חובת המזונות כלפי קטינים מגיל 15 ועד גיל 18, מקורה בדיני צדקה במשפט העברי . היקף המזונות מדין צדקה הוא בהתאם למה שהורגלו הקטינים והוא מעבר לצרכים ההכרחיים של הקטינים. נפסק כי בחיוב מכח צדקה , שווים האם והאב וזאת אם ידה של האם משגת , שכן אין לחייבה מבלי לקבוע תחילה שיכולה היא להשתתף בם, ומה שיעור יכולתה זו . לעניין דין צדקה בפסיקת מזונות זמניים קבע ביהמ"ש העליון כי מן הראוי שהלכות צדקה בדין האישי ינחו את בתי המשפט גם לעניין פסיקת מזונות זמניים, אך מאחר ששלב הדיון במזונות זמניים הוא שלב ראשוני וטרם נשמעו ראיות , על השופט לקבוע בזהירות רבה את יכולתו הכספית של הנתבע את צרכיו של הקטין תוך שימת דגש על העובדה , כי מדובר בסעד זמני , המתבסס על ראיות לכאוריות בלבד . יחד עם זאת, כאשר קיימות נסיבות המצדיקות מתן מזונות זמניים מעבר לסכום המינימום ההכרחי, ובידי ביהמ"ש האפשרות לקבוע לכאורה , מה שיעור המזונות הדרוש לקטין , על ביהמ"ש לפסוק כבר בשלב זה את הסכום שנראה לו הולם בנסיבות העניין לצורכי מזונות. ביהמ"ש העליון קבע, כי המזונות הזמניים אינם מזונות המיועדים רק למנוע חרפת רעב , אלא ככל סעד זמני אחר , מטרתם לשמור בין היתר על המצב הקיים, ולא לשנותו. ומשכך, לא חייבת להתחולל ירידה ברמת החיים, בטרם התבררה התביעה לגופה וכשיש ראיות בדבר רמת חיים גבוהה ואין שינוי משמעותי אובייקטיבי , שגרר ירידה ביכולת לספק רמת מחיה כמקודם . להלן החלטה בנושא מזונות מעל גיל 15: החלטה 1. בפני בקשה לפסיקת מזונות זמניים לקטינים, ילדיהם של בני הזוג כמפורט לעיל : ילידת 03/06/85 - מעל ל - 16 שנים .(להלן : הקטינה) יליד 24/04/94 - בן כ- 7 שנים . (להלן : הקטין) המבקשת 1 (להלן : המבקשת) והמשיב נישאו זל"ז ביום 21/08/84 ומנישואים אלו נולדו להם שני ילדים. 2. בין בני הזוג התגלעו סכסוכים , והמשיב עזב את הדירה המשותפת בחודש דצמבר 2001. המשיב מעוניין להתגרש והמבקשת מעוניינת בשלום בית ובשובו של המשיב לחיים משותפים . 3. ביום 21/03/02 התקיים דיון בפני ובהחלטתי נתבקשו הצדדים להגיש סיכומיהם . במסגרת הדיון שהתקיים נפסקו מזונות טרום זמניים בסך של 4,000 ש"ח לחודש למבקשים, הכוללים את הוצאות המדור והוצאות החזקת הבית מיום 01/01/02 ,לאור טענת המבקשת כי מיום שהמשיב עזב את הבית נותרה ללא מזונות לה ולילדים וכל הוראות הקבע להוצאות הבית חזרו. כמו כן, המשיב חדל מלהפקיד הכנסותיו לחשבון המשותף והעבירם לחשבונו הפרטי מיום שעזב את הבית המשותף. המשיב חזר בסיכומיו על נכונותו לשלם מזונות לקטינים כדלקמן : א. עבור הקטינה - סך של 1,000 ש"ח לחודש . ב. עבור הקטין - סך של 1,200 ש"ח לחודש . ג. כמו כן הסכים לשאת במחצית ההוצאות הפסיכולוגיות לילדים . 4. הכנסות בני הזוג א. הכנסות המשיב - המשיב עובד בבנק לאומי בתפקיד בכיר - ראש צוות מחלקה עסקית ומשתכר בממוצע כ- 8,864 ש"ח לחודש נטו, בהתאם לתלושי השכר שצורפו. לטענת המבקשת למשיב הטבות מסוג בונוסים המשתלמים לעובדי הבנק בגובה של כ- משכורת וחצי , פעם בשנה . המבקשת מצרפת כתבה מהעיתון בה צוין דבר חלוקת בונוסים לעובדי בנקים . לטענת המשיב, בבנק בו עובד לא קיבלו בונוס מפאת הפסדים של הבנק . המשיב מצרף כתבה שפורסמה באינטרנט, לפיה לא יחלק בנק לאומי בונוסים . ב. הכנסות המבקשת - המבקשת , מורה במקצועה עובדת כמורה מחנכת בכיתה י' ומשתכרת בממוצע כ- 4,500 ש"ח לחודש נטו, בהתאם לתלושי השכר שצורפו. המשיב מציין כי חוייב בביה"ד הרבני בתשלום מזונותיה של המבקשת בסך 1,000 ש"ח לחודש וכי יש להתחשב בסכום זה כחלק מהכנסתה של המבקשת . מקובלת עלי טענתו של המשיב כי יש להתחשב בתשלום המזונות כחלק מהכנסתה של המבקשת . ג. רכוש אחר וחובות - לצדדים בית בו מתגוררים המבקשת והקטינים ועל הבית רובצת משכנתא אשר עפ"י פסק הדין של ביה"ד הרבני מיום 14/04/02, נושאים בה בני הזוג בחלקים שווים בסך של כ- 430 ש"ח לחודש לכל אחד וכן במחצית דמי הארנונה בסך 250 ש"ח. המשיב מציין כי מתגורר בשכירות חודשית שעלותה כ- 450$ לחודש . 5. טענות הצדדים א. המבקשת טוענת כי בני הזוג התחלקו בהוצאות המשפחה באופן שהמבקשת הפקידה משכורתה בחשבון הבנק הבינ"ל והמשיב שהיה מורשה חתימה בחשבונה, נהג להעביר סכומים נדרשים לחשבון המשותף. לטענת המבקשת, למשיב היתה גישה לחשבון המשותף לנוכח עבודתו בבנק וכך גרם ליתרת חובה גבוהה בסך של כ- 70,000 ש"ח , עקב השקעותיו בבורסה . ב. המבקשת מציינת כי המשיב, לצורך ביצוע עסקאות בבורסה אף השתמש בכספים שהופקדו בתוכניות חיסכון של הקטינים , ללא ידיעתה של המבקשת ובניגוד להסכמתה. המבקשת טוענת, כי המשיב ביטל את כרטיס האשראי שלה, בעוד שהמשיך למשוך כספים מהחשבון המשותף באמצעות כרטיס האשראי שלו ואת משכורתו העביר לחשבון אחר. ג. המשיב טוען, כי כל פעולותיו בבורסה ובשוק המניות התבצעו מכספים שקיבל בהלוואה מהבנק , אותם הוא פורע לבדו. ד. המשיב מציין, כי נושא במזונות האישה (המבקשת) בסך של כ- 1,000 ש"ח לחודש, בהתאם לפסק דין של ביה"ד הרבני מיום 14/04/02 . כן מציין כי חוייב לשאת במחצית מהחזרי המשכנתא החודשיים בסך 430 ש"ח לחודש ומחצית מדמי הארנונה החודשיים, כ- 250 ש"ח לחודש ולפיכך, יש להתחשב בסכום המשולם לה למזונותיה כחלק מהכנסתה . ה. המשיב מציין, כי נושא בתשלום ביטוחי הבריאות והילדים של המבקשת והקטינים בסך של 500 ש"ח לחודש אותם יש להביא בחשבון. ו. המשיב מציין כי הכנסתו הפנויה (לאחר תשלום מחצית מהחזרי משכנתא ומחצית מארנונה ומזונות האישה ודמי שכירות) מסתכמת בכ- 2,720 ש"ח לחודש . ז. לטענת המשיב אין להסתמך על רכוש בני הזוג כשיקול לגובה המזונות . לטענת המבקשת יש להתחשב ברכוש. מאחר והמדובר בהליך של מזונות זמניים ובין בני הזוג קיימת תביעה רכושית , וקיימות טענות סותרות, איני מוצאת לנכון לדון בפן הרכושי בין בני הזוג בהליך זה של מזונות זמניים. 6. מזונות הקטין א. בדיון שהתקיים בפני ציין המשיב כי מוכן לשאת במזונות הקטין בסך 1,200 ש"ח לחודש . בסיכומיו חוזר המשיב על סכום זה . ב. תקנת הרבנות הראשית משנת תש"ד הרחיבה את חובתו האבסולוטית של אב לזון ילד שטרם מלאו לו שש שנים עד הגיעו לגיל 15 . עפ"י אמות המידה שנקבעו בפסיקה מחוייב האב לשאת במזונות הקטין, באותם דברים בסיסיים, שבלעדיהם אין הילד יכול להתקיים ממש. אין נוסחא קבועה לחישוב צרכים אלו, אלא כל מקרה לפי נסיבותיו וכל ילד על פי רמת החיים בה הורגל . ראה: ע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז , פ"ד לו(3)449. ע"א 464/84 הדר נ' שני , פ"ד לט(3)197. צורכי הקטין והוצאות מיוחדות - ג. לטענת המבקשת הקטין זקוק למזונותיו לסך 3,852 ש"ח לחודש, כולל הוצאות מדור ואחזקת הבית. בסיכומיה מציינת המבקשת כי מעמידה דרישתה למזונות הילדים בסך 8,000 ש"ח לחודש , מתוך סך ה- 9,614 ש"ח שהן ההוצאות האמיתיות של הילדים . ד. המבקשת מפרטת בין השאר את הצרכים הבאים: הוצאות אחזקת הבית (1,500 ש"ח) ביגוד והנעלה (300 ש"ח) הוצאות לימוד (592 ש"ח) חוגים ושיעורים פרטיים(560 ש"ח) משחקים ,תרבות ובילויים(700 ש"ח) ביטוח (200 ש"ח) המבקשת מציגה אסמכתאות עבור מקצת הוצאות אחזקת הבית, הוצאות לימוד ושיעורי שחיה. ה. לטענת המשיב הסכומים המפורטים הינם מוגזמים ונכללו בהם אבות מזונות שאינם בגדר צרכים הכרחיים, שבהם מחוייבים שני ההורים , מדין צדקה . ו. במקרה דנן הכנסת המשיב גבוהה מהכנסת המבקשת, אולם לאור תשלום המזונות למבקשת וההוצאות בהם נושא המשיב, כולל הוצאות משכנתא וארנונה, פער ההכנסות הפנויות ביניהן מצטמצם. ז. לאור ההלכה בדבר חובתו האבסולוטית של אב לזון את בנו הקטן , ללא תלות ביכולת האב, ולאחר שהתרשמתי מהכנסותיהם של הצדדים ויכולתם ולאור טענתו של הנתבע לעניין ההוצאות בהם נושא, הנני מחליטה בזאת לחייב את הנתבע במזונות זמניים לקטין בסך של 1,800 ש"ח כולל הוצאות מדור ואחזקת הבית. ח. בנוסף יישא המשיב בשני שלישים מהוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות ע"י חוק בריאות ממלכתי ובהוצאות חינוך חריגות שאינן מכוסות ע"י חוק חינוך חובה . 7. מזונות הקטינה א. צורכי הקטינה ילידת 3.06.85 , בת כ- 1/2 16 והוצאות מיוחדות - לטענת המבקשת הקטינה זקוקה למזונותיה לסך 5,762 ש"ח לחודש, כולל הוצאות מדור ואחזקת הבית. בסיכומיה מציינת המבקשת כי מעמידה דרישתה למזונות הילדים בסך 8,000 ש"ח לחודש , מתוך סך ה- 9,614 ש"ח שהן ההוצאות האמיתיות של הילדים . ב. הוצאות אחזקת הבית (1,500 ש"ח) ביגוד והנעלה (350 ש"ח) הוצאות לימוד (242 ש"ח) חוגים ושיעורים פרטיים(760 ש"ח) תרבות ובילויים(950 ש"ח) ביטוח (200 ש"ח) קוסמטיקאית ותמרוקים(200 ש"ח) פסיכולוגית (1,160 ש"ח) מספרה (150 ש"ח) נסיעות (250 ש"ח). המבקשת מציגה אסמכתאות עבור מקצת הוצאות אחזקת הבית, הוצאות לימוד ופסיכולוגית. ג. המשיב חוזר על טענתו כי הסכומים הנקובים הינם מוגזמים . המשיב מציין כי לאור גילה של הקטינה, מעל גיל 16, מזונותיה הם מדין צדקה ואשר על כן מחוייבים בהם שני ההורים, בהתאם ליכולתם . ד. המשיב מציין הסכמתו לשאת במזונות הקטינה בסך 1,000 ש"ח לחודש וכי בהוצאות נוספות מעבר לסכום זה יישאו המשיב והמבקש בחלקים שווים , מדין צדקה . ה. חובת המזונות כלפי קטינים מגיל 15 ועד גיל 18, מקורה בדיני צדקה במשפט העברי . היקף המזונות מדין צדקה הוא בהתאם למה שהורגלו הקטינים והוא מעבר לצרכים ההכרחיים של הקטינים .ראה: ע"א 210/82 גלבר נ' גלבר , פ"ד לח(2) 14, 20. כן נפסק כי בחיוב מכח צדקה , שווים האם והאב וזאת אם ידה של האם משגת , שכן אין לחייבה מבלי לקבוע תחילה שיכולה היא להשתתף בם, ומה שיעור יכולתה זו . ראה: ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור , מ (1) 147, 151 . ו. במקרה דנן, סבורה אני כי הכנסתה של המבקשת מספקת כדי לשאת בחובתה במזונות ילדיה מדין צדקה . ז. לעניין דין צדקה בפסיקת מזונות זמניים קבע ביהמ"ש העליון כדלקמן : "מן הראוי שהלכות צדקה בדין האישי ינחו את בתי המשפט גם לעניין פסיקת מזונות זמניים, אך מאחר ששלב הדיון במזונות זמניים הוא שלב ראשוני וטרם נשמעו ראיות , על השופט לקבוע בזהירות רבה את יכולתו הכספית של הנתבע את צרכיו של הקטין תוך שימת דגש על העובדה , כי מדובר בסעד זמני , המתבסס על ראיות לכאוריות בלבד . יחד עם זאת, כאשר קיימות נסיבות המצדיקות מתן מזונות זמניים מעבר לסכום המינימום ההכרחי, ובידי ביהמ"ש האפשרות לקבוע לכאורה , מה שיעור המזונות הדרוש לקטין , על ביהמ"ש לפסוק כבר בשלב זה את הסכום שנראה לו הולם בנסיבות העניין לצורכי מזונות." ראה: ע"א 324/88 אדר נ' אדר , פ"ד מב(3)347, 351 . ביהמ"ש העליון קבע, כי המזונות הזמניים אינם מזונות המיועדים רק למנוע חרפת רעב , אלא ככל סעד זמני אחר , מטרתם לשמור בין היתר על המצב הקיים , ולא לשנותו . ומשכך, לא חייבת להתחולל ירידה ברמת החיים, בטרם התבררה התביעה לגופה וכשיש ראיות בדבר רמת חיים גבוהה ואין שינוי משמעותי אובייקטיבי , שגרר ירידה ביכולת לספק רמת מחיה כמקודם . ראה : ע"א 187/82 אביאני נ' אביאני (לא פורסם) , דברי הש' שינבוים. ח. במקרה דנן, מביע המשיב את נכונותו לשלם עבור מזונות הקטינה 1,000 ש"ח לחודש , כולל הוצאות אחזקת הבית וכן לשלם את מחצית הוצאות הטיפול הפסיכולוגי . בנסיבות דנן , לאור רמת החיים שאליה הורגלה הקטינה, הנני מעמידה את המזונות על סכום של 1,200 ש"ח כולל הוצאות אחזקת הבית. 8. לסיכום א. המשיב ישלם לקטין למזונותיו הזמניים , באמצעות המבקשת, סך של 1,800 ש"ח כולל הוצאות אחזקת הבית . ב. המשיב יישא ב 2/3 מהוצאות בריאות חריגות והוצאות חינוך אשר אינן מכוסות ע"י חוק בריאות ממלכתי ו/או חוק חינוך חובה . ג. המשיב ישלם לקטינה למזונותיה הזמניים, באמצעות המבקשת, סך של 1,200 ש"ח לחודש, כולל הוצאות אחזקת הבית. ד. המשיב יישא במחצית מהוצאות טיפול פסיכולוגי הנחוץ לקטינה , לאור הסכמתו. כמו כן ישא במחצית מההוצאות הרפואיות והוצאות חינוך עבור הקטינה אשר אינן מכוסות ע"י חוק בריאות ממלכתי ו/או חוק חינוך חובה . ה. המשיב ישתתף עם המבקשת בחלקים שווים בהוצאות נוספות עבור הקטינים כגון: חוגים, ושיעורי עזר שיקבעו בהסכמה וכנגד קבלות. ו. דמי המזונות יחלו מחודש מאי 2002. וישולמו מדי חודש עד לעשירי בחודש מראש. המזונות ישולמו ישירות לתובעת ו/או יופקדו בהוראת קבע לחשבונה, על פי החלטתה. ז. המזונות הינם בנוסף לקצבת הביטוח הלאומי שתשולם לידי האם . ח. דמי המזונות יהיו צמודים למדד יוקר המחיה והבסיס הוא המדד שפורסם ביום 15/04/02 . ההתאמה אחת לשלושה חודשים והראשונה ביום 01/07/02. ט. כמו כן יישאו הצדדים במשותף בהחזרי המשכנתא ובתשלומי הארנונה בחלקים שווים, בהתאם להחלטת ביה"ד הרבני מיום 14/04/02 . 9. עד למועד הדיון יודיעו הצדדים לבית המשפט בכתב הסכמתם או אי הסכמתם לקבע את המזונות הזמניים כמזונות קבועים.מזונות