ערובה להוצאות בבית משפט לענייני משפחה

להלן החלטה בנושא ערובה להוצאות בבית משפט לענייני משפחה:

החלטה
     
1.           בבש"א האמורה עותר המבקש לבימ"ש כי יורה למשיבה (היא התובעת בתביעה הראשית) להפקיד ערובה לתשלום כל הוצאות המבקש (הוא נתבע) בהליכים המתקיימים בתמ"ש 19021/00, וזאת על פי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן התקסד"א).

עיקר טיעוני המבקש
2.           לטענת המבקש, אם ייפסקו הוצאות לטובתו נגד המשיבה יקשה עליו לגבותן בהיות המשיבה תושבת חו"ל.
3.           אף אם המשיבה הייתה תושבת הארץ הרי שיש לחייבה בהפקדת ערובה נוכח היות סיכויי התביעה קלושים.
4.           למשיבה אין די נכסים בארץ מהם יוכל המבקש להיפרע. הנכסים המצויים בארץ הם נכסים שאינם נזילים, במובן זה שבעת הצורך לא יוכל המבקש להיפרע מהם בהיותם כפופים להסדרים אחרים. אחד מהנכסים המצויים כאן היא דירת המגורים של בני הזוג, שהיא נשוא ההליך של פירוק שיתוף המתנהל בפני בימ"ש זה. על זכויותיו של המבקש הטיל בימ"ש עיקול לבקשת המשיבה. במצב שנוצר טוען המבקש שלא יוכל להיפרע מן הדירה לכיסוי הוצאותיו.
5.           המבקש מוסיף כי אף אם המקרה דנן לא נופל במסגרת אחת הקטגוריות המוכרות הרי שמכלול נסיבותיו המיוחדות של המקרה מצדיקות הפקדת ערובה להוצאות. ניסיון העבר מלמד, לטענתו, שהמשיבה נוקטת בצעדים שיש בהם להביא להתמשכות ההליכים ולריבוי הוצאות של המבקש, וכן שהיא לא תעמוד בתשלום ההוצאות אשר יפסקו נגדה. המשיבה כבר הוכיחה כי אין לה כל כוונה לציית לפסיקות בית המשפט נגדה; נכון ליום הגשת הבקשה האמורה טרם שילמה המשיבה למבקש סך של 1,500 ש"ח בגין הוצאות שנפסקו לטובתו בגין בקשתה, שנדחתה, לדחות את תביעתו לפירוק שיתוף.
6.           המבקש טוען כי המשיבה אישה אמידה; לתובעת מקורות כלכליים בחו"ל ונהנית מתמיכה כלכלית של בני משפחתה המתגוררים בחו"ל, ובנוסף היא מקבלת מהמבקש דמי מזונות עבור הילדים. על כן הטלת חיוב להפקדת ערובה לא ימנע מן המשיבה את הגישה לבית המשפט, ומצד שני יבטיח כי הנתבע יוכל לגבות את הוצאות עתידיות.

עיקר טיעוני המשיבה
7.           לטענת המשיבה הבקשה טורדנית, קנטרנית ומהווה שימוש לרעה בהליכי משפט, בניסיון לחסום את המשיבה מלבוא בשערי בית המשפט ולקבל את הסעדים לה היא זכאית.
8.           לטענת המשיבה סיכויי התביעה הם מלאים, היות והיא מבוססת על פסק דין שניתן כדין על ידי ערכאה מכובדת בארצות הברית.
     עובדת היותה תושבת חו"ל אינה מהווה לטענתה נימוק לחייבה בערובה, שכן בידיה נכסים וכספים הנמצאים בארץ, שמהם יוכל המבקש להיפרע. טענת המבקש כי אין למשיבה מספיק נכסים בארץ מהם יוכל להיפרע, היא טענה הנגועה בחוסר תום לב, היות ולא רק שיש לה מחצית זכויות בדירה המשותפת בירושלים, שהיא נשוא התביעה; לטענתה מחזיק המבקש בכספים ובזכויות המגיעים למשיבה לא רק מכוח פסק החוץ שבידה, אלא אף על פי החוק הישראלי יש למשיבה זכויות במחצית הרכוש שנצבר במהלך הנישואין, לרבות זכויות כספיות ממקום עבודת המבקש בתעשייה האווירית ובכלל זה זכויות פנסיוניות, פיצויי פיטורין, קרנות השתלמות, קופות גמל וכיוצ"ב.
     לעניין זה מציינת המשיבה כי המבקש משכיר את הדירה המשותפת ואינו מעביר למשיבה את חלקה בשכר הדירה מזה תקופה ארוכה, וכספי השכירות המגיעים לה מהווים כשלעצמם ערובה מספיקה.
9.           זאת ועוד. לטענת המשיבה, המבקש אינו משלם למשיבה ולקטינים את מלוא דמי המזונות בהם הוא חוייב על ידי בימ"ש בחו"ל, ועולה מכך שהוא מחזיק בכספים השייכים למשיבה ולילדים, וניתן לראות גם בהם ערובה מספיקה לכיסוי כל הוצאה אם תיפסק כנגד המשיבה.
10.           המשיבה מוסיפה שאמנם לא שילמה את ההוצאות שנפסקו נגדה בבית משםט זה בסך 1,500 ₪, אבל המבקש מצידו חויב על ידי בימ"ש בארה"ב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 96,000$, ועל כן קיימת לה זכות קיזוז של סכום זה נגד סכום ההוצאות שנפסקו נגדה כאן.
11.           באשר להשפעה הכלכלית של חיוב המשיבה בערובה, היא מכחישה את טענת המבקש בדבר הכנסותיה ובדבר התמיכה הכלכלית שהיא מקבלת ממשפחתה, ומדגישה שבעוד שהמבקש מתכחש לחובו למזונות הילדים, נושאת היא לבדה בנטל הכלכלי של פרנסת הילדים, והיא נאלצת לקחת הלוואות מבני משפחתה לצורך זה. עקב כך, המשמעות המעשית של חיובה בהפקדת ערובה תהיה שיימנע ממנה מלהגיש את התובענה.

דיון
12.           תקנה 519(א) לתקסד"א קובעת כדלהלן:
           "(א) בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע."
          עינינו הרואות שמתקין התקנות השאיר לבימ"ש לקבוע אימתי ובאלו נסיבות ייענה לבקשתו של בעל דין לפעול על פי הסמכות המוקנית לו בתקנה האמורה.
          נקודת המוצא להכרעה בסוגיה שבפנינו היא שאין להערים מכשולים בדרכו של תובע לבירור זכויותיו בבית המשפט. על בימ"ש לשים לנגד עיניו כי זכות הפניה לבימ"ש היא זכות קונסטיטוציונית מן המעלה הראשונה, ושערי בימ"ש חייבים להיוותר פתוחים לפני אדם בריבו עם משנהו גם במקרים בהם לא תשיג ידו לשלם את ההוצאות אם תובענתו תדחה (רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פד"י מד(1) 647).
          ואם אמרינן כן ביחס להליכים בבימ"ש אזרחי, קל וחומר שכן הוא ביחס להליך המתנהל בבימ"ש לענייני משפחה, בשל מהות הסוגיות המטופלות בו ומהותו האינהרנטית של בימ"ש מיוחד זה.
     מאידך, יש להתחשב בהפסד שהנתבע עלול לסבול, אם התביעה תדחה ולא יהיה לו ממה לגבות את הוצאותיו (ר' רע"א 377/87 ג'נחו ואח' נ' וויבהו א.ב.ה חברת מניות בפשיטת רגל הרשומה בגרמניה, פד"י מא(2) 522).
     זאת ועוד; נקבע כי אחת המטרות המרכזיות של הפעלת תקנה 519 לתקסד"א היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כאשר נראה לבימ"ש שהתביעה הנה בעלת סיכויי הצלחה קלושים (ר' ע"א 2877/92 עבד אל לטיף נ' מורשת בנימין, פד"י מז(3) 846).
13.           לאור האמור נקבע בין היתר כי בית המשפט ישתמש בסמכות המוקנית לו על פי תקנה 519 כאשר התובע נמצא בחו"ל והנתבע, אם יזכה בהוצאות, יתקשה משום כך לגבות את המגיע לו, ואין בידי התובע להציע נכסים הנמצאים בארץ, שמהם יוכל להיפרע. מקרה נוסף הרלוונטי לעניננו הוא כאשר הייתה התדיינות קודמת בין הצדדים, בה הוטלו על התובע הוצאות משפט, והוא לא פרע אותן. שיקול זה, היפה לתושב ישראל, חשוב במיוחד ביחס למי שאינו תושב ישראל (ר' דב"ע 9-129/98 רויטרס ישראל בע"מ נ' מרוואן אלרול, תק-אר 98(4) 84).
14.           הסוגיה האמורה אף צריכה להיבחן לאורו של סעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע כי: "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו", וזאת משום שיש בהוראות תקנה 519(א) האמורה משום פגיעה בזכות הקניין של התובע, המהווה זכות יסוד לפי סעיף 3 לחוק היסוד האמור (ר' שם, וכן בבש"א 83670/00 (ת"א) פלונית ואח' נ' פלוני (טרם פורסם) פיסקה 13 ואילך).

ומהכלל אל הפרט
15.           מעיון בטענותיו של המבקש עולה כי מנסה הוא לתמוך יתדותיו בטענות הבאות: (א) המשיבה תושבת חו"ל והיא חסרת נכסים מספיקים וזמינים בישראל מהם יוכל הנתבע להיפרע; (ב) סיכויי התביעה קלושים; ו - (ג) התנהגות התובעת ומכלול הנסיבות מעלים חשש סביר כי הנתבעת תגרום להימשכות ההלכים ולריבוי הוצאות של הנתבע ולא תציית להוראות בימ"ש.
16.           במקרה דנן נחה דעתי כי בידי המשיבה נכסים מספיקים בישראל, ולעניין זה די בטענה, שאינה מוכחשת על ידי המבקש, כי לצדדים דירה משותפת בארץ. היות חלקו של המבקש מעוקל מכוח צו עיקול שהוטל על ידי בימ"ש זה לבקשת המשיבה - אין בו כדי לחסום בפני המבקש את הדרך הסלולה בדין להיפרע מהמשיבה את מלוא הוצאותיו, באם יפסקו לו, במסגרת פירוק השיתוף אם יזכה בתביעתו, שאז כמובן יהיה צורך בכל מקרה להסיר את העיקול או להעבירו לתמורה שתתקבל אם תימכר הדירה, ואז ניתן יהיה לפצותו ללא כל בעיה.
     כמו כן, היות הדירה משותפת לצדדים מקימה, לפחות לכאורה, זכות למשיבה למחצית הפירות מנכס זה. המבקש נמנע בבקשתו מלציין את עובדת היות הדירה מושכרת ומי הם הנהנים מפירות אלו, ודי בכך כדי שבימ"ש יטה אוזנו - מבלי שבכך יקבע עמדה בעניין לגופו - לטענת המשיבה כי מחצית זו אינה מועברת אליה כלל על ידי המבקש.
17.           בהקשר זה ראויה אף הטענה שמעלה המשיבה כי על פי החוק הישראלי, ללא כל קשר לפסק הדין שניתן בחו"ל, יש למשיבה בעלות על זכויות במחצית הרכוש שנצבר במהלך הנישואין, לרבות זכויות כספיות ממקום עבודתו בתעשייה האווירית ובכלל זה זכויות פנסיוניות, פיצויי פיטורין, קרנות השתלמות, קופות גמל וכיוצ"ב. גם בזכויות אלו יש לראות מקור ראוי לתשלום הוצאות המשפט.
18.            באשר לסיכוייה של התובעת בתובענה העיקרית, עניינה הוא בקשה לאכיפת פסק חוץ שניתן נגד הנתבע בבית משפט האזרחי במדינת מרילנד, ארה"ב, כפסק אכיף, מכוח חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח - 1958 ומכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה - 1995, וכן על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.
     עיון בתובענה מעלה כי בימ"ש האמור פסק בארבעה עניינים: מזונות הקטינים, מזונות האישה, ענייני רכוש, והוצאות משפט. מעיון בכתבי הטענות, אין ביכולתי להסיק שסיכויי התובענה הם קלושים עד כדי ששיקול זה יצדיק את הפעלת תקנה 519(א).
     אציין בהקשר זה כי העובדה שבין ענייניו של פסק הדין כלול חיוב במזונות הקטינים, מחייבת את בימ"ש בישראל במשנה זהירות, לאור הוראות סעיף 8 לחוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח - 1958, הקובע כי בית המפשט רשאי, אם ראה צידוק לכך בנסיבות העניין, לאכוף פסק חוץ בענייני מזונות אף אם הוא זמני ואף שהוא נתון לערעור. הרציונאל להוראות אלו הוא עיקרון טובת הילד, המעוגן באמנה לזכויות הילד וכיום, בין היתר, אף בסעיף 3(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, ובסעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב - 1962, המקנה סמכות לבימ"ש לנקוט באמצעי שמירה על זכויותיו של קטין אף ביוזמתו הוא.
19.           כמו כן, אין בידנו לקבל את הטיעון כי המשיבה נוהגת שלא לציית להוראות בימ"ש בכך שלא שילמה את ההוצאות שהושתו עליה על ידי בימ"ש זה, וכי יש בכך כדי ללמד אף על הסיכון לעתיד. לצורך הבקשה שבפניי כעת, די בטענת המשיבה כי בימ"ש בחו"ל השית על המבקש הוצאות בסכומים גבוהים בהרבה מאלו שוטלו עליה שהמבקש אינו משלמם, ואם הצדדים יתחשבנו הרי שלא תהיה חייבת לו סכום כלשהו.

סוף דבר
20.           לאור האמור אני דוחה בזה את הבקשה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה.
21.           על אף מסקנתי הנ"ל, איני מטיל הוצאות ושכ"ט עו"ד על המבקש, וזאת כיון שהמשיבה "גררה" את המבקש להגשת תגובה נוספת עקב כך שלא צירפה תצהיר לתגובתה לבקשה. אמנם איני רואה בכך פגם שיורד לשורש העניין שבפניי, כיון שהעובדות עליהן מבוססת התגובה הן בעיקרן עובדות הידועות גם ללא הצהרתה של המשיבה, ובעיקר - הזכויות הפוטנציאליות העומדות למשיבה בארץ, ואשר מהן ניתן יהיה להיפרע אם תחויב בהוצאות, ועל כן איני נעתר לבקשת המבקש למחוק את תגובת המשיבה בגין אי- צירוף התצהיר כאמור. עם זאת, טענות בא כוחה של המשיבה, כאילו שהמשיבה עצמה פטורה מהגשת תצהיר עקב נוסח ההחלטה שחייבה רק את תגובת "בא כוחה", ועקב הבעיות "הלוגיסטיות" של חתימה על תצהיר בחו"ל, אינן מקובלות ואינן ראויות בכלל להיעלות.
     על כן, כאמור, אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ערובה להוצאות

  2. חיוב תובע בערובה

  3. ערובה להוצאות חברה

  4. ערובה לתשלום הוצאות

  5. הפקדת ערובה תושב חוץ

  6. בקשה לחיוב הפקדת ערובה

  7. הפקדת ערובה בתביעת ביטוח

  8. ערובה להוצאות חוק החברות

  9. ערובה להוצאות בתביעת סרק

  10. הפקדת ערובה בערכאה ראשונה

  11. חיוב בהפקדת ערובה להוצאות

  12. הפקדת ערובה להבטחת הוצאות

  13. הפקדת ערובה לפי חוק החברות

  14. >ערובה להוצאות - חוק החברות

  15. ערובה להוצאות בגלל חסרון כיס

  16. ערובה להוצאות לפי חוק החברות

  17. תקנה 519 - ערובה להבטחת הוצאות

  18. ערובה להוצאות בסך 100,000 ש''ח

  19. ערובה להוצאות תובע המתגורר בחו''ל

  20. ערובה להוצאות בבית משפט לענייני משפחה

  21. צו עסקי-חליפין (מתן ערובה), תשי"ד-1956

  22. צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות - תחילת החוק לגבי התחייבות, ערבות וערובה

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון