, הגישו סיכומים ביום 16/6/06

טענות המדינה התובעת

בסיכומיה , סוקרת המדינה את תולדותיו של חוק מס ערך מוסף וההגיון העומד בבסיסו . טוענת כי מס הערך הוא תוספת הערך הכלכלי לכלל המשק אשר תורמת היחידה הכלכלית הקרויה בחוק "עוסק".

המדינה מביאה דוגמאות למקרים שהתעוררה בהם מחלוקת האם חל מס ערך מוסף על עסקה אם לאו ,ומצטטת לצורך זה מובאות מפסק הדין בענין ע"א 364/81 מנהל אגף המכס והבלו נ, אתא חברה לטקסטיל בע"מ , פד"י ל"ז(2) עמ' 754 ואילך .

על פי פסק הדין בענין אתא המס נגבה על כל עסקה , בשלבים כשבכל חלק מהיצור והשיווק נגבה חלק ממנו על פי תוספת הערך של השלב בו עוסקים .... “

כמו כן מפנה המדינה לסעיף 2 לחוק בענין הטלת המס , הקובע -

" 2- .... על עסקה בישראל ועל יבוא טובין יוטל מס ערך מוסף בשיעור אחד .."

כן מפנה לסעיף ההגדרות בחוק , סעיף 1 בו מוגדר מה היא עסקה .

כן מפנה התובעת אל ע"א 259/86 נגה אברהם נ מדינת ישראל, מנהל המכס בע"מ , וטוענת כי החוק מטיל מס על המוכר , ללא התייחסות לזהותו של הקונה .

ולענין הספציפי הנדון בתביעה זו טוענת המדינה , כי העובדה כי העוסק לו שילמה המדינה את מחיר המוצר בתוספת מס ערך מוסף ומס קניה , אין לו כל קשר לחבותה של חברת הביטוח לפצות את המדינה בגין הנזק שנגרם .כן טוענת כי אין בחיוב מוכר הרכב בתשלום מסים שונים כדי לשלול זכותה של המדינה לקבל את הפיצוי בגין מלוא נזקיה

כן טוענת כי קבלת הטענה של הנתבעות שאין היא זכאית לקבל את מלוא הסכום כולל מסים , פוגע בתקציב המדינה , ותוהה , מדוע , אם הטענה של הנתבעות תתקבל, לא יהיה מקום להפחית מסים עקיפים נוספים כמכס ומס קניה ?

טענה נוספת שהמדינה הביאה היא כי אין כל קשר בין גביית המס הנעשית על ידי המדינה מכוח סמכויותיה כריבון , לבין רכישת שירותי תיקון רכב המתבצעת על ידי המדינה בכובעה כמתקשר במישור הפרטי.

שיקולי מדיניות תקציבית, לטענת המדינה , תומכים בעמדתה .

טענות הנתבעות

מנגד טוענות הנתבעות , ראשית כי העיקרון המנחה בענין כגון דא הוא שיש להשיב את מצב המדינה לקדמותו , ולצורך זה יש לפצותה באותו סכום שנגרע מקופתה, והוא - לטענת הנתבעות- המחיר ששולם על ידי המדינה במסגרת עסקת הרכב, בניכוי הסכומים ששולמו למדינה באותה עסקה .

הנתבעות מפנות לפסק דין שלי בת.א. 191732/02 משרד הבטחון- מדינת ישראל נ. הלוי מיכאל מיום 25/9/2005 . בו כתבתי

" התובעת היא מדינת ישראל, אשר שילמה את סכום התיקונים של הרכב בתוספת מע"מ . אותו מע"מ אמור לחזור אל המדינה בדרך תשלום מס ערך מוסף ע"י ספק החלפים , המוסך שבצע את התיקון, ואין מקום לחייב את הנתבע גם בתוספת מע"מ אשר ממילא חזר אל התובעת ע"י העוסק "

בא כוח הנתבעות מציין כי לפי מיטב ידיעתו הוגש על פסק דין זה ערעור לבית המשפט המחוזי , אך אינו יודע אם היתה הכרעה בערעור . מכל מקום בא כוח המדינה אינו מזכיר דבר בענין .

בענין העיקרון בדיני נזיקין לפיו יש להעמיד את הניזוק במצבו אילולא נעשה כלפיו מעשה העוולה ונגרם לו הנזק, מפנה בא כוח הנתבעות אל פסק הדין בענין ע"א 5610/93 יוסף זלסקי נ הועדה המקומית לתכנין ובניה , פד"י נא(1) 68
וכן לפסק הדין בענין ע"א 4635/94 הדר לב - פקיד שומה חיפה , פד"י נה (1) 344
.
בא כוח הנתבעות טוען גם כי פסיקת פיצויים למדינת ישראל שאינה מתחשבת בעובדה כי ערך הרכב אותו תובעת המדינה מורכב ברובו ממסים אותם גבתה בגין עסקת רכישת הרכב , תעשיר את המדינה ולא רק תחזיר את מצבה לקדמותו , וזאת בניגוד למטרת דיני הנזיקין

דיון .

אכן מס ערך מוסף, כקבוע בפסיקה הנו המס אותו משלם עוסק , בכל שלב של שלבי היצור עד להגעתו לקונה האחרון , במעבר כל מוצר משלב אחד לשלב נוסף במעגל היצור והשיווק, וכתוצאה הן מעיבוד או תוספת , או רווח לו זוכה רוכש בשלב מסוים של המעגל הכלכלי, נוסף לאותו מוצר בכל שלב ושלב "ערך ".
לעתים זהו ערך הנגרם ע"י תוספת, כגון עיבוד, או תוספת השבחה , ולעתים אך הרווח אותו מרוויח העוסק והמהווה את ההפרש בין המחיר בו קנה את המוצר והמחיר בו מכר אותו . בשלב זה עדיין העוסק משלם את שיעור המס הקבוע בחוק על ההפרש שבין המחיר בו קנה והמחיר בו מכר, ללא התחשבות בהוצאות ההשבחה או ההוצאות העסקיות שלו. את אלה הוא מחזיר בדרך של מס תשומות ותוך התחשבות עם הרשויות.

העיקרון בדיני הנזיקין הוא ללא כל ספק עיקרון השבת מצבו של הניזוק לקדמותו מלפני העוולה ואילולא העוולה. על כך יש פסיקה ענפה , ואין צורך לצטט אותה משהפך עקרון זה כעקרון יסוד אוניברסלי בדיני הנזיקין .

השבת מצבו של הניזוק לקדמותו , מתבצעת ע"י העמדה לרשות הניזוק אמצעים , שע"י השימוש בהם יוכל לשקם את הנזק, ולהחזיר את עצמו למצב ערב העוולה בה נגרם הנזק.

כאשר מדובר בנזק בתחום הרכוש , הדבר נעשה פשוט , שכן הצדדים או בית המשפט שמים ( מלשון שומה )באמצעות מומחים, את הנזק שנגרם , והדרך הנפוצה והמקובלת היא כי המזיק , משלם לניזוק סכום של כסף , בו יוכל לרכוש לעצמו את אותו מוצר, או מוצר זהה , בשוק .

אדם גורם לאדם נזק כספי בכך שהוא פוגע במכוניתו , קיימות שתי דרכים לפצות את הניזוק על נזקו. האחת היא שהרכב הנפגע מובא אל מוסך המתקן את כל הנזקים, ומחזיר את הרכב למצבו ערב התאונה ( לא נתחשב כאן בגורם של ירידת הערך שגם אותו אפשר להעריך ) והמזיק , משלם למוסך שתיקן את הרכב את עלויות התיקון. לכאורה , ובעקרון , הובא מצבו של הניזוק לקדמותו , שכן רכבו תוקן וחזר לנסוע .

מאחר ודרך זו מסורבלת היא , ומצריכה שיתוף פעולה ואימון בין כל המעורבים ( וברוב המקרים זה אינו קיים , בעקבות האירוע , וחששו של המזיק מקנוניה בין הניזוק ובעל המוסך ) ואז הדרך הנוחה הנוספת היא שבעל הרכב מתקן את הנזק, משלם את ההוצאות, ומציג למזיק את הקבלות על הסכומים ששילם . אך גם דרך זו אינה נקייה מספקות, במיוחד ספקותיו של המזיק , שמה הניזוק השביח את רכבו על חשבונו ותיקן נזקים שלא נגרמו בתאונה אלא היה ברכב מקודם .

הדרך המקובלת יותר כיום ומימים ימימה היא , שהמזיק מזמין שמאי מעריך, וניזוק מזמין שמאי מעריך, ואלה מעריכים את הסכום אשר יהיה בו כדי להחזיר את מצבו של רכב הניזוק לקדמותו . ( וללא ספק גם בדרך זו קיימים לא מעט קשיים ומחלוקות)

כשהנזק הנו נזק גופני , הדבר "מסתבך " יותר , ואז שם קיימות גם הערכות רפואיות, אך גם החלטות של בית המשפט הבנויות על היסטוריה משפטית, כללים מקובלים בקהילייה המשפטית הכללית במדינה , והוראות החוקים השונים הנוגעים בדבר.

מכל מקום , העיקרון תמיד הוא להשיב את הניזוק למצבו מלפני התאונה .

במקרה אשר לפני , מה היא הדרך שיש בה כדי להביא את המדינה לידי מצבה שמלפני התאונה .

יש שתי דרכים להשקיף על הסוגיה

א-     לשאול למשל, אילו המדינה התכוונה למכור את הרכב הנדון בשוק החופשי , יום לפני התאונה , כמה יכולה היתה לקבל תמורתו .
אין ספק כי אילו אלה היו פני הדברים, כי אז המחיר אותו יכלה המדינה לגבות מקונה מרצון, הנו מחירו בשוק של הרכב , בלי שימת לב למרכיבי המחיר מבחינת המדינה .

ב-     הדרך השניה , היא לראות , כמה כסף דרוש למדינה על מנת לפנות לאותו סוכן , או יבואן כדי לרכוש רכב חדש במקום הרכב שהושבת .

ניתן להשיב על שלאה שניה זו בכך , שהיא תידרש לשלם ליבואן את הסכום ששילמה לכתחילה , קרי כולל מסים שונים , מע"מ ומס קניה .

ואולם אותו סכום אותו שילמה המדיה ליבואן לכתחילה כולל סכומים שאותו יבואן החזיר למדינה , על פי חוק מס ערך מוסף וחוק מס קניה , כך שההוצאה הממשית בפועל של המדינה הנה מחיר העלות של הרכב , ללא המסים הנ"ל .

בא כוח המדינה מבקש ממני להתעלם מן העובדה הנ"ל , בטענה כי המס נגבה על מסך חוקים שונים , ונלקח בחשבון כהכנסות מדינה בעת אישור חוק התקציב.

בא כוח הנתבעות לעומת זאת מבקש ממני , כן להתחשב באותו סכום , ומביט על הסוגיה מנקודת הראות המעשית , לפיה המדינה שילמה כ 268 אלף שח, אך תוך חודש , או מעט יותר , קיבלה בחזרה , על פי חוקים אומנם, אבל קיבלה - את מס הערך המוסף ומס קניה .

סבורני , כפי שכתבתי בענין מיכאל הלוי הנ"ל כי הדין עם בא כוח הנתבעות .

הפניותיו של בא כוח המדינה , וניתוחו את חוק מס ערך מוסף, התייחס למקרה מחלוקת בין עוסק ובין רשויות מס בשאלה אם על עסקה מסוימת בין העוסק לעוסק אחר , חייב אחד מהם בתשלום מס . אין הנדון דומה לראיה . השאלה אם עסקה מסוימת חייבת במס ערך מוסף או מס קניה, אין לה ולא כלום עם השאלה אם המדינה כתובעת רשאית לגבות מס ששילמה זמנית בעת רכישה שירות או מוצר, ואשר חזר אליה כתשלום ע"י העוסק .

טול דוגמה. למשל בעל רכב מסחרי, או אוטובוס או כל רכב המשמש להפקת הכנסה . כאשר רכב זה נפגע , ובעליו מתקנו ואגב כך משלם מס ערך מוסף, אין הוא רשאי לתבוע את המס ששילם , שכן הוא מקזז את המס , בעת שהוא מדווח למס ערך מוסף על הכנסותיו. משלם לספק, אך מקזז בעת הגשת הדין וחשבון, על הכנסותיו החייבות במס.

מה שונה דינו של עוסק כזה בין המדינה , אשר מחזירה לעצמה את המס דרך גבייתו מהיבואן .

או טול דוגמא נוספת . נכה הזכאי לפטור מתשלום מסים בגלל נכותו . כאשר רכבו נפגע ויוצא מכלל שימוש, הפיצוי לו הוא זכאי , הנו הסכום אותו שילם בעת הרכישה , ולא ערכו של הרכב בשוק. מדוע? כי אילו היה מוציא את רכבו למכירה בשוק, היה הוא מקבל את הסכום ששילם בעד הרכב ללא מסים , ואילו הקונה היה חייב בנוסף לסכום ששילם לבעל הרכב, גם לשלם את המסים, מהם הופטר בעל הרכב המוכר, בגלל זכאותו בהיותו נכה , כך שהמוכר לא היה זכאי

למלוא ערך הרכב , אם כי ערכו בשוק החופשי כולל מסים, אלא את הסכום אותו שילם ללא מסים

לא נעלם מעיני האמור בפסקי הדין לפיהם מחויב המזיק בתשלום הנזק כולל מע"מ ' גם במקרה בו הניזוק לא תיקן את הנזק בפועל (רע"א ( חיפה) 1520/02 אסף ברוריה- ימפולסיק ואח' ( לא פורסם , וכן ע"א 1772/99 סכריה סלוצין ואח' - דיור לעולה פד"י נה 04) עמ' 203 .

ואולם הגיונם של פסקי הדין הוא בקשר אשר בין שני אנשים , שאין ההוצאה מבחינתם נחשבת בהוצאה עסקית , ואינם זכאים להחזר מס .

בא כוח התובעת תומך את יתדותיו בדיני המסים
בא כוח הנתבעים תומך את יתדותיו בדיני הנזיקין .

יש רק לזכור כי התביעה הוגשה על פי פקודת הנזיקין, ועילת עוולת הרשלנות מצד הנהגת הנתבעת 1 . לדיני המסים הכלליים , אין תחולה במקרה זה , דיני המסים חלים על כל אלה אשר יש בידם הכנסה החייבת במס ושהם חייבים על פי החוק לשלם את המס עליה. או מתייחס לכלל האוכלוסיה הצורכת מצרכים אשר במחיר שלהם קיים מרכיב של מס קניה, ומסים עקיפים אחרים.

דיני המסים באים להסדיר את היחס בין המדינה ורשויות המס שלה, ובין אלה החייבים , בין בישיר ובין בעקיף לשלם את אותו מס.

דיני המסים, אינם נוגעים לשאלה העולה בתביעה זו אשר לפני . עליה חלים דיני הנזיקין ועקרונותיהם.

אין בידי לקבל את גרסת התובעת כי -



" העובדה שהעוסק מעביר את מס ערך המוסף בוא הוא חב על פי החוק לרשויות המס , אין לה כל קשר לחבותה של חברת הביטוח לפצות את המדינה בגין נזק שנגרם לה שכולל גם מרכיב מס ערך מוסף שגולגל עליה על ידי המוכר "
כדברי בא כוח התובעת בסיכומיו עמ' 4 סעיף 13 .

אינני יכול לקבל טיעון זה מכמה נימוקים

א-     הדבר אינו נכון גם במישור דיני המסים. כאשר בעל רכב המשמש להפקת הכנסה , נגרם לרכבו נזק , הוא מתקנו, אינו ראשי לתבוע גם מס ערך מוסף , כי בדיני המסים, הוא רשאי לקזזו מהחוב אותו חב למדינה כמס את הסכום ששילם כמס ערך מוסף. ובדיני הנזיקין, החזרת אותו סכום מהווה הקטנה של הנזק כדי אותו סכום של מס הערך שקוזז.

ב-     בא כוחה המלומד של המדינה מציין את המלה " נזקה של המדינה . את "נזקה " של המדינה יש להגדיר. נזקה הוא סכום חסרון הכיס הסופי שנגרם לה בגין האירוע . חסרון כיס זה הוא הסכום שהיא "נפרדה " ממנו בעת רכישת הרכב , בניכוי הסכום ששב אליה ע"י העברת אותו סכום לקופתה .

ג-     בא כוחה המלומד של המדינה טוען כי אותו מס שהמדינה שילמה "גולגל " עליה ע"י המוכר. האומנם? יסתכל נא בא כוח המדינה על גלגול נוסף של אותו סכום , ויראה שהכדור נחת בגומה של המדינה במשטח הגולף והכסף שב לקופתה .

אני סבור כי יש לנהוג כאן בדרך של ראיה מעשית של הדברים, ולראות כי פשוט המדינה בסופו של יום , מבחינה חישובית שילמה למעשה עבור הרכב רק את הסכום נטו ללא מסים . ואם אותו סכום ישולם לה כיום, והיא תצא לרכוש רכב במקומו, היא תשלם את הסכום שישולם לה , בתוספת מסים , אשר שוב אלו יוחזרו לה ע"י תשלום מסים ע"י היבואן .

הניסיון של בא כוח המדינה , בסעיף 14 לסיכומיו, לטעון כי אין הוא מבקש לקבל פיצוי בגין תשלום מס אלא הוא מבקש את שווי הרכב כפי שנדרש ע"י היבואן , אינו יותר ממשחק מלים, שאינו משקף את המציאות . הסכום ששולם אכן נדרש ע"י היבואן, ואולם אותו יבואן , אילולא חייבה אותו המדינה לגבות גם מסים , היה שמח למכור לכל דיכפין את הרכב במחיר רשומון היבוא , ללא מסים . המדינה אמרה ליבואן, למכור את הרכבים שהוא מוכר , במחיר עלות ליצרן, ( בתוספת רווח כמובן) וכן מסים שונים שהיא מבקשת ממנו להעביר לה .

גם הנטען בסעיף 15 לסיכומי התובעת, כאילו משמעות פטור המזיק מתשלום מס כאילו יש בו אמירה כי עסקה שהמדינה היא צד לה פטורה ממס , אינו נכון . כפי שבא כוח המדינה טוען , מי שחייב במס הוא נותן השירות , ועסקה בה המדינה צד , אינה שונה , בנקודה זו, מכל עסקה. האפקט הסופי על המדינה בעסקה שהיא צד לה , היא כי המדינה משלמת בעסקה מעין זו רק את עלות המוצר או השירות ללא מס . במישור דיני הנזיקין אין היא יכולה לתבוע יותר מאשר סבלה .

הטענה , כאילו קבלת טענות הנתבעות , משמעה "שכלל הציבור ישא בחלק מעלות הנזק שגרם המזיק באמצעות הפנית כספי המסים שנגבים כדין ומיועדים לשימושים שונים לצורך כיסוי נזקי תאונות שנגרמו ע"י המזיק " . גם היא אינה נכונה . אין כאן הפניה של כספי הציבור ששולמו כדין לכיסוי הוצאות על נזקים שנגרמו ע"י המזיק.

יש לשאול מה הוא הנזק אותו גרם המזיק , מנקודת ראותו של הניזוק , ומה הוא הסכום הדרוש לו לניזוק כדי שמצבו יוחזר לקדמותו . אין כאן מצב שהמדינה מכסה את נזקי התאונה מכספי מס הכנסה או מכספי מע"מ ששולמו ע"י נישומים אחרים. המקרה יותר ספציפי , והוא כאמור , הסכום הנדרש כדי להחזיר את המדינה למצבה ערב התאונה .

אדרבא. מנקודת ראות של דיני הנזיקין, קבלת עמדת המדינה יש בה משום התעשרות שלא כדין . נתאר לעצמנו מצב בו חוזר על עצמו המקרה של רכישת רכב , גרימת תאונה בה הוא מוכרז טוטל לוס, בארבעה אירועים עוקבים , בהפרשים של 3 חודשים בין כל אירוע ואירוע

תמצא כי המדינה שילמה מחיר הרכב ליבואן , לדוגמא 100000 , וקיבלה החזרי מס 50000 ₪ . הרכב הוכרז נזק טוטלי , והמדינה קבילה מאה אלף . למחרת פנתה המדינה ליבואן , שילמה מאה אלף וקיבלה חזרה חמישים אלף , וחוזר חלילה ארבע פעמים ( מזל רע של הנהג המסכן , שרכבו מושבת כל 3 חודשים .

לאחר שנה [ ( ארבע פעמים 3 חודשים, נמצא כי בידי המדינה רכב אותו קנתה ב חמישים אלף ( המחיר פחות המסים שקבילה בחזרה ) אך גם יש בקופתה באותו מקרה, עוד 200000 ₪ .

האם דבר זה עולה בקנה אחד עם דיני הנזיקין .

בסיכומם של דברים, אני מגיע למסקנה כי אין המדינה זכאית לתבוע מאת הנתבעות אלא את סכום הנזק הממשי שנגרם לה בפועל, ואת הסכום הדרוש לה להחזיר את מצבה לקדמותו , קרי מחיר הרכב ששולם ליבואן , בניכוי כל המסים, שהמדינה קבלה בחזרה בהתאם לחוקי המס שלה .

מאחר וגם בא כוח הנתבעות מסכים כי הרכב נפגע והושבת מספר ימים אחרי השקתו והתחלת השימוש בו, אזי יש לראות בסכום ששולם ליבואן כשוויו של הרכב , ללא הפחתה בגין ירידת ערך.

המדינה שילמה ליבואן בהתאם לתצהירו של מר שלמה חזות, והמסמכים שצורפו לו סכום של 268491 ₪ . בהתאם לסעיף 9 בתצהיר , מתוך סכום זה מסים בסך 163939 ₪ שחזרו אל המדינה בדרך של תשלום מסים , היתרה 137048 ₪ . כן שילמה המדינה שכ"ט שמאי (לא כולל מע"מ ) , סך של 3044 ₪ , ובסך הכל 140092 ₪ בניכוי 37000 ₪ ערך השרידים שהתקבל ע"ל המדינה , ,יתרה 103090 ₪

ואולם על פי הנטען בכתב התביעה, נזקה של המדינה אחרי ניכוי השרידים , הנו בסך של 210000 ₪ ובתוספת שכ"ט שמאי (כולל מע"מ ) 3562 , וגרירה 350 ₪ , סך הכל 236365 ₪ .

לא הוברר לי , לא בכתב התביעה ולא בסיכומים, מדוע קיים הפרש בין הסכום ששולם ליבואן על פי תצהירו של מר חזות , לבין סכום הנזק ( גם אחרי ניכוי השרידים ) .

מכל מקום , נזקה של התובעת לטענתה כולל מסים , הנו 236365 ₪ . בניכוי סך של 163939 ₪ מסים חוזרים , היתרה היא בסך 72426 ₪

80% מסכום זה 57941 ₪

המסקנה היא כי אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת את הסכום של 57941 ₪ , בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 6/11/02 , ובתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 17.5% .





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין רכב

  2. זיוף מד אוץ של רכב

  3. רכב חדש פגום

  4. בעלות על רכב

  5. תקלות במזדה 6

  6. תקלות ברכב חדש

  7. רכישת רכב לקוי

  8. בעלות רכב מעוקל

  9. החלפת קודן לרכב

  10. הפחתת מס על רכב

  11. מכירת רכב מעוקל

  12. קניית רכב ממגרש

  13. זכות עכבון ברכב

  14. קפיצה מרכב נוסע

  15. צבע מתקלף באוטו

  16. הפקרת מפתחות רכב

  17. טיפול רשלני ברכב

  18. בעיות ברכב משומש

  19. תקלות ברכב משומש

  20. קניית רכב מהשכרה

  21. החזרת רכב מהמשטרה

  22. תקלות חוזרות ברכב

  23. שאלת בעלות על רכב

  24. אחריות צ'מפיון לגיר

  25. הצעת חוק שמאות רכב

  26. פתיחת דלת רכב חונה

  27. חיפוש ברכב של עובד

  28. רעשים בהגה דייהטסו

  29. טעות בדוח בדיקת רכב

  30. ליקויים במנוע משומש

  31. השמדת רכב לאחר גרירה

  32. ביטול עסקת קניית רכב

  33. עלות פחחות וצבע לרכב

  34. החזר כספי על רכב חדש

  35. החזרת רכב לאחר פרידה

  36. תקלות ברכב מרצדס חדש

  37. אי העברת בעלות על רכב

  38. קניית רכב שלא עבר טסט

  39. הרשאה לאחר לנהוג ברכב

  40. תביעה על שפשופים לרכב

  41. קניית רכב עם סדק במנוע

  42. שמירת מרחק בין כלי רכב

  43. תקלה בחלונות חשמל ברכב

  44. בדיקת מפתחות רכב שנגנב

  45. נפילת עמוד תאורה על רכב

  46. טוטאל לוס רכב של המדינה

  47. תביעה נגד מכון בדיקת רכב

  48. תביעה לתשלום דמי השכרת רכב

  49. תביעה בגין קניית שמן לרכב

  50. התיישנות תביעת רכב קל כבד

  51. זיוף קילומטראז' מכירת רכב

  52. התקנה לקויה של מערכת לרכב

  53. מיסים על רכב לעולים חדשים

  54. בעלות על רכב לפי תקנת השוק

  55. הרכב ועדת השחרורים על תנאי

  56. תביעה בגין איתור רכב שנגנב

  57. הנחה לעורכי דין ברכישת רכב

  58. התנגדות להעברת בעלות על רכב

  59. מכירת רכב - שני בעלים שונים

  60. נזקים לרכב שנמצא לאחר שנגנב

  61. ביטול רישום רכב במשרד הרישוי

  62. תביעה נגד מוכר רכב באתר יד 2

  63. שימוש בכלי רכב אזרחיים כמחסום

  64. תביעה בגין פגם בתיבת ההילוכים

  65. דרישת פיצויים על ליקויים ברכב

  66. אי בדיקת תקינות רכב לפני קניה

  67. ידיעה על בעיות ברכב לפני רכישה

  68. הפסדי ימי עבודה בגלל תיקון רכב

  69. אדם שנפגע מרכב נוסע כשיצא מרכבו

  70. כתב הרשאה להפעלת מכון רישוי רכב

  71. תאונה בין שני רכבים שנסעו ברוורס

  72. קניית רכב שהיה בליסינג ללא ידיעה

  73. נזק לרכב בחניון לטווח ארוך בנתב"ג

  74. תביעה נגד חשמלאי רכב על תקלות חוזרות

  75. קילומטראז מזוייף - קניית רכב משומש

  76. תביעת פיצויים בגין החלפת מנוע ברכב

  77. עורך דין קניית רכב - מודעה בעיתון

  78. טען כי רכב התדרדר מהגרר עקב קשירה רשלנית

  79. תקנות שמירת הנקיון (שלטים ברכב), התשמ''ז-1987

  80. פיצוי כספי על קניית רכב עם קילומטראז' לא נכון

  81. תביעה בגין תקלה ברכב (רעידות חזקות ובלתי נסבלות)

  82. תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ''ה-1995

  83. טענת אי גילוי תקלה חמורה בגיר ע"י מכון בדיקת רכב, נדחתה

  84. תביעה: לטענת התובע היה בור בכביש ורכבו נפל לתוכו וניזוק

  85. תקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון במכירת רכב), התשנ''ז-1997

  86. טען כי לפני תיקון הרכב לא התקשרו אליו ולא קיבלו אישור לתקן

  87. לטענת התובע, הבטיח לו מוכר הרכב לבצע העברת בעלות ו"מאז נעלמו עקבותיו"

  88. טען שהמוכר הצהיר בפניו שהרכב מעולם לא עבר תאונה ומדובר ברכב יד 2 והתובע הינו יד 3

  89. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון