מזונות קטינים לפי הדין האישי

האב הינו יהודי, טוען כי הילדים גוירו והינם יהודים, לפיכך, חל עליו הדין האישי היהודי, הקובע בענין זה, כי האב חייב על פי דין במזונותיהם ההכרחיים של הקטינים באופן אבסולוטי ובכלל זה מדורם.

סעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט-1959 קובע:כי אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.

אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.

להלן החלטה בנושא מזונות קטינים לפי הדין האישי:

החלטה

1.     החלטה זו עניינה בקשה לפסיקת מזונות זמניים לשני קטינים: ד., יליד 15/12/87 וא., יליד 2/12/89.

תביעת המזונות הוגשה על ידי הקטינים, באמצעות אביהם, כנגד אימם.

2.     הורי הקטינים, האב יהודי, האם נוצריה קתולית-לטינית, נישאו זל"ז בנישואין אזרחיים בצרפת בשנת 1987 ומנישואין אלו נולדו הקטינים הנ"ל. המשפחה התגוררה בפריז.

מאז שנת 1991 מנהלים הורי הקטינים מאבקים בענייני משמורת ורכוש, הם התגרשו זמ"ז בשנת 1992 ובהסכם הגירושין נקבע, כי משמורת הקטינים תהיה בידי האב, לאם נקבעו זכויות ביקור.

בשנת 1995 נישא האב בשנית. מנישואין אלו נולדה לו בת, ילידת 11/98. גם האם נישאה מאז בשנית.

ביום 31/5/96, קבע ביהמ"ש בפריז, כי משמורת הקטינים תועבר לאם, לאחר שקיבל דו"חות מומחים על פיהם, האב חותר בעקשנות להרוס תדמית האם ומתנגד לאפשר לה לקיים את הסדרי הביקור עם ילדיה, וכי יש צורך דחוף בשיקום תדמית האם למען האיזון הנפשי של הילדים. ביהמ"ש קבע, כי בחודשים הראשונים לא יתקיים קשר בין הקטינים לאב, הסדרי הראיה בינו לקטינים נקבעו לאחר חלוף 3 חודשים, מיום 1/9/96, וזאת ע"מ שעד לחידוש הקשר יתאפשר לילדים "לנשום בחופשיות" למרות הסכסוך בין ההורים.

ערעור שהוגש ע"י האב על פס"ד זה - נדחה.

3.     בסוף דצמבר 96 בילו הקטינים את חופשתם עם האב במסגרת הסדרי ביקור ומאז לא הוחזרו על ידו להחזקת האם.
בפברואר 97, נטל האב את הקטינים עמו, בניגוד לפס"ד למשמורת של בימ"ש בפריס והביאם לישראל.

ביולי 97 פנתה האם למשרד המשפטים בצרפת בקשר להפעלת זכויותיה להחזרת הילדים החטופים על פי אמנת האג. ביום 28/3/99 הגישה האם תביעה להחזרתם עפ"י חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"ה-1991 (להלן: "האמנה").
התביעה הוגשה כשנתיים לאחר מעשה החטיפה - לטענת האם, חרף מאמציה, רק אז עלה בידה לאתר את כתובת האב והקטינים.

האב העלה מספר טענות הגנה, ביניהם טענה, לפיה קיים חשש חמור שהשבת הילדים לצרפת תחשוף אותם לנזק פיזי או פסיכולוגי או תעמיד את הילדים בדרך אחרת במצב בלתי נסבל. לגבי טענה זו התמנה ד"ר לאופר כמומחה מטעם ביהמ"ש.

4.     בחוו"ד של המומחה מיום 26/5/99 נקבע, כי "קיים חשש חמור שהחזרת הקטינים או מי מהם תחשוף אותם לנזק פסיכולוגי. במידה ויוחזרו לאימם, ההחזרה יכולה להעמיד אותם במצב בלתי נסבל". (עמ' 10 לחוות הדעת הראשונה).
לאור חווה"ד החליטה האם לעכב את הדיון בתביעה.
לאחר מתן חווה"ד ובפיקוחו של ד"ר לאופר החל תהליך שיקום היחסים בין האם לקטינים. בחוו"ד נוספת שהגיש ד"ר לאופר מיום 29/4/01 צויין: "... במשך השיחות התחזק הרושם של קיומה של הסתה, אולי לא גלויה, מצד האב כלפי האם. הילדים ידעו פרטים מתהליך המשפט בארץ והתנהגות האם במשפט... לאור ההנחה על קיומה של הסתה נפגשנו עם האב ואשתו והסברנו שיש חובה שישתפו פעולה כדי שהתהליך יצליח.... הילדים המשיכו להראות סימנים להסתת האב את הילדים נגד אימם ולא השתכנענו במאמץ כן ועקבי מצידו לשיפור היחסים....".
(עמ' 3-2 לחוות הדעת השניה). ובמסקנות חוות הדעת השניה, כתב המומחה: "... במשך השנתיים נעשתה יותר ברורה תרומתו של האב לניכור הילדים לאימם....". (עמ' 4 לחוות הדעת השניה).
למרות האמור, קבע המומחה בחווה"ד, כי עדיין טובת הקטינים מחייבת הישארותם בסביבה אליה התרגלו, תוך ציון המחיר הגבוה שמשלמת האם, ונחישותה להמשיך בתהליך חידוש הקשר ככל שיידרש, למען טובת הקטינים.

בנסיבות אלו, ביקשה האם למחוק את התביעה עפ"י האמנה ובמקביל הגישה תביעה להסדרי ראיה.

התובענה עפ"י האמנה לא נידונה איפוא עד תומה ולא הוכרעה, אולם דומני, כי אין חולק, כי אכן התקיימו יסודות סע' 3 לאמנה, היינו, האב ביצע חטיפה, אלא שהאם חזרה בה מהתביעה, כשנראה היה כי מתקיימת הגנה עפ"י סע' 13 ב' לאמנה.

5.     התביעה למזונות הקטינים הוגשה באמצעות האב מספר חודשים לאחר הגשת תביעת האם להסדרי ראיה.

     סע' 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט-1959 (להלן: "החוק"), קובע:

     3.      " (א) אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של
בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא
יחולו על מזונות אלה.
      (ב) אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים
הקטינים של בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא
חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על
מזונות אלה".

האב הינו יהודי, טוען כי הילדים גוירו והינם יהודים, לפיכך, חל עליו הדין האישי היהודי, הקובע בענין זה, כי האב חייב על פי דין במזונותיהם ההכרחיים של הקטינים באופן אבסולוטי ובכלל זה מדורם.

לטענת האב, האם אינה חברה בעדה דתית מוכרת על פי דבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1947-1922, (להלן: "דבה"מ") לפיכך, אין לה דין אישי והיא מחויבת במזונות התובעים עפ"י סע' 3 א' לחוק הקובע, כי יש לפסוק את מזונות הקטינים באופן יחסי להכנסות שני ההורים (סע' 21 לכתב התביעה). טענה זו הינה שגויה.

סע' 64 לדבה"מ קובע, כי ענייני המצב האישי הנוגעים לנכרים, (פרט למוסלמים), יידונו בבתי המשפט האזרחיים, לפי הדין האישי של הנוגעים בדבר:

     "(2) החוק האישי של הנכרי הנוגע בדבר יהא החוק של נתינתו אלא אם כן אותו חוק
גורר עימו את חוק מקום המגורים שלו, ובמקרה זה נוהגין לפי אותו החוק".

האם הינה נתינה זרה.
הדין האישי של נתין זר אינו דינו הדתי אלא דינו הלאומי, דין ארץ אזרחותו.
היות אדם חבר או לא חבר בעדה דתית מוכרת בישראל, רלבנטי רק לגבי דינו האישי של אזרח מקומי שדינו האישי הוא הדין הדתי של העדה הדתית המוכרת בישראל.
האם אינה נתינה מקומית ועל כן, דינה בענייני מצב אישי הנוגעים אליה "נחתכים" ע"י בימ"ש אזרחי לפי החוק האישי שלה שהוא חוק נתינותה - ראה גם: הדין האישי בישראל, מ.שאוה, עמ' 76, 131.

את דינה האישי של האם יש להוכיח אלא שהאב לא טרח להביא ראיה כלשהי, הנוגעת לדין החל על האם.

6.     עפ"י סעיף 17 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1959, על חובת מזונות של אדם לילד קטין יחול דין מקום מושבו של הילד. לטענת האם, מקום מושבו של הילד לא יכול להיות מקום שהילד הובא אליו כתוצאה ממעשה בלתי חוקי ולפיכך יש להחיל את החוק הצרפתי כדין מקום מושבו של הקטין.

בין שפרשנות זו נכונה ובין שלא, הרי כאמור לעיל עפ"י סע' 64 לדבה"מ יש להחיל את דינה הלאומי של האם שהוא הדין הצרפתי.

לטענת האם, על פי הדין הצרפתי היא אינה חייבת להשתתף במזונות הקטינים נוכח החטיפה הגם שמדובר בקטינים. עוד טוענת, כי חיובה במזונות הקטינים נוגד את תקנת הציבור בבחינת "החטפת וגם ירשת", מה גם שממילא יהא לא ניתן לאכוף פס"ד שינתן בצרפת, ומכאן, כי כל מטרת התביעה לסכל את הגעתה לצורך ביקור הילדים. לטענת האם, האב מתמיד במטרתו לנתק אותה מהילדים כפי שעשה בעבר.

7.     האב כירורג פלסטי במקצועו. לטענתו, לאחר הגיעו לישראל עבד במרכז הרפואי בתל-השומר, וכן ב"מדיקל סנטר" בהרצליה. מאז שנת 1999 אינו עובד ואינו משתכר בשל העובדה שרשיונו כרופא הוא צרפתי, והוא נדרש להשלים לימודי הכשרה לצורך קבלת רישיון רפואה ישראלי. אשתו הנוכחית של האב היא פסיכולוגית קלינית בהכשרתה ואינה עובדת. לטענת האב, המשפחה התקיימה עד עתה מקרן חסכון והלוואות.

האם הינה רופאה מנתחת פלסטית, עובדת, לטענת האב, בבית חולים פרטי ובקליניקה פרטית בצרפת. כן טוען האב, כי היא בעלת נכסים בצרפת, חפצי אמנות וכספי חסכונות הנאמדים במיליוני דולרים. האם טוענת מנגד, כי לאב נכסים והוא זכאי לקבל רכוש בצרפת בסך של למעלה ממיליון ש"ח אילו היה חותם על המסמך הנדרש אלא שהוא מסרב לכך כדי להמשיך ולהפעיל עליה לחץ.

8.     בתביעה מפורטים צרכי כל אחד מהתובעים בסך של 4,914 ₪ לחודש הכוללים את חלקם היחסי במדור בסך של 1,809 ש"ח לכל אחד (הוצאות המדור עבור המשפחה כולה פורטו בסך של 9,045 ₪ לחודש, והם כוללים שכ"ד בסך של 1,200 $ לחודש, חשמל, ארנונה, טלפון כולל שיחות בינ"ל, פלאפון, גז, רשות השידור, כבלים, גנן, הוצאות תחזוקה שוטפת).

לכתב התביעה צורפו אסמכתאות להוצאות אחזקת הבית: הסכם שכירות משנת 99 עבור קוטג' ברמת פולג ע"ס של 1,200 $ לחודש, מים וארנונה 1,300 ₪ לחודש, טלפון נייד ע"ש האב 1,200 ₪ לחודש, טלפון 255 ₪ לחודש, בזק בינ"ל 250 ₪ לחודש בממוצע, תשלום לחיפוי קרקע לגנן בסך 450 ₪ (הוצאה זו שנראית כחד פעמית נכללת בתביעה כהוצאה חודשית !), גז 80 ₪ למיכל.
בנוסף צורפה קבלה על תשלום שכ"ל עבור אלי ע"ס של 4,588 ₪ לשנה, וכן צורף אישור אנונימי כאשר שם המוסד וחותם המסמך מחוקים, המופנה לכל מאן דבעי, ללא שם תלמיד, על שכ"ל לכיתה ז' בסך של 11,082 ₪. לא צורף אישור על תשלום הסכום הנ"ל.

9.     האב טוען למצוקה כלכלית, דא עקא, כי די לעיין ברשימת הוצאות אחזקת הבית בסך של 9,045 ₪ לחודש שפרט האב בתביעה, שממנה ניתן להסיק, כי הוא בחר לחיות עם משפחתו ברמה גבוהה בהרבה מהממוצע, בעיקר בשים לב, כי שכר את הבית בעלות של 1,200 $ לחודש בשנת 99 כשלטענתו משנה זו אינו עובד.
רמת חיים זו שמאפשר לעצמו האב, אינה מלמדת על מצוקה כלכלית אלא ההיפך, משכך, לא יוכל לבוא בדרישות אל האם להשתתף ברמת החיים שמוכתבת על ידו.

10.     באשר לצרכי הילדים עצמם, לא מצאתי אסמכתא להוצאות מיוחדות למעט הוצאות חינוך עבור אלי ע"ס 380 ₪ לחודש.
האב טוען להוצאות מיוחדות עבור פסיכולוג אלא שהוצאה זו אינה כלולה בפרוט הצרכים המגיעה לסך של 4,914 ₪ לחודש. האסמכתאות שצורפו מתייחסות לעבר ובדיון שהתקיים ביום 4/3/02 (בתביעה להסדרי הראיה) הודיע האב, כי הילדים אינם מקבלים טיפול פסיכולוגי, פגישת הטיפול האחרונה היתה באוגוסט 2001, מספר חודשים לפני הגשת התביעה.

11.     זאת ועוד, אין להתעלם מכך, כי האב הרחיק את הקטינים שלא כדין ממשמורת אמם, הכתיב באופן חד צדדי את מקום מגוריהם בישראל, הרחק ממנה. האם החיה בצרפת נדרשת להוצאות כספיות מרובות כדי לקיים את הסדרי הראיה עם הקטינים ולו במתכונת מינימלית, נדרשה להשתתף ולשא-ת בהוצאות ההליכים בישראל, אבחון ליווי וטיפול פסיכולוגי של הקטינים בישראל שנגרמו בעטיים של מעשי האב, וגם עתה, בדיון האחרון שהתקיים בנושא הסדרי הראיה, הסכימה לשאת במלוא הוצאות אבחון נוסף לקטינים בהתאם להמלצות ד"ר לאופר.

12.     בנסיבות אלו, כאשר האב מרשה לעצמו ולמשפחתו רמת חיים גבוהה וכאשר חלה עליו על פי הדין האישי חובה אבסולוטית למזונותיהם ההכרחיים, כאשר לא הוכחה חובת האם ולה הוצאות מרובות שנגרמו בעטיו של האב, אינני מוצאת מקום לפסוק מזונות זמניים לקטינים. מזונותיהם ההכרחיים יסופקו בשלב זה ע"י האב בהתאם לדין החל עליו.

13.     התיק יקבע להוכחות עפ"י יומני ויודע לצדדים ע"י המזכירות.

התובעים יגישו תצהירי עדות ראשית (שלהם ושל כל העדים מטעמם) בצירוף כל
המסמכים אשר בדעתם להגיש כראיה עד 60 יום לפני המועד הקבוע לדיון.

הנתבעת תגיש תצהירי עדות ראשית (שלה ושל כל העדים מטעמה) בצירוף כל המסמכים
אשר בדעתה להגיש כראיה עד 30 יום לפני המועד הקבוע לדיון.

כל המצהירים יתייצבו לחקירה על תצהיריהם.

כל מסמך שיש כוונה להשתמש בו בעת הדיון, בחקירה ראשית, יצורף מראש לתיק המוצגים בין במקור או בין בתצלום קריא.
     
המסמכים שיצורפו לתצהירי עדות ראשית, יוגשו כתיק מוצגים, כאשר מוצגים מטעם התובע יסומנו ת1/ ואילך ומוצגים מטעם הנתבע יסומנו נ1/ ואילך.

כל אחד מהצדדים יצרף לתצהירי עדות ראשית הרצאת פרטים מעודכנת שבה יפורטו
הכנסותיו מדי חודש בחודשו, מכל מקורות ההכנסה, כהשלמה לדיווחים שכבר הומצאו
לתיק.

צד אשר לא יגיש את תצהירי עדותו הראשית במועד, יראוהו כמוותר על הגשת התצהירים ואזי יהוו כתבי הטענות מטעמו, המאומתים בתצהיר, תצהירי עדות ראשית.

אין להזמין עדים מבלי שהדבר יתבקש. יש להגיש בקשה להזמנת כל העדים במועד הגשת תצהירי עדות ראשית.

אין להגיש חוו"ד מומחה מבלי לבקש רשות מביהמ"ש.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מזונות בגיר

  2. מזונות אב חייל

  3. מזונות חסרי דת

  4. מזונות אב מובטל

  5. מזונות מהעיזבון

  6. דמי טיפול מזונות

  7. דין אישי במזונות

  8. גובה מזונות אישה

  9. מזונות עד גיל 21

  10. מזונות לילד מרדן

  11. מזונות ילד מהאבא

  12. הסכם מזונות בגיר

  13. דמי מזונות תינוק

  14. ביטול הסכם מזונות

  15. מזונות אישה עובדת

  16. מזונות מעל גיל 15

  17. תביעת מזונות דוגמא

  18. מזונות לפי דין דתי

  19. מזונות אחרי גיל 18

  20. כריכת מזונות ילדים

  21. זכות ילדים למזונות

  22. פיצול תביעת מזונות

  23. תביעת מזונות ילדים

  24. הגדרת בעל מורד

  25. מזונות מהבעל בחו''ל

  26. מעוכבת מחמתו להינשא

  27. חישוב מזונות זמניים

  28. מזונות נכה מהעיזבון

  29. תביעה להפחתת מזונות

  30. מזונות לפי רמת חיים

  31. בקשה למזונות זמניים

  32. מזונות אישה שמשתכרת

  33. ערעור על גובה מזונות

  34. שינוי פסק דין מזונות

  35. התיישנות מזונות בגיר

  36. תביעת מזונות נגד האב

  37. כפל קצבה דמי המזונות

  38. מזונות ילדים דרוזים

  39. פסק דין בנושא מזונות

  40. תביעת מזונות מהעזבון

  41. מזונות אישה לא עובדת

  42. תביעת אם למזונות ילדים

  43. מזונות ילדים עד גיל 15

  44. עורך דין בענייני מזונות

  45. מזונות בהתאם לרמת החיים

  46. בקשה לביטול חיוב מזונות

  47. חוק המזונות הבטחת תשלום

  48. סמכות לדון במזונות אישה

  49. בקשה להעלאת סכום מזונות

  50. מזונות ילדים לאב מוסלמי

  51. הוצאות בר מצווה - מזונות

  52. הגדלת מזונות רטרואקטיבית

  53. דחיה על הסף תביעת מזונות

  54. הפחתת אגרה מתשלום מזונות

  55. מזונות קטין מהסבא והסבתא

  56. מזונות לילד מתחת לגיל 15

  57. עיקול רכב בגין חוב מזונות

  58. בקשה לקבוע מזונות זמניים

  59. פסיקת מזונות טרום זמניים

  60. צמצום מזונות לאישה שעבדה

  61. תביעת מזונות ילדים מהאבא

  62. סמכות שיפוט מזונות קטינים

  63. דחיית תביעת מזונות על הסף

  64. עד איזה גיל משלמים מזונות

  65. תביעת קטינים למזונות מהאב

  66. הגדלת מזונות בגין התעשרות

  67. תביעה למזונות אישה וילדים

  68. נקודות זיכוי למשלם מזונות

  69. תביעה רכושית ומזונות קטין

  70. דחיית תביעה להפחתת מזונות

  71. מזונות ילדים מביטוח לאומי

  72. הפחתת מזונות בגלל פיטורים

  73. בקשת דחייה של תביעת מזונות

  74. פסק דין בנושא מזונות ילדים

  75. פסק דין מזונות אישה וילדים

  76. בקשה לחלוקת מזונות לתשלומים

  77. תביעת מזונות אישה וילד מהאב

  78. מזונות קטין מאב שאינו משתכר

  79. הערעור נגד חיוב במזונות האשה

  80. תביעה עצמאית של קטין למזונות

  81. מזונות קטינים לפי הדין האישי

  82. מזונות אישה בדין קדימה בפש"ר

  83. סירוב להתגרש כדי לקבל מזונות

  84. מזונות אישה ללא ילדים קטינים

  85. פריסת חוב מזונות בהוצאה לפועל

  86. הולדת ילד נוסף בתביעה למזונות

  87. נישואים אזרחיים - תביעת מזונות

  88. תשלום מזונות לאחר מחיקת התביעה

  89. תביעה להגדלת מזונות בשם קטינים

  90. דחיית תביעת מזונות מחוסר סמכות

  91. בקשה לפסיקת מזונות זמניים לקטין

  92. אי תשלום מזונות ויצירת חובות חדשים

  93. תביעה למזונות אישה כשהבעל בחו''ל

  94. בקשת דחייה על הסף של תביעת מזונות

  95. הגדלת מזונות ילדים בגלל מצב רפואי

  96. הפסקת חיוב מזונות עקב שינוי הנסיבות

  97. הפחתת מזונות ילדים בגין שינוי נסיבות

  98. בקשה לדחייה על הסף תביעת מזונות קטין

  99. תביעה של סבתא נגד האב למזונות קטינים

  100. תביעת מזונות ראשונית או הגדלת מזונות

  101. חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972

  102. תקנות המזונות (בקשות תשלום), תשל''ג-1972

  103. תקנות המזונות (הבטחת תשלום), תשל''ג-1973

  104. חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959

  105. ניכוי אגרה 1% מתשלומים בתיקי מזונות בהוצאה לפועל

  106. תקנות מס הכנסה (קביעת סכום הניכוי בעד תשלום מזונות לתושב חוץ), התשמ''ב-1982

  107. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון