סעיף שיפוי בהסכם גירושין

הפסיקה הרחיבה אודות מהותו של הסכם שיפוי והלכה היא כי רואים בו כחוזה לכל דבר ועניין .

זכותו של הבעל לשיפוי מאשתו וחובתה של זו לשפותו נובעות מהיחסים החוזיים שביניהם . אין זו חובה הקשורה בדין מזונות . זו חובה חוזית ,אותה נטלה האישה על עצמה והרי היא מחייבת את האישה ככל חובה חוזית אחרת.

להלן פסק דין בנושא סעיף שיפוי בהסכם גירושין:

פסק דין

בפני ערעור על החלטת כבוד ראש ההוצל"פ מיום 10/09/01 בתיק הוצל"פ 02-00356-98-9 בה נדחתה בקשת המערערת להפעיל כנגד המשיבים את סעיף השיפוי בהסכם הגירושין שנחתם בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין בביה"ד הרבני ביום 12/11/96 .

ביום 18.02.02 התקיים בפני דיון בערעור והוחלט כי ב"כ הצדדים ישלימו טענותיהם בכתב. ב"כ הצדדים אכן השלימו טענותיהם בכתב.

המערערת והמשיב 1 הינם צדדים שחתמו על הסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 12/11/96 בבית הדין הרבני.

המשיב 2 הינו אביו של המשיב 1 ובמסגרת הסכם הגירושין חתם על התחייבות לשיפוי המערערת כחייב וכערב .

1.     הסכם הגירושין:
בסעיף 7 (א) להסכם הגירושין התחייב המשיב 1 לשאת בדמי מזונות עבור הקטין ,עד הגיעו לגיל 18 ,בסך של 2,500 ש"ח לחודש ,צמוד למדד יוקר המחיה .
בסעיף 8 (ג) להסכם התחייב המשיב לשפות המערערת במידה ויופחתו דמי המזונות שנקבעו.
מפאת חשיבותו, להלן לשון הסעיף:
"הבעל מאשר בזאת הסכמתו שהתחייבויותיו עפ"י הוראות סעיף 7 לעיל, הינן התחייבויות סופיות וכי לא ידרוש להקטין או להפחית חיובו הקבוע לעיל . הבעל מתחייב לשפות את האישה בכל סכום שיופחת מהתחייבותו כאמור בהסכם זה ,לרבות שכ"ט עו"ד והוצאות משפט שתידרש האישה לשלם בגין הגשת תביעה כאמור ע"י הבעל ."

בסעיף 8 (ד) להסכם הגירושין התחייב המשיב להמציא ערב אחד שיערוב להתחייבויותיו בהתאם לכתב הערבות ואכן הערב הוא המשיב 2 שהתחייב הן כערב והן כחייב עיקרי . (ראה בהמשך) .

2.     טענות הצדדים:
א.     המערערת טוענת כי שגה ראש ההוצל"פ בהחלטתו שכן חרג מן הכלל שכשמוגש
לראש ההוצל"פ פסק דין חלוט ,שניתן להוציאו לפועל ,על ראש ההוצאה לפועל
לבצעו כלשונו והרי הסכם הגירושין מהווה פסק דין חלוט .
ב.     המשיבים טוענים, כי על החלטת ראש ההוצל"פ להשאר על כנה וכן טוענים כי מכיוון
שהוגשה תביעה לביטול ההסכם ע"י המשיבים, לביה"ד הרבני, ביהמ"ש לעניני
משפחה משולל סמכות לדון בנושא.

3.     ערעור על החלטת ההוצל"פ:
א.     המשיב מציין כי הגיש תביעה לביטול הסכם מזונות ביום 13/02/01 לבית הדין הרבני      וניתנה לגביה החלטה ביום 21/05/01 בה נפסקו מזונות זמניים בסך 1,000 ש"ח.
לטענתו מאחר והמערערת הכירה בסמכותו של ביה"ד הרבני לדון בתביעה שעניינה
נכלל בתביעה שהוגשה לראש ההוצל"פ, הרי שבמידה ומעוניינת המערערת לערער על
החלטת ראש ההוצל"פ עליה להגיש ערעור לביה"ד הרבני.

     ב.     המערערת טוענת, כי אין כל סתירה בין הסכם השיפוי הנובע מחיוב חוזי לבין פסיקת
ביה"ד הרבני לעניין הקטנת מזונות ולעת עתה פסיקת מזונות זמניים, שכן כלל ידוע הוא כי דיני המזונות דינמיים וניתנים לשינוי והרי על כן נוצרו הסכמי השיפוי ובעצם טענתם של המשיבים ,באם תתקבל תרוקן מתוכן חתימה על הסכם שיפוי .

ג.     בנוסף, מציגה המערערת פסיקה, הנוגעת ישירות לעניין זה ובה נפסק כי מעצם קבלת
תוקף של פסק דין להסכם שיפוי בביה"ד הרבני ,ביה"ד אינו קונה סמכות לדון בעתיד בעניינים הנובעים מההסכם . דינו של פסק דין שכזה כדין כל פסק דין שאינו מעניק סמכות לבית המשפט שנתנו ,לעניינים של ארועים מאוחרים ליום נתינתו . (בג"צ 6103/93 לוי נ' ביה"ד הרבני הגדול בירושלים ,פ"ד מח(4) 591) .

ד.     צדקה המערערת בטענתה כי המדובר בשני דברים שונים, שהרי התביעה שהוגשה
ע"י המערערת בלשכת ההוצל"פ, שונה במהותה מן התביעה שהוגשה ע"י המשיב
(האחת למזונות והשניה תביעה חוזית - הסכם שיפוי) .

ה.     חוק ההוצל"פ בסעיף 80 (ב1) קובע כי :
"על אף הוראות סעיף קטן (ב) ,ערעור בעניין ביצוע פסק דין בענייני משפחה ,לרבות ערעור על החלטה לפי סעיפים 19, 25 ,48 ו- 58 יידון בזכות לפני בית המשפט לענייני משפחה בפני שופט אחד ..."

ו.     התביעה שהוגשה בפני ראש ההוצל"פ מהותה חיוב המשיב, מכח סעיף השיפוי
שבהסכם הגירושין ועל אף שהתביעה שהוגשה בביה"ד הרבני מהותה ביטול הסכם המזונות אין סתירה בין שתי התביעות .

ז.     הפסיקה הרחיבה אודות מהותו של הסכם שיפוי והלכה היא כי רואים בו כחוזה לכל
דבר ועניין .
ויפים דבריו של ביהמ"ש העליון :
"זכותו של הבעל לשיפוי מאשתו וחובתה של זו לשפותו נובעות מהיחסים החוזיים
שביניהם . אין זו חובה הקשורה בדין מזונות . זו חובה חוזית ,אותה נטלה האישה על עצמה והרי היא מחייבת את האישה ככל חובה חוזית אחרת ". (ד"נ 4/82 קוט נ' קוט ,פ"ד לח (3) 197) .

ח.     על כן אני מוצאת כי הסמכות לדון בערעור נתונה לביהמ"ש לענייני משפחה מכוח
סעיף 80 (ב1) לחוק ההוצל"פ.

4.     המערערת טוענת, כי מאחר והמדובר בסעיף שיפוי במסגרת הסכם גירושין ולאור הפסיקה
הנרחבת בנדון, עולה כי דין הסכם שיפוי כדין חוזה שאין לשקול בו השיקולים הנשקלים
בעניין מזונות .

5.     לטענת המשיבים, על החלטת ראש ההוצל"פ להשאר על כנה ומוסיף כי לאור שינוי נסיבות
קיצוני יש להביא לביטול הסכם המזונות בין הצדדים .

6.     חיוב המשיב 1:
א.     המשיב 1 מציין את הגשת תביעתו לביה"ד הרבני שמהותה הקטנת מזונות .
ב.     לאור העובדה שהמדובר בתביעה להקטנת מזונות המשיב, לא מכבר נפסק ע"י כבוד
השופטת ח.רוטשילד בבש"א 1106/98 כדלקמן :
"הלכה פסוקה היא כי פסק דין למזונות ניתן לשינוי אם חל שינוי נסיבות מיום הינתנו . עם זאת , הפסיקה איבחנה בין תביעה להגדלת מזונות ילדים לבין הקטנתם ובמקרה האחרון העניקה דווקא משקל עודף לאינטרס טובת החוזה .
כך נקבע כי התחייבות אב לגובה המזונות ,שנקבעה בהסכם ,מהווה משום הודאה בגובה המזונות הנדרשים להוצאות הילדים ולפיכך ,סטייה מהסכום שנקבע ,כלפי מטה ,מטילה על האב נטל שכנוע של הבאת ראיות בעלות משקל רב .
התחייבות צד להסכם שלא לתבוע הגדלת או הקטנת מזונות ,כמו גם התחייבות צד לשיפוי במקרה של הפרת ההתחייבות האמורה ,הנה תקפה ושרירה מבחינת דיני החוזים ....
... טעמים אלו אינם חלים שעה שמדובר בהתחייבות האב שלא לתבוע הקטנת המזונות ונראה כי יש ליתן להתחייבות את מלוא תוקפה החוזי" .

וכן בע"א 468/85 דונדנסקי נ' דון (פ"ד ,מ(2)613) נקבע, כי הדבר שקובע הוא טובת הקטין
ואין חולק במקרה דנן כי הקטנת המזונות אינה לטובת הקטין .

ג.     אני מוצאת כי יפים דבריה של כבוד השופטת ח.רוטשילד גם לענייננו וברצוני לחזור
ולהדגיש כי כל מהותו של הסכם שיפוי לנוכח לשונו הוא, כי במידה ומי מן הצדדים לא ימלא אחר התנאים המובאים בהסכם ,כפי שנקבע בין הצדדים, הרי מחוייב הצד שלא מילא אחר התנאים, לשפות הצד השני בשיעור החריגה מן המוסכם .
לגבי המערערת אין נפקא מינה מי יישא בסעיף השיפוי - המשיב 1 או המשיב 2 .

ד.     מן האמור לעיל עולה כי לאור הכרתה של הפסיקה בחלותו של הסכם שיפוי כחוזה
לכל דבר ועניין, שאינו ניתן לביטול, אלא מחמת פגם מדיני החוזים ,שלא נטען במקרה דנן , אני מוצאת כי על המשיב 1 לשפות המערערת בהתאם להסכם השיפוי שנחתם ביניהם .

7.     חיוב המשיב 2:
א.     בע"א 573/82 ברק נ' ברק (פ"ד ,לח(4)626) נפסק כי :
"התחייבות שיפוי ,אם של אישה כלפי הבעל ואם של צד שלישי המתחייב כלפי הבעל בתשלום מזונות ילדיו שרירות וקיימות הן . אין בהן כשלעצמן כל פסול מבחינת תקנת הציבור ויש לקיימן . זאת בתנאי שההסכמים הכוללים את התחייבויות השיפוי ,אין בהם דופי ,אשר עפ"י חוק החוזים (חלק כללי) ,תשל"ג - 1973 מאפשר לצד המתקשר בחוזה לחזור בו מההתקשרות או העושה את ההסכם לבטל ..." .

ב.     וכן נפסק כי כשיש פסק-דין נגד החייב העיקרי, ואין פסק-דין כנגד הערבים, לא ניתן
לפתוח נגד הערבים בהליכי הוצאה לפועל ,ומכלל הלאו שומעים את ההן , רוצה לומר
כשיש פסק דין נגד הערבים ניתן לפתוח בהליכי הוצאה לפועל כנגד הערבים . (ר"ע 540/83 טפרברג נ' כרמלי , פ"ד לח 3 111).

ג.     במקרה דנן איני נדרשת לדון בערבים, שכן המשיב 2 נושא באחריותו הן כערב והן
כחייב עיקרי ולאור חשיבות העניין להלן מובא ציטוט מכתב ההתחייבות והערבות שמעצם כותרתו מנבא על תוכנו :

1.     (א). "הנני מתחייב בזה לשלם לאישה מייד עם דרישה ראשונה מצידה ,כל סכום שיפחת
מהתחייבויותיו של אבישי פרץ ("הבעל") בגין בנו סתיו פרץ ("הבן") בסעיף 7 להסכם שנחתם בין האישה והבעל ואושר ע"י בית המשפט ...
(ב). בנוסף ,ומבלי לפגוע בכלליות האמור בס"ק (א) לסעיף זה ,הנני ערב בזאת בערבות
מוחלטת ובלתי מותנית להתחייבויותיו של הבעל ,כפי שקיבל על עצמו עפ"י הוראות סעיף 7
להסכם .
(ג). כמו כן הנני מתחייב הן כחייב עיקרי והן כערב ,לשלם לאישה את ההוצאות המשפטיות שתשא בהן בקשר עם תביעה למזונות ו/או הקטנת מזונות, אשר תוגש כנגדה בקשר עם הבן.

2.      לאור התחייבותי וערבותי בכתב זה ,הנני מסכים בזה אף להיות מצורף כנתבע ו/או כצד ג' בכל תביעה שתוגש כנגד האישה למזונות הבן ו/או הקטנת מזונות הבן .
3.      ערבותי והתחייבותי הינה בלתי חוזרת ובלתי מותנית ...
4.      האישה תוכל לגבות ממני הסכומים אותם התחייבתי לשלם ,הן כערב והן כחייב בלשכת ההוצל"פ ...."

ד.     נפסק כי התחייבות לשיפוי היא התחייבות עצמאית ונפרדת לכל דבר ועניין ואין היא
יונקת חיותה מקיום חיובו של החייב העיקרי כלפי הנושה (ע"א 4262/96 וואיה ואח' נ' וואיה ,פ"ד נא(5) 231 ) .

ה.     לאור האמור, עולה כי התחייבותו של המשיב 2 בעינה עומדת ועל כן במידה ואין
באפשרותו של המשיב 1 לשאת בהתחייבותו בהתאם לסעיף השיפוי הרי שיש בידיה של המערערת לגבות המוסכם מן המשיב 2 .

8.     במאמר מוסגר אציין, כי עצם החתימה של מי מן הצדדים על הסכם הגירושין על כל סעיפיו
ובמיוחד לאור ההסכמה על סכום המזונות יש בכך כדי להצדיק שיעורם ולהניח כי סכום המזונות שנקבע בהסכמת בני זוג הוא בהתאם לצורכי הקטין ומכאן יוצא כי קיים סיכוי כי
בהקטנת סכום מזונות זה, תהא פגיעה בקטין. לא מכבר נפסק כי בראש מעייניו של ביהמ"ש נמצאת טובת הקטין (ע"א 468/85 דונדושנסקי נ' דון ,פ"ד מ(2)609) .

9.     השיקולים העיקריים שהביאוני לגיבוש החלטתי הינם הדלקמן:
     א.     הכלל הקובע כי על ראש ההוצל"פ לבצע פסק דין חלוט והוא אינו רשאי לסטות
ממנה גם אם סבור כי הוא שגוי מעיקרו (ע"א 733/97 טנקרידרי ארנקיל בע"מ נ' חיפה כימיקלים בע"מ, פ"ד נ (5) 657).

     ב.     סיוגי את המקרה דנן מן ההלכה הקובעת כי בתביעה להגדלת מזונות ע"י האם, על
ראש ההוצל"פ להפנות את האב לביהמ"ש לעניני משפחה על מנת לקבל פסק דין בתביעה לשיפוי כנגד האם ולא לבצע פסק הדין וזאת מפאת חשש לפגיעה בטובת הקטין, במידה והאם לא תוכל לשאת בהחזרים ובכך יורע מצב הקטין. (ע"א 716/81 לוי נ' לוי, פ"ד לז' (4) 132. ע"א 468/85 דונדושנסקי נ' דון, פ"ד מ (2) 609).

ג.     במקרה דנן, לאור הכללים הנקובים ולאור העובדה שאין המדובר בתביעה להגדלת
המזונות ע"י האם, ההפך הוא הנכון, שכן אין חשש כי בהפעלת סעיף השיפוי יורע מצבה של האם ובכך יפגע הקטין,אלא אי העתרות לבקשה לקיים את הסכם השיפוי בין הצדדים היא שעלולה להביא להרעה במצבו של הקטין ולכן בנסיבות אלה יש להפעיל את סעיף השיפוי ישירות כל עוד לא בוטל פסק הדין המאשר את ההסכם ואת סעיף השיפוי.

10.     על כן עולה כי טעה כבוד ראש ההוצל"פ בהחלטתו, שכן אף אם ימצא ביה"ד הרבני כי לאור
מצבו של המשיב 1 יש כדי להפחית סכום המזונות בהם נושא, הרי שהמשיב 2, התחייב
כחייב עיקרי ועל כן אף אם המשיב 1 לא נושא במזונות, בהתאם לסעיף השיפוי מטעמים
אמיתיים ומוכחים אין בכך כדי לפגום בחובתו של המשיב 2 שכן בעת חתימתו על התחייבות כערב וחייב עיקרי היה עליו לשקול את כל ההשלכות שיכולות לנבוע ומכורח זאת עליו לשאת בשיפוי המערערת כפי שהתחייב.
כל זאת כל עוד לא בוטל פסק הדין.

11.     מכאן שהערעור מתקבל והמבקשים זכאים להפעיל את סעיף השיפוי לגביית ההפרשים בין
הסכומים המגיעים למערערת למזונות הקטין מכח הסכם הגירושין לבין הסכום שנפסק בביה"ד הרבני כמזונות זמניים נגד המשיבים יחד ולחוד.

12.     בנסיבות הענין, ישלמו המשיבים למערערת את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ש"ח + מע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חזרה מהסכם גירושין

  2. שינוי תניה בהסכם גירושין

  3. סעיף שיפוי בהסכם גירושין

  4. תניית שיפוט בהסכם גירושין

  5. תביעה לאכיפת הסכם גירושין

  6. עילות לביטול הסכם גירושין

  7. מזונות קטין - הסכם גירושין

  8. ביטול סעיפים בהסכם גירושין

  9. פיצויים על הפרת הסכם גירושין

  10. חתימה על הסכם גירושין תחת לחץ

  11. עורך דין לענייני הסכם גירושין

  12. הסכם גירושין - החזרת תכשיטים

  13. כינוס נכסים לביצוע הסכם גירושין

  14. הסכם גירושין להתחמקות מפני נושים

  15. ביטול הסכם גירושין - סמכות עניינית

  16. ביטול זכות שימוש בדירה לפי הסכם גירושין

  17. חלוקת כספים ממכירת דירה לפי הסכם גירושין

  18. הסכם הגירושין - חלוקת מחצית הפנסיה לגרושה

  19. תביעה לתשלום פיצויים מוסכמים בהסכם גירושין

  20. תוקף ונפקות הסכם העברת הזכויות בדירה במסגרת הסכם הגירושין

  21. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון