עד איזה גיל משלמים מזונות

עד איזה גיל משלמים מזונות ?

הלכה פסוקה היא, כי אב חייב במזונות ילדיו עד גיל 6 מכח דין תורה ולאחר גיל 6 ועד לגיל 15 מכח תקנת חכמים.

במסגרת זו על האב לספק לילדיו את כל צורכיהם ההכרחיים. מעבר לכך החובה היא מדין צדקה. לעניין החיוב מדין צדקה שווים האב והאם, ומחייבים כל אחד (או רק אחד מהם) הכל לפי יכולתו של החייב.

לגבי ילדים מגיל 15 ועד 18 החיוב הוא מדין צדקה בלבד.

אולם בהתקיים התנאים שלפיהם מחייבם תשלום מזונות מדין צדקה הרי זהו חיוב במלוא מובן המילה, שאת קיומו כופים על האב. לענין זה נפסק שילד אשר לומד, ואין לו מקורות כספים משל עצמו, אין לראותו כבעל יכולת לפרנס עצמו וחייב האב לזונו.

בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע, כי במסגרת צורכיהם ההכרחיים של ילדים נכללים מזון, ביגוד והנעלה, חינוך, בריאות ומדור (שכר דירה והוצאות אחזקתה).

כמו כן חייב האב לשאת בתשלום דמי טיפול של ילדיו. אולם, בעוד שלגבי ילדים עד גיל 6 דמי הטיפול הינם חלק מהצרכים ההכרחיים של הקטין, הרי שלגבי ילדים מעל לגיל 6 אין הדבר כך, והחיוב בדמי הטיפול הוא מדין צדקה.

להלן פסק דין בנושא עד איזה גיל משלמים מזונות:

פסק דין

1.     בפני תביעה למזונות אשר הוגשה על ידי בת, התובעת, כנגד אביה, הנתבע.

     רקע עובדתי

2.     התובעת הינה ילידת 26.4.96.

3.     אם התובעת והנתבע (להלן - "בני הזוג") נישאו זל"ז בשנת 1994. בעת נישואיהם היתה האם רווקה ואילו הנתבע היה גרוש ואב לשלושה ילדים.

4.     נישואי בני הזוג לא עלו יפה.
5.     ביום 13.9.99 נחתם בין בני הזוג הסכם גירושין (להלן - "הסכם הגירושין").

6.     בהסכם הגירושין הוסדרו, בין השאר, מזונות התובעת ונקבע, כי הנתבע ישלם לידי אם התובעת עבור מזונותיה סך של 750 ₪ לחודש, כאשר הסך האמור יהיה צמוד לעליית מדד המחירים לצרכן ויעודכן אחת לשלושה חודשים ללא תשלום הפרשים למפרע.

עוד נקבע, כי קצבת הילדים המשולמת ע"י המל"ל תשולם לידי אם התובעת ותיווסף על דמי המזונות החודשיים.

7.     ביום 14.9.99 הגישו בני הזוג לבית המשפט בקשה בהסכמה לאישור הסכם הגירושין (להלן - "הבקשה").

8.     ביום 21.9.99 אושר הסכם הגירושין וניתן לו תוקף של פסק דין.

9.     זמן קצר לאחר עריכת הסכם הגירושין התגרשו בני הזוג.

10.     ביום 11.5.00, כ-9 חודשים לאחר אישור הסכם הגירושין, הוגשה התביעה נשוא פסק דין זה.

שאלה מקדמית

11.     נוכח הנסיבות שפורטו לעיל, קמה ועולה שאלה מקדמית אשר התשובה עליה תשליך על בחינת טענות התובעת ותביעתה והיא, האם בפנינו תביעה ראשונית למזונות התובעת או שמא, נוכח העובדה שנושא מזונות התובעת הוסדר במסגרת הסכם הגירושין, אשר אושר על ידי בית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין, בפנינו, למעשה, תביעה להגדלת מזונות.

12.     לטענת הנתבע, נוכח העובדה שנושא מזונות התובעת הוסדר בהסכם הגירושין, אשר קיבל תוקף של פסק דין מנועה התובעת להגיש תביעת מזונות חדשה ולכל היותר עומדת לה הזכות להגיש תביעה להגדלת דמי המזונות.

לטענת התובעת, הסכם הגירושין אינו חוסם את דרכה לתבוע תביעת מזונות ראשונה ועצמאית באשר אין ספק שלא נתקיים בירור מקיף של הנסיבות ושיעור המזונות לא נקבע בתום הליך אשר בו נקבעו כדבעי צרכיה של התובעת ויכולתם של ההורים.

13.     בבוא בית המשפט לבחון את המחלוקת, אשר תוארה לעיל, על בית המשפט לאזן למעשה בין אינטרסים נוגדים. מחד, ניצבים עקרון סופיות הדיון והעיקרון של כיבוד הסכמים ומאידך, עקרון טובת הילד וזכותו שלא להיפגע בגין רצונה של האם לזכות בגט והקושי הקיים בעניין זה אשר לא אחת מאלצה להיכנע לתכתיבי האב ורצונותיו תוך ויתור על אינטרסי הילד (לעניין זה, ראה, פרופ' א. רוזן צבי, דיני המשפחה בישראל בין קודש לחול (פפירוס, 1996) 387).

14.     על מנת לאזן בין אינטרסים נוגדים אלו ומתוך שימת דגש על עקרון טובת הילד קבע בית המשפט העליון, כי כעקרון:

"הסכם בין ההורים שעניינו מזונות הילד אינו מחייב אלא את ההורים עצמם שהתקשרו באותו הסכם, וההסכם אינו מעכב את הילד מלהגיש בשמו הוא תביעת מזונות נגד אביו שלא על-פי תנאי ההסכם. כיוצא בזה, אף פסק דין שיצא במשפט שבין ההורים אינו גורע מזכות הילד לתבוע את מזונותיו בשמו שלו".

(ע"א 404/70 עברון נ. עברון, פ"ד כה(1) 376).

אולם, עקרון זה סוייג ונקבע, כי:

"אם ההסכם אושר בבית המשפט בהליך שהוקדש אך לכך, אין לבטל תוצאותיו של ההליך, אלא אם יש אינדיקציה כלשהי לכך שבית המשפט... לא נתן דעתו עובר למתן אישורו להסכם, לשאלה שבפניו ולא בחן שאלת המזונות כדבעי".

וכי:

"אין הצדקה לביטול של פסק דין אשר אישר הסכם למרות שאין סימנים לכך שבית המשפט התעלם מחובתו לבדוק את הנסיבות שסבבו עריכתו של ההסכם ותוכנו".

(ע"א 413/85 רוט נ. רוט, פ"ד מ(1) 835, 839 (להלן - "פרשת רוט"); ראה גם רע"א 6308/98 פלדמן נ. פלדמן, דינים עליון, נה 228).

בתמ"ש 101871/97 ליאור וידס נ. ניסים וידס, דינים משפחה, כרך א', 291 הדגיש כב' השופט י. גייפמן את תקפותה של ההלכה ותחולתה כיום, לאחר הקמת בית המשפט לענייני משפחה וחקיקת סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, גם בהסכמי גירושין כוללים ולאו דווקא בהסכמים המסדירים את נושא מזונות הילדים בלבד ובלבד שבית המשפט נתן דעתו עובר לאישור ההסכם לשיעור המזונות שנקבע.

אין לי אלא לאמץ את דברי חברי, כב' השופט י. גייפמן, אשר משקפים אף את דעתי ולפיהם:

"כאשר בית המשפט מפקח ובודק את תניית המזונות בהסכם הגירושין נשמר עקרון טובת הקטינים, ויש ליתן נפקות משפטית לפסק-הדין שאישר את הסדר מזונות הקטינים בהסכם הגירושין. בנסיבות אלה תביעת הקטינים לאחר הגירושין לא תחשב כתביעה ראשונית למזונות הקטינים, וכדי להתגבר על כלל של "מעשה בית דין" יהיה צורך להוכיח שינוי נסיבות מהותי".

אולם, לדעתי, לאור המצב המיוחד השורר בדיני הגירושין בישראל יש לסייג דברים אלו כמו גם את הדברים שנקבעו בפסה"ד בפרשת רוט למצבים בהם יוברר, כי בעת אישור הסכם הגירושין נפרשה בפני ביהמ"ש תמונה, ולו חלקית, של צרכי הקטין, הכנסות ההורים ויכולתם כמו, למשל, מקרה בו להסכם הגירושין קדמה תביעת מזונות של הקטין אליה צורפה הרצאת פרטים כדין ונקבעו מזונות זמניים; מצבים בהם סכום המזונות שיקף את סכום המזונות ולו המינימאלי המקובל בפסיקה ולא היה בו כדי לקפח את הקטין עצמו; ומצבים בהם, במהלך ההליכים המשפטיים יוברר, כי סכום המזונות שנקבע בהסכם הגירושין נקבע תוך שקילת צרכי הקטין והבטחת האפשרות לסיפוק צרכיו על ידי הסדר רכושי הוגן ומתאים.

במצבים כאמור, לא יוגדל שיעור המזונות, אפילו לא היה בסכום כזה לשקף במדויק את צרכי הקטין, אלא אם יוכח שינוי נסיבות מהותי.

15.     בענייננו, אין ספק, שסכום המזונות שנקבע בהסכם הגירושין לא היה בו כדי לשקף את צרכי הקטינה והיא ראיה שכבר במהלך הדיון בבקשה לאישור ההסכם הבעתי את מורת רוחי משיעורו.
יתר על כן, דברי אם התובעת במהלך הדיון בבקשה לאשור ההסכם (פרוטוקול הדיון מיום 21.9.02 עמ'2) מצביעים אף הם על נכונות טענתה, כי הסכימה לסכום שנקבע בהסכם כדי לקבל את הגט ולמנוע סחבת. לפיכך, סבורני, שבנסיבות המקרה יש לבחון התביעה כתביעה ראשונית של הקטינה ואין להטיל עליה את החובה להוכיח, כי חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק הגדלת מזונותיה.

הכנסות הנתבע ויכולתו

16.     הנתבע הינו בן כ-48 שנים.

17.     בעת נישואיהם של בני הזוג עבד הנתבע כסדרן בחברת ... והשתכר סך של 4,500 ₪ - 5,000 ₪ נטו. בנוסף עמד לרשותו של הנתבע מהעבודה מכשיר פלאפון ורכב.

18.     לאחר הנישואין ניסה הנתבע את מזלו כעצמאי. הנתבע הקים שותפות ביחד עם אחיה של אם התובעת בעסקי ירקות. העסק הפסיד כספים רבים ולמעשה לא משך הנתבע משכורות מהעסק למעט משכורת אחת (ראה עדות אם התובעת, פרוטוקול הדיון מיום 12.7.01, עמ' 3, ש' 11).

19.     משפורקה השותפות ניסה הנתבע את מזלו בתחום ההובלות כעצמאי. לצורך זה רכש הנתבע רכב מסוג יונדאי (להלן - "הרכב"). לשם מימון רכישת הרכב נטל הנתבע הלוואה מבנק לאומי אשר הסתכמה בסך של כ-88,000 ₪ (להלן - "ההלוואה"). גם עסקו זה של הנתבע לא צלח והכנסתו, לאחר ניכוי הוצאות העסק, הסתכמה בסך של כ- 4,000 ₪ לחודש בלבד.

באותה עת נשא הנתבע במזונות ילדיו מנישואיו הקודמים בסך של כ-1,400 ₪ לחודש וכן היה עליו לשאת בהחזרי הלוואה בגין רכישת יונדאי (ראה ס' 17 לכתב ההגנה).

20.     בכתב התביעה (סעיף 18) טענה התובעת, כי הנתבע משתכר סך של כ-15,000 ₪ נטו לחודש. מנגד טען הנתבע בכתב ההגנה (סעיף 14), כי הכנסתו מסתכמת בסך של 3,500 ₪ נטו לחודש בלבד. התברר, כי שני בעלי הדין לא דקו פרותא בטענותיהם.

21.     בפני בית המשפט הוכח, כי עד לחודש יולי 2000 המשיך הנתבע לעבוד כעצמאי בתחום ההובלות. מתוך דפי חשבון הבנק של הנתבע אשר הוגשו לתיק בית המשפט (ת/6) למדים, כי בחודשים מאי 2000 - יולי 2000 הופקדו בחשבונו סך של 42,457 ₪. בהעדר כל הסבר להפקדות האמורות ניתן ללמוד, כי מדובר בהכנסות הנתבע מעבודתו וכי למעשה היו לנתבע הכנסות בסך של כ-14,152 ₪ ברוטו לחודש. מובן כי מתוך הסכום האמור יש לנכות את הוצאות הנתבע, אמנם אלו לא הובררו, אך ניתן ללמוד על שיעורן מהדו"חות הכספיים שצורפו לתצהיר עדותו הראשית של הנתבע (נספח ב'). מהדו"חות הכספיים עולה, כי ההוצאות החודשיות הסתכמו בסך של כ- 58,927 ₪ לשנה, דהיינו סך של כ-4,910 ₪ לחודש.
22.     בחודשים אוגוסט עד אוקטובר 2000 עבד הנתבע כסדרן בחברת .... על פי תלושי שכרו שהוגשו לתיק ביהמ"ש הכנסתו הממוצעת מעבודתו בחודשים אלו הסתכמה בסך של 5,933 ₪ נטו לחודש.

יודגש, כי בחודשים אלו הופקד בחשבונו של הנתבע בבנק הפועלים סך של 13,201 ₪ (בנוסף להכנסותיו ממשכורתו).

הנתבע לא הסביר פשרן של הפקדות אלו.

23.     החל מחודש נובמבר 2000 עובד הנתבע בחברה לחלוקת תרופות.... על פי תלושי שכרו של הנתבע (נספח ד' לתצהירו) מסתכמות הכנסותיו מעבודתו זו בסך של 3,830₪ לחודש בקירוב. כמו כן, לנתבע הטבות נוספות.

כך, למשל, קיבל הנתבע בונוס חד פעמי בסך של 300 ₪ אשר פשרו לא הוברר.

כך גם, למשל, הנתבע הודה, כי הרכב בו עובד נותר אצלו בסוף יום העבודה (פרוטוקול הדיון מיום 12.7.01, עמ' 6, ש' 22). אמנם, הנתבע טען, כי נאסר עליו לבצע עבודות פרטיות, אולם עדות הנתבע לא הייתה מהימנה ונראה כי אין ממש בטענתו.
24.     בסיכומיה הפנתה התובעת להכנסות נוספות של הנתבע. כך, לטענתה, קיבל הנתבע סך של 40,000 ₪ בגין מכירת רכב היונדאי.

כך, מ-ת/6, דף חשבון הנתבע בבנק לאומי לישראל (דף 1/2001), עולה כי ביום 26.12.00 זוכה חשבונו של הנתבע בסך של 32,500 ₪.

כמו כן, ובנוסף, מדף החשבון של בנק הפועלים (ת/7) מתברר, כי הנתבע קיבל החזר ממס הכנסה בסך של למעלה מ-7,000 ₪.

שוב יודגש, כי כאמור לעיל, בסיכומיו נמנע הנתבע להתייחס לכל טענות התובעת אודות הכנסותיו וההפקדות השונות בחשבונות הבנק.

25.     הלכה פסוקה היא, כי את יכולתו של בעל-אב לשאת במזונות הילדים אין לקבוע דווקא על פי הכנסתו המוגבלת והמצומצמת אלא בנסיבות מסוימות יש להתייחס ליכולתו למצות את כישוריו ולהגדיל את הכנסתו (ראה, למשל, ע"א 230/85 עמיצור נ. עמיצור, פ"ד מ(1) 147, 152-151).

26.     סבורני, כי בנסיבות העניין לאור ההוכחות שהובאו בפני אין לחייב הנתבע על פי הכנסתו הנטענת בפועל והנקובה בתלושי שכרו, אלא יש לאמוד את יכולת השתכרותו.
בשים לב להוכחות שהוצגו בפני נראה, כי הנתבע יכול להגדיל את הכנסתו. לפיכך, הנני מעריכה את פוטנציאל ההשתכרות של הנתבע בסך של 5,000 ₪ לחודש נטו.

27.     בכתב ההגנה (סעיף 15) טען הנתבע כי יש לו חובות רבים כדלקמן:

יתרת חובה בסך של 50,000 ₪;

הלוואות לצורך רכישת הרכב ולצורך מימון צרכי המשפחה בסך של 100,000 ₪;

חובות לחברת דיינרס בסך של 25,000 ₪ בגין הוצאות שביצע בכרטיס האשראי לצורך אחזקת הרכב ולצורך תשלומים שוטפים בתקופת הנישואין.

28.     בתצהיר עדותו הראשית (סעיף 32) חזר הנתבע וטען, כי יש לו חובות כבדים המסתכמים, נכון ליום הגשת התצהיר, בסך של כ-167,000 ₪, מתוכם סך של כ-89,000 ₪ יתרת הלוואה וסך של כ-74,000 ₪ יתרת חובה (נספח ה' לתצהיר עדותו הראשית).

29.     אין חולק, כי עם מכירת רכב היונדאי צומצמו חובות הנתבע. כמו כן, הוכח, כי חלק ניכר מהחובות נוצרו עקב בזבזנותו של הנתבע וניהול אורח חיים שלא תאם את יכולותיו והכנסותיו.
כך, למשל, הוכח, כי במשך תקופה ארוכה נהג הנתבע להחזיק שני מכשירי טלפון סלולאריים וחשבונות הטלפון הסתכמו בכ- 1,000 ₪ לחודש לפחות. כן, הנתבע נהג לבלות ורכש מחשב לילדיו כל זאת למרות מצבו הכלכלי הקשה, כטענתו.

30.     מכל מקום, אין בקיומם של החובות האמורים כדי לשלול את חבות האב לשאת בצרכיו ההכרחיים של ילדיו. כך, למשל, נקבע בת.מ.א. (י-ם) 736/91 ארנשטין נ. סימקינס (לא פורסם) נקבע:

"אשר לאלה שאין להם ואינם יכולים, פשיטא לי שגם כאלה חייבים במזונות ילדיהם. הדעת אינה נותנת שיהיו קטינים מהפכים באשפתות כדי לתור אחר שיירי מזון".

31.     עוד יצויין, כי במהלך תקופת ההליכים המשפטיים בגר אחד מבניו של הנתבע ולפיכך הופחת סכום המזונות שעליו לשלם לילדיו מנישואיו הקודמים והועמד על סך של 750 ₪ לחודש בלבד.

32.     עם זאת, סבורני, כי גם אם הכנסות הנתבע חורגות כאמור בהצהרותיו, אין בהכנסותיו, בהתחשב בצרכיו, כדי לאפשר חיובו בצרכי התובעת, אשר החיוב בהם הוא מדין צדקה וכל שניתן הוא לחייבו בצרכיה ההכרחיים בלבד.

33.     לא ניתן להתעלם מהעובדה שהנתבע בגילו הינו חסר דיור. הנתבע מתגורר בשכירות ועליו לשאת בתשלומי שכר דירה. כמו כן, הנתבע נושא גם כיום במזונות ילדו מנישואיו הקודמים בסך של 750 ₪ לחודש ועליו לממן גם את הוצאות מחייתו שלו. יתרה מזו, אין ספק, שלנתבע גם חובות אשר חלקם נוצר גם במהלך חייהם המשותפים של בני הזוג ואשר במסגרת הסכם הגירושין התחייב הנתבע לשאת בהם.

34.     אם התובעת עובדת כפקידה-קלדנית במשרה מלאה ומשתכרת סך ממוצע של כ- 4,150 ₪ בקירוב.

זכות התובעת למזונות

35.     בעת הגשת התביעה היתה התובעת בת 4 שנים. כיום התובעת הינה בת 6 שנים.

36.     הלכה פסוקה היא, כי אב חייב במזונות ילדיו עד גיל 6 מכח דין תורה ולאחר גיל 6 ועד לגיל 15 מכח תקנת חכמים. במסגרת זו על האב לספק לילדיו את כל צורכיהם ההכרחיים. מעבר לכך החובה היא מדין צדקה. לעניין החיוב מדין צדקה שווים האב והאם, ומחייבים כל אחד (או רק אחד מהם) הכל לפי יכולתו של החייב.
לגבי ילדים מגיל 15 ועד 18 החיוב הוא מדין צדקה בלבד. אולם בהתקיים התנאים שלפיהם מחייבם תשלום מזונות מדין צדקה הרי זהו חיוב במלוא מובן המילה, שאת קיומו כופים על האב. לענין זה נפסק שילד אשר לומד, ואין לו מקורות כספים משל עצמו, אין לראותו כבעל יכולת לפרנס עצמו וחייב האב לזונו (ראה ע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז, פ"ד לו(3)449, 454 ובעמ' 457; ע"א 210/82 גלבר נ' גלבר, פ"ד לח(2), 14, 21-22; 393/83 דלי נ' דלי, פ"ד לח(3)613; ע"א 135/80 בכור נ' בכור, לו(2)358, 360).

37.     בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע, כי במסגרת צורכיהם ההכרחיים של ילדים נכללים מזון, ביגוד והנעלה, חינוך, בריאות ומדור (שכר דירה והוצאות אחזקתה) (ראה, עע"מ 41/98 בן דוד נ. בן דוד, (לא פורסם); ע"א 328/72 לנגל נ. לנגל, פ"ד כז (2) 474,470; ע"א 52/87 הראל נ. הראל, פ"ד מג (4) 25, 20).

38.     כמו כן חייב האב-הנתבע לשאת בתשלום דמי טיפול של ילדיו. אולם, בעוד שלגבי ילדים עד גיל 6 דמי הטיפול הינם חלק מהצרכים ההכרחיים של הקטין, הרי שלגבי ילדים מעל לגיל 6 אין הדבר כך, והחיוב בדמי הטיפול הוא מדין צדקה (ראה בר"ע 58/97 מטלון נ. מטלון, (לא פורסם)).

צרכי התובעת ושיעור החיוב בם

39.     בכתב התביעה (סעיפים 16- 12 וסעיף 21) עתרה התובעת לחייב את הנתבע לשאת במזונותיה בסך של 1,950 ₪ לחודש וכן בסך של 750 ₪ עבור הוצאות מדור ואחזקתו וכן בדמי טיפול בסך של לפחות 500 ₪ לחודש והוצאות חד פעמיות כמו, למשל, רכישת מיטלטלין שונים לבית כארון בגדים ומכונת כביסה.
     במסגרת צרכים אלו פורטו מספר רב של צרכים אשר החיוב בהם הוא מדין צדקה ואשר כאמור לעיל, איני סבורה שיש לחייב הנתבע לשאת בהם.

40.     לאחר שעיינתי במסמכים אשר הוגשו לבית המשפט, בנספחים לכתב התביעה וכן בנספחים לתצהיר עדותה הראשית של אם התובעת ושמעתי את עדויות בעלי הדין, הנני מעריכה את צרכיה ההכרחיים של התובעת כדלקמן:

מזון (כולל חומרי ניקוי) כ-                         650     ש"ח
ביגוד והנעלה כ-                              150     ש"ח
בריאות כ-                                    75     ש"ח
(זאת בשים לכך שהוכח כי התובעת סובלת מאסטמה ומקבלת טיפול תרופתי כמעט קבוע (ראה בתצהיר עדותה הראשית, נספחים כח'-ל')).
מדור (הוצאות אחזקת הדירה)     כ-                    270     ₪
מספרה     כ-                                   20     ש"ח
חינוך עד לחודש יולי 2000 כ-                         420     ש"ח
החל מחודש יולי 2000 ועד ליולי 2001 כ-               660      ש"ח
החל מחודש יולי 2001 כ-                         150     ש"ח

41.     כמו כן, כאמור לעיל, עד הגיע התובעת לגיל 6 חייב הנתבע בדמי טיפול עבורה כחלק מצרכיה ההכרחיים. בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע, כי שיעור דמי הטיפול נתון לשיקול דעת בית המשפט (ראה ע"מ (ת"א) 1018/99 צימרמן נ. צימרמן, (לא פורסם)). לפיכך, ובשים לב לעלות הצהרון, כ-450 ₪ לחודש עד לחודש יולי 2001 וכ-800 ₪ לחודש החל מחודש ספטמבר 2001 (ראה נספח כ' לתצהיר אם התובעת), בכוונתי לחייב את הנתבע בדמי טיפול בסך של 200 ₪ לחודש עד לחודש יולי 2001 והחל מחודש יולי 2001 ועד לחודש יולי 2002 בסך של 400 ₪ לחודש.

42.     מתוך הסכומים דנן יש להפחית את קצבת הילדים המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי לידי אם התובעת ואשר מסתכמת בסך של כ-150 ש"ח לחודש (ראה ע"א 142/81 ענתבי נ. ענתבי, פ"ד לה(4) 179, 177).

43.     בכתב התביעה ובסיכומיה עתרה התובעת לחייב את הנתבע להשתתף בחלק היחסי מהוצאות רכישת ציוד חיוני לדירה כארון בגדים, מכונת כביסה וכיריים גז אשר נרכשו על ידי אם התובעים ועבור מקרר אשר יירכש בעתיד.

44.     לטענת התובעת, במסגרת הסכם הגירושין סוכם בין אם התובעת לנתבע כי ציוד זה, אשר היה בדירה, יילקח על ידי הנתבע ולפיכך, נאלצה אם התובעת לרכוש את המוצרים האמורים אשר הינם הכרחיים לניהול משק הבית. לכאורה, מדובר בדרישה סבירה והגיונית, שהרי, אין ספק, כי מדובר במכשירים וציוד הדרוש גם לתובעת, אולם, סבורני, כי יש לדחות הדרישה מכל וכל. כאמור לעיל, תביעת המזונות הוגשה אך 9 חודשים לאחר חתימת הסכם הגירושין בין בני הזוג. במסגרת הסכם הגירושין הסדירו בני הזוג את חלוקת הרכוש ואיזונו. כחלק מהסדר זה נקבע כי הנתבע ייטול את המיטלטלין שפורטו בהסכם מן הדירה. חיוב הנתבע להשתתף ברכישת מוצרים חדשים על ידי האם משמעו איון הסכם הגירושין ויצירת הסכם גירושין חדש. לפיכך, סבורני שיש לדחות העתירה לחייב הנתבע בהשתתפות ברכישת פריטים אלו מכל וכל.

45.     אשר לרכישת מיטת נוער לבת, סבורני, כי מדובר בציוד הכרחי הדרוש לקטינה אולם, איני סבורה כי יש לחייב הנתבע בעלות המיטה אשר נרכשה, באשר די בעיון בעיתון סופשבוע כדי ללמוד שניתן לרכוש מיטת נוער בסכומים נמוכים בהרבה. לפיכך, בכוונתי לחייב הנתבע בתשלום חד פעמי עבור השתתפותו ברכישת מיטת נוער לתובעת בסך של 450 ₪.

46.     אשר לחיוב הנתבע בשכר דירה, בפני בית המשפט הוכח, כי התובעת ואימה מתגוררות בדירה אשר בבעלות אם התובעת. הדירה נקיה מכל שיעבוד, ואם התובעת אינה נושאת בכל הוצאה בגינה למעט הוצאות אחזקתה. בנסיבות אלה ובשים לב להכנסות הנתבע, מצבו הכלכלי והסכם הגירושין שנחתם בין בני הזוג, איני סבורה כי יש מקום לחייב הנתבע בשכר דירה "רעיוני" כמבוקש (לעניין זה ניתן ללמוד מפסה"ד בע"א 66/88 דקר נ. דקר, פ"ד מג(1) 122).


אשר על כן:
בנסיבות אלה, הנני מורה כדלקמן:
1.     הנתבע ישלם לידי אם התובעת, עבור מזונות התובעת את הסכומים דלקמן:

א.     בתקופה שמיום הגשת התביעה 11.5.00 ועד ליום 10.7.00 סך של 1,435 ₪ לחודש.
ב.     בתקופה שמיום 11.7.00 ועד ליום 10.7.01 סך של 1,675 ₪ לחודש.
ג.     בתקופה שמיום 11.7.01 סך של 1,165 ₪ לחודש.

2.     דמי המזונות ישולמו בכל חודש מראש ב- 11 לחודש.

3.     דמי המזונות יהיו צמודים לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן. עדכון דמי המזונות ייעשה אחת לשלושה חודשים, ללא תשלום הפרשים למפרע. המדד הבסיסי לעדכון דמי המזונות הוא מדד חודש מרץ 2000 אשר פורסם ביום
15.4.00.

4.     פיגור בתשלום דמי המזונות ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

5.     בנוסף לאמור, ישא הנתבע וישלם לידי אם התובעת סכום חד פעמי בסך של 450 ₪. הסך האמור ישולם ב- 2 תשלומים חודשיים שווים ורצופים אשר יווספו אל דמי המזונות החודשיים.
6.     דמי המזונות עבור התקופה שמיום 11.5.00 ועד למועד החלטה זו ישולמו ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים אשר יתווספו לדמי המזונות החודשיים.
     
אין בפריסת התשלומים כדי להפסיק את הצטברות הריבית והפרשי הצמדה על החוב מיום החלטה זו ועד לתשלום בפועל.

7.     הנתבע יהיה רשאי לקזז תשלומים ששילם על חשבון דמי המזונות בתקופה שמיום 11.5.00 ועד ליום פסק-דין זה.

8.     קצבת הילדים של המוסד לביטוח לאומי תשולם לידי אם התובעת ותיווסף על דמי המזונות החודשיים.

בשים לב לנסיבות המקרה ולכך ששני בעלי הדין יוצגו על ידי הסיוע המשפטי איני מחייבת בהוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מזונות בגיר

  2. מזונות אב חייל

  3. מזונות חסרי דת

  4. מזונות אב מובטל

  5. מזונות מהעיזבון

  6. דמי טיפול מזונות

  7. דין אישי במזונות

  8. גובה מזונות אישה

  9. מזונות עד גיל 21

  10. מזונות לילד מרדן

  11. מזונות ילד מהאבא

  12. הסכם מזונות בגיר

  13. דמי מזונות תינוק

  14. ביטול הסכם מזונות

  15. מזונות אישה עובדת

  16. מזונות מעל גיל 15

  17. תביעת מזונות דוגמא

  18. מזונות לפי דין דתי

  19. מזונות אחרי גיל 18

  20. כריכת מזונות ילדים

  21. זכות ילדים למזונות

  22. פיצול תביעת מזונות

  23. תביעת מזונות ילדים

  24. הגדרת בעל מורד

  25. מזונות מהבעל בחו''ל

  26. מעוכבת מחמתו להינשא

  27. חישוב מזונות זמניים

  28. מזונות נכה מהעיזבון

  29. תביעה להפחתת מזונות

  30. מזונות לפי רמת חיים

  31. בקשה למזונות זמניים

  32. מזונות אישה שמשתכרת

  33. ערעור על גובה מזונות

  34. שינוי פסק דין מזונות

  35. התיישנות מזונות בגיר

  36. תביעת מזונות נגד האב

  37. כפל קצבה דמי המזונות

  38. מזונות ילדים דרוזים

  39. פסק דין בנושא מזונות

  40. תביעת מזונות מהעזבון

  41. מזונות אישה לא עובדת

  42. תביעת אם למזונות ילדים

  43. מזונות ילדים עד גיל 15

  44. עורך דין בענייני מזונות

  45. מזונות בהתאם לרמת החיים

  46. בקשה לביטול חיוב מזונות

  47. חוק המזונות הבטחת תשלום

  48. סמכות לדון במזונות אישה

  49. בקשה להעלאת סכום מזונות

  50. מזונות ילדים לאב מוסלמי

  51. הוצאות בר מצווה - מזונות

  52. הגדלת מזונות רטרואקטיבית

  53. דחיה על הסף תביעת מזונות

  54. הפחתת אגרה מתשלום מזונות

  55. מזונות קטין מהסבא והסבתא

  56. מזונות לילד מתחת לגיל 15

  57. עיקול רכב בגין חוב מזונות

  58. בקשה לקבוע מזונות זמניים

  59. פסיקת מזונות טרום זמניים

  60. צמצום מזונות לאישה שעבדה

  61. תביעת מזונות ילדים מהאבא

  62. סמכות שיפוט מזונות קטינים

  63. דחיית תביעת מזונות על הסף

  64. עד איזה גיל משלמים מזונות

  65. תביעת קטינים למזונות מהאב

  66. הגדלת מזונות בגין התעשרות

  67. תביעה למזונות אישה וילדים

  68. נקודות זיכוי למשלם מזונות

  69. תביעה רכושית ומזונות קטין

  70. דחיית תביעה להפחתת מזונות

  71. מזונות ילדים מביטוח לאומי

  72. הפחתת מזונות בגלל פיטורים

  73. בקשת דחייה של תביעת מזונות

  74. פסק דין בנושא מזונות ילדים

  75. פסק דין מזונות אישה וילדים

  76. בקשה לחלוקת מזונות לתשלומים

  77. תביעת מזונות אישה וילד מהאב

  78. מזונות קטין מאב שאינו משתכר

  79. הערעור נגד חיוב במזונות האשה

  80. תביעה עצמאית של קטין למזונות

  81. מזונות קטינים לפי הדין האישי

  82. מזונות אישה בדין קדימה בפש"ר

  83. סירוב להתגרש כדי לקבל מזונות

  84. מזונות אישה ללא ילדים קטינים

  85. פריסת חוב מזונות בהוצאה לפועל

  86. הולדת ילד נוסף בתביעה למזונות

  87. נישואים אזרחיים - תביעת מזונות

  88. תשלום מזונות לאחר מחיקת התביעה

  89. תביעה להגדלת מזונות בשם קטינים

  90. דחיית תביעת מזונות מחוסר סמכות

  91. בקשה לפסיקת מזונות זמניים לקטין

  92. אי תשלום מזונות ויצירת חובות חדשים

  93. תביעה למזונות אישה כשהבעל בחו''ל

  94. בקשת דחייה על הסף של תביעת מזונות

  95. הגדלת מזונות ילדים בגלל מצב רפואי

  96. הפסקת חיוב מזונות עקב שינוי הנסיבות

  97. הפחתת מזונות ילדים בגין שינוי נסיבות

  98. בקשה לדחייה על הסף תביעת מזונות קטין

  99. תביעה של סבתא נגד האב למזונות קטינים

  100. תביעת מזונות ראשונית או הגדלת מזונות

  101. חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972

  102. תקנות המזונות (בקשות תשלום), תשל''ג-1972

  103. תקנות המזונות (הבטחת תשלום), תשל''ג-1973

  104. חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959

  105. ניכוי אגרה 1% מתשלומים בתיקי מזונות בהוצאה לפועל

  106. תקנות מס הכנסה (קביעת סכום הניכוי בעד תשלום מזונות לתושב חוץ), התשמ''ב-1982

  107. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון